כניסה הרשמה צור קשר

עבודה במזג אוויר קר – כיצד נתנהג? - דגשים

מאת: דוד זיו, מדור ידע וחדשנות המוס"ל

תאריך:04/02/2024


קור יכול להוות סכנה תעסוקתית רצינית עבור עובדים רבים, במגוון עיסוקים, כגון בנייה, תחבורה, שירותים, חקלאות, דיג, יערנות, ועבודות אחרות בחוץ. חשיפות לקור נובעות לרוב מחשיפות מקריות, הכוללות הירטבות ממים קרים ושהיה בטמפרטורה סביבתית נמוכה.

סביבה קרה מאתגרת את העובד בשלושה אופנים: טמפרטורת האוויר, תנועת האוויר (מהירות הרוח) והלחות (רטיבות). כדי לעבוד בבטחה, יש לאזן אתגרים אלה על ידי בידוד נכון (ביגוד מגן שכבתי), על ידי פעילות גופנית ועל ידי חשיפה מבוקרת לקור (לוח זמנים לעבודה או למנוחה).

טמפרטורת האוויר: נמדדת על ידי מדחום רגיל ב - C
°.

מהירות הרוח: סוגים שונים של מדי רוח (אנמומטרים) משמשים למדידת מהירות הרוח או תנועת האוויר. אלה מכוילים במטרים לשנייה (m/s)  או קילומטרים לשעה (קמ"ש). מהירות הרוח נמדדת, בדרך כלל, בקמ"ש.

כאשר מידע מדויק על מהירות הרוח אינו זמין, אפשר להעריך את מהירות הרוח באופן זה:

 
  • 8 קמ"ש: דגל קל זז.
  • 16 קמ"ש: דגל קל מוארך במלואו.
  • 24 קמ"ש: הרוח מעלה ומעיפה דף עיתון.
  • 32 קמ"ש: משבי שלג נושב ונסחף.

צינת רוח היא מה שהגוף מרגיש כאשר טמפרטורת האוויר ומהירות הרוח משולבות. לדוגמה, כאשר טמפרטורת האוויר היא C° 5, ומהירות הרוח היא 35 קמ"ש, ההשפעה על העור החשוף היא כאילו טמפרטורת האוויר (הסביבה) היא C° 0.
 
לחות (רטיבות): לחות האוויר נמדדת על ידי מד לחות באחוזי לחות יחסית (RH%).
 
ככל שהלחות באוויר עולה, היא נספגת יותר בבגדים, מה שמקטין את יכולת הבידוד שלהם. הלחות הנספגת מתנדפת, וזה יכול להאיץ את איבוד החום.

כמה זה "קר מדי"?

מה הוא קור קיצוני? ההשפעות יכולות להיות שונות בין אזורים שונים בארץ. באזורים שלא שורר בהם מזג אוויר חורפי בדרך כלל, טמפרטורה קרובה לאפס נחשבת ל"קור קיצוני".

בתהליך התפתחות "עומס קור" יורדת תחילה טמפרטורת העור, ובסופו יורדת טמפרטורת הליבה (פנים) של הגוף. זה עלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות, וכמו כן, עלול לגרום לנזק לרקמות הגוף, ובמקרים קיצוניים, אולי למוות.
סביבה קרה מאלצת את הגוף "לעבוד" קשה יותר כדי לשמר את טמפרטורת הליבה שלו. הגוף עלול לאבד מחומו בכל פעם שטמפרטורות הסביבה יורדת ומהירות הרוח עולה, וככל ששינויי הטמפרטורה ומהירות הרוח חדים יותר, כך קצב איבוד חום הגוף מהיר יותר. 
לא רק חשיפה לטמפרטורות שמתחת לאפס עלולה לגרום לתופעות בריאותיות הקשורות לקור, כגון היפותרמיה (ראה הסבר בהמשך). 

כיצד הגוף מגיב לתנאי קור?

בסביבה קרה, רוב האנרגיה של הגוף משמשת כדי לשמר את טמפרטורת הליבה הפנימית (החזה והבטן). עם הזמן, הגוף יגביר את זרימת הדם מהגפיים (ידיים, רגליים, זרועות ורגליים) והעור החיצוני אל הליבה (החזה והבטן). שינוי זה גורם לעור החשוף ולגפיים להתקרר במהירות ומגביר את הסיכון לכוויות קור ולהיפותרמיה. כאשר תופעה זו מתרחשת בסביבה רטובה, מתפתח סיכון לפגיעת קור ברגליים, הנקראת "רגל חפירות" (רגל מקומטת) (trench foot). 
 
מהי היפותרמיה?

היפותרמיה מתרחשת כאשר הגוף מאבד חום מהר מדי וטמפרטורת הגוף יורדת אל פחות מ-
C° 35. זה קורה לרוב בסביבה קרה מאוד, אולם יכול לקרות גם  בסביבה קרירה (מעל כ- C° 5), כאשר אדם מתקרר מגשם, מזיעה או מטבילה במים קרים.


    מקור: Risks of Working in the Cold, OSHA

מהן כוויות קור?

כוויות קור הן פגיעה בגוף, הנגרמת על ידי קיפאון של העור והרקמות הבסיסיות. ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, כך תתרחש מהר יותר כוויית קור. כוויות קור משפיעות בדרך כלל על הגפיים, בייחוד על כפות הרגליים והידיים, וכמו כן על האף, האוזניים, הלחיים, והסנטר. במקרים חמורים עלולה להידרש קטיעה.


  פגעי קור - 
Risks of Working in the Cold, OSHA

מהי "רגל חפירה" (trench foot)?

"רגל חפירה", הידועה גם כ"רגל טבילה", נגרמת כתוצאה מחשיפה ממושכת לטמפרטורות נמוכות מאוד ולרטיבות מתמשכת. זה יכול להתרחש בטמפרטורה של עד
C° 15 אם הרגליים רטובות לזמן ממושך. פגיעה ברגל שאינה קפואה מתרחשת כיוון שכפות רגליים רטובות מאבדות חום פי 25 מהר יותר מאשר כפות רגליים יבשות. כדי למנוע איבוד חום מכפות הרגליים, הגוף מכווץ את כלי הדם כדי לצמצם את זרימת הדם בהם. רקמת העור ברגל מתחילה למות בגלל חוסר חמצן וחומרים מזינים, ועקב הצטברות של תוצרים רעילים.


 סיכוני עבודה בקור -  OSHA

האם יש מגבלות חשיפה בעבודה בקור?

כאשר אין מגבלות חשיפה לעבודה בסביבה קרה, אפשר להיעזר בהמלצות לקביעת שיטות עבודה ומשימות, המתאימות לתנאי העבודה בקור. 

אגודת הגיהותנים האמריקאית (ACGIH) מציעה להסדיר "משטר התחממות" בעבודה בקור עבור עבודה המתבצעת באופן רציף בסביבה קרה, בה הטמפרטורה נמוכה מ-
C° 7 - יש להכין לעובדים חדרים מחוממים (אוהלים, בקתות, חדרי מנוחה וכד') בקרבת מקום לצורך הפסקות התחממות. יש לעודד עובדים להשתמש בחדרים אלה בהתאם לחומרת החשיפה. אם מבחינים בסימני עומס קור, יש לחזור מיד למקום מחומם.

עבודה בטמפרטורה של
C° 12 או פחות צריכה לכלול:
 
  • מעקב מתמיד אחר מצבם של העובדים.
  • התאמת קצב העבודה כך שלא יגרום להזעה ולביגוד רטוב.
  • יש להביא בחשבון את מגבלות העובד הנובעים מהביגוד הכבד והמסורבל.
  • יש לתכנן את העבודה כך שישיבה ועמידה רציפים יהיו לפרקי זמן מינימליים ככל האפשר.
  • רצוי לבצע את העבודה בזוגות, כדי לשמור על הערנות ולסייע זה לזה במקרי חירום.
  • יש להכין הנחיות לנוהלי עבודה המתאימים לעבודה בקור, שיכללו, בין היתר, נהלים להפסקות לצורך התחממות, נוהלי לבוש נאותים, הפסקות לאכילה ושתייה חמה, זיהוי עומס קור או כוויות קור, סימנים ותסמינים של היפותרמיה או קירור יתר של הגוף (אשר קורים לפני רעידות מִקור).

מה אפשר לעשות כדי להקטין את ההשפעות השליליות של העבודה בקור?

כאשר מבצעים עבודה באופן רציף בטמפרטורה שמתחת לנקודת הקיפאון, יש להכין מקומות מחוממים זמינים. שיטת העבודה צריכה להיות בקצב כזה שלא תיגרם הזעת יתר. אם העבודה נעשית בקצב מהיר, יש לאפשר תקופות מנוחה נאותות באזור מחומם, ועל העובדים להחליף בגדים רטובים ליבשים. לעובדים חדשים יש לתת זמן מספיק להתאקלמות בעבודה בקור ולביגוד המגן נגד קור.

אפשר למזער את הסיכון לפגיעת קור על ידי תכנון ציוד מתאים, הכנת נוהלי עבודה מתאימים וביגוד מתאים. להלן המלצות של המרכז הקנדי לבטיחות ולבריאות בתעסוקה (ccohs), המתבססות בחלקן על המלצות אגודת הגיהותנים האמריקאית:

 
  • תכנון הציוד
לעבודה מתחת לנקודת הקיפאון - ידיות ומוטות מתכת, המיועדים למגע על ידי העובדים צריכים להיות מכוסים בחומר בידוד תרמי. כמו כן, מכונות וכלים צריכים להיות מתוכננים כך שיהיה אפשר להפעיל אותם עם כפפות, ללא צורך בהסרתן.
 
  • מעקב וניטור
כל אתר עבודה, שבו הטמפרטורה עשויה לרדת מתחת ל- C° 16, צריך להיות מצויד במדחום מתאים, כדי ליידע על כל שינוי טמפרטורה נוסף. במקומות עבודה קרים יותר, עם טמפרטורות מתחת לנקודת הקיפאון, יש לעקוב אחר הטמפרטורה בכל 4 שעות לפחות ולהתאים לכך את העבודה. במקומות עבודה מקורים, יש לעקוב אחרי שינויי מהירות תנועת האוויר כל 4 שעות, בכל פעם שחלה עלייה מעל 2 מטר לשנייה, יש לרשום זאת. במקומות עבודה פתוחים לאוויר בהם טמפרטורת האוויר מתחת לנקודת הקיפאון, יש לרשום הן את טמפרטורת האוויר והן את מהירות הרוח. (כדי לחשב את הטמפרטורה שבה חש הגוף).
 
  • נוהלי חירום
יש להכין נהלים למתן עזרה ראשונה ולקבלת טיפול רפואי הכולל טיפול לנפגעי קור. כל משמרת, צריכה לכלול לפחות אדם מיומן אחד בטיפול רפואי במקרי חירום הכוללים נפגעי קור.
 
  • הדרכה

יש להדריך את כל העובדים בסביבה קרה על תסמינים הנובעים מחשיפה לקור ותופעות הלוואי שלה, לבוש מתאים, שיטות עבודה בטוחה, הכושר גופני הנדרש ונוהלי התנהגות במקרים של פגיעות קור. בעת עבודה בסביבה קרה, יש צורך בהשגחה הדדית, ואפשר להיעזר בחברים לעבודה לשמירה הדדית, ולערנות לתסמינים של פגיעות קור, כולל היפותרמיה.
  
מידע חשוב על ציוד מגן אישי לעבודה בקור

ביגוד

 
ביגוד מגן להגנה מקור נדרש לעבודה בטמפרטורה של C° 4 או פחות. בחירת הביגוד תיעשה בהתאם לתנאי האקלים בסביבת העבודה (טמפרטורה, גשם, מהירות הרוח) ולאופי העבודה (משך הפעילות, שיטת העבודה), כך שישמר ערך הבידוד של הביגוד בזמן העבודה. (כאשר נרטב הביגוד הצמוד לגוף, מזיעה או מרטיבות חיצונית נפגם ערך הבידוד של הביגוד ועולה הסיכון לפגיעות קור). רצוי להחזיק סט רזרבי של בגדים יבשים. 

יש ללבוש בגדים בכמה שכבות, המספקות הגנה טובה יותר מאשר בגד עבה אחד. האוויר הנלכד בין שכבות הבגדים מספק בידוד טוב יותר מהבגד עצמו. ביגוד עם כמה שכבות גם מאפשר להסיר שכבה לפני שמתחממים מדי ומתחילים להזיע, וכן, אפשר להוסיף שכבה, במידת הצורך. הבגדים צריכים להיות רפויים, השכבות העליונות צריכות להיות במידה גדולה יותר מאלו שתחתיהן, כדי למקסם את תכונות הבידוד שלהן ואת מידת הניידות של העובד.

השכבה התחתונה או הפנימית צריכה לספק בידוד ולנדף זיעה ולחות. אי לכך, על הביגוד התחתון להיות עשוי מצמר או מחומר סינתטי, כגון תחתונים תרמיים עשויים פוליאסטר או פוליפרופילן. (פוליפרופילן מנדף זיעה מהגוף). שכבות הביגוד העליונות הנוספות אמורות לספק בידוד המתאים לתנאי מזג האוויר שבהם מתבצעת העבודה. הם צריכים להיות ניתנים בקלות גם לפתיחה או להסרה לפני שמתחממים מדי, כדי למנוע הזעת יתר במהלך פעילות מאומצת. מעילים עליונים חיצוניים צריכים להיות בעלי אביזרים לסגירה (להידוק) ולפתיחה באזור המותניים, הצוואר ופרקי כף היד. לחלק מהמעילים יש כיסים ופתחי אוורור מרושתים, בדרך כלל מתחת לבית השחי, הניתנים לפתיחה (עם רוכסנים או מהדקי סקוטש) לאוורור נוסף.

לעבודה בגשם ובתנאי רטיבות אחרים - השכבה החיצונית של הביגוד צריכה להיות אטומה למים. אם אי אפשר להגן על אזור העבודה מפני רוח, יש להשתמש בביגוד אטום לרוח ושאפשר להסירו בקלות. יש לחבוש כובע וצעיף המותאמים לתנאי מזג האוויר ולשמור גם על חום האוזניים. אם יש צורך בקסדת בטיחות - כובע סרוג מתחת לקסדת הבטיחות יכול להפחית את איבוד החום. יש להתייעץ עם ספק או יצרן הקסדה לגבי המלצותיו לכובעים מתאימים, שאינם פוגעים בהגנה שהקסדה מספקת. רצוי ללבוש מחמם צוואר או צעיף שניתן לתחיבה למעיל כדי שלא יפריע.

הבגדים צריכים להישמר נקיים, כיוון שלכלוך סותם את מרווחי האוויר בסיבי הבגדים ופוגם ביכולת הבידוד שלהם. הבגדים חייבים להיות יבשים. לפני כניסה לחדרים מחוממים יש להסיר מהבגד העליון גורמים לרטיבות, כגון שלג. בזמן שהעובד נח באזור מחומם, יש לאפשר לזיעה להתנדף על ידי פתיחת הביגוד באזור הצוואר, המותניים, השרוולים והקרסוליים או על ידי הסרת הלבשה עליונה. אם אזור המנוחה חם מספיק עדיף להוריד את השכבות החיצוניות של הלבוש כדי שהזיעה תוכל להתאדות מהבגדים. אם אין צורך במיומנות ידנית עדינה, יש להשתמש בכפפות מבודדות כדי להגן על הידיים מהקור (עמידות למים במידת הצורך). בטמפרטורות סביבה נמוכות יש להשתמש בכפפות.

ביגוד מכותנה אינו מומלץ, כיוון שהוא נוטה לספוג לחות או להירטב במהירות, ולכן מאבד את תכונות הבידוד שלו. צמר וסיבים סינתטיים, לעומת זאת, שומרים על חום כשהם רטובים.

יש להימנע ממגע במתכת קרה או במשטחים רטובים בעור חשוף. כנ"ל בהתעסקות בנוזלים מתאדים (בנזין, אלכוהול, נוזלים וממסים לניקוי).


בקור קיצוני יש להשתמש בבגד מגן מחומם. בעבודה בלילה רצוי ללבוש בגדים בהירים (בנוסף לאפוד זוהר), כיוון שהם מחזירים אור ומתאפשר לראותם ביתר קלות.


