מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוס"ל
תאריך:06/07/2023
חיידק ה"לגיונלה" מתפתח באופן טבעי במקווי מים, כגון אגמים ונחלים ועל גבי משטחי מים טבעיים או מלאכותיים, וגורם למחלת ה"לגיונלוזיס". ידועים 34 מינים ו-50 קבוצות סרולוגיות (קבוצות המאופיינות על פי חומרי המבנה שלהן ומגיבות בצורה דומה עם נוגדנים ייחודיים) של חיידק ה"לגיונלה". אולם, מין ה-Pneumophila legionella מקבוצה סרולוגית 1, הנפוץ יותר בסביבות בני אדם, נמצא כמעורב ביותר במחלות אדם.
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה מדווח על 25,000-100,000 מקרי "לגיונלוזיס" בשנה, בארה"ב. מחלת ה"לגיונלוזיס" מזוהה כיום כשתי מחלות שונות: "מחלת הלגיונרים" ו"קדחת פונטיאק". "מחלת הלגיונרים", הקשה יותר מבין השתיים, פוגעת במספר מערכות בגוף ומאופיינת בדלקת ריאות חריפה ובשיעור של כ-15% מקרי מוות. המחלה מתפתחת תוך 9-3 ימים לאחר החשיפה למחולל המחלה בכ-5% מהאנשים אשר נחשפו לחיידק. "קדחת פונטיאק" היא מחלה דומה לשפעת. היא איננה ממיתה, וחולפת כעבור זמן קצר ללא סיבוכים של דלקת ריאות. היא מתפתחת בכ-95% מהאנשים הנחשפים לחיידק, בדרך כלל תוך שניים עד שלושה ימים.
בשנת 1996 פורסמו כמה מקרים של הידבקות ב"מחלת הלגיונרים", כאשר הקורבנות אפילו לא העלו בדעתם כי הם נמצאים בסיכון. במקרה אחד מדובר בנוסעי ספינות שעשועים, שהפליגו מניו-יורק לברמודה. חלק מהנופשים חלו במחלת הלגיונרים. החולים הראשונים אובחנו על סמך מציאת אנטיגן בשתן. לאחר חקירה מקיפה התברר ש-50 נוסעים, אשר חלו בתשע הפלגות שונות, נחשפו לחיידק בזמן שהותם באמבטי הג'קוזי של הספינות.
פעולות ריסוס המים – הזרמים והבעבוע - המתבצעות בג'קוזי, יוצרות תרסיסים המכילים זיהומים (אירוסולים אינפקטיביים). ממסנן החול של הג'קוזי בודד חיידק "לגיונלה" מטיפוס 1, שהיה זהה לזן שבודד מהחולים. החוקרים חישבו, שבכל שעת שהייה בג'קוזי, עלה הסיכון להידבק במחלה ב-64%.
הסיכון להדבקה
מקורות מים מסוימים, טבעיים או מלאכותיים, עשויים להעניק לחיידק תנאי גידול מועדפים. הדבר נכון לגבי מתקנים, כגון מגדלי קירור, מדחסי אידוי, מגבירי לחות אוויר, מחממים למי שתייה, צנרת המכילה מים עומדים חמים, התקני מקלחות ומרססים שונים, כדוגמת אמבט הג'קוזי שתואר לעיל.
האדם קולט את החיידק מתרסיסי המים דרך דרכי הנשימה וככל שמנת החיידקים גדולה יותר ומקור הרסס קרוב יותר אל האדם, כך גובר הסיכון להדבקה. למשל, עובדים השוהים בתוך מבנים שבהם קימת מערכת הגברת לחות באוויר חשופים יותר לרסס מאשר עובדים המצויים במרחק ממגדל קירור מים.
הסיכון למחלה גדול יותר בקרב אנשים מבוגרים, מעשנים, בני אדם המפריזים בשתיית אלכוהול ובעלי מערכת חיסון חלשה.
מי שתייה מהווים מקור בינוני לסיכון הדבקה. החיידק שורד, כנראה, בטיפולים המקובלים למי שתייה ומגיע במספרים קטנים עם מי השתייה לבניינים, שם הוא מתרבה בחלקי צנרת שונים, בעיקר במים חמים. הסיכון לזיהום ולהִתרבות החיידק קטן יותר במערכת מים המתוחזקת היטב, מאשר במערכות שאינן מתוחזקות.
להלן מקרה לדוגמה:
לפני כחודש ( ביוני 2023 ) נקנסה החברה הבריטית Riaar Plastics Limited לייצור פלסטיק בגין חשיפת עובדיה לחיידק ה"ליגיונלה" באתר החברה באגם השחור, ווסט ברומיץ'. החיידק התפתח במגדלי קירור המים ובמערכת הצנרת הקשורה אליהם עקב תחזוקה גרועה של המתקנים וחמישה עובדי החברה ששהו בסביבת מגדלי הקירור חלו ב"מחלת הליגיונרים" בספטמבר 2020 .
שני מגדלי קירור מזוהמים של חברת Riaar Plastics Limited
אסטרטגיית מניעה
תחזוקה מונעת של מערכות המים במבנים, חיטוי וטיפול במים הם המפתח להקטנת הסיכון להידבקות במחלה. חומר החיטוי המקובל בשימוש הוא תמיסת היפוכלוריט בריכוז של 50 חל"מ למשך 30 דקות, ואחרי זה שטיפת השאריות במים. לדוגמה, במגדלי קירור מומלץ לערוך בדיקות חודשיות לגילוי הצטברות לכלוך, פטריות, קורוזיה וחמצון, ולבצע טיפול מונע, הכולל ניקוי יסודי וחיטוי של המגדלים. יש לבודד את מגדל הקירור, כדי למנוע "בריחה" של המיקרואורגניזמים, לטפל במים באמצעות חומרים ביוצידיים, לנקות את דופנות המגדל בשיטה מכנית על ידי שטיפה בלחץ או ריסוס בחול להורדת צברי לכלוך ומשקעים, לנקות ולחטא את כל הדופנות הפנימיות של הצנרת, ולבצע ניקוי של המקררים, המדחסים, המסננים והמשאבות.
ניטור חיידק הלגיונלה
לא קיימת שיטה לזיהוי מידי של חיידק "לגיונלה" באוויר. הגילוי מתבסס על לקיחת דגימת מים, ריכוז בסינון או בסרכוז (צנטריפוגה) וזריעה על קרקע של מזון מתאים.
התקן הבריטי BS 7592 מפרט הנחיות לניטור שגרתי של מערכות מים מלאכותיות לצורך זיהוי חיידק הלגיונלה. התקן חל על מערכות מים חמים וקרים, מגדלי קירור, בריכות ספא וכל מערכת מים אחרת, המזוהה כסיכון פוטנציאלי לאדם. התקן קובע כי הניטור יבוצע לאחר הערכת סיכונים (RAMS) ועל פי תוכנית דגימה הכתובה מראש, המפרטת את נקודות הדיגום, הסיבות לדיגום ואת הפרמטרים הנוספים שנבדקים (טמפרטורה, PH, רמת כלור).
לפני כשנה, פרסם מכון התקנים הבריטי עדכון לתקן זה ובו מתוארות, בין היתר, גישות ושיטות חדשות לאיסוף דגימות של מצעים ביולוגיים ומשקעים ממערכות המים. להלן כמה דוגמאות לדרישות התקן:
- על הדגימות להיאסף בחושך ולהישמר מבודדות.
- דגימות ממכלי מים יילקחו מתוך ברז יציאה ייעודי, ללא פתיחת מכסי המכלים.
- על דוגמי המים וטכנאי המעבדה האנליטית להשתמש בציוד מגן אישי, המתאים למניעת הידבקות (סוג הציוד מפורט בתקן).
- על דוגמי המים במוסדות בריאות לעבור הכשרה ייעודית לכך.