עריכה: מדור ידע וחדשנות
חלק א': הסברים כלליים
מדוע נחוץ לחשב ולהציג סטטיסטיקה של תאונות עבודה?
סטטיסטיקה של תאונות עבודה ברמת הארגון נועדה לשלוש מטרות עיקריות:
א) איתור של סוגי תאונות, אוכלוסיות, מגזרים או בעיות לצורך תכנון של פעולה מונעת;
ב) הצגת מדדים לצורך הערכה של מצב הבטיחות, והיעילות של מערך ניהול הבטיחות בארגון – כולל השוואה לתקופות קודמות, השוואה פנים-מפעלית (בין מחלקות), והשוואה לארגונים אחרים באותו ענף כלכלי;
ג) ביצוע חישובים כלכליים על הנזק הנגרם לארגון עקב תאונות עבודה ומחלות מקצוע.
מה דרישות החוק לגבי ביצוע ניתוח סטטיסטי של תאונות עבודה?
החוק איננו מחייב באופן מפורש לבצע סטטיסטיקה של תאונות בעבודה, אך הוא מחייב את המעביד לשמור בפנקס המפעל את פרטי התאונות ומחלות המקצוע עליהן חלה חובת הדיווח למפקח העבודה (כלומר, תאונות עם יותר משלושה ימי היעדרות, וכן תאונות קטיעה ומקרי מוות). כמו כן, אחת מחובותיו של ממונה הבטיחות במפעל הינה לרכז את כל המידע על תאונות במפעל, פעולה שמשמעותה המעשית היא, בין היתר, ביצוע סטטיסטיקה של תאונות העבודה במפעל. תקנים לניהול בטיחות, וכן שיטות מתקדמות של ניהול בטיחות, כוללות עריכת ניתוחים סטטיסטיים תקופתיים של תאונות העבודה ומחלות המקצוע במקום העבודה.
אילו תאונות יש לכלול בסטטיסטיקה המפעלית?
הסטטיסטיקה המפעלית של תאונות בעבודה צריכה לכלול את כל התאונות שגרמו לפגיעה בעובד, גם אם העובד שנפגע לא נעדר כלל מהעבודה בעקבות התאונה. יש לכלול בסטטיסטיקה גם תאונות דרכים ותאונות שאירעו בדרך אל העבודה או ממנה. אמנם, על פי החוק יש לדווח לפיקוח על העבודה רק על תאונות שגרמו ליותר משלושה ימי היעדרות, אך כדי למנוע תאונות עתידיות במפעל, חשוב לכלול בסטטיסטיקה המפעלית את כל התאונות, גם את אלו שגרמו לפגיעות קלות מאד. מפעלים השואפים להישגים טובים בבטיחות כוללים בסטטיסטיקה של תאונות העבודה לא רק תאונות אשר גרמו לפגיעה בעובד, אלא גם אירועים של "כמעט תאונה" או "כמעט ונפגע". אלו הם אירועים אשר לא גרמו, אמנם, לפגיעה בעובד, אך יש בהם פוטנציאל לפגיעה, ובנסיבות מעט שונות הם היו יכולים להסתיים בפגיעה בעובד. אם המפעל מחליט להציג גם את הסטטיסטיקה של אירועי "כמעט ונפגע", ראוי לעשות זאת בנפרד מהניתוח הסטטיסטי של תאונות עם נפגעים.
כיצד מתייחסים בדוח הסטטיסטי לתאונות שגרמו למוות?
תאונת מוות היא, בדרך כלל, אירוע חריג ורב-משמעות, ועל כן, ראוי להתייחס אליה באופן מיוחד, ולא להכלילה בסטטיסטיקה של התאונות הרגילות. מומלץ לייחד נספח מיוחד לכל תאונת מוות ובו תיאור המקרה והלקחים. במפעלים גדולים מאוד, שמונים עשרות אלפי עובדים, ואשר יש להם מדי שנה, או כמעט מדי שנה, הרוגים, אפשר לחשב שיעורי תכיפות של הרוגים. ברמה הממלכתית, למשל, נוהגים לחשב את מספר ההרוגים לכל 100,000 עובדים. נראה כי במפעלים בישראל אין צורך בחישוב שיעור תכיפות נפרד להרוגים, היות שמקרי מוות הם תופעה נדירה גם בארגונים גדולים.
כל כמה זמן יש לערוך את הסטטיסטיקה?
במפעל גדול (למעלה מ-1,000 עובדים) כדאי לערוך סטטיסטיקה של תאונות עבודה לכל רבעון או לפחות אחת לשישה חודשים. מפעלים אחרים יכולים להסתפק בסטטיסטיקה שנערכת אחת לשנה. במפעל, שבו מתקיימת ישיבת הנהלה תקופתית, שדנה בנושאי בטיחות וגיהות ("סקר הנהלה"), ראוי להכין סטטיסטיקה עדכנית של התאונות לכל מועד שבו מתקיימת ישיבה. את הסטטיסטיקה של התאונות יש להציג בדוח קצר, הכולל לוחות, דיאגרמות ומדדים שונים, כפי שיוסבר בהמשך.
כיצד אוספים את הנתונים לצורך עריכת הסטטיסטיקה?
כדי לערוך סטטיסטיקה של תאונות עבודה, צריך מנגנון דיווח על כל תאונת עבודה שנגרמת במפעל. ברמה המידית, צריך להיות דיווח בסיסי, המיועד גם למחלקת כוח אדם, שכולל לפחות את תאריך התאונה, תיאור קצר שלה, פרטי הנפגע, מקום ומידע על טיפול רפואי ועל היעדרות מהעבודה. כדי לאסוף מידע שיתרום למניעת תאונות בעתיד, יש להנהיג לאחר כל תאונה חובת דיווח על גבי טופס פנימי מיוחד, הכולל לא רק את הפרטים הבסיסיים שצוינו לעיל, אלא גם תיאור מפורט יותר של התאונה, וכן, פירוט מאפיינים עיקריים, כגון סוג התאונה, העצם העיקרי המעורב בתאונה, סוג הפגיעה, האיבר שנפגע, התעסקות הנפגע בעת התאונה, וכד'. כל מפעל צריך לאמץ טופס כזה, שימולא בידי האחראי לנפגע, מנהל המחלקה או ממונה הבטיחות – הכול לפי האופן שבו הנושא מנוהל במפעל.
בכל מפעל צריך להיות אדם או גוף שאחראים לריכוז דיווחי התאונות ולהפקת הסטטיסטיקה התקופתית שלהן. זה יכול להיעשות על ידי ממונה הבטיחות או גורם אחר במפעל שזהו תפקידו, ובלבד שהדוח הסטטיסטי ייערך באופן מקצועי ובהתאם לכללים המקובלים, שמפורטים בהמשך.
חלק ב': דוח סטטיסטי של תאונות עבודה
מבנה הדוח הסטטיסטי של תאונות בעבודה
הדו"ח הסטטיסטי התקופתי של תאונות בעבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל כולל שלושה חלקים, וכן, במידת הצורך, נספחים. ואלו הם חלקיו:
א) היקף בעיית התאונות בארגון (מספרים מוחלטים ושיעורי של תאונות וימי היעדרות בגינן);
ב) מאפיינים של תאונות עבודה בארגון (התפלגויות של סוג התאונה, עצם מעורב, האבר שנפגע, סוג הפגיעה, התעסקות הנפגע בעת התאונה, מקום התאונה, שעת התאונה, ועוד);
ג) (אופציונלי) הגורמים לתאונה: גורמי אנוש, גורמים טכניים והנדסיים, גורמי ניהול וגורמים הקשורים לאיתור והערכת הסיכונים בארגון. חלק זה יצורף לדוח רק אם נערכת חקירה יסודית בעקבות כל תאונת עבודה.
מידע על מקרי מוות ועל מחלות מקצוע יכול להיות כלול בפרקי הדוח השונים, או שירוכז בצורה של נספחים לדוח. להלן המידע שרצוי לכלול בכל חלק של הדוח.
הדוח הסטטיסטי מוגש בדרך כלל להנהלה, וכן לוועדת הבטיחות. רצוי שהדוח יהיה קצר ותמציתי ככל האפשר. למפעל רגיל יספיק דוח סטטיסטי שנתי בהיקף של 4-8 עמודים. יש להימנע מדוחות עבי כרס, המכילים עשרות עמודים שמרתיעים את הקורא הפוטנציאלי וגורמים לו לא לקרוא כלל את הדוח. במקרה הצורך, יש לערוך דוח מקיף ומפורט, ולצרף לו "תמצית מנהלים", המציגה את עיקרי הממצאים.
פרק א' של הדוח הסטטיסטי: היקף בעיית התאונות בעבודה
פרק זה כולל מידע על המספר המוחלט של התאונות וימי ההיעדרות, התפלגות התאונות לפי סוג האירוע (תאונות שאירעו בעבודה, תאונות דרכים, ותאונות בדרך אל העבודה וממנה), וכן שיעור תכיפות ושיעור חומרת התאונות, כפי שיוסבר להלן.
סוג האירוע: תאונות בעת ביצוע העבודה, תאונות דרכים, ותאונות בדרך אל העבודה וממנה
את סוג האירוע מציגים בעזרת לוח כדוגמת לוח לדוגמה מספר 1. מטרת לוח זה היא לציין כמה תאונות הן תאונות דרכים (תאונות עם כלי רכב בדרך ציבורית), כמה תאונות אירעו כאשר העובד היה בדרך אל העבודה או בדרך מהעבודה לביתו וכמה תאונות אירעו בעת ביצוע העבודה. יש לשים לב כי תאונת דרכים איננה חופפת בהכרח לתאונה המתרחשת בדרך אל העבודה או ממנה: תאונה של נהג אגד, המעורב בתאונת דרכים תוך ביצוע עבודתו, נחשבת כתאונת דרכים, אך לא נחשבת כתאונה בדרך אל העבודה או ממנה. לעומת זאת, כאשר עובד נופל במדרגות היציאה מביתו כאשר הוא בדרכו לעבודה בבוקר, הרי שמדובר בתאונה שאירעה בדרך אל העבודה, אך לא בתאונות דרכים. לוח מספר 1 מציג, לפיכך, את כל השילובים האפשריים בין סוגי האירועים השונים. הלוח מציג הן את המספר המוחלט של התאונות, והן את ימי ההיעדרות שנגרמו בגינן לשנה מסוימת (אפשר גם להציג את מספר התאונות וימי ההיעדרות בשני לוחות נפרדים).
לוח לדוגמה1 מספר 1: התפלגות סוג האירועים – תאונות בעבודה, תאונות דרכים, ותאונות בדרך
(בסוגריים: סך ימי ההיעדרות כתוצאה מהתאונות)
| |
תאונות דרכים |
תאונות שאינן
תאונות דרכים |
סה"כ תאונות |
מספר
תאונות |
ימי
היעדרות |
מספר
תאונות |
ימי
היעדרות |
מספר
תאונות |
ימי
היעדרות |
| תאונות שאירעו בעת ביצוע העבודה |
2 |
(90) |
12 |
(140) |
14 |
(230) |
| תאונות בדרך אל העבודה וממנה |
1 |
(20) |
1 |
(2) |
2 |
(22) |
| סה"כ תאונות / ימי היעדרות |
3 |
(110) |
13 |
(142) |
16 |
(252) |
—————————————
1 הנתונים לצורך המחשה בלבד ואין להם כל משמעות מעבר לכך.
שיעורים (rates) של תאונות עבודה
לוח מספר 1 מציג את המספר המוחלט של התאונות ושל ימי היעדרות, אך לא מציג נתונים אלו יחסית למספר העובדים. כדי שנוכל להשוות את היקף בעיית התאונות לשנים קודמות ולמפעלים אחרים, עלינו להציג שיעורים (rates) המביאים בחשבון גם את מספר העובדים. קיימים שני שיעורים מרכזיים:
שיעור תכיפות – מספר התאונות (לתקופה נתונה) לכל 100,000 שעות עבודה במפעל.
שיעור חומרה – מספר ימי ההיעדרות שנגרמו, בממוצע, לכל עובד במפעל בגין תאונות עבודה.
שני שיעורים אלו, במשולב, משקפים את רמת הסיכון הקיימת במקום העבודה. שיעורים אלו מקובלים בכל העולם, ולכן הם יכולים להוות בסיס טוב להשוואת מצב התאונות המפעל למצב במפעלים אחרים בארץ ואף בעולם. השיעורים האלו מהווים בסיס לניתוחים שונים, המשמשים לצורך השוואה בין מחלקות בתוך הארגון, בין ארגונים שונים, וכן, לצורך חישוב סדרות עִתיות, המראות את השינויים אשר חלו במשך כמה שנים בשיעורי התאונות בארגון. להלן הפירוט המדגים כיצד מחשבים כל שיעור, וכיצד אפשר להציג את המידע על שיעורי תאונות העבודה בארגון.
כאשר מחשבים את שיעור התאונות במפעל, יש לקבל החלטה אם רוצים לכלול בחישוב גם תאונות דרכים (וגם תאונות בדרך אל העבודה וממנה), או אם לא מעוניינים לכלול תאונות כאלו בחישוב. שתי האפשרויות לגיטימיות, בתנאי שמקפידים לציין למה מתייחס השיעור, ובתנאי שמקפידים על עקביות לאורך השנים ודבקים בשיטה אחידה של חישוב שיעורים. יש מפעלים הנוהגים לחשב שני סוגי שיעורי תאונות: שיעור נפרד עבור תאונות עבודה שאיננו כולל תאונות דרכים ולא תאונות בדרך אל העבודה וממנה, ושיעור נוסף הכולל את כל התאונות, כולל תאונות דרכים ותאונות בדרך.
שיעור תכיפות
שיעור תכיפות מראה לנו כמה תאונות נגרמות במפעל בכל 100,000 שעות שעובדים בו. נוסחת החישוב היא:
מספר התאונות בתקופה Xי100,000
שיעור תכיפות = —————————————
סה"כ שעות עבודה בתקופה במפעל
דוגמה: אם במשך שנה אחת עבדו במפעל 800,000 שעות בסך הכול, והיו בו שתי תאונות עבודה באותה תקופה, שיעור התכיפות הוא: 800,000 / ( 100,000 Xי2) = 0.25. משמעות ממצא זה היא כי על כל 100,000 שעות שעובדים במפעל נגרמות 0.25 תאונות בממוצע.
שיעור חומרה
שיעור חומרה מראה לנו כמה ימי עבודה מאבד כל עובד, בממוצע, בגלל תאונות עבודה. נוסחת החישוב מתקבלת על ידי חלוקת כל ימי ההיעדרות בתקופה נתונה, למספר העובדים (במשרה מלאה) בתקופה:
סך כל ימי ההיעדרות בתקופה כתוצאה מתאונות בעבודה
שיעור חומרה = —————————————————————
מספר העובדים בתקופה במפעל
לדוגמה: אם במפעל מועסקים 400 עובדים במשרה מלאה, ונגרמו בו, בשנה מסוימת, 600 ימי היעדרות בגין תאונות עבודה, שיעור החומרה יהיה: 400 / 600 = 1.5. משמעות שיעור זה היא שכל עובד במפעל, איבד בתקופה הנתונה 1.5 ימי עבודה, בממוצע, בגין תאונות עבודה.
כאשר במפעל מועסקים עובדים עונתיים או עובדים במשרה חלקית, אי אפשר לחשב את שיעור החומרה לפני שמבטאים את מספר העובדים במונחים של "שווה ערך משרה מלאה". עבור עובדים עונתיים שעבדו רק X חודשים בשנה, מכפילים את מספרם במנה 12 /X. למשל, אם יש במפעל 21 עובדים, המועסקים רק 4 חודשים בשנה, הרי "שווה ערך משרה מלאה" שלהם הינו 7 (4/12 Xי21). כאשר מדובר בעובדים במשרה חלקית, מכפילים את מספר העובדים בחלקיות המשרה שלהם. כך, למשל, 100 עובדים בחצי משרה שקולים ל- 50 עובדים במשרה מלאה, וכן הלאה.
לעיתים יש תנודות רבות במספר העובדים מדי חודש, ובמפעל מועסקים עובדים רבים במשרה חלקית. במקרה כזה, קיימת דרך אלטרנטיבית, פשוטה יותר, לחישוב שווה ערך מספר העובדים במשרה מלאה. אנו יודעים כי, בממוצע עובד משקיע בפועל כ- 1,700 שעות עבודה בשנה. אם יש במפעל רישום של סך כל השעות אשר הושקעו בפועל במפעל, אפשר לחלק את סכום שעות העבודה ל- 1,700, וכך לקבל את שווה הערך של מספר העובדים אשר הועסקו במשרה מלאה. לדוגמה: במפעל עבדו 77,350 שעות בשנה. לפי זה, שווה ערך מספר העובדים במשרה מלאה הינו 45.5 (1,700 / 77,350).
את סך ימי ההיעדרות מחשבים על בסיס ימי לוח (כולל שבתות וחגים), ולא על בסיס ימי העבודה במפעל. זאת, כיוון שרוצים שהנתון ישקף את חומרת הפגיעה ולא רק את הנזק הכלכלי שנגרם למפעל בגין אובדן "נטו" של ימי העבודה. קיימת לעתים בעיה בחישוב סך ימי ההיעדרות לשנה, כאשר תאונה מתרחשת בשנה קלנדרית אחת, אך העובד נעדר מעבודתו לזמן ממושך, הגולש לשנה הקלנדרית הבאה.
כך, למשל, עובד יכול להיפגע בתאונה בתאריך 25.12.2022 ולהיעדר מעבודתו עד 24.1.2023. במקרה כזה, יש להעמיס את כל ימי ההיעדרות מהעבודה על השנה בשה אירעה התאונה, גם אם הייתה גלישה של ימי ההיעדרות לשנה העוקבת. הסיבה לכך היא ששיעור החומרה משקף את חומרת התאונה, ואם בשנת 2022, למשל, אירעה במפעל תאונה חמורה, נרצה לייחס את ימי ההיעדרות לאותה שנה, ולא לשנה העוקבת, שבה אולי לא היו כלל תאונות. עבור חישובים כלכליים וחשבונאיים של המפעל, ייתכן שירצו במחלקת משאבי האנוש לשייך את ימי ההיעדרות לשנה שבה הם התרחשו בפועל, אך מההיבט הבטיחותי חשוב, כאמור, לשייך את כל ימי ההיעדרות לתקופה שבה נגרמה התאונה.
שימוש במדד של ממוצע ימי היעדרות לתאונה
יש הנוהגים לחשב גם מדד המצביע על ממוצע ימי ההיעדרות לתאונת עבודה בתקופה נתונה (סך ימי ההיעדרות, לחלק למספר התאונות בתקופה). אפשר אמנם להיעזר במדד זה, אך יש לנהוג בו זהירות רבה, ולשקול היטב אם מתאים להשתמש בו. הסיבה לכך היא שממוצע ימי ההיעדרות לתאונה מושפע מאוד מרמת הדיווח על תאונות קלות במפעל. אם, נניח, נעשתה במפעל פעולה להגברת הדיווח על תאונות עבודה, ונוספו דיווחים גם על תאונות קלות שלא גרמו כלל להיעדרות מהעבודה (0 ימי היעדרות), הרי עלייה בדיווח על תאונות כאלו תגרום לירידה חדה בממוצע ימי ההיעדרות עקב תאונות עבודה במפעל. במקרה כזה, הירידה איננה משקפת שיפור ברמת הבטיחות, אלא פשוט דיווח מוגבר של תאונות קלות ללא היעדרות. מסיבה זו, עדיף להתייחס בזהירות רבה למדדים המתבססים על ממוצע ימי היעדרות לתאונה, ועדיף להתבסס על שיעור החומרה, אשר איננו מושפע כלל מדיווח על תאונות ללא ימי היעדרות.
שיעורים נוספים המצביעים על היקף בעיית התאונות
במפעלים מסוימים יש מקום לחשב שיעורים נוספים של תאונות, המתבססים על גורמי ייצור או על תפוקות במפעל. למשל, בחברת נסיעות יש טעם לחשב את שיעור התכיפות של תאונות העבודה שאירעו לנהגים, בהתבסס על הקילומטרז' שלהם בתקופה נתונה. אפשר לחשב את מספר התאונות לכל 100,000 ק"מ. באופן דומה, אפשר לחשב שיעור המבוסס על תפוקה. אם, נניח, המפעל מייצר בקבוקים, אפשר לחשב את שיעור תאונות העבודה שאירעו במחלקה המייצרת בקבוקים על ידי כך שיחשבו את מספר התאונות שאירעו בתקופה לכל 10,000 או 100,000 בקבוקים. שיעורים כאלה יכולים להיות חשובים עבור מפעלים מסוימים או עבור מחלקות מסוימות, אך מן הראוי שהם יחושבו נוסף על שיעורי התכיפות והחומרה הרגילים, ולא במקום שיעורים אלו.
סדרות עִיתיות (time series) של שיעורי תאונות
אחד הכלים החשובים ביותר, המלמדים על השינויים שחלו ברמת הבטיחות במפעל לאורך תקופה, הוא הצגה משולבת של שיעורי התכיפות והחומרה של תאונות העבודה במפעל בצורה של סדרה עתית, כמודגם בדיאגרמה לדוגמה מספר 1 (הנתונים לצורך המחשה בלבד ואין להם כל משמעות מעבר לכך).
דיאגרמה לדוגמה1 מספר 1: סדרה עתית של שיעורי תכיפות וחומרה במפעל בשנים 2022-2016 (ללא תאונות דרכים)
—————————————
1 הנתונים לצורך המחשה בלבד ואין להם כל משמעות מעבר לכך.
בסדרה העתית, המוצגת בדיאגרמה מספר 1 לעיל, רואים כי שיעור התכיפות של התאונות במפעל הוא בירידה מתמדת בין השנים 2022-2016, בעוד שיעור החומרה נוטה לעלות באופן עקבי. משמעות ממצא כזה, לדוגמה, היא שאמנם המפעל מצליח לצמצם, באופן יחסי, את מספר תאונות העבודה, אך התאונות נוטות להיות חמורות יותר, עם יותר ימי היעדרות.
לוחות ודיאגרמות של שיעורי תאונות לפי מחלקה
אם קיימות בארגון מחלקות או יחידות דומות אשר רוצים להשוות ביניהן, אפשר לחשב שיעורי תכיפות וחומרה לכל מחלקה ולהציג את השיעורים בלוח או בדיאגרמה. הצגה כזאת גם מתאימה לארגון שיש לו כמה מפעלים דומים והוא רוצה להמחיש את מצב הבטיחות בכל מפעל בהשוואה לאחרים. דיאגרמה לדוגמה מספר 2 מציגה השוואה בין שיעורי התכיפות והחומרה של מחלקות שונות באותו מפעל לשנה מסוימת. דרך אלטרנטיבית, מפורטת יותר, להשוואה בין מחלקות מובאת בלוח לדוגמה מספר 2, להלן, שבו מוצגים לא רק שיעורי התאונות, אלא גם המספר המוחלט שלהן ושל ימי ההיעדרות בכל מחלקה.
דיאגרמה לדוגמה1 מספר 2: השוואת שיעורי תכיפות וחומרה במחלקות המפעל, בשנת 2022
—————————————
1 הנתונים לצורך המחשה בלבד ואין להם כל משמעות מעבר לכך.
בדוגמה מספר 2 לעיל, שיעורי התכיפות גבוהים, יחסית, במחלקות הייצור (במיוחד במחלקת ייצור ב'), אך שיעור החומרה גבוה במיוחד במחלקת תחזוקה, אף ששיעור תכיפות התאונות שבה נמוך, יחסית.
הצגה מפורטת יותר של היקף בעיית התאונות לפי סניפים מובאת בלוח לדוגמה מספר 2, להלן.
לוח לדוגמה1 מספר 2: מספר מוחלט ושיעורי תאונות לפי מחלקה לשנת 2022
סניף |
מספרים מוחלטים (כולל
ת. דרכים ותאונות בדרך) |
שיעורים כולל תאונות דרכים ותאונות בדרך |
שיעורים ללא תאונות דרכים ותאונות בדרך |
| תאונות |
ימי היעדרות |
תכיפות |
חומרה |
תכיפות |
חומרה |
| צפון |
26 |
450 |
1.8 |
2.4 |
1.6 |
2.0 |
| מרכז |
32 |
410 |
2.6 |
1.5 |
2.5 |
1.3 |
| ירושלים |
14 |
260 |
0.9 |
2.2 |
0.9 |
2.2 |
| דרום |
24 |
316 |
1.4 |
1.9 |
1.2 |
1.5 |
| סה"כ |
96 |
1546 |
2.0 |
2.1 |
1.8 |
1.7 |
—————————————
1 הנתונים לצורך המחשה בלבד ואין להם כל משמעות מעבר לכך.
הצגת שיעורי תאונות עבור עיסוקים או מקצועות
בארגונים שבהם יש עובדים במקצועות מסוימים, מסוכנים יותר מאחרים (למשל, נהגים, כבאים, עובדי מעבדה, וכד'), יש לחשב שיעורי תכיפות וחומרה נפרדים לכל מקצוע או לכל עיסוק. באופן כזה, אפשר לחשב את שיעור התאונות לנהגים, לעובדי מעבדה, וכד', נוסף על הצגת השיעורים עבור מחלקות המפעל השונות. לחישוב שיעורים כאלו יש חשיבות כאשר מתכננים את ההדרכות לקבוצות העובדים השונות, וכן, כאשר רוצים להחליט על הקצאת משאבים ועל תכנון פעולות למניעת תאונות. יש טעם בחישוב שיעורים למקצועות שונים רק אם במפעל יש כמות מינימלית של עובדים בכל מקצוע (כמה עשרות, לפחות, בכל מקצוע). אם מדובר בעובדים בודדים, הסטטיסטיקה איננה אמינה בגלל השונות הגבוהה של השיעורים שיתקבלו.
הצגת מחלות מקצוע בדוח הסטטיסטי
מחלות מקצוע יש להציג בנפרד בדוח הסטטיסטי של תאונות העבודה. ניתן להציגן בפרק א', העוסק בהיקף בעיית התאונות, או בנספח לדוח. קיים הבדל מהותי בין מחלות מקצוע לתאונות עבודה: תאונות עבודה הן אירוע מידי וברור מתי נגרמו. מחלת מקצוע מתפתחת במשך שנים רבות, והתאריך שבו דווח על המחלה (או התאריך שבו הוגשה תביעה על ידי העובד) לא בהכרח משקפים את התאריך שבו אירעה הפגיעה.
דיווח על מחלות מקצוע במפעל צריך לכלול את סוג מחלת המקצוע, מספר התביעות שהוגשו בתקופת הדוח, ומספר התביעות שהוכרו (על ידי המוסד לביטוח לאומי) בתקופת הדוח. אין צורך בחישוב שיעורים למחלות מקצוע, אלא אם זו תופעה אופיינית למפעל, החוזרת על עצמה מדי שנה. כך, למשל, במפעל שיש בו בעיות כרוניות של רעש, ושנוצרות בו כמעט בכל שנה תביעות להכרה בפגיעות שמיעה כמחלת מקצוע, יש טעם בחישוב של שיעור תכיפות ספציפי לתופעה (מספר תביעות לכל 100 עובדים, למשל). אך כאשר תביעות להכרה במחלת מקצוע הן נדירות, או לא עקביות, אין צורך בחישוב שיעורים, ואפשר להסתפק בהצגת התופעה כמודגם בלוח לדוגמה מספר 3.
לוח לדוגמה1 מספר 3: מחלות מקצוע (תביעות ותביעות שאושרו) לשנת 2022
סוג מחלת המקצוע |
תביעות שהוגשו
ע"י עובדי המפעל |
תביעות שהוכרו
ע"י המוסד לביטוח לאומי |
| מספר |
אחוז |
מספר |
אחוז |
| ירידה בשמיעה |
12 |
60 |
4 |
80 |
| פגיעות בגב |
2 |
10 |
0 |
0 |
| תגובות אלרגיות |
6 |
30 |
1 |
20 |
| סה"כ |
20 |
100 |
5 |
100
|
—————————————
1 הנתונים לצורך המחשה בלבד ואין להם כל משמעות מעבר לכך.