כניסה הרשמה צור קשר

דגשים במניעת פגיעות שריר-שלד

מאת: דוד זיו, מדור ידע וחדשנות המוס"ל

תאריך:07/04/2025


שכיחות פגיעות שלד - שריר בעבודה

בארה"ב, בשנת 2020 פגיעות שלד-שריר גרמו להיעדרות מהעבודה של כ-250,000 עובדים, רק בסקטור הפרטי. רוב הפגיעות נגרמו כתוצאה מהרמת משאות כבדים. 
בבריטניה, בשנים 2021-2020 גרמו פגיעות שלד-שריר להיעדרות של 477,000 עובדים ולאובדן של 7.3 מיליון ימי עבודה.
במדינת מערב אוסטרליה פגיעות שלד-שריר הן שכיחות מאוד. השיעור הממוצע של פגיעות אלו בעובדים שנעדרו מהעבודה חמישה ימים ויותר עמד על כ-60% מכלל נפגעי תאונות העבודה בין השנים 2014-2013 עד השנים 2018-2017.

בישראלבשנת 2014 עמד שיעור העובדים שקיבלו פיצויים בגין פגיעות שלד -שריר על 14.5% מסך כלל פיצויי העובדים בגין תאונות עבודה ומחלות מקצוע ולמשק אבדו כ-365,000 ימי עבודה עקב פגיעות אלו (ביטוח לאומי, סקירה שנתית -2021).
 
הגורמים לפגיעות שלד - שריר 
 
פגיעות שלד-שריר הקשורות לעבודה (WRMSDs), יכולות להיות בשרירים, במפרקים ובגידים, בכל חלקי הגוף. הן יכולות להיות ארעיות או להתפתח ו/ או להחמיר עם הזמן. לעתים נדירות הן מסַכנות חיים, אך הן יכולות לפגוע מאוד באיכות החיים. פעמים רבות פגיעות אלו מובילות לנכות, לפרישה מוקדמת מהעבודה, למוגבלות בעבודה ולשכר שאינו מתגמל.
פגיעות שלד-שריר יכולות
 להיגרם כתוצאה מתאונת עבודה, מדפוסי עבודה בעייתיים ממצוקה נפשית (מתח נפשי עלול להקשות על העובד להתרכז בעבודה ובכך להגדיל את הסיכון שלו להיפגע בעבודה) ועוד. 

דפוסי עבודה בעייתיים כוללים, בין היתר:
 
  • תנוחות גוף (מנחים) קבועות או מוגבלות.
  • תנועות חוזרניות מתמשכות.
  • ריכוז מאמץ או כוח בחלקים קטנים של הגוף, כגון כף היד או פרק כף היד.
  • קצב עבודה מהיר (תנועות) שאינו מאפשר מנוחה מספקת להתאוששות בין התנועות.
  • הרמת משאות כבדים.
  • דחיפה או משיכה של משאות כבדים.
  • רטט – רעידות - ויברציות.

יישום מדע הארגונומיה

מרכיב חיוני בתוכנית "פתרונות למניעת פגיעות שריר-שלד, הקשורות לעבודה" (Work-Related Musculoskeletal Disorders) הוא היישום של מדע הארגונומיה בתכנון מערכות עבודה, במטרה למזער את פגיעות העובד ולשפר את ביצועי העבודה שלו. בתכנון עמדת עבודה חשוב לתת את הדעת על ההבדלים בין העובדים ולהביא בחשבון מגוון רחב של גורמים אנושיים, כגון האופן שבו העובדים רואים, שומעים, מבינים, מקבלים החלטות ונוקטים פעולה. שיקולים אלו, יחד עם גורמים רלוונטיים אחרים, כגון אופי משימות העבודה, תחנות העבודה, הכלים והציוד בעבודה, חיוניים להערכת סביבת העבודה, שכן הם משפיעים על התנהגות העובדים ועל האופן שבו הם פועלים.
 
מקור: Design-In Ergonomics Guidelines
 
 
א. ד"ר יוהנה גייגר מציינת בספרה "עקרונות הארגונומיה הפיזיקלית":

"התאמת עמדות עבודה לעובדים מתבססת על שילוב של אמצעי בקרה להפחתת גורמי סיכון, בארגונומיה כמו גם בתחומי הבטיחות והבריאות. אמצעי הבקרה כוללים אמצעים סביבתיים (הנדסיים), אמצעים מינהליים ואמצעים אישיים. 
 
  • מטרתם של אמצעי בקרה הנדסיים או סביבתיים היא ביטול או הפחתה של גורמי סיכון קיימים על ידי שינויים בסביבת העבודה, בכלי העבודה או בתהליכי העבודה. הדוגמאות כוללות התאמת גובה משטחי העבודה לעובדים, שימוש באמצעי עזר להרמה ולשינוע סחורות כדי לבטל ניטול ידני, והתקנת ידיות מתאימות לכלים או לחלקים לעיבוד.
  • אמצעי בקרה מינהליים מפחיתים את חשיפת העובדים לגורמי סיכון קיימים באמצעות החלת נוהלי עבודה או סידורי עבודה. הדוגמאות כוללות הגבלת זמן העבודה במטלה מסוימת, רוטציה של עובדים בין תפקידים, הדרכת עובדים בהכרת הסיכונים וויסות קצב העבודה כדי להפחית חוזרנות ולהרחיב את שליטת העובד.
  • אמצעים אישיים כוללים הרגלי עבודה, כגון ניצול הפסקות למתיחות או לרענון ושימוש נאות באמצעי מגן אישיים".

ב. ד"ר דבורה אלפרוביץ'-נחנזון מציינת במאמרה "תוכניות התערבות ארגונומיות במקומות עבודה":
 
"התערבויות רב-תחומיות הן בעלות סיכוי טוב יותר להשגת תוצאות חיוביות, כמו הפחתה של תסמינים בשריר ובשלד, הפחתה של היעדרויות מהעבודה ותחלופה של עובדים, ואף השגת רווח כלכלי לארגון ולעובדים. להתערבויות רב-תחומיות מרכיבים רבים, כגון הערכת סיכון, מתן ציוד מגן אישי או ציוד אחר המותאם לצורכי העובד, הערכה/עיצוב של הציוד, תחזוקת ציוד, חינוך והדרכה, עיצוב מחדש של סביבת העבודה, ארגון מחדש ושינוי של שיטות העבודה, נתינת משוב, בניית קבוצת עבודה/פתירת בעיות בקבוצה, סקירה ושינוי מדיניות ונהלים, דיון משותף במטרות, מערכות לניטור פגיעות, מערכות להערכת העובדים, רישום סיכונים, בקרה של נוהלי עבודה/הערכת סיכונים, אימון כושר גופני ובדיקות רפואיות, והערכת ההתערבויות".
 

תכנון עמדות העבודה

ישנם כללים וקווים מנחים לתכנון עמדות עבודה בהתאם לעקרונות ארגונומיים למניעת פגיעות שלד-שריר. הם קשורים להיבטים הבאים:
 
  • תכנון המטלה.
  • תכנון ועיצוב עמדת העבודה והציוד.
  • תכנון ועיצוב סביבת העבודה.
 
להלן כמה עקרונות ארגונומיים הכלולים בכל אחד מההיבטים:

 
תכנון המטלה תכנון ועיצוב עמדת העבודה והציוד  תכנון ועיצוב סביבת העבודה
תנועה חוזרנית מרחבים פנויים בעמדת העבודה  תאורה
עוצמת הכוח הנדרש מעטפת העבודה רעש
מנח קיצוני עמדת עמידה מעברים
מנח סטטי עמדת ישיבה אחסון
צמצום תנועות מיותרות תכנון ועיצוב כלי העבודה עזרים חזותיים / תוויות / שלטים
משך הזמן לביצוע המטלה תצוגה ויזואלית  
  פקדים (מפסקים, לחצנים)  
  
המהלכים והשלבים להטמעת תוכנית ארגונומיה
 
המהלכים :
 
  • זיהוי סיכוני שלד - שריר קיימים.
  • הקמת מערכת למניעת היווצרות סיכונים חדשים לפגיעות שלד - שריר.

השלבים :

זיהוי סיכונים

 
  • סקירת נתונים קיימים של פגיעות עובדים.
  • בדיקת סוגי הדרכות עובדים בנושא הסיכונים לפגיעות.
  • שיחה עם העובדים על אודות הסיכונים שהם חווים.
  • סקירת עמדות העבודה.
 
איתור פתרונות

 
  • שיתוף העובדים בזיהוי פתרונות ארגונומיים אפשריים.
  • ביצוע שינויים בסביבת העבודה עדיף על פני התערבויות בהן נדרש שינוי מהעובד. 
  • בדיקת אפשרויות השקעה בטכנולוגיות חדשניות לסביבת עבודה בטיחותית יותר.

רעיונות לניסוי ולבדיקה
 
  • ביצוע פיילוט ניסיוני עם הרעיונות החדשים, במספר מצומצם של עובדים, אפילו עם ציוד שכור.
  • וידוא שלא ייווצרו סיכונים חדשים כתוצאה מהשינויים.
  • איסוף נתונים על יעילות השינויים המוצעים וביצוע שינויים לפי הצורך, בקנה מידה קטן תחילה, לצורך אימות, לפני ההשקעה בשינויים בקנה מידה מלא.

ביצוע השינויים
 
  • יישום פתרונות ארגונומיים בקנה מידה מלא.
  • הכשרת עובדים בציוד או בתהליכים חדשים.
  • מתן זמן לעובדים להסתגל לפרוטוקולים החדשים ולהיות מיומנים בשימוש בטכנולוגיה החדשה.
 
הערכת יעילות השינויים

 
  • איסוף וניתוח נתונים לפני ואחרי ביצוע השינויים, כדי להעריך את השפעתם.
  • וידוא שלא הוכנסו סיכונים חדשים.
  • ביצוע מקצה שיפורים / שינויים בהתאם לצורך.

תקינה
 
כאשר החלו להתברר ממדי פגיעות השלד-שריר של העובדים  ארגוני תקינה (אירופאי, אמריקאי, בין-לאומי כמו ISO ועוד)  בכל רחבי העולם, החלו להתקין תקנים ארגונומיים.

מכון התקנים הישראלי שני תקני ארגונומיה עקרוניים, המבוססים על ISO :
  
  • תקן ישראלי 6385 – עקרונות ארגונומיים לתכנון מערכות עבודה: ISO 6385:2004(E)
  • תקן ישראלי 26800 - ארגונומיה – גישה כללית, עקרונות ומושגים: ISO 26800:2011

יישום תקני ארגונומיה במקום העבודה מקדם תפוקה, בטיחות ובריאות עובדים. התקנים מתווים שיטות עבודה לשיפור הנגישות והנראות. הם מספקים נוהלים ותרגולים סטנדרטיים למדידה ולהפחתת עומס פיזי ומתח נפשי כתוצאה מתנועה, רטט, רעש ועוד.
 

סיכום
 
כדי ליישם מניעה ראשונית אפקטיבית ברמה הארגונית, נדרשת מחויבות של המעסיקים ושל הדרג הבכיר במקום העבודה. המחויבות צריכה להיות מעוגנת ומוטמעת בתרבות הבטיחות הארגונית. ההמלצות הארגונומיות למניעת פגיעות שלד-שריר צריכות להיות משולבות במערכת הניהול של הארגון.
 
תכנון יעיל של מקום העבודה יפחית גורמי סיכון, כגון מנחים קיצוניים, מאמץ שריר גבוה, תנועה חוזרנית ועוד, יאפשר ייעול תהליכים, הגברת התפוקה והייצור, בעזרת צמצום תנועות מיותרות בעבודה, הקטנת משך הזמן הדרוש לייצור והטבת התנאים הסביבתיים.  לפי NSC בארה"ב, על כל השקעה של דולר אחד בארגונומיה, מתקבל החזר של שני דולר.

ההשלכות של תאונות עבודה חורגות בהרבה מעבר לפגיעות עצמן. העלויות הכספיות למעסיקים גבוהות מאוד. הפגיעות גורמות לארגוני עבודה לאבד עובדים בעלי ערך וניסיון, מפחיתות את פריון העבודה ומשפיעות על מורל העובדים.

 
מקומות לשיפורים ארגונומיים

    מקור: WHAT ARE MUSCULSKELETAL DISORDERS 


בפרסום של HSE בבריטניה Human factors: Design נכתב כך:

"תכנון של חדרי בקרה, מפעל וציוד יכול להיות בעל השפעה רבה על הביצועים האנושיים. תכנון משימות, ציוד ותחנות עבודה בהתאמה לעובד יכול להפחית טעויות אנוש, תאונות ובעיות בריאות. אי-שמירה על עקרונות ארגונומיים עלולה להיות בעלת השלכות חמורות עבור יחידים ועבור הארגון כולו. יישום עקרונות ארגונומיים יהפוך את העבודה בטיחותית יותר, ואת העובדים בריאים ופרודוקטיביים יותר".

מקורות


♦ תקן ישראלי 26800 - ארגונומיה – גישה כללית, עקרונות ומושגים.
♦ תקן ישראלי 6385 – עקרונות ארגונומיים לתכנון מערכות עבודה.

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה