עריכה: מדור ידע וחדשנות, המוס"ל
רקע כללי
תמצית הסקירה מתבססת על ממצאי מחקרים, שבוצעו ב-15 השנים האחרונות במשרדים, במוסדות חינוך ובמרכזי לימוד (אוניברסיטאות), במוסדות רפואה ובמבני ציבור.
איכות הסביבה הפנים-מבנית (Indoor Environmental Quality – IEQ) משפיעה על מצבם הפיזיולוגי והרגשי של העובדים, על ביצועיהם בעבודה ועל ההיעדרויות שלהם מהעבודה. רמת איכות אוויר (Indoor air quality – IAQ), קצב תחלופת אוויר, תנאי תאורה, רעש, טמפרטורה ולחות, וכן, רמת ניקיון ונוכחות צמחייה במקום העבודה משפיעים על בריאות העובדים ועל רווחתם, כמו גם על יעילות עבודתם ועל תפקודם.
עובדים השוהים במבנה ה"סובל" מ"תסמונת הבניין החולה" (Sick Building Syndrome - SBS) חשים לעתים אי-נוחות או תסמינים בריאותיים קליניים (תגובות של מערכת הנשימה, שיעול יבש, יובש וגירוי בגרון, בעיניים ובעור, עייפות, כאבי ראש, בחילה וסחרחורת, קשיי ריכוז ורגישות לריחות), המפריעים לתפקוד התקין שלהם. התסמינים מחמירים עם העלייה במשך השהות במבנה, ולרוב, חולפים בעת עזיבת המבנה.
כמו כן, מצב שבו גורם המחלה קשור לגורם מזהם ידוע במבנה, מוגדר כ"חולי הקשור בבניין" (Building Related Illness – BRI) והתלונות האופייניות לו הן על שיעול, לחץ בחזה, חום, צמרמורת וכאבי שרירים. למשל, איכות אוויר ירודה בתוך חללי עבודה נמצאה קשורה לבעיות רפואיות, כגון אלרגיה, בעיות נשימה והחרפה של אסתמה.
תנאי איכות הסביבה הפנים-מבנית
טמפרטורה, לחות ונוחות תרמית
שישה גורמים משפיעים על המידה שבה עובדים יחושו בנוח בתנאי המיקרו-אקלים של הסביבה הפנים-מבנית במקום עבודתם: הטמפרטורה, אחוז הלחות היחסית באוויר, אחידות הטמפרטורה הסביבתית על פני גופם (הבדל בין גובה הרגליים לגובה החזה-ראש), זרימת אוויר ומהירותה, הקצב המטבולי הנובע ממידת הפעילות (ישיבה, עמידה, פעילות גופנית או ריצה) וסוג הלבוש שלהם.
נהוג להתייחס לטווח הטמפרטורות שבין 19°-20° לבין 27°-28° כתחום שבו העובדים חשים "נוחות תרמית" (80% מהשוהים במבנה ידווחו כי הטמפרטורה נוחה עבורם, כתלות בעונת השנה במצב של ישיבה וללא פעילות גופנית). כאשר ה"טמפרטורה הניטרלית" המיטבית לביצועים עבור רוב העובדים היא בטווח של 20°-25°. היא משתנה מאדם לאדם וקשורה לפרמטרים שונים כגון, גיל, מגדר, רמת לבוש, רמת הפעילות של העובד, עונת השנה ועוד.
יש דיווחים על כך שטמפרטורה נמוכה מעט מ-19°-20° תורמת לריכוז ולעוררות של עובדים ומשפרת את ביצועיהם בתחומי עבודה מסוימים, ואילו בטמפרטורה גבוהה של 28° יורדים הביצועים של העובדים במשימות הדורשות חשיבה, וכן, בקצב הביצוע של פעולות כגון הקלדה. עובדים שעבדו בטמפרטורות שחרגו מ-21°-22°, דיווחו יותר על רגשות שליליים ועל עצבנות ופגיעה בביצועיהם בהשוואה לעובדים שביצעו אותן מטלות בטמפרטורות נוחות.
"לחות יחסית" (רמת הלחות בטמפרטורה נתונה בהשוואה ללחות המקסימלית האפשרית באותה טמפרטורה) ברמה נוחה לעובדים היא בטווח של 40% עד 80%. אחוז "לחות יחסית" גבוה מהטווח הזה קשור להזעה ולחום מורגש גבוה. באחוז "לחות יחסית" נמוך מהטווח הזה עובדים מדווחים על תסמינים גופניים, כגון יובש ועקצוצים בעור ובעיניים, חשמל סטטי ותסמינים נוספים.
רעש
בשונה מסביבה תעשייתית, שבה מפלסי הרעש יכולים להגיע לטווח של "רעש מזיק", המשפיע ישירות על איבר השמע ועלול לגרום לירידה בשמיעה, הרעש האופייני במבני משרדים הוא לרוב בטווח של מפלסי "רעש מטריד", היכול לנבוע הן ממקורות פנימיים כמו שיחות, טלפונים, מכונת צילום וקפה ועוד, והן ממקורות חיצוניים, כמו שדה תעופה סמוך, קו מסילת רכבת, כביש סואן ועוד. חשיפת עובדים ל"רעש מטריד" עלולה לגרום לתגובות לחץ, חרדה ולהפרעה בתקשורת. כמו כן, יכולת הריכוז של העובד עלולה להיפגע ובעקבותיה, גם קצב העבודה ויכולת הדיוק שלו בביצוע מטלות העבודה. לאורך זמן, מצב זה עלול גם לפגוע בבריאות העובד.
התופעות הבריאותיות הנגרמות מ"רעש מטריד" ו"רעש מזיק" הן: הדהוד בראש, כאבי ראש ואוזניים, חוסר שיווי משקל, זמזומי אוזניים (טנטון). אלו יכולות להוביל להפרעות בשינה. ירידה בשמיעה, כליקוי שמקורו בחשיפה לרעש, מתפתחת לאט ומעמיקה עם כל חשיפה נוספת. במקומות עבודה שבהם העובדים מתלוננים על רעש, מספר ההיעדרויות עקב מחלה גדל ומשך ההחלמה מתארך.
ה"נוחות האקוסטית" (היכולת לשמוע צלילים רצויים והיכולת להגביל צלילים לא רצויים) נמצאה כבעלת ההשפעה הגדולה ביותר על שביעות הרצון והרווחה בסביבת העבודה, ולרעש, הנובע משיחות ופעילות של עובדים אחרים, יש חלק מכריע במידת שביעות הרצון. שיפור תנאי האקוסטיקה והפרטיות יכול לשפר את החוויה החיובית בסביבת העבודה. יש מגוון פתרונות טכניים, כמו התקנת מחיצות גבוהות, הצעת חדרים שקטים ופרטיים, בידוד אקוסטי של הקירות במבנה, שאפשר לשלב עם הנחיות ל"עבודה בשקט", כדי להעלות את רמת ה"נוחות האקוסטית".
תאורה וסנווּר
טבעיות התאורה, רמת הסנוור, קרינת אור מחלונות וממחשבים, ועוצמת התאורה משפיעים על השוהים בסביבה הפנים-מבנית, על בריאותם הגופנית והנפשית ועל בטיחותם.
אור טבעי, ולעתים גם תאורה מלאכותית, משפיעים על השעון הביולוגי (השעון הצירקדי), המניע את גוף האדם ומכוון אותו. שיבוש במנגנון זה עלול לגרום למחלות שונות, כגון השמנה וסרטן, ולהפחית את היכולות הקוגניטיביות של העובד (מידת הערנות, כושר הריכוז, איכות השינה), להרע את מצב הרוח שלו ולהוביל לתאונות, לתקלות ולטעויות בעת ביצוע משימות שונות.
מחסור או עודף בתאורה נכונה (עוצמה ומיקום) עלולים לגרום לתסמינים המזכירים תופעות של הבניין החולה (כאבי ראש ועיניים, יובש בעור, חולשה). ההשפעה של התאורה והתגובה הגופנית אליה יכולות להתעצם כאשר העובדים סובלים מכמה תסמינים בו-זמנית.
מיקום האור, עוצמתו וסנוור ממנו משפיעים על הלחץ של העובדים, על הפרודוקטיביות ושביעות הרצון שלהם מהסביבה. נשים מושפעות יותר ממחסור בתאורה טבעית ואילו גברים מגיבים יותר לסנוור מתאורה חזקה מדי או לבוהק מהחלונות על מסכי המחשב.
לעתים, גם כאשר תנאי התאורה, הקרינה והסנוור ממסכי מחשב הם בטווח התקן המותר, העובדים מתלוננים כי אלו מפריעים להם בעת השהייה במקום העבודה. יש קושי לתכנן את התאורה באופן שבו היא תתאים לכלל דרישות העובדים, אך רצוי לאפשר לעובדים שליטה מסוימת על התאורה בסביבתם, כדי להתאימה לצרכים של כל אחד ואחת מהם.
אוורור
מגוון מזהמי אוויר (אוזון ופחמן דו-חמצני (פד"ח), מיקרואורגניזמים, כגון עובשים וחיידקים, וכן, חלקיקים מסוגים ומגדלים שונים) מצויים בתוך חללים של מבני עבודה. חלקם מגיעים מהאוויר שמחוץ למבנה באמצעות מערכת האוורור (למשל, פליטות מכלי רכב הנוסעים בקרבת מקום, מפעלים ומסעדות ברחוב), וחלקם נפלטים מגורמים שבתוך המבנה (העובדים והפעילות שלהם, רהיטים, מדפסות, חומרי הבנייה, תהליכי בעירה ללא אוורור, חימום וקירור, וגורמים נוספים). הרכב האוויר ורמת הזיהום בחלל התוך-מבני משתנה בהתאם לפעילות, לעונות השנה, למזג האוויר ולרמת האוורור.
האוורור יכול להיות טבעי או מכני (מאולץ), וכן, שילוב בין השניים. קצב אוורור נמוך מדי נקשר לריבוי תסמיני הבניין החולה ולתופעות נוספות, כגון אלרגיה וזיהומים בדרכי הנשימה, וכן, לשיעור גבוה של היעדרויות לטווח קצר מהעבודה. לעתים, נקבעת רמת האוורור בהתאם לשיקולי חיסכון באנרגיה ואינה מותאמת לתחושת העובדים במקום. המלצת האקדמיות הלאומיות למדעים, להנדסה ולרפואה בארה"ב לנוכח שינויי האקלים, המגמות לחיסכון אנרגטי וריבוי חומרי הבנייה והריהוט החדשים היא לבחון מחדש את תקני האוורור למבנים ה"ירוקים" החדשים, כדי לשמור על האיזון בין חיסכון אנרגטי לבין פגיעה בבריאות השוהים במבנה.
פחמן דו-חמצני (פד"ח) – CO2
פד"ח הוא תוצר של תהליכי נשימה ושרפה. ככל שמספר השוהים במבנה גדול יותר, כך הריכוז הממוצע של הפד"ח באוויר החלל הפנים-מבני גדול יותר. הפד"ח הוא גורם סיכון בפני עצמו והוא משמש לעתים כאינדיקטור (סמן) לאיכות האוויר התוך-מבני ולרמת האוורור בו. ריכוזי פד"ח גבוהים באוויר החלל הפנים-מבני נמצאו קשורים לתסמינים של תסמונת הבניין החולה, כגון, גרון יבש, תחושת שרפה בעיניים, בעיות בדרכי הנשימה העליונות, גירוי העור, עייפות וסחרחורת, וכן, לירידה בתפקוד הקוגניטיבי. כמו כן, נמצא קשר מובהק בין ריכוזי פד"ח וסך התרכובות האורגניות הנדיפות (TVOCs) לבין פגיעה במערכת העצבים המרכזית, ובין ריכוזי פד"ח וחלקיקים לבין תופעות של אלרגיה, נזלת ועייפות.
תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs)
בסביבה הפנים-מבנית יכולה להתקיים פליטה גבוהה של VOCs מרהיטים (בעיקר חדשים), מחומרי בנייה, מציוד ומכשירים, כגון מדפסות ודבקים, מחומרי ניקיון ומתכשירי בישום, כמו גם ממוצרי קוסמטיקה וניקיון (העובדים עצמם מהווים מקור לחלק מהפליטות). לאלו מתווספים VOCs המגיעים מחוץ למבנה, למשל מפליטות של כלי רכב בכביש.
נהוג לחלק את VOCs לשתי קבוצות: גז המתאן (פוגע באוזון) וחומרים שאינם מתאן, אשר עלולים להזיק לבני האדם ולסביבה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע ש-VOCs הנמצאים בשכיחות גבוהה בסביבה הפנים-מבנית הם בנזן, טולואןTrichloroethylene Tetrachloroethylene ו-Styrene. באירופה החומרים בנזן, פורמאלדהיד ו-Naphthalene נמצאים במרבית הדגימות, אשר נלקחות בסביבות פנים. חלק מהם (כמו בנזן) ידועים כחומרים מסרטנים, ולחלקם השפעות בריאותיות ידועות, כגון צריבה בעיניים, כאבי ראש, בחילות ואלרגיה.
הנזק שנגרם מהחשיפה ל-VOCs תלוי במידת רעילות החומר, ריכוזו באוויר, משך החשיפה אליו וכן ריאקציות שלו עם חומרים אחרים. השימוש בתאורה חסכונית ובאמצעי קירור וחימום יעילים אנרגטית, יחד עם הפחתת עוצמת האוורור במבנה, כפי שמתקיים בבניינים ירוקים בשנים האחרונות, מעלה את רמות ה-VOCs בתוך הסביבה הפנים-מבנית.
ריאקציות כימיות בסביבה פנים-מבנית
ריאקציות כימיות בסביבה הפנים-מבנית מושפעות, בין היתר, מתנאי טמפרטורה ואוורור, ומריכוז חומרים מגיבים, שהעיקרי בהם הוא אוזון (O3). ריכוז האוזון בסביבה הפנים-מבנית מגיע ל-20%-70% מריכוזו בסביבה החיצונית ומשתנה במהלך היום, העונה ואף בין חדרים באותו המבנה. המקורות העיקרים לפליטת אוזון במשרד הם מכשירים אלקטרוניים, כגון מדפסות, מכונות צילום, מתקנים המיועדים לטיהור אוויר, וכן, אוויר טרי, המגיע ממערכת האוורור. אוזון נקלט ונאגר בשטח הפנים של רהיטים (במיוחד חדשים), שטיחים וקירות צבועים, וכן, מגיב עם תרכובות המצויות על פני שטח גוף האדם, כגון גליצרולים, אסטרים וחומצות שומן.
תוצרי התגובות עם האוזון הם רדיקלים חופשיים, כמו רדיקל ההידרוקסיד (*OH), המזיקים לאדם. תוצרי הביניים ותוצרים משניים של אוזון עם תרכובות אורגניות (VOCs ואלקנים) נוטים להישאר זמן ממושך יותר ורעילותם גבוהה יותר מתרכובות המוצא. עובדים, החשופים לתוצרים אלו לאורך זמן, עלולים לפתח אסתמה או זיהומים שונים בריאות. בתגובות של אוזון עם מרכיבים של חומרי ניקוי פופולריים, למשל, כאלו המכילים טרפנואידים, ומטהרי אוויר, נוצרים תוצרים משניים מסוכנים, כגון פורמאלדהיד וריכוזי חלקיקים עדינים (Fine Particulate Mass) של חומרים, אשר נוטים להיספח אל משטחים ולהישאר בסביבה הפנים-מבנית זמן ממושך.
ביו-ארוסולים - מיקרואורגניזמים
ביו-ארוסולים מורכבים מכלל החלקיקים הנישאים באוויר ממקור ביולוגי (חיידקים, פטריות, נבגי פטריות, וירוסים ואבקנים, וכן, תוצרים של מיקרואורגניזמים, כגון אנדוטוקסינים ואפלאטוקסינים). מקורות לביוארוסולים הם העובדים עצמם, השוהים בחלל הפנים-מבני, מערכות האוורור והקירור, אבק אורגני וחומרים המאוחסנים במקום.
המקור העיקרי לחיידקים הם בני האדם, בעיקר בעת ביצוע פעולות של דיבור, התעטשות ושיעול, הדחת מְכל השירותים והליכה. המקורות לפטריות הם גורמים, כגון מזון, שטיחים, רהיטים, צמחי בית וחיות מחמד. נוכחות של חיידקים ופטריות בסביבה פנים-מבנית קשורה לתופעות בריאותיות, המזכירות את תסמיני הבניין החולה, כגון יובש בעיניים ובגרון, אסתמה, כאבי ראש ועייפות. חשיפה לאנדוטוקסינים (מרכיבים בדופן חיידקים גראם-שליליים), יכולה לגרום לתסמונת האבק האורגני הרעיל, לברונכיט כרונית ולסימפטומים המזכירים אסתמה.
מיקרואורגניזמים זקוקים לתנאי לחות וחום (טמפרטורה, לחות, רטיבות ואוורור) מתאימים כדי להתרבות ולשגשג וריכוזם בסביבה הפנים-מבנית מושפע מגורמים אלו. מיקרואורגניזמים, אשר חולקים סביבת גידול, מקיימים יחסי גומלין מסוגים שונים, כגון תחרות או סינרגיזם. למשל, בסביבה שבה הרטיבות גבוהה, קיים יתרון לעובש על פני החיידקים.
רטיבות במבנה יכולה להעיד על נוכחות של קרדית הבית, אנדוטוקסינים ו- glucan-יdי-יβי-(1,3) (מרכיב בדופנות של פטריות, חיידקים גראם-חיוביים ועוד, אשר עלול לגרום לדלקות בדרכי הנשימה, לעייפות ולכאבי ראש), וכן, על אוורור לקוי, והיא תורמת להופעת עובש. רטיבות ועובש גורמים לאלרגיות ולבעיות בנשימה (התחלת/החמרת אסתמה, זיהומים בדרכי הנשימה ונזלת אלרגית). מיני עובש שונים נמצאו קשורים לתסמינים בריריות ובעור.
עם זאת, למיקרואורגניזמים יש גם תכונות הגנה על בני אדם. המיקרואורגניזם, מרכיביהם והפרשותיהם נמצאו כמפחיתים סיכון לעייפות, לאסתמה ולאלרגיה ותסמינים הקשורים בעור, באף, בנשימה ובגרון.
צמחייה
מיני צמחים, הגדלים במצעי גידול בתוך מבנה, יכולים לטהר את האוויר ממזהמים, כגון VOCs ולשפר את איכות האוויר הפנים-מבנית. כמו כן, הפד"ח הנפלט על ידי אנשים מומר על ידי צמחים במהלך היום, בתהליך הפוטוסינתזה, לחמצן. צמחייה במבנה מוסיפה גם לחות לאוויר המבנה. זוהי תרומה חשובה להפחתת היובש בעיניים, שחשים עובדים בסביבת עבודה "יבשה" מדי עקב מיזוג או חימום. הצמחייה תורמת גם לרווחת העובדים בכך שהיא מפחיתה סטרס. היא משפרת עמדות כלפי הארגון והעבודה, מעלה את הקשב והריכוז, ואת יעילות העובדים.
ניקיון
ניקיון משפיע על נוחות העובדים במרחב העבודה שלהם, וכן, על נוכחות מזהמים באוויר ובסביבת העבודה, כגון אבק או עובשים וחיידקים. כמו כן, ניקיון יכול להשפיע על תפיסת העובדים את מקום העבודה ואת מידת ההשקעה והאכפתיות של המעסיק כלפיהם. רמת הניקיון במשרדים נמצאה קשורה חיובית לתפיסת העובדים את מידת הפרודוקטיביות שלהם ואת שביעות הרצון שלהם.
שילוב גורמי סביבה והקשרים ביניהם
העובד בסביבה הפנים-מבנית חש בתנאים הנוצרים מן השילוב בין כלל הגורמים המשפיעים על הסביבה ומהקשר ביניהם. להלן דוגמאות:
- ביצועי העבודה מושפעים מהשילוב בין טמפרטורה, לחות ורמת האוורור.
- תפיסת הרעש, מלבד השפעתה על שביעות הרצון הכללית, קשורה גם לנוחות התרמית של העובדים.
- הטמפרטורה המוגדרת על ידי העובדים כנוחה יכולה להיות תלויה בריכוז הפד"ח באוויר.
- שילוב של פד"ח גבוה עם לחות נמוכה יחסית גרם לתסמינים בעיניים ולירידה לטווח קצר בביצועי העובדים.
- שילוב בין תנאי טמפרטורה לבין תנאי תאורה מסוימים נמצא קשור לשביעות רצון מהסביבה.
- קושי בהבנת דיבור בשיחה בין אנשים היה קשור לטמפרטורה.
- נוחות תרמית נמצאה קשורה לריכוזי הפד"ח באוויר.
חוקים, תקנות ורגולציה במדינת ישראל ובמדינות בעולם
לא בכל המדינות המפותחות קיימים תקנים לאיכות סביבה פנים-מבנית, המעוגנים בחוק. הבדלים בין המדינות קשורים, בין היתר, לתנאי האקלים, לסגנון ולרמת החיים בכל מדינה. בארצות הברית אין תקנות פדרליות לעניין איכות האוויר הפנים-מבני במגזר הלא-תעשייתי, אך מדינות רבות בארה"ב כבר כללו בתחיקה שלהן הנחיות להבטחת איכות האוויר ולטיפול בתסמונת הבניין החולה במבנים שונים, כגון בתי ספר ובנייני משרדים.
קנדה פרסמה נהלים לאיכות הסביבה התוך-מבנית בבנייני משרדים בספח הנקרא Air Indoor Quality in Office Buildings a Technical Guide (Revised 1995), אשר בו נבחנו הגורמים שיש להביא בחשבון בעת ביצוע ניטור, כגון ציוד, שיטות מדידה והליכי חקירה.
ההנחיות והתקנות המחייבות בפינלנד בנושא אוורור ואקלים תוך-מבני מגדירות את התנאים התרמיים הרצויים בחדרים ששוהים בהם עובדים, את קצב זרימת האוויר ואת קצב כניסתו של אוויר צח, על פי סוג החדר. כמו כן, בשנת 2001 פורסם בפינלנד מסמך הנחיות לשמירה על איכות הסביבה התוך-מבנית, שכותרתו Classification of Indoor Climate 2000-Target Values Design Guidance and Product Requirement, אך ההנחיות במסמך הן בגדר המלצות ומטרתן לסייע למתכנני המבנים להגדיר יעדים לאיכות הסביבה התוך-מבנית.
במדינת ישראל אין רגולציה מקיפה להסדרת נושא איכות הסביבה הפנים-מבנית בהרחבה, אך יש תקנים לחלק מהנושאים, כגון דרישות אוורור וחשיפה לראדון. אין חקיקה ייעודית למניעת "תסמונת הבניין החולה" ולשיפור איכות הסביבה במבני עבודה. יש "חוק אוויר נקי, תשס"ח-2008" ו"תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), תשע"א-2011", אשר מיועדים להסדרת איכות הסביבה בתעשייה ולא במבני עבודה. יש התייחסות לנושא איכות האוויר הפנים-מבני באופן עקיף, הן באמצעות תקנים של איכות האוויר החיצוני, הנכנס לתוך המבנה, והן באמצעות ועדה לתקינות מוצרי צריכה וריהוט וועדות לבנייה ירוקה. בתקנות התכנון ובנייה מפורטים תקנים שונים, אך חלקם אינם נאכפים.
תקנות התכנון והבנייה 1970 (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) מתייחסות למערכת אוורור מלאכותי בתוך מבנים.
תקן 5281 דן בבנייה בת-קיימא. התקן מורכב מסדרת תקנים, המגדירים מהי בנייה ירוקה בישראל ונכללים בו תשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר בנייה וחדשנות, בהתייחס לסוגים שונים של מבנים: מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, תיירות, מוסדות בריאות, מסחר ומבני התקהלות ציבורית. בשנת 2021 הפך התקן למחייב בכל תוכניות בניין עיר.
ביוני 2011 פרסם מכון התקנים הישראלי לביקורת ציבורית את טיוטת תקן 6210: "אוורור לשמירת איכות אוויר נאותה בתוך מבנים". התקן הישראלי הוא למעשה אימוץ עם שינויים ותוספות של התקן האמריקני 1.62 ASHRAE/ANSI מהדורה 2010.
קיים תקן ישראלי ת"י 12464 חלק 1 : אור ותאורה - תאורה למקומות עבודה: מקומות עבודה בתוך מבנים, המסדיר את תנאי התאורה בתוך מבנים.
תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד- 1984 מסדירות בין היתר את נושא הרעש בתוך מבנים.
סיכום
לסביבה הפנים-מבנית הפיזית והנחווית יש השפעה על בריאות העובדים, על ביצועיהם ועל היעדרויותיהם מהעבודה. גורמי סביבה מסוימים, כגון טמפרטורה או אוויר מזוהם יכולים להיות מורגשים היטב על ידי אנשים, ולעומתם, יש גורמי סביבה, כגון ביוארוסולים, קרינה, וחלק מהחומרים הנדיפים באוויר, אשר אינם מזוהים בקלות על ידי השוהים בחדר. אלה וגם אלה הם בעלי פוטנציאל להשפעה על מצבם הבריאותי והרגשי של העובדים, ונחוץ ניטור ומעקב אחריהם בתוך מבנים.
בסקר, אשר נערך על ידי מחלקת המחקר של המוס"ל, נמצא כי שביעות הרצון מאיכות הסביבה הפנים-מבנית גבוהה בקרב מרבית העובדים במשרדים ובחנויות. עם זאת, כשליש מהמשתתפים במדגם דיווחו על איכות סביבה פנים-מבנית שאינה מיטבית, וכמחציתם דיווחו על תסמינים שקשורים לאיכות סביבה פנים-מבנית. נושא איכות הסביבה הפנים-מבנית והשפעותיה על העובד אינו נחקר מספיק בישראל ויש להגביר את המודעות אליו ולבצע מחקר על בסיס נתונים שייאספו ממרחבי העבודה הרלוונטיים בישראל.
מקורות
בסקירה