הבטחת הבטיחות
אנו בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית, אשר תופסת תאוצה יותר ויותר. אחת מתוצאות המהפכה היא "המפעל החכם" – שילוב של רובוטיקה עם אוטומציה, תוך שימוש בכמויות מידע אדירות, אשר מוביל את המפעל התעשייתי לחדשנות ולהכנסת טכנולוגיות מתקדמות לשימוש.
ככל שמכונות חכמות משולבות יותר במפעלים, בשירותים לוגיסטיים, בתהליכים בריאותיים ובמקומות נוספים, כך גובר הצורך להבטיח את בטיחותם של האנשים העובדים איתן. כדי להבטיח את הבטיחות, יש להבין את הסביבה הדיגיטלית שבה אנו עובדים ופועלים, את יחסי המשקל הבטיחותיים של ממשקי אדם-מכונה החדשים, הפועלים באותו תא עבודה ומשולבת בהם גם הבינה המלאכותית, המעניקה "אינטליגנציה" למכונה.
האינטרנט של הדברים בתעשייה (IIOT), נְתוּנֵי עָתֵק (ביג דאטה), בינה מלאכותית ורובוטיקה מתקדמת משנים את הקשר בין הטכנולוגיה לבני האדם. ייתכן שבעתיד יתווסף ממד חדש למכונות המופעלות על ידי "בינה מלאכותית". ידוע כי השלכות בלתי צפויות (בעיקר בתחילת הדרך) על בני האדם צצות כמעט באופן בלתי נמנע כאשר מוכנסת טכנולוגיה חדשה.
נוסף על המגמות של שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, גם למגמות החברתיות תהיה השפעה רבה על העסקים, על העבודה ועל החיים עצמם. דוגמה לכך היא "הכלכלה המעגלית", המעוגנת בהצהרת האו"ם (SDG 12) "הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא". הכלכלה המעגלית מכוונת לממש סדר כלכלי, שבו לא תהיה מגבלה לשימוש חוזר במוצרים, בחלקים ובמשאבים באופן מתמשך בלי להפחית מערכם.
כבר בתחילת ההיסטוריה נדרשו סביבות עבודה בריאות: היפוקרטס (460-377 לפנה"ס), כתב על ההשפעות המזיקות של מקום עבודה לא בריא על עבדים, ויוליוס קיסר (100-40 לפנה"ס) דיווח שיש לו קצין הממונה על בטיחות הלגיונות שלו.
גם הממשלות החלו לעסוק בנושאי בריאות ובטיחות עובדים באמצעות חקיקה, כגון "חוק אחריות המעבידים" Employers Liability Act)) משנת 1880 באנגליה, וחוק הבטיחות OSH act)) בארצות הברית בשנת 1970.
אף על פי שבשנים האחרונות חלה התקדמות מתמשכת בתחום איכות הסביבה, הבטיחות והבריאות התעסוקתית (EHS), לארגונים רבים עדיין חסרה התקדמות שוטפת ומתמשכת, הנדרשת מארגונים ברמה גבוהה. ארגונים רבים נעזרים גם בבטיחות מבוססת התנהגותbehavior-based safety) -BBS), המתמקדת בהתנהגויות נצפות מנקודת מבט של תרגול ואימון יותר מאשר בשאלה אם אנשים מצייתים למדיניות ולנהלים.
לפי מחקרים שונים, לבני האדם תפקיד מרכזי בגרימת תאונות עבודה, בין אם בשלבי התכנון או במהלך ביצוע העבודה. בסך הכול, תרומת בני האדם לגרימת התאונה מוערכת בין 76% ל-96%. חברות מנסות, בדרך כלל, להשפיע על ההתנהגות הבטיחותית של העובדים באמצעות שילוב של הדרכות ואכיפה. עם זאת, עד היום אף מחקר לא הצליח להוכיח את הצלחתן של גישות על ידי שינוי ניכר בהתנהגויות הקשורות לבטיחות או בהקטנת שיעורי התאונות. כתוצאה מכך, כל המאמצים לשיפור הבטיחות באינטראקציה שבין אדם למכונה חייבים להתמקד בהתנהגות האנושית של מנהלים ועובדים כאחד. זה המקום שבו ניתוח התנהגות מוסיף ערך משמעותי, כפי שגורסת גישת הבטיחות מבוססת ההתנהגות.
בתגובה להיפגעות עובדים, ארגונים רבים משתמשים כעת בתהליך ביקורת או בדיקה כדי לבחון ציות לכללים, לתקנות, למדיניות ולנהלים. אפשר, עם זאת, לעקוב אחר כל הכללים והתקנות, ועדיין לבצע התנהגויות מסוכנות. לפיכך, בטיחות מבוססת התנהגות, שמשמעותה שותפות בבטיחות בין ההנהלה לעובדים, מתמקדת יותר בהתנהגויות הבטיחות הנצפות של העובדים מאשר בשאלה אם אנשים מצייתים למדיניות ולנהלים. תהליך BBS חזק אינו מחליף ביקורות או בדיקות; הוא פשוט מסתכל על בטיחות מנקודת מבט של תרגול ואימון.
גישות נוכחיות לבטיחות
בהתאם לדברי מר כהן ואן גולייק, מארגון הנציבות הבין-לאומית לאלקטרוטכניקה IEC)), "הגישה הנוכחית לבטיחות מיישמת תהליכים המגִנים על העובדים על ידי ניתוח סיכונים, הצבת אמצעי מניעה ומזעור של השפעות התאונות, אם יתרחשו. אבל ייתכן שזה לא יספיק כשמכונות אינטליגנטיות יתאימו את התנהגותן."
מגמות חדשות המשפיעות על הבטיחות
ההתפתחות הצפויה הבאה של בטיחות תהיה מבוססת התנהגות. היא תגיע באמצעות ניתוח נתונים לצורך חיזוי מגמות עתידיות, ובאינטליגנציה של תצפיות - למידה מתוך תצפיות (Intelligence of Observations), כפי שהמכונות והציוד ישדרו באמצעות חיישנים (מהפכת המידע), כלומר שימוש באנליטיקה חזויה (Predictive Analytics),.
מכונות חכמות מהוות את המניע העיקרי לטרנספורמציה הדיגיטלית (שיבוץ טכנולוגיות דיגיטליות בכל פעולות הארגון). הם מקֵלים על איסוף ואחסון של כמויות עצומות של נתונים. כמו כן, באמצעות מחשוב רב-עוצמה אפשר להשתמש בניתוח הנתונים הגולמיים כדי לפרש מידע, לזהות קשרים בין גורמים מוגדרים, לקבל החלטות אוטונומיות ולחזות מגמות עתידיות (אנליטיקה חזויה). עם זאת, עולים חששות לגבי פרטיות, שלמות נתונים, שקיפות ואמינות של הטכנולוגיות החדשות. כהן ואן גולייק, מארגוןIEC מוסיף "שדבר זה קשה במיוחד. כשמכונות מתחילות לקבל החלטות באופן אוטונומי, בני האדם יכולים להסתבך", כמו כן, אמר "שהחלטות כאלה צריכות להביא בחשבון את בטיחות האדם, דבר אשר דורש גישה הוליסטית לבטיחות".
בשנים האחרונות, אנו עדים ליישום מאסיבי של טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות בעולם התעשייה. מערכות הינע וזיהוי עצמים וסביבה (חיישנים) מובילים את מרבית השינויים וסוללים את הדרך לעידן חדש באינטראקציה בין אדם ומכונה.
רוב תקני הבטיחות כיום, שמכסים תחומים ספציפיים של מכונות או מוצרים, אינם כוללים היבטי בטיחות הוליסטיים. כניסת מכונות חכמות, אשר תקני הבטיחות שלהן מתרכזים ומתמקדים כמעט אך ורק ברכיבים טכניים, עלולה לעכב חדשנות ולדרוש עדכוני תקינה בתדירות גוברת והולכת. אי לכך, קהילת התקינה תצטרך לטפל בבטיחות בגישה ההוליסטית.
מסגרות חדשות לבטיחות
אימוץ גישה חדשה לבטיחות, המכונה בטיחות שיתופית, עשויה להיות אחת הדרכים לטפל בבעיות בטיחות הנוצרות משילוב של אדם ומכונה. בטיחות שיתופית קוראת לשיתוף פעולה במידע דיגיטלי בין האדם למכונה, ויוצרת אינטגרציה בין האדם למכונה שעובדים בצוותא באותו תא עבודה. הבטיחות השיתופית ממנפת טכנולוגיה דיגיטלית, כדי לתמוך בתעשיות וכלכלות הבנויות על יישומים דיגיטליים, שנובעים ממהפכת המידע - תעשייה 4.0, ומאפשרים למכונות לעבוד בצורה אוטונומית. הבטיחות השיתופית ומהפכת המידע מאפשרים הערכת סיכונים ובקרה בזמן אמת על הפעילות של ממשק אדם-מכונה והעברת הנחיות בזמן אמת. האיור שלהלן מציג את התפתחות התפיסות בבטיחות עד לבטיחות השיתופית:
שלושה דורות בהתפתחות הבטיחות (במכונות)
מקור: IEC Safety in the future
בטיחות 0.0
בטיחות המבוססת על האדם:
- הסיכון נמצא באזור העבודה של האדם.
- הסיכון נמצא באזור הממשק של אדם עם מכונה.
- הסיכון נמצא באזור המכונה.
בטיחות 1.0
בטיחות המבוססת על האדם והמכונה.
- הסיכון נמצא באזור העבודה של האדם.
- הסיכון שנמצא באזור הממשק של אדם-מכונה נוטרל.
- הסיכון נמצא באזור המכונה.
בטיחות 2.0
- בטיחות על ידי שיתוף פעולה אדם-מכונה.
- דו-קיום בין אדם ומכונה במצב פעיל.
- סיכון מינימלי באזור המכונה.
בכל מקרה, תמיד קיימת האחריות על המעסיק לוודא שהאינטגרציה בין אדם ומכונה באותה סביבת עבודה תואמת את כל דרישות הבטיחות, וכי יושמו אמצעי בטיחות נוספים שונים, בהתאם לצורך, לשמירה על בטיחות האדם.
הערכת סיכונים ובקרה בזמן אמיתי
מקור: IEC Safety in the future
פלטפורמת IoX לקליטה, לעיבוד הנתונים ולהנחיות
מקור: IoX-Monitoring - EAMS Technologies Inc.
המועצה הלאומית לבטיחות (NSC) במחקרה על הערך החדש של הבטיחות (והערכתו), התייחסה במיוחד לצורך בהכנסת נושאים מודרניים, כגון נושאים סביבתיים, חברתיים וממשל. הערך החדש, כפי שצוין במחקר, מספק בסיס שאליו יכולים להצטרף בעלי עניין (מעסיקים) מתחומים מגוונים, שיש באפשרותם להתחייב באופן מעשי ליישום אסטרטגיות בטיחות חדשות, לשפר את תרבות הבטיחות ולחדש תוכניות של סביבה, בריאות ובטיחות. בכל מקרה, העדיפות הגבוהה ביותר תינתן תמיד לבטיחותם הפיזית של העובדים.
מחקר זה מדגיש תפיסות ארגוניות, הכוללות:
- ביצועים אנושיים וארגוניים.
- בריאות עובדים כוללת, כפי שפותחה על ידי NIOSH. תפיסה זו, שפותחה בפורמטים רבים, כוללת גם מניעת מחלות, פגיעות קשות וקטלניות, בריאות נפשית ופסיכולוגית.
- נושאי סביבה, חברה וממשל: יוזמות של מצוינות בבטיחות מודרנית; גיוון, שוויון והכלה של קבוצות שלא נכללו בעבר (DEI); קיימות, אתיקה.
ניתוח המושגים והיוזמות הנ"ל מראה ששילוב התחומים מעניק יתרונות רבים, כפי שמוצג להלן:
מסגרת של נושאי סביבה, בריאות ובטיחות
מקור: The New Value of Safety and Health in a Changing World. NSC
פיתוח נוסף הוא של אוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה בהולנד. במקור, האוניברסיטה פיתחה את הגישה ההוליסטית ההיררכית עבור תוכניות סביבה, בריאות ובטיחות, גישה היוצרת מערכת יחסים בשמונה תחומים: בריאות, כלכלה, סביבה, קיימות, כושר התאוששות, אתיקה, חברה ומוניטין.
ההיררכיה של ערכי סביבה, בריאות ובטיחות
מקור: The New Value of Safety and Health in a Changing World. NSC
הגישה ההוליסטית
הגישה ההוליסטית המוּנעת על ידי תוכניות בטיחות נוכחיות יוצרת הזדמנות למפעלים ועסקים שונים ליצור ערך לטווח ארוך, זאת, נוסף על הבטיחות הפיזית של העובדים והפחתת עלויות ישירה כתוצאה מכך, כגון מניעת מחלות, פגיעות קשות וקטלניות (SIIF), ותוכניות לבריאות הנפש. כולן תורמות באופן ישיר לבריאות העובדים ומבטיחות שהעובדים יהיו יעילים יותר בעבודתם, דבר שמוסיף גם לערך הכלכלי של המפעל. מלבד זאת, צוות עובדים המרגיש בטוח יותר פיזית ורגשית, גם פתוח לשינויים החלים במקום העבודה. תוכניות למניעת מחלות, פגיעות קשות וקטלניות (SIIF) ותוכניות לבריאות הנפש יכולות להגביר את האמון בין העובדים למעסיקים. הן יכולות גם לשפר את המוניטין של הארגון על ידי הפחתת הסיכון לאירועים חמורים, ובאמצעות הכנסת תקני הבטיחות הם תורמים גם לבריאות קהילות עצמן.
התקינה
השגת הבטיחות בעתיד, בעבודה עם מכונות חכמות, תדרוש הכנת תקנים חדשים והתאמת תקנים קיימים. הכנסת מערכות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) חכמות מחייבת פיתוח סוגים חדשים של תקנים. כבר כיום ממשלות נוטות להחליף חוקים טכניים, אשר לעתים הם עצמם מגבילים בחקיקה מכוונת מטרה.
סיכום
פיתוח יוזמות חדשות בשילוב התייחסות חברתית, כגון יעדים לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (UN), פרויקטים של הכנסת מכונות חדשות חכמות לתאי שטח שעובדים בהם גם בני אדם יחייבו פתרונות בטיחות חדשניים פורצי דרך. המשותף לפתרונות בטיחותיים כאלה הוא הבסיס להבנה שמושג הבטיחות משמעו מערכת משולבת של בני אדם, מכונות וסביבה גם יחד, בשיתוף פעולה, הנקראת מערכת משולשת לבטיחות.
פיתוח המערכת המשולשת למימוש הבטיחות תחייב השקעה בהכנת תקינה ובהתייחסות לאתגרים בשיתוף פעולה בין מכונות ובני אדם, ולהתרחבות הגישות ההוליסטיות לבטיחות.
ההמלצות העיקריות המוצעות הם:
- לבסס מהלכים חברתיים, שמטרתם להשיג גם בטיחות וגם יעילות, על ידי מעבר ממודל בטיחות המבוסס על הפרדה בין אדם למכונה, למודל שבו הבטיחות מושגת באמצעות שיתוף פעולה בין אדם למכונה.
- לתת את הדעת על האפשרות שבני אדם אינם הרכיב החכם ביותר בשילוב של מכונה ואדם במערכת שיתופית. יש לפתח מושגים חדשים של בטיחות באמצעות פיתוח טכנולוגיה ובנייה מחדש של מיקום האדם במערכת.
- מדידה ועיבוד של מדדי בטיחות היו ועדיין הם חלק מרכזי במערכות ניהול בטיחות, עם התמקדות בסטטיסטיקה של אירועים. עם זאת, במבט לעתיד, אפשר לאמץ גישה בטיחותית פרואקטיבית על ידי הכללת אינדיקטורים "מייצגים" בחישובים.
- גופי התקינה יצטרכו להרחיב ולהעמיק את גישתם לבטיחות. זה ידרוש שילוב לא רק של מומחיות טכנית, אלא גם תובנות שנאספו בתחומי פסיכולוגיית הבטיחות, סוציולוגיה והתנהגות אנושית. במילים אחרות - בפיתוח של תקני בטיחות עתידיים מומלץ להקדיש תשומת לב לא רק לגורמים טכניים.
בסופו של דבר, עולה מדבריו של ואן גוליק מ-IEC שעקרון הבטיחות השיתופית נפוץ יותר ויותר, משפיע על הסטנדרטיזציה ומאפשר הכנסת מגוון רחב יותר של גורמים בעלי עניין.
מקורות
♦ בטיחות בעבודה שיתופית עם רובוט