מאת: ד"ר אשר פרדו, מנהל מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
דלקות עור ופריחות בעור הופיעו במפעל לייצור רהיטים במחלקה שעסקה בליטוש עץ. שני עובדים שנפגעו בדלקת חמורה לא יכלו להמשיך בעבודתם והועברו באופן קבוע למחלקה אחרת. עובדים אחרים נפגעו בדרגות חמורות פחות. מדובר במפעל שפועל 40 שנים ויש בו למעלה מ- 200 עובדים שעובדים 9 שעות ביום. חומר הגלם היה מסגרות עץ לייצור כסאות.
עבודתם של 10 עובדי ליטוש כללה מריחת שרף אפוקסי בחורי ברגים וליטוש משטחים גסים של כסאות ומסגרות עץ לרהיטים אחרים. המלטשים עבדו על דרגשים בעלי יניקה מקומית תחתית, או השתמשו במשטחים מוגבהים כתלות בגודל החלק המלוטש. בתחקיר ראשוני הסתבר שכשנה וחצי לפני האירועים החל המפעל להשתמש בברגים שונים וגדולים יותר שלשימוש בהם נדרש שימוש בכמויות גדולות יותר של שרף אפוקסי לעומת שיטת עבודה קודמת. שרפי אפוקסי בצבעים שונים הגיעו בשפופרות פלסטיות. העובדים ערבבו את תכולת השפופרת בידיהם כדי להתאים את צבע בתערובת לצבע העץ ואחרי כן מלאו את חורי הברגים בדבק. אצטון שימש כחומר ניקוי של עודפי אפוקסי בעת השימוש בדבק. על פי מדיניות החברה סופקו לעובדים כפפות פלסטיות מחומר וינילי וגומי ניטרילי. לאחר יבוש הדבק הועברו הכסאות למחלקת הריפוד.
במפעל נערך סקר יסודי כדי לבדוק את פוטנציאל המגע של העובדים בחומרים החשודים בגרימת דלקות העור והם מרכיבי שרף האפוקסי, הדבק והממיסים האורגניים בשימוש. נבדקו מטלות העובדים, שיטות העבודה ואמצעי האיוורור במקום. עובדים רואיינו וכן נבדק רישום של השגחה רפואית שהעובדים עברו. בסביבת העבודה נערך ניטור של חומרים נדיפים כגון טולואן, אתרים גליקולים, אצטון ובוטיל אצטט נאספו גם בדיקות משטח לביספנול A ולאתרים גליצידיליים שהם מרכיבי האפוקסי וכן לעקבות מתכות.
הגיל הממוצע של העובדים שנבדקו היה 43 וותק העבודה היה 11.5 שנים. כל המלטשים השתמשו בכפפות בעת מגע בדבק, אך חלקם החל בכך רק זמן קצר לפני החקירה. דלקות העור התפרשו על פני תקופה של שנתיים קודמות לתקופת החקירה, ללא היסטוריה קודמת של דלקות עור. בתבחיני מטלית שנעשו לאחד העובדים התגלתה רגישות אלרגית למרכיב האפוקסי ביספנול A.
ריכוזי הממיסים באוויר היו נמוכים מאד בהשוואה לתקני חשיפה, עובדה המלמדת על כך שהחשיפה הנשימתית אינה גורם תורם והחשיפה העורית היא הגורם התורם במקרה זה. בבדיקות המשטח לא התגלו עקבות של ביספנול A , אך התגלו עקבות אתרים גליצידיליים שגם הם מגרי עור ועלולים לגרום לרגישות אלרגית. יונק האוויר המקומי לא היה אפקטיבי כאשר הליטוש התבצע במרחק של כ- 1 מטר ממנו, עובדה המצביעה על אפשרות שאבק עץ מעורב באפוקסי נחת על ידי העובדים. אוויר דחוס היה בשימוש לניקוי העץ ותרם לזיהום בגדי העובדים ואזורים חשופים.
מתוך התצפיות והנתונים שנאספו הוסק שהיה קיים פוטנציאל חשיפה עורית של עובדי הליטוש לחומרי האפוקסי וממיסים אורגניים. הסיבה הסבירה ביותר לדלקות היתה הגדלת כמויות האפוקסי בשימוש בשנתיים האחרונות לפני התחקיר, ערבוב האפוקסי בידיים, העדר שימוש מוחלט בכפפות והעדר הגנה שלמה ע"י סוג הכפפות שהיה בשימוש גם אצל אלה שהשתמשו בהם. מגע ממושך באפוקסי שלא עבר הקשייה גרם לסנסיטיזציה ולדלקת עור על בסיס אלרגי. שימוש בממיסים אורגניים מגרים הגביר את האפקט שנצפה.
המסר ממקרה זה מצביע על החשיבות שיש להגנה עורית נכונה בעת עבודה עם חומרים מגרים ואלרגניים ותכנון נכון ומראש של הגנה זו. כמו כן, חשוב מאד השימוש הרצוף בהגנה עורית. הבנת העובד את הסיכון והפעלת משמעת עצמית תורמים באופן ניכר ליעילות ההגנה..
מקור:
http://www.cdc.gov/niosh/hhe/reports/pdfs/2011-0180-3193.pdf
ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות.