ד"ר אמנון דובדבני, נציג המוס"ל, מדווח מהכנס המוביל בעולם בתחום סיכוני הקרינה האלקטרומגנטית הבלתי מייננת. בכנס התקבל מידע עדכני רב ערך, אשר יסייע למוס"ל להימצא בחזית הידע המדעי בתחום וליישם שיטות מתקדמות להתגוננות מקרינה בלתי מייננת בסביבת העובד.
הכנס הבין-לאומי, המוביל בנושא סיכוני קרינה בלתי מייננת, BioEM 2023, התקיים השנה בחודש יוני באוקספורד שבבריטניה.
בכנס, כבכל השנים, הוצגו המחקרים המובילים והעדכניים והוא היה מקום מפגש לחוקרים העוסקים בתחום המובילים אותו בארצות מוצאם ובעולם כולו.
זו הפעם הראשונה, לאחר שנות הקורונה, שהכנס התקיים במתכונת מלאה ולא היברידית, ובהשתתפות מלאה. הכנס כלל 14 מושבים ובהם 83 הרצאות פרונטליות, 22 "הצגות מהירות" ו-116 פוסטרים. השתתפו בכנס 273 איש. בין המשתתפים בלט בעיקר חלקן של מדינות מרכז ומערב אירופה - צרפת, שוויץ, גרמניה, בלגיה, אוסטריה, הולנד, בריטניה וספרד, ולאחר מכן, יפן, קוריאה, ארה"ב, אוסטרליה, קנדה ועוד.
מושבים ייחודיים בכנס עסקו בשימושים הרפואיים של הקרינה הבלתי מייננת. כן עלה שוב פוטנציאל החשיפות (כולל התעסוקתיות) בטיפולים קוסמטיים. נבחנו חשיפות תעסוקתיות שונות, וכן השפעת חשיפות אלו על קוצבי לב ושתלים רפואיים אחרים. היבט סיכוני החשיפה לתקשורת הסלולרית, ובעיקר לדור הסלולרי החמישי – 5G (אתרי סלולר וטלפונים סלולריים), בתדרים שונים, כולל התדרים הגבוהים (תחום "הגלים המילימטריים"), ממשיך להיות הנושא המרכזי של הכנסים האחרונים. בכנס הוצגו 65 עבודות שעסקו בכך, כולל פרויקטים בשיתוף בין מדינות, לבחינת ההשפעה הצפויה של המעבר לדור הסלולרי החמישי ושל השימוש בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, בסביבה ובתעסוקה. עוד הוצגו מכשור מדידה עדכני ושיטות מדידה עדכניות. נושא התקינה הבינ"ל לקרינה הוצג בכנס במושב מיוחד, לרבות העדכונים החדשים.
ההיקף הרב של המחקרים שהוצגו בכנס, מעיד על המשך פעילות עולמית רבה לחקר השפעות הקרינה על האדם, בכלל ההיבטים. דוגמת חקר מנגנוני פעולה אפשריים ברמת התא, בחינת אפשרות לתחלואה בבעלי חיים, מחקרי אנוש הבוחנים את השפעת החשיפות ברמות גבוהות, מחקרים אפידמיולוגיים ומחקרים פיזיקליים-הנדסיים של הערכת חשיפות לקרינה (בסביבה ובמקומות העבודה) בשיטות מתקדמות, הן עבור חשיפות בתוך גוף האדם באמצעות מודלים עדכניים ומכשור מדידה שפותח לאחרונה, והן באמצעות מכשור להערכת חשיפה אישית ויישום מודלים להערכת חשיפה סביבתית. הרחבת היקפי חשיפות הציבור הרחב והתעסוקתי בתחומי התדר הגבוהים יותר של הקרינה (הדור הסלולרי החמישי ותחום הגלים המילימטריים), יוצרת, במקביל לחששות מהשפעת חשיפה זו על האדם, אתגרים חדשים בכלל שטחי המחקר.
קודם לכנס, נערך מפגש מצומצם של ועדות תקינה בין-לאומיות בנושא סיכוני קרינה בלתי מייננת לאדם, של איגוד מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבינ"ל, IEEE, שנערך בעיירה ניוברי בבריטניה. ועדות התקינה משתייכות לוועדה טכנית ראשית, TC95, והן כוללות חמש תת-ועדות. ועדה אחת עוסקת בתקן הבין-לאומי המוביל להתגוננות מקרינה בלתי מייננת, C95.1, שעדכונו פורסם בשנת 2019 והוא הבסיס למגבלות החשיפה לקרינה לעובדים שקבע ה-ACGIH (ארגון הגיהותנים הממשלתיים האמריקאים). מגבלות אלו נקבעו על ידי החוק הישראלי לעובדים בקרינה. ועדות אחרות עוסקות בתקנים בי"ל אחרים – תוכנית בטיחות לעובדים בקרינה במקומות עבודה, שיטות מדידה לקרינה ועוד. הח"מ, נציג המוס"ל, חבר בוועדות אלו ונמנה עם מחברי התקנים שפורסמו על ידיהן. המפגש כלל ישיבות של חמש תת-הוועדות ומפגש מסכם של הוועדה הראשית. בישיבות הוצגו סקירות של עדכונים טכניים והתפתחויות מדעיות, ונדונו תכניות פעולה של תת-הוועדות לעדכוני התקינה.
♦ סיכוני החשיפות לתקשורת סלולרית, בפרט מהדור הסלולרי החמישי (5G) ובתדרים גבוהים, לרבות תחום "הגלים המילימטריים" (חקר החשיפות וחקר ההשפעות):
- ההתמקדות בחשיפות בתדרים אלו נמשכת, עקב כניסה גדלה והולכת של ציוד ומערכות, וחשיפה גוברת של האדם לקרינה מהטכנולוגיות החדשות. הוצגו בכנס
כ-65 עבודות (הרצאות ופוסטרים) שעסקו בדור הסלולרי החמישי.
- הוצגו מערכות ושיטות מתקדמות להערכת הסיכונים מהדור הסלולרי החמישי (כולל התמודדות עם מאפיינים ייחודיים של הטכנולוגיה, דוגמת עיצוב אלומות ו-MIMO), חקר חשיפה לתחנות בסיס – פעילויות חקר שנערכו במדינות שונות (בחינת החשיפות במאפייני שימוש שונים ובסביבות שונות), מיפויי קרינה אישיים על ידי מכשור נישא על גוף האדם, על ידי מיפויים רכובים, ועוד.
- הוצגו ממצאי מחקר מקיף בן חמש שנים שנערך באוסטרליה, בפריסת רשת הדור הסלולרי החמישי ביבשת.
- הוצגו כמה פרויקטים בשיתוף בין מדינות, לבחינת ההשפעה הצפויה של המעבר לדור הסלולרי החמישי ושל השימוש בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות, בסביבה ובתעסוקה. הוצג ניתוח ראשוני השוואתי של חשיפות במדינות שונות.
- עוד הוצגו ממצאים שונים של מחקרי המשך למחקר ה-NTP, National Toxicology Program, שבחן גידולי סרטן בתאי שוואן (ממרכיבי תאי העצב) לבביים בקרב מכרסמים שנחשפו לקרינה מטלפון סלולרי. המחקר הדגים עודף תחלואה מסוג זה בחשיפות ברמה גבוהה, יחסית, של הימצאות בגבול מגבלות החשיפה הדוזימטריות המותרות (אחת הטענות כלפי המחקר הייתה לגבי רמת החשיפה). בשל חשיבותו, נערכים עבורו כעת שני מחקרי המשך - ביפן ובקוריאה.
- נבחנו החשיפות לקרינה מהדור החמישי בכלי רכב חכמים המחוברים לרשת – בכלי הרכב ובתוכם.
- נסקרו טכנולוגיות עדכניות להערכת החשיפה הפנימית בגוף האדם באמצעות מודלים ומכשירי מדידה עדכניים, המתאימים לתחומי התדרים הגבוהים ולשינויים בתקינה. כמה מחקרים עסקו במודלים של חשיפות הידיים.
- מפורטים בהמשך מחקרי חשיפות לקרינה מהדור הסלולרי החמישי, ברמת התא וברמת החי, ובאמצעות מודלים של גוף האדם ובעלי החיים.
- יש צורך בהמשך מעקב אחר ההתפתחויות, לשם הערכות למתן מענה עבור חשיפות אלו, אשר מתרבות כעת ויהוו מוקד עניין גם מבחינת החשש הציבורי, בפרט במקומות עבודה.
♦ חשיפות לקרינה לצרכים רפואיים – מושבים רבים בכנס עסקו בשימושי הקרינה הבלתי מייננת ברפואה, הן בתהליכיים אבחוניים והן בטיפולים רפואיים. בין היתר, נסקרו שיטות שונות לעירור עצבי לא פולשני, טכנולוגיות TMS (עירור מגנטי טרנס-קרניאלי), העושות שימוש בעירור של המוח באמצעות שדות מגנטיים בתדרים נמוכים, טיפול בפציעות עמוד שדרה באמצעות עירור עצבי, שימוש בחלקיקים ננו מגנטו-אלקטריים בתהליכי טיפול ברקמות, ועוד. עוד הוצגו מחקרים שעסקו בחשיפות שתלים רפואיים שונים לקרינה (כולל בחשיפות תעסוקתיות) – מידת השפעתם של השתלים על החשיפות הפנימיות בגוף האדם, והתכנות להגברתן ואף לסיכונים ממשיים עקב כך. עוד הוצג תכנון של מערכות טעינה חשמלית אלחוטית (WPT) לצורכי טעינת מכשור רפואי מושתל, תוך הפחתת החשיפות לקרינה.
♦ חשיפות לקרינה בשימושים קוסמטיים – חשיפות למטופלים וחשיפות תעסוקתיות. מההצגה עלה (כפי שעלה בכנסים הקודמים) כי קיים פוטנציאל לחשיפות ברמות גבוהות ופערי ידע.
♦ מחקרים בנושא חקר החשיפות (חקר פיזיקלי על ידי מדידות וסימולציות של קרינה):
- מחקרי חשיפות לקרינה – הוצגו מחקרים שונים של חשיפת האדם למקורות קרינה בקרבתו – חשיפה סביבתית ואישית לסלולר ולדור הסלולרי החמישי בפרט (פורט לעיל), חשיפות למערכות אלחוטיות מקושרות ברכב המודרני, מחקרי חשיפות בבתים (לדוגמה, בבתים חכמים), חשיפות לקווי מתח, חשיפות לציוד "האינטרנט של הדברים" (IoT), ועוד.
- מחקרי חשיפות לקרינה בשימוש בטכנולוגיות עדכניות ומתפתחות – פרט לחקר החשיפות מהדור הסלולרי החמישי, נבחנו חשיפות מתקדמות שונות. לדוגמה, נבחנו החשיפות לשדות מגנטיים בכלי רכב חשמליים, מסוגים שונים, במצבי נסיעה שונים ובעמדות שונות. עוד נבדקו החשיפות בעת טעינה של כלי הרכב.
- חשיפות האדם לקרינה (מודלים חישוביים וחשיפות בפועל) – הוצגו מאמרים העושים שימוש במודלים חישוביים מתקדמים של גוף האדם (כולל הדמיה אנטומית), אשר עורכים הדמיות של החשיפות הפנימיות בתוך הגוף. בפרט, חשיפות מהדור הסלולרי החמישי וממכשור אחר הקרוב לגוף האדם), אך גם ביתר תחומי התדר. נבחנו חשיפות מהדור הסלולרי החמישי בעור ובעין, והוצגו מודלים שונים לחשיפות אנטומיות. הוצגו כמה מחקרים אשר עסקו במודלים שונים של הידיים, לבחינת החשיפות בעת שימוש בטלפונים (נושא שטרם נבחן לעומק).
- הוצגו מאמרים מהסוג שתואר בסעיף הקודם, עבור מודלים של בעלי חיים. לדוגמה, הוצגה החשיפה הפנימית לקרינה בתדרי הדור הסלולרי החמישי, במודל של דבורים, שפותח על בסיס תכונות חשמליות של רקמות, אשר נמדדו בפועל (מרקמות ממשיות).
- הוצגו שיטות חישוביות להערכת החשיפה בחרקים מסוגים שונים, בתדרי הגלים המילימטריים.
♦ מחקרים בנושא השפעות הקרינה, ברמת התא והחי, ובבני אדם הוצגו ממצאי מחקרים שונים, ולהלן פירוט חלקי של עיקריהם (לפי סוגים):
- חשיפות לקרינה ובחינת השפעות מסוגים שונים ברמת התא – הוצגו מחקרים בהם נבחנה העקה בתאים בחשיפה לקרינה בתדרי הדור הסלולרי החמישי. נבחנו ההשפעות החשיפה על פעילות רשתות עצביות.
- חשיפות לקרינה ובחינת השפעות מסוגים שונים ברמת החי – נבחנה ההשפעה של חשיפה לגלים מילימטריים בבעלי חיים שונים. הוצגו ממצאים ראשוניים של שני מחקרי המשך למחקר ה-NTP (National Toxicity Program), כמפורט לעיל. אח
תד הטיענותונים שהועלו כלפי המחקר המקורי, הייתה חשיפות בגבול מגבלות החשיפה. עוד הוצגה סקירה שיטתית של מחקרים העוסקים בחשיפות של בעלי חיים וצמחים בקרבת מקורות סביבתיים (תחנות שידור רדיו וטלוויזיה, אתרים סלולריים ועוד) ונבחנו ממצאיהם. הוצגו ממצאי מחקרים בהם נחשפו מכרסמים וחזירים לקרינה בתדרי הדור החמישי ובתחום הגלים המילימטריים, כולל ברמות תרמיות.
- נבחנה השפעת החשיפה לקרינה מהדור הסלולרי החמישי על נקודות קצה שונות בבעלי חיים, דוגמת השפעות על חימום העור, והשפעת מאפיינים שונים של העור על מידת החימום.
- חשיפות אדם לקרינה – נבחנה השפעת החשיפה לקרינה בתדר 3.5 GHz על הפעילות המוחית במתנדבים. הוצגו ממצאי חקר השפעת החשיפה בתדרי השלב השני של הדור הסלולרי החמישי (FR2) על העור בקרב מתנדבים.
♦ מחקרים אפידמיולוגיים – בכנס הוצגו מחקרים אפידמיולוגיים וסקירות מחקרים אפידמיולוגיים, בנושא חשיפות לתקשורת סלולרית (מפורט שם). הוצגו ממצאי מחקר חשיפת עוברים לשדות מגנטיים (מחקרי עוקבה בן 22 שנים), מחקר כאבי ראש בחשיפות לטלפונים סלולריים (מחקרCOSMOS שנערך בהולנד ובבריטניה), מחקר חשיפות סביבתיות בשימוש באקספוזימטרים (מדי קרינה אישיים), השפעת החשיפות לקרינה על תופעות שונות – טנטון, מיגרנה ועוד - באוכלוסייה הכללית ובאוכלוסייה התעסוקתית, והשפעת חשיפה לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים על לוקמיית ילדים. נבחנו מגמת התחלואה בגליומה במדינות הנורדיות במהלך השנים שבהן התפתחה התקשורת הסלולרית. עוד הוצגו ממצאי סדנה בין-לאומית, שנערכה בנושא הסיבות לתחלואת לוקמיית ילדים.
♦ הידע המדעי בנושא השפעות הקרינה על האדם – נערך מושב ייעודי מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר הציג את גישת הארגון לתהליך סקירת המחקרים (לקביעת עמדתו כלפי סיכוני הקרינה), ואת הדרישות מהמחקרים כך שיהיו בעלי ערך לסקירה. ההתייחסות הייתה למחקרים ברמות שונות – חשיפה, תא, חי, אדם ואפידמיולוגיה. נבחן הקשר בין איכות המחקרים לבין אופי הממצאים, כשלים אופייניים של מחקרי חשיפה (וכיצד ניתן לשפר זאת), שיטות להערכת מחקרים ועוד.
♦ מדידות וכלי סימולציה (הדמיה אנטומית) של חשיפה לקרינה – הוצג מכשור מדידה עדכני לקרינה – מכשור אישי ונייד מסוגים שונים, לצורכי מחקרים של חשיפות. הוצגו תכנונים של גלאים בעלויות נמוכות (כולל עבור הדור הסלולרי החמישי). בכנס בלט חלקם של מודלים עדכניים להדמיה (סימולציה) של החשיפה בתוך גוף האדם, המאפשרים חיזוי מדויק יותר של החשיפות ממקורות שונים, כמפורט קודם.
♦ בכנס נבחנו חשיפות תעסוקתיות שונות, וכן, השפעת חשיפות אלו על קוצבי לב ושתלים רפואיים אחרים. נבחנה השפעת חשיפה לשדות מגנטיים גבוהים בתעסוקה על תחלואת צאצאים (השפעה על המערכת החיסונית). ראו פירוט קודם לגבי חשיפות תעסוקתיות בטיפולים קוסמטיים.
♦ הפחתת החשיפות לקרינה – הוצגו כמה שיטות להפחתת החשיפות לקרינה, דוגמת תכנון של אנטנות עבור טלפונים חכמים (בפרט בתדרים גבוהים), אנטנות לבישות ועוד.
♦ תקינה בין-לאומית להתגוננות מקרינה – נערך מושב ייעודי, שבו הוצגה הפעילות התקינה בנושא סיכוני הקרינה, מטעם IEEE (האיגוד הבינ"ל של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה). ל-IEEE יש ועדה טכנית, TC95, העוסקת בסיכוני הקרינה הבלתי מייננת לאדם. קיימות בה חמש תת-ועדות שונות, העוסקות בתקן הבי"ל לחשיפה הקרינה (אשר קובע את רמות החשיפה המרביות, לאוכלוסייה הרחבה ולאוכלוסייה התעסוקתית, וממנו נגזרות מגבלות ה-ACGIH, איגוד הגיהותנים הממשלתיים האמריקאים, המחייבות בישראל עפ"י החוק עבור חשיפת העובדים), בתקן הקובע את שיטת המדידה, בתקן תוכנית הבטיחות לקרינה במקומות העבודה, ועוד. במושב נסקרה פעילות הוועדות, הוצגו חידושי התקינה האחרונים, הפעילות המשותפת עם ועדות בין-לאומיות אחרות, ועוד.
♦ מושב ייחודי עסק בגישות כוללניות להערכת ההשפעה לחשיפה משולבת לסיכונים סביבתיים – כיצד מתבטאת ההשפעה המשולבת של חשיפות שונות, ומה אפשר ללמוד מבחינת נקודות קצה של סוגי תחלואה שונים המושפעים מחשיפות מסוגים שונים (דוגמת מגמות בתחלואת סרטן מסוגים שונים).
הגשת מאמרים לכנס לפי מדינות
פירוט סוגי המחקרים שהוצגו בכנס
ד"ר אמנון דובדבני, נציג המוס"ל בכנס
משתתפי ועדות התקינה הבינ"ל לסכוני קרינה לאדם, IEEE TC95
