מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:03/12/2023
חיילים במילואים ושוטרים השבים מקרבות המלחמה אל עולם העבודה עלולים לסבול מפגיעות נפשיות בעקבות האירועים בהם נכחו או השתתפו בנוסף לפציעות גוף. תהליך חזרתם לעבודה (RTW) יכול להיות מאתגר עבורם ועבור מקום עבודתם, וחשוב לתמוך בהם באופן מיטבי כדי להקל עליהם בתהליך ההתאוששות, השיקום וההשתלבות מחדש.
מחקר, שנערך לאחרונה על ידי המכון לעבודה ולבריאות (IWH) במשטרת אונטריו, קנדה, בחן את אתגרי החזרה לעבודה של שוטרים לאחר אירועי פציעות גוף. המחקר מצא כי לא פעם מתלוות לפציעות פיזיות גם פגיעות נפשיות מורכבות, כמו, הפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD), דבר המקשה על תהליך חזרתם לעבודה.
המחקר העלה חמישה היבטים עיקריים הקשורים לאתגר החזרה לעבודה: הקשר, תרבות, התאמות, תקשורת ובניית אמון.
הֶקשֵׁר. ההקשר ממלא תפקיד מפתח בעיצוב חוויות תהליך החזרה לעבודה. תפיסת השוטרים את תפקיד השיטור כשירות חיוני לבטיחות הציבור וסוג הפציעה (פיזית, נפשית או שתיהן) הם גורמים חשובים המשפיעים על תהליך החזרה לעבודה.
תַרְבּוּת. תרבות השירות המשטרתי, כגון היררכיית התפקידים ושרשרת הפיקוד משפיעים על חוויית תהליך החזרה לעבודה. שוטרים שהתעכבו בפנייה לקבלת טיפול או התקשו לחזור לעבודה לאחר פציעה ציינו כי ספגו לעתים יחס מזלזל ממפקדיהם וכונו "כלים שבורים", בייחוד כאשר פגיעותיהם היו נפשיות.
התאמות. שיקול חשוב ומאתגר בתהליך החזרה לעבודה לאחר פציעה או פגיעה נפשית הוא הצורך בהתאמות ארגוניות הנדרשות בעבודה, תוך מתן מענה לצורכי ההחלמה והמגבלות הרפואיות של השוטר, כדי לאפשר לו השתלבות מחדש ותפקוד מלא ומשמעותי בעבודה. שוטרים רבים חששו להיתפס כחלשים או כ"פגומים" ולהיות מועברים לתפקידים שנתפסים כמשמעותיים פחות עבורם, כמו עבודה משרדית.
תִקשׁוֹרֶת. בעיה נפוצה נוספת היא התקשורת סביב תהליך החזרה לעבודה. חלק מהשוטרים טענו כי לא קיבלו את כל המסמכים והמידע הנחוצים בהקשר של תהליך חזרתם לעבודה. חלק דיווחו על קשיי ריכוז ועיבוד של מידע רלוונטי, שלדבריהם לא הונגש להם באופן המתאים למגבלותיהם החדשות עקב הפציעות וחלק נרתעו לחלוק ולשתף מידע על אודות פציעותיהם מחשש שהדבר ישפיע על מהלך הקריירה המקצועית שלהם.
אמון. שוטרים שחשו חוסר אמון במערכת וחששו מחשיפת מצבם הרפואי או הנפשי בפני עמיתיהם במשטרה התקשו במיוחד בתהליך החזרה לעבודה. חלק מהשוטרים טענו כי הואשמו בהעמדת פנים כוזבת לגבי מידת פגיעתם כדי לזכות בהטבות של תמיכה, ימי חופשה ומנוחה, דבר שדחה את הדיווח שלהם על הפציעה וחיבל בתהליך חזרתם לעבודה.
שיטות שנמצאו יעילות בתהליך החזרה לעבודה של נפגעי תאונות עבודה יכולות להיות יעילות גם למקרי פציעות ופגיעות נפשיות של נפגעי קרב, למשל:
- העברת מסרים של תמיכה רגשית, עידוד להחלמה מהירה וחיזוק תחושת התרומה של העובד לארגון העבודה בכל שלבי תהליך החזרה לעבודה. הדגשת יתרונות החזרה לעבודה והחסרונות באי-חזרה לעבודה, למשל - ההשפעה על המצב הפיננסי, על הקשרים החברתיים ועל הבריאות הנפשית.
- התאמת התקשורת למאפייני העובד שנפגע (גיל, רמת השכלה, תפקיד בעבודה וכו') לרמת נכונותו לחזור לעבודה, לסגנון התקשורת שלו ולרמת ההבנה שלו את תוכנית החזרה לעבודה.
- הנגשת כל המידע הנחוץ לעובד בפשטות ובבהירות בהתאמה למידת היכולת של העובד הנפגע להבין אותו.
- הערכה מדויקת, עד כמה שאפשר, של משך ההחלמה, מגבלות התפקוד הצפויות לעובד ומידת הצורך שלו בשיקום, בהתאמות ארגוניות ובסידורי נגישות לצורך השתלבותו מחדש בעבודה.
- בניית תחושת אמון בקרב הנפגע ותשתית טובה לשיתוף פעולה. נציגי ועדי העובדים נתפסו על ידי העובדים שנפגעו כאנשים שאפשר לתת בהם אמון, יותר מאחרים, לכן מומלץ לשקול לתת להם תפקידי מפתח בבניית מערכת יחסים מוצלחת עם העובדים שנפגעו.