    שימוש בקסדות וכובעים לחימום  -  
OSHA 

נעליים ומגפיים
 
יש לנעול נעליים מבודדות, עם בטנה חמה. חלקה העליון של הנעל מעור, המאפשר לנעל "לנשום", מאדה זעה, כיוון שהעור נקבובי. הסוליה תהיה מגומי, ובתוך הנעל מדרס מלֶבד, הניתן לשליפה. .
 
גרביים

אפשר לגרוב זוג גרביים עבים או שני זוגות דקים. גרב פנימית אחת עשויה מחומר סינתטי או צמר דק וגרב עליונה מעט גדולה יותר ועבה. גרביים העשויות מחומר סינתטי כפוליפרופילן יסייעו לשמור על כפות רגליים יבשות וחמות יותר על ידי נידוף הזיעה הרחק מהעור. אם תנאי העבודה מאפשרים זאת, רצוי להחזיק גרביים רזרביים, כדי שאפשר יהיה לייבש את כפות הרגליים ולהחליף גרביים במהלך היום. יש להתאים את עובי הגרביים למגפיים. אם הם עבים מדי, המגפיים ילחצו, והגרביים יאבדו מתכונת הבידוד שלהם. אם הגרביים דקים מדי, המגפיים יהיו רופפים ויגרמו להופעת שלפוחיות.
 
הגנה על הפנים והעיניים

בתנאי קור קיצוניים, יש להפריד בין הגנת העיניים, הפה והאף, כדי למנוע הצטברות של אדים על המשקפיים או על מגני העיניים. יש לבחור משקפי מגן המתאימים לעבודה שיש לבצע, להגנה מפני קרינה אולטרה סגול מהשמש, סנוור מהשלג, צליפות של גשמים או העפת גבישי שלג ורוחות חזקות בטמפרטורות נמוכות.

טיפים נוספים

כדי למנוע הזעת יתר בזמן העבודה, הסרת חלק מהביגוד תיעשה בסדר הבא:
 
  • כפפות הגנה לידיים (אלא אם צריך הגנה נגד כפור או שלג).
  • כיסוי ראש  - כובע וצעיף.
  •  שחרור המעיל במותניים ובפרקי כף היד.
  •  הסרת שכבות של ביגוד.
כאשר מתקררים, יש להתלבש בסדר ההפוך.
 
  • ארוחות מאוזנות וצריכת נוזלים מספקות חיוניות לשמירה על חום הגוף ולמניעת התייבשות. תזונה מאוזנת היא עשירה בפחמימות, כיוון שבעבודה בקור הגוף צורך יותר אנרגיה מאשר במזג אוויר חם.
  • קחו תרמוס עם משקה חם לעבודה. מומלץ להימנע משתיית משקאות המכילים קפאין, אין לשתות משקאות אלכוהוליים.
  • בדקו והכינו את הרכב לתנאי החורף: מצבר תקין וטעון, פנסים וצמיגים תקינים.
  • אמצעי תקשורת: יש להחזיק תמיד אמצעי תקשורת זמינים למקרי חירום, עם סוללות טעונות.
  • שימו לב לתחזית מזג האוויר: בדקו את תחזית מזג האוויר הצפוי. דוחות מזג האוויר עוזרים לתכנן את יום העבודה כראוי ולעמוד בכל אתגר הקשור בו, כולל דרכי הנסיעה למקום העבודה.

סיכום

תכנון מוקדם הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מפגיעות קור. עבודה בהתאם לנהלים בסביבה קרה תפחית את הסיכון לפגיעות הקשורות לקור.

מעסיקים ועובדים צריכים להיות מודעים לתסמינים של פגיעות קור, הנובעות מעבודה בסביבה קרה, אצלם עצמם ואצל עמיתיהם לעבודה.

בכל מקרה, יש להעריך ולבחון את התנאים בקור במקום העבודה ולהתאים לו את הציוד והתנאים הדרושים.

ההמלצות המובאות לעיל הן ריכוז של חומרי עזר, שנאספו ממקורות שונים ויכולים להכווין ולסייע.

מקורות

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה