מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
ההשלכות של פגיעות שריר ושלד תעסוקתיות
פגיעות שריר ושלד (MSDs) תעסוקתיות נפוצות מאוד בעולם העבודה. הן חוצות תעשיות וגורמות לנכות של עובדים, לעלויות גבוהות של פיצויי עובדים, להיעדרויות מהעבודה, לפרישה מוקדמת מהעבודה ולמגבלות עבודה בשכר.
שיטות להערכה ארגונומית של פגיעות שלד ושריר
יישום שיטות וכלים יעילים להערכה ארגונומית של פגיעות שלד ושריר לשם הפחתתן הוא קריטי לעמידה ביעדי הארגון. עם זאת, שיטות שנחשבות בעיני רבים כטובות וכאמינות יכולות להיות בעלות מגבלות. לכן, ראוי לאתגר את הנורמה ולחקור שיטות שונות בתהליך זיהוי, הערכה ובקרה של סיכונים (Risk Assessment, Control or Evaluation - RACE) ארגונומיים כדי שמאמצי הארגון לא יהיו לשווא.
שניים מכלי ההערכה הארגונומית הנפוצים ביותר כיום הם: RULAו-REBA.
(Upper limb Assessment Rapid) RULA
שיטה להערכה ארגונומית של הסיכון לפגיעות שלד ושריר הקשורות לגפיים העליונות. הכלי הזה מתייחס לדרישות העומס הביומכני והיציבה במשימות עבודה שונות וכולל את מאמצי חלק הגוף העליון, הצוואר והגפיים העליונות, כמו גם את תנוחת הגוף, הכוח הנדרש בתנועה ו"חזרתיות" התנועה.
(Rapid Entire Body Assessment) REBA
שיטה להערכה ארגונומית של הסיכון לפגיעות שלד ושריר הקשורות לכל הגוף. הכלי מתייחס ליציבה של כל הגוף במשימות עבודה שונות ומעריך את תנוחת הגוף הנדרשת או הנבחרת, מאמצי הכוח, סוג התנועה או הפעולה, החזרתיות והצימוד (coupling) במשימות העבודה.
בשני הכלים הללו מתקבל ערך יחיד המייצג את רמת הסיכון לפגיעות שלד-שריר תעסוקתיות. שניהם נערכים על ידי צופה, המעריך הערכה סובייקטיבית מנקודת מבטו, ולא על ידי העובד הנבדק, ומתבססים על תמונות, קטעי וידיאו, תצפיות וראיונות עם העובד. לשניהם יש מגבלה שהם אינם מספקים הערכה של חשיפת חלקי גוף בודדים לתנועה חזרתית בעבודה. מבין שניהם, כלי ה-RULA נפוץ יותר ונחשב אמין ויעיל יותר.
היתרונות של שילוב שיטות בהערכה ארגונומית
רוב שיטות ההערכה הארגונומית של הסיכון לפגיעות שלד ושריר נוטות להטיה, שיכולה לנבוע מהיכולת הסובייקטיבית של האדם המעריך או מהמתודולוגיה המשמשת לאיסוף ולפירוש הנתונים. עם זאת, אפשר להתאים את שיטת ההערכה או לשלב שיטות הערכה שונות כדי למזער את ההטיה בנתונים ולספק בסיס להבנה טובה יותר של תופעות שנבדקות.
להלן כמה דוגמאות לשילוב מוצלח של שיטות הערכה ארגונומית:
- במחקר שנותחו בו תנוחות ובעיות שלד שריר של עובדי רפואת חירום, שולבו RULA, REBA, ה"שאלון הנורדי "(Nordic Musculoskeletal Questhionnaire) NMQ ו" Fishbone Diagram"" (דיאגרמת עצם הדג), כדי לבחון את רמת הסיכון לפגיעות שריר ושלד במשימות העבודה של עובדי רפואת חירום. תוצאות "שאלון NMQ ו-Fishbone Diagram תמכו בתוצאות ה-RULA וה-REBA, שהצביעו על סיכון גבוה לכאבי גב תחתון.
- חוקרים שהעריכו את הדרישות הפיזיות של הרמת מטענים ידנית בפיגומים באתרי בנייה השתמשו בארבע שיטות הערכה שונות, ששלושה מהם היו סקרי ארגונומיה, וגילו ששילוב השיטות סיפק את הרגישות הנחוצה בחקר חשיפה ממושכת לגורמי סיכון תעסוקתיים לפגיעות שריר ושלד, שלא הייתה יכולה להתקבל בשיטת הערכה יחידה.
- מחקר שבחן את היציבה של עובדים לפני תוכנית התערבות ארגונומית וארבעה שבועות אחריה, מצא כי בזכות הוספת "שאלון ה-(Body Part Questionnaire) BPD" לכלי RULA ו-REBA התקבלה תוצאה אמינה, התואמת את דיווח העובדים על תחושות היציבה שלהם.
