מאת: יפעת זר, ושחר אביגדורי, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:05/05/2024
סיכוני החשיפה התעסוקתית לסיליקה
שאיפה תעסוקתית של אירוסולים המכילים סיליקה גבישית (צורן דו חמצני גבישי – SiO2) עלולה לגרום למחלות כמו סיליקוזיס וסרטן ריאות. עובדים במפעלים לייצור ולעיבוד שיש ולבנים, באתרי בנייה, מחצבות, מכרות וכדומה, חשופים לסיליקה חופשית באוויר וסיכון החשיפה משתנה, בין היתר, בהתאם לתכולת הסיליקה בחומרי העבודה, לסוגי כלי העבודה, למיגון ההנדסי והאישי בהם נעשה שימוש ועוד.
הפעולות עתירות הסיכון בחשיפה לסיליקה בענף הבנייה, לדוגמה, הן:
♦ התזת חול להסרת צבע וחלודה מאבנים, מתכות, מכלים ומשטחים אחרים.
♦ הריסת מבנים ובלוקים.
♦ הפעלת פטיש אוויר.
♦ פעולת קידוח, שבירה באבן, בלוק, סלע.
♦ קידוח חורים באבן, לבנים, מרצפות, שיש, סלע.
♦ הכנה, ערבוב, ערבול או חציבה בבטון.
♦ פעולות, ניסור, חיתוך ושיוף של לבנים, בלוקים, שיש.
♦ פעולות כרסום וחציבה של לבנים, בלוקים, שיש.
♦ פעולות חפירה בקרקע מכילת סיליקה גבישית.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בתחלואת הסיליקוזיס בארה"ב, עד כדי הגדרתה כמגפה לאומית. בעקבות זה, הכריז המינהל האמריקני לבטיחות ובריאות תעסוקתיים (OSHA) בספטמבר 2023, על תוכנית חדשה להגנת העובדים מפני החשיפה לסיליקה ולצמצום ממדי התחלואה. התוכנית תתמקד, בין היתר, בהגברת האכיפה במקומות עבודה, שיידרשו מעתה לערוך חמש בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות בשנה לבחינת עמידה בערך סף החשיפה התעסוקתית המרבית המשוקללת (PEL) ליום עבודה של 8 שעות TWA - 50 מיקרוגרם/מ"ק ורמת פעולה (AL) של 25 מיקרוגרם/מ"ק ולהפחית את החשיפה, אם הם אינם עומדים בדרישות הסף.
בישראל, יש לפעול בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), תשמ"ד-1984, הקובעות, בין היתר, את ערכי החשיפה המשוקללת המרבית המותרת ל-8 שעות עבור צורן דו-חמצני גבישי, כדלקמן:
1. אבק בר-נשימה לריאות (קטן מ-7 מיקרון) 0.1 מ"ג/מ"ק
2. אבק כללי מרחף 0.3 מ"ג/מ"ק
אמצעים להקטנת החשיפה התעסוקתית לסיליקה כוללים:
♦ הדרכת העובדים לגבי הסיכון הבריאותי שבעבודה בסיליקה.
♦ ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות כאשר קיימת או אפשרית חשיפה .
♦ ביצוע בדיקות רפואיות לעובדים החשופים לסיליקה .
♦ שימוש בכלי עבודה / בשיטות עבודה שמקטינים את שחרור האבק לאוויר.
♦ שימוש בציוד מגן אישי מתאים - בהתאם לתוצאות הבדיקה הסביבתית.
♦ אין לאכול, לשתות ולעשן בעמדת העבודה.
♦ להקפיד לרחוץ ידיים ופנים לפני אכילה ושתייה.
אמצעי חדשני לניטור ואנליזה של סיליקה בחללי עבודה
חיוני לנטר ביעילות ובמהירות את ריכוז הסיליקה החופשית באוויר חללי העבודה כדי לזהות אזורים בהם נדרש לתגבר את הגנת העובדים מפני שאיפת החומר. אולם, כיום, תוצאות המעבדה של בדיקות סביבתיות - תעסוקתיות של סיליקה מגיעות לאחר שבועות מהמעבדה האנליטית.
צוות של חוקרים, מדענים ומתכננים מ - HSE ו – NIOSH פיתחו לאחרונה מכשיר קטן נייד Portable Fourier transform infrared (pFTIR), המסוגל לבצע ניטור מהיר ואנליזה מדויקת של ריכוז הסיליקה בשטח (On site) . המכשיר מתאים לדגימות אוויר, המכילות טווח רחב של מזהמים והשימוש בו אינו דורש פירוק מנגנון המסנן, הקולט את דגימת האוויר. שיטת הניטור והאנליזה של המכשיר עומדת בסטנדרטים בינלאומיים של בדיקות אנליטיות והוא נוסה בהצלחה ב - 13 מכרות במדינות אוסטרליה, בריטניה ודרום אפריקה.
NIOSH פרסם מדריך לגיהותנים ולמומחי בריאות תעסוקתית לשימוש במכשיר pFTIR.
המדריך כולל את הנושאים הבאים:
- הנחיות כלליות להגדרת הציוד והתוכנה הנדרשים לניטור בשטח.
- פרטים טכניים של שיטת הניטור עם הסברים לגבי חשיבותה.
- נוהלי אבטחת איכות שיבטיחו נתונים עקביים.
- דוגמאות ותיאורי מקרה של שימוש בסוגי דגימות שונים, בשילוב עם ניטור בשטח.
- קישורים למקורות נוספים לניטור בשטח.
- רשימות תיוג שידריכו את המשתמשים בתהליך במהירות.
מקורות:
♦ זהירות - סיליקה בעבודות בניה, דף מידע מאת רון וייזנגר, המוס"ל