מאת: דוד זיו, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:02/08/2023
ארגון שעות העבודה - Working time arrangements - WTAs - התפיסה של שעות עבודה המאזנות את הצורך בחיים האישיים עם דרישות מקום העבודה - הובילה את ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) לפיתוח הגישה של שעות עבודה הוגנות. גישה זו כרוכה גם בקידום ההזדמנויות לנשים ולגברים להשיג עבודה הוגנת ויעילה, בתנאי חופש, שוויון, ביטחון וכבוד, ובצמצום הפערים בין השאיפה למיצוי אישי לבין הסיטואציה הקיימת. לדעת ארגון העבודה הבין-לאומי, החתירה לשיפור בשעות העבודה היא שלב חשוב בהשגת מטרות אלו.
שעות העבודה היו מהנושאים הראשונים שבהם דנה הוועידה התעשייתית הראשונה (מס' 1) של הארגון בשנת 1919, והנושא נמצא עדיין על הפרק בארגון העבודה הבין-לאומי.
כבר במאה ה-19 זיהו כי שעות עבודה מופרזות הן סכנה לעובדים ולמשפחותיהם, לכן, אחד הנושאים הראשונים שנכללו בתחיקת העבודה היה זמני העבודה.
במהלך השנים, דן ארגון העבודה הבין-לאומי בסטנדרטים בין-לאומיים בנושאים שונים, הקשורים לזמנים ולשעות העבודה, ואימץ אותם. בין השאר, נכללה התייחסות להגבלת שעות עבודה, למנוחה יומית ושבועית, לחופשה שנתית בתשלום, להגנה לעובדי משמרת הלילה ולעקרון השוויון לעובדים במשרה חלקית.
התפתחות מגמות כלכליות חדשות בעשורים האחרונים הובילה לשעות עבודה ממושכות או מפוצלות. התפתחות זו גרמה למתחים עקב ניגוד בין צורכי העובדים לבין צורכי הארגונים. על הפרק עמדו, בין השאר, העסקה בהתאם לתוצאות עסקיות, גם במקומות עבודה קטנים, וכן, שעות פעילות מסביב לשעון עקב פתיחת חנויות לאורך 24 שעות ביממה. שעות העבודה הן נתון קריטי בשרשרת האספקה העולמית. התחרות בשוק ונוהלי הרכישה הגלובליים מובילים לשעות עבודה מוגזמות, עם שעות נוספות רבות.
שעות עבודה ארוכות הן מכשול מרכזי בדרך לשילוב של עבודה עם חיים אישיים ויש להן השפעה שלילית על האיזון בין השניים.
מציאות חדשה זו גרמה להתעוררות חששות לאי-שוויון חברתי-מגדרי, וכן לאי-יכולת לאזן את העבודה עם החובות המשפחתיות, עם שעות המנוחה ועם הקשרים החברתיים. כמו כן, בכלכלות מתועשות גברים ונשים יעדיפו במהלך חייהם לעבוד במשרה חלקית.
קשרים חברתיים ואינדיבידואליים של איזון בין עבודה לחיים ולרווחה האישית
מקור: ?Working time arrangements and social consequences - What do we know
הסדר של שעות עבודה מאוזנות יכול להועיל בדרכים אלו:
- הגברת היעילות של העבודה
- הפחתת שיעורי ההיעדרות ותחלופת העובדים
- עלייה במורל ושיפור ביחס העובדים לחברה
- יותר מִפעלים בני-קיימא לאורך זמן
עקרונות מנחים לקביעת שעות עבודה מאוזנות - חמשת הממדים
ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) קבע חמישה ממדים משמעותיים כבסיס לקביעת שעות עבודה מאוזנות. קביעת המדדים התבססה על מחקרים עדכניים, סטנדרטיים ובין-לאומיים, של זמני העבודה, שעות המנוחה, החופשה בתשלום ושאר זכויות העובדים והחובות המשפחתיות.
חמשת הממדים:
- קידום הבריאות והבטיחות
- קידום היעילות והקיימוּת של הארגונים
- שיפור חיי המשפחה והאיזון בין העבודה והחיים האישיים
- קידום השוויון בין המינים
- מתן מידה של בחירה והשפעה לעובדים על שעות העבודה שלהם
חמשת הממדים לשעות עבודה נאותות
מקור: ILO
חמשת הממדים לשעות עבודה נאותות והוגנות משמשים בסיס לפיתוח ולקביעת זמנים ושעות עבודה שמשלבות את צורכי העובדים עם דרישות הארגון.
קידום הבריאות והבטיחות - שעות עבודה רצויות
עבודה מרובת שעות או בשעות עבודה לא סטנדרטיות, כגון במשמרות לילה, לרוב אינה מועדפת על ידי העובדים ועשויה לפגוע בבריאותם. היא גם מקור לסיכונים למקום העבודה.
שעות עבודה ארוכות או במשמרות לילה משפיעות לא רק על העובדים עצמם, אלא גם על משפחותיהם ועל החברה כולה. מלבד זאת, הן עלולות לגרום לעלויות נוספות למפעלים עקב עלייה בשיעור תאונות העבודה.
השמירה על בריאות העובדים מעוגנת באמנות של ארגון העבודה הבין-לאומי
- אמנה מספר 1 משנת 1919 - שעות עבודה בתעשייה: C001 - Hours of Work (Industry) Convention, 1919 (No. 1)
- אמנה מספר 30 משנת 1930 - שעות העבודה (מסחר ומשרדים): C030 - Hours of Work (Commerce and Offices) Convention, 1930 (No. 30).
שתיהן מדגישות את המגבלות בשעות העבודה (למעט חריגים מסוימים).
העיקרון העומד בבסיס קביעת שעות עבודה מאוזנות הוא ששעות עבודה עודפות או חריגות לא צריכות לשמש כאמצעי להגדלת הרווחיות של המעסיק. עיקרון זה עומד גם בבסיס ההנחיות של האיחוד האירופי.
Directive 2003/88/EC of the European Parliament and of the Council of 4 November 2003 concerning certain aspects of the organization of working time
מחקר מציין ששעות עבודה ארוכות, המתבצעות באופן תדיר, גורמות להשפעות שליליות לטווח קצר ולטווח ארוך. התגובות הן חריפות - מנטליות ופיזיות. הן מובילות להתגברות מתחים (stress) והשפעות נפשיות שליליות למיניהן, עייפות, הפרעות שינה, שינוי בהרגלי החיים, כגון תזונה לא סדירה, עישון מוגבר וצריכת אלכוהול; השפעות ארוכות טווח, כגון שכיחות מוגברת של מחלות לב וכלי דם, הפרעות במערכת העיכול ועוד.
השפעת עבודת ערב/לילה ושעות עבודה ארוכות על בריאותם של גברים ונשים
מקור: The Influence of Working Time Arrangements on Work-life Integration or ‘Balance’: A Review of the International Evidence
שעות עבודה ארוכות באופן קבוע (מעל 48 שעות עבודה שבועיות באופן קבוע) מפחיתות את הבטיחות במקום העבודה ומעלות את סיכוני ההיפגעות. עקב כך, יכולות להיגרם למפעל עלויות מיותרות ולהשפיע על התפוקה שלו.
ממד של אורך שעות עבודה שבועיות הנוגעות לאיזון בין שעות העבודה לחיים
מקור: The Influence of Working Time Arrangements on Work-life Integration or ‘Balance’: A Review of the International Evidence
קידום היעילות והקיימות של הארגונים - שעות עבודה פוריות
"שעות עבודה נאותות (הוגנות)" הן גם שעות עבודה פוריות. יותר ויותר ארגונים נוכחו לדעת כי איזון בין שעות העבודה לחייהם האישיים של העובדים אינו רק "הדבר הנכון" לעשותו, אלא הוא גם יכול לשמש כאסטרטגיה לשיפור התפוקה ולהועיל לעובד. עדויות שהצטברו לאורך שנים מראות שהקטנת שעות העבודה הובילה להגברת הפריון.
הגברת הפריון אינה נובעת אך ורק מגורמים פיזיולוגיים, כמו עייפות מופחתת, אלא גם משיפור במורל העובדים ובמוטיבציה שלהם.
שיפור באיזון שעות העבודה יכול להשפיע על תפוקות הארגון בדומה להשפעה של הגדלת השכר. שינוי בשעות העבודה מאפשר לעובדים יותר זמן למנוחה, ולכן חל שיפור גם במצבם המנטלי והפיזי ובמידת ערנותם.
ראיות אמפיריות מצביעות על כך שהפחתת שעות עבודה ארוכות מדי, שנגרמה משינויים ארגוניים בעבודה, כגון שינוי בשיטות הייצור וכד', הובילה, בסופו של דבר, לעלייה בפריון במהלך השנים.
שעות עבודה ארוכות גורמות גם להיעדרויות. צמצום שעות העבודה הארוכות יכול להועיל בהפחתת ההיעדרויות מהעבודה.
שיפור חיי המשפחה והאיזון בין העבודה והחיים האישיים – שעות עבודה מותאמות למשפחה
הממד השלישי של שעות עבודה נאותות הוא לספק לעובד את הזמן והגמישות הנחוצים לו בחייו האישיים והמשפחתיים, וזאת, בהתאם לעיקרון שנקבע בוועידת ILO משנת 1981 (מס' 156), שיש לתכנן את זמני העבודה כך שיתאפשר איזון בין העבודה לחיים האישיים של העובדים.
מספר השעות שאדם עובד הוא אחד הגורמים החשובים ביותר שקובע אם העסקתו עולה בקנה אחד עם הזמן שעליו להקדיש לעצמו ולמשפחתו. מחקר עדכני העלה ששני תנאי העבודה העיקריים שמשפיעים ומפחיתים את האיזון בין שעות העבודה לחיים האישיים הם שעות עבודה שבועיות ארוכות ושעות עבודה במשמרות ערב, לילה וסופי שבוע. אלו, כמו גם שינויים בלתי צפויים בשעות העבודה, מגדילים את הסבירות שנשים וגברים ידווחו על קונפליקט בין העבודה לחיי המשפחה. לכן, חשוב שתהיה אפשרות להתאמה מסוימת בשעות העבודה לצורכי העובדים - או לשיפורם, ובלי שתהיה לכך השפעה לרעה על ביצועי החברה.
אחוז המועסקים המדווחים שעבודתם מונעת מהם להיות מספיק זמן עם בן הזוג/משפחה שלהם
מקור: The Influence of Working Time Arrangements on Work-life Integration or ‘Balance’: A Review of the International Evidence
קידום השוויון בין המינים באמצעות זמני העבודה
הממד הרביעי של "זמן עבודה נאות" כולל גם שימוש בשעות העבודה ככלי לקידום השוויון בין המינים. שוויון ההזדמנויות והיחס בין נשים לגברים בעולם העבודה הוא עיקרון שנקבע במספר תקני עבודה בין-לאומיים, בעיקר באמנת מניעת אפליה (תעסוקה ומשלח יד), משנת 1958 (מס'111), וכן, באמנת שכר שווה, משנת 1951 (מס' 100). שתי האמנות של ארגון העבודה הבין-לאומי מסמנות את חיסול האפליה בעבודה ובתעסוקה, לרבות על רקע מין - עיקרון יסוד שנשאר תקף גם היום בארגון. המטרה הכוללת של קידום שוויון מגדרי צריכה להיות מיושמת בבסיס קביעת זמנים ושעות עבודה ומשולבת במדיניות הכוללת של הארגון ובנוהלי העבודה.
למרות הנוכחות הגוברת של נשים בכוח העבודה, הפרדה מגדרית בשוק העבודה, כמו גם חלוקת עבודה מגדרית בחברה, עדיין נמשכת כמעט בכל המדינות. במדינות המתועשות, כמו גם במדינות המתפתחות, נשים עדיין הן שעושות את רוב עבודות הבית והטיפול במשפחה, בעוד גברים מעטים בלבד מצמצמים משמעותית את שעות משֹרתם לטובת הטיפול בבית. מצבים כגון אלו דוחפים את הנשים ללוחות זמנים מתאימים יותר מבחינת המחויבויות, כעבודה במשרה חלקית או עבודה בסופי שבוע ובערבים.
סביר להניח שגורמים אשר משפיעים על שעות העבודה, כגון שעות ארוכות או לוחות זמנים בלתי צפויים, ישמשו כדלק להפרדה המגדרית בתעסוקה על ידי יצירת חסמים לבעלי משפחות בכניסה לשוק העבודה ובקידום. כדי לקדם שוויון מגדרי, קביעת מדיניות זמני העבודה חייבת אפוא לאפשר לנשים להיות שוות מעמד לגברים בתעסוקה (רמת התפקידים, קידום בקריירה וכד'), ולאפשר לשני השותפים בתא המשפחתי לשלב עבודה בשכר עם אחריות משפחתית למשך כל החיים.
בחירת זמני העבודה על ידי העובד
הממד החמישי של "זמן עבודה נאות" הוא להציע לעובדים מידה מסוימת של השפעה או בחירה בשעות העבודה שלהם, תוך התחשבות בצורכיהם ובהעדפותיהם. הדרישה לזמינות סביב השעון, ובהתראה קצרה, והגידול בשעות העבודה הם הגורמים העיקריים לחוסר הנוחות ולהפרעה בחייהם האישיים של העובדים. לכן, השפעה כלשהי של העובד בתחומים אלה תסייע לו להשיג "זמן עבודה נאות".
האפשרות של העובדים להשפיע על זמני עבודתם, משמעותה הזדמנות עבורם לתכנן את עבודתם מול חייהם האישיים.
אפשר לקדם זאת בשתי דרכים:
1. מתן כמה חלופות של זמני עבודה, כך שהעובדים יוכלו לבחור את החלופה המתאימה להם.
2. מתן אפשרות לעובדים לקבוע את אורך שעות העבודה ואת סידורן.
סידור שעות העבודה על ידי העובד עצמו, כגון ריווח העבודה בימים מסוימים, מצד אחד, ודחיסתה בימים אחרים, מצד שני, יכול להיות בעל השפעה חיובית על העובד וטוב גם לארגון. מחקרים מצביעים על כך שהגורם החשוב ביותר לעובד ולארגון אינו "זמן העבודה הנאות" עצמו, אלא היכולת של העובד לבחור את זמני העבודה שלו.
דוגמה לשבוע עבודה דחוס
מקור: ILO
אפשרות הבחירה וההשפעה שניתנת לעובדים בקביעת שעות עבודתם אין פירושה כי כל עובד יוכל להחליט בעצמו באופן בלעדי על שעות עבודתו, אלא שתהיה לו בחירה מתוך מגוון אפשרויות.
מימוש היתרונות הללו מחייב חברות לפעול לפיתוח שעות עבודה מאוזנות בצורה חדשנית של שילוב יעילות עסקית עם השפעה מוגברת של העובדים. כדי להשיג איזון זה, על הארגונים ליזום ניסיונות להתאמת היעדים והאסטרטגיות העסקיות שלהם בשילוב עם הצרכים וההעדפות של העובדים, ולחזק את ההדדיות ביניהם.
שאלות מפתח לתכנון שעות עבודה מאוזנות חדשות
מקור: ILO
סיכום
כשארגון שעות העבודה (WTAs) נבנה באופן נכון, התועלת מכך הדדית - לעובדים ולמעסיקים. המלצות אלו לאיזון העבודה עם החיים האישיים עניינן בדרכים שיכולות להתאים לצורכי הפרט ולמשפחתו, ולקדם שוויון מגדרי בשוק העבודה ובחיים בכלל.
האיזון טומן בחובו גם הטבות למעסיקים: כוח עבודה בריא ומרוצה יותר, רווחים עסקיים מוגדלים, תפוקה מוגברת, הפחתת היעדרויות מהעבודה, ניצול מופחת של זכויות רפואיות ופיתוח משימות ומיומנויות עבודה חדשות בארגון. התוצאה היא שגם העובד וגם המעסיק מרוויחים.
סיכום היתרונות של שעות העבודה הרצויות לעובדים ולארגונים:
- מקטינות את רמות הלחץ (סטרס)
- משפרות את הרגלי השינה ואורח החיים
- מפחיתות סיכונים למחלות כגון מחלות לב וכלי דם, הפרעות במערכת העיכול, הפריון, שלד-שריר, זיהומים כרוניים ומחלות נפש
- מפחיתות תאונות עבודה והיפגעות בעבודה
- מגדילות את הפריון
- מגבירות את שביעות רצון העובד והמוטיבציה שלו בעבודה
- מפחיתות את שיעורי ההיעדרות ואת תחלופת העובדים
מקורות