- מחקר בן שלוש שנים, שבחן את היעילות של תוכנית ארגונומית התערבותית לשיפור היציבה ולהפחתת כאבי גב תחתון של עובדי משרד באיטליה, מצא כי שילוב כלי ה- REBA עם "Back pain functional scale" (סולם לדירוג כאבי גב) היה יעיל.
כלים להערכת יציבה, ביומכניקה ודרישות עבודה פיזית
הטבלה הבאה מציגה כלי הערכה ארגונומית שונים, שנבדקו על ידי מומחי ארגונומיה (הרשימה חלקית). מצוינים בטבלה ענפי התעשייה המתאימים לשימוש בכל כלי ההערכה.
| כלי הערכה ארגונומית |
תיאור |
ענפי התעשייה המתאימים |
מערכת להערכת תנוחות עבודה של OVAKO
|
מערכת מיון של תנוחות עבודה המבוססת על הערכת סיכונים למחלות שרירים ושלד ולעומס על מערכות שרירים ושלד. |
הכל |
| מערכת מהירה להערכת עומס בעבודה משרדית - ROSA
|
מערכת מבוססת תמונות לזיהוי גורמי סיכון ארגונומיים בסביבת עבודה משרדית |
משרד |
| הערכת עומס על כלל הגוף LEBA
|
טכניקה המבוססת על אי נוחות הגוף ומידע אפידמיולוגי. היא מודדת את ההשפעות של חזרתיות התנועה, עומס חיצוני, תנוחות ועוד, על גוף המטופל. |
הכל |
| אינדקס הערכת העומס של NASA
|
כלי להערכה סובייקטיבית של עומס במילוי משימות, שפותח ומיושם ע"י נאס"א. |
הכל |
| כלי הערכה מקוון להערכת פגיעות שריר ושלד
|
כלי מקוון למדידת סיכונים אפשריים לפגיעות שלד ושריר בפעילויות פיזיות אינטנסיביות. הכלי עושה שימוש בטבלאות ACM, בכלי למדידת
הפעילות של הגפיים העליונות (ART)
ובכלי נוסף העוסק בפעולות של דחיפה ומשיכת מטענים (RAPP). |
הכל |
| שיטת Arbouw
|
הנחיות הרמת מטענים עבור תעשיית הבנייה בהולנד. גרסה מקוצרת של הנחיות NIOSH, בה קיימים רק 3 פרמטרים עיקריים למדידה: המשקל המורם, תדירות ההרמה והמרחק אופקי. |
בנייה |
| משוואת ההרמה של NIOSH
|
כלי לחישוב העומס במשימות הרמה והובלה של מטענים, לצמצום הסיכון לפגיעה בגב התחתון. |
הכל |
מומנט = משקל * מרחק
|
חישוב המומנט : הכוח הנדרש מהשרירים לשמור על יציבות הגוף ולהימנע מפגיעה
|
הכל |
| שאלון לבדיקת תחושת אי נוחות בחלקי הגוף
|
שאלון סקר סובייקטיבי המעריך באופן ישיר את תחושת אי הנוחות בחלקים שונים של הגוף. |
הכל |
| שאלון קצר להערכת תפקוד השרירים והשלד (SMFA)
|
שאלון לדיווח עצמי המעריך את תפקודי השרירים והשלד של מטופל ואת השפעותיו השונות בחיי היום-יום. |
הכל |
| שאלון שריר שלד נורדי NMQ - כמותי
|
שאלון להערכת תסמיני פגיעות שלד שריר. |
הכל |
|
DASH
Free Online QuickDASH Score Calculator - OrthoToolKit |
כלי להערכת תסמיני פגיעות שלד ושריר בגפיים העליונות. |
הכל |
| שאלון נורת'וויק פארק לכאבי צוואר (NPQ)
|
שאלון למדידת כאבי צוואר ולמעקב אחר ההשפעה של כאבים אלו בחיי המטופלים, לפי 9 קטגוריות שונות. |
הכל |
| הערכת חומרה ותכיפות של כאבי שלד ושריר.
|
שאלון להערכת חומרה ותכיפות של כאבי שלד ושריר ב - 7 הימים האחרונים ובחודש האחרון. |
חקלאות |
| סולם פונקציונלי לכאבי גב BPFS
|
מדד סובייקטיבי למדידת תפקוד פיזי של מטופל הסובל מכאבים בגב התחתון. |
הכל |
Index" NASA Task load " (מדד נאס"א לעומס ביומכני) יעיל לניתוח השפעת עומס העבודה של מפעיל שעובד עם ממשקים שונים בין אדם למכונה. מלבד הערכת רמת הסיכון לפגיעות שלד ושריר, הכלי מאפשר, בין היתר, להעריך את מידת המאמץ המנטלי, העומס הנפשי, התסכול ואת רמת התפקוד במשימה. הוספת מדד זה לשיטות RULA, REBA ו-NMQ, מאפשרת למדוד טוב יותר חשיפה לגורמי סיכון פסיכו-סוציאליים לפגיעות שלד ושריר תעסוקתיות.
בהערכה ארגונומית של הסיכון לפגיעות שריר ושלד במשימות הרמת מטענים ידנית, כמו אלו הנפוצות בעבודות בנייה, תחליפים טובים לשיטות ל-RULA ו-REBA הם:
"Revised NIOSH lifting equestion" (משוואת ההרמה של NIOSH), "Arbouw Method" (הנחיות ההרמה לתעשיית הבנייה ההולנדית) וכן, "MSD Online Assessment tool" (כלי הערכה מקוון להערכת הסיכון לפגיעות שריר ושלד).
כלי הערכה נוסף במשימות הרמה ידנית של מטענים הוא נוסחת הביומכניקה, שבו מחושב ה"מומנט" (משקל x מרחק) לניבוי הכוח הרגעי הסיבובי של השריר, הנדרש לייצוב התנועה בתגובה למשקל העצם ולמרחק שלו מנקודת המשען בגוף. לדוגמה, עם הגדלת המרחק של חפץ שהיד צריכה להרים מנקודת המשען (דיסק חוליות L5-S1), נדרשת הגברת כוח שריר זוקף עמוד השדרה.
כלים להערכת תסמיני פגיעות שריר ושלד
NMQ הוא אחד הכלים הישנים והנפוצים ביותר להערכת תסמיני פגיעות שריר ושלד תעסוקתיות. הוא אוסף מידע מהימן על אודות הופעת כאב, שכיחות והשלכות של כאבי שרירים ושלד בתשעה אזורים בגוף. הסעיף (בשיטה) שמעריך את ההשלכות של התסמין מכריע בפירוש חומרת המצב בטווח זמן של שנה. כאשר משתמשים בכלי זה עם כלים אחרים להערכת תנוחות הגוף או להערכת עומס ביומכני, הוא מדייק את ההערכה ומצמצם אותה לחלק הגוף הספציפי הרגיש ביותר לגורם הסיכון הארגונומי מנקודת מבטו של העובד.
כלי נוסף פשוט יותר להערכת תסמיני פגיעות שריר ושלד תעסוקתיות הוא "שאלון BPD", המתשאל את העובד על אודות הכאב או האי-נוחות שהוא חש ב-10 חלקי גוף שונים ב-7 הימים האחרונים.
כאשר יש צורך להעריך רמת סיכון לפגיעות שלד ושריר תעסוקתיות ותסמינים שלהן בעבודה חקלאית מוצע להשתמש ב"MSD Severity and frequency" (שאלון החומרה והשכיחות של פגיעות שלד ושריר תעסוקתיות).
להערכת כאבי צוואר, הנגרמים, למשל, עקב ביצוע תנועות חזרתיות של כפיפה ופשיטה של הצוואר (הנראות לדוגמה בעמדות עבודה לקויות בקווי ייצור תעשייתי) אפשר להשתמש ב-"neck questionnaire Northwick Park" (שאלון כאבי הצוואר).
להערכת כאבי גב, "Back Pain Functional Scale" (סולם לדירוג כאבי גב) עשוי להיות אפשרות טובה ושימושית.
אחד המקורות היעילים ביותר להערכת פגיעות שלד ושריר תעסוקתיות, לבקרה עליהן ולמניעתן, הוא אתר המרכז הקנדי CRE-MSD (Center of Research Expertise for Prevention of Musculoskeletal Disorders) של אוניברסיטת ווטרלו. יש באתר מידע מגוון, הקשור לפגיעות שריר ושלד תעסוקתיות, וכן סיוע בבחירת כלי אחד או שילוב שיטות להערכה ארגונומית, בהתאם לסוג המשימות בעבודה ורמת הפירוט הנדרשת.
לסיכום
מומחי בטיחות צריכים להתאים את שיטות ההערכה הארגונומית לסיכונים הייחודיים למקום העבודה ולמשימות העבודה בו. שימוש בכלי הערכה RULA או REBA בלבד להערכת רמת הסיכון לפגיעות שלד ושריר במקום העבודה עשוי להניב תוצאות בלתי מספקות, והוכח שנקיטת גישה הוליסטית, באופן של שילוב כלי הערכה ארגונומית שונים, יכולה לתת מענה טוב יותר.
מקור:
Taking It Up A Notch: Improving Workplace Ergonomic Assessment Beyond RULA & REBA, ASSP, 2024 ♦