מאת: יפעת זר, מדור ידע וחדשנות המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:28/03/2023
כללי
תרופות השייכות למשפחת האופיואידים (מבוססות על נגזרות שונות של אופיום) הן תרופות נרקוטיות, המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית ומשמשות בעיקר לשיכוך כאבים קשים. לצד יעילותם הרבה של האופיואידים כמשככי כאבים, הם עלולים להפוך לממכרים בתנאים מסוימים.
נוגדי כאב אופיואידים שניתנים במרשם רופא הם: טרג'ין, זלדיאר, טרמדקס, טרמדול, טרמדקס פלאשטאב, טרמה (trama), טרמל (tramal), אוקסיקונטין, אוקסיקודון, פרקוסט, פרקודן, פנטניל (אבסטרן, טניל, פנטורה, פק-פנט pecfent), מדבקות פנטניל (fenta), אקטיק (סוכריית פנטניל), מדבקות בוטראנס, סובוקסון, סובוטקס, בופרנורפין, מתדון, אדולן, מורפין, MCR, MIR מורפיום, קודאין (קודאקמול, רוקל, מיגרהלב, ספסמלגין, רוקסט, קודיקל), דורוג'סיק (מדבקה), דקסטרו-פרופוקסיפן (אלגוליזין, פרוקסול, רוגען).
מגפת ההתמכרות לאופיואידים בארה"ב
מגפת ההתמכרות לאופיואידים בארה"ב החלה לפני כ-20 שנה עקב הפרזה במתן תרופות מרשם (רופא) של משככי כאבים, המכילות אופיואידים, והגיעה לשיאה לפני כעשור. בעקבות הנחות מוטעות לגבי בטיחותם של אופיואידים לשיכוך כאב, רופאים נהגו להגדיל בהתמדה את מינון התרופות האופיואידיות, למרות הצטברות עדויות לכך שהאופיואידים אינם יעילים בטיפול בכאב יותר מאשר תרופות אחרות בעלות פוטנציאל נזק קטן יותר. כתוצאה מכך, חלה עלייה בהתמכרות לאופיואידים ובשיעור מקרי המוות ממנת יתר.
מינון יתר של אופיואידים מסכן את בריאות המשתמשים וככל שאלו מתמכרים להם גובר הסיכון כי הם יעברו לשימוש לא חוקי בסמים, המבוססים על אופיואידים ללא מרשם רופא, כגון הרואין ופנטניל. במהלך שני העשורים האחרונים גדל מספר מקרי המוות כתוצאה ממנת יתר של סמים בארה"ב פי ארבעה. מבין כלל מקרי המוות בשנים אלו יותר מ-446,000 היו קשורים לנטילת אופיואידים. בשנת 2019 בלבד, אופיואידים היו מעורבים ב-71% ממקרי המוות כתוצאה ממנת יתר של סמים. בשנים האחרונות, בצל מגפת הקורונה, היה זינוק במספר הקורבנות, ובין 50 ל־70 אלף איש מתו מדי שנה בארה"ב כתוצאה מהשימוש במשככי הכאבים הללו.
במטרה לבלום את מגמת ההתמכרות, הגבילו כמה רשויות בריאות בארה"ב את מתן התרופות האופיואידיות במהלך השנים. למשל, חלקן יישמו תוכניות מקיפות להפחתת אספקת תרופות אופיואודיות ליוצאי צבא ארה"ב, המאושפזים בבתי חולים, אך למרות זאת, שיעור נטילת האופיואידים בארה"ב כיום עדיין גבוה יחסית לזה שבמדינות מערב אירופה, אשר בהן הצריכה הרפואית של אופיואידים לנפש נמוכה פי 2-3 לפחות מזו שקיימת בארה"ב.
מגמת עלייה משמעותית בשיעורי השימוש באופיואידים נצפתה בעשור האחרון גם בקנדה ובאוסטרליה.
ומה קורה בישראל?
תופעת ה"אופיואידים" בישראל
מתברר כי גם בישראל התופעה החמורה תפחה לממדים מדאיגים. משרד הבריאות מדווח: "בישראל תועדה עלייה משמעותית בעשור האחרון ברישום אופיואידים חזקים, הניתנים במסגרת הטיפול בכאב כרוני על רקע לא סרטני, לרבות שימוש בתרופות המכילות את האופיואידים הפוטנטיים אוקסיקודון ופנטניל. העלייה ברישום ובשימוש באופיואידים נקשרת לעלייה במקרי התמכרות, תלות והרעלה".
מנתוני משרד הבריאות עולה כי חלה עלייה תלולה של 70% במספר תרופות המרשם האופיואידיות, שנמכרו בישראל בין השנים 2021-2017, ושיעור נוטלי האופיואידים בישראל עלה בכ-5.5% בשנים אלו. בשנת 2018, יותר מ-9% מאוכלוסיית ישראל טופלו במשככי כאבים אופיואידים לטווח קצר או ארוך. מדובר על כ-800 אלף ישראלים, לעומת כ-700 אלף בשנת 2014 - עלייה של 16% בתוך חמש שנים בלבד. גם מספר ימי הטיפול הממוצע באופיואידים לכל צרכן עלה לאורך אותה תקופה בכ-20% והגיע לממוצע של 99 ימים למטופל.
באיור שלהלן נראית מגמת העלייה בניפוק אופיואידים בקופת חולים כללית בין השנים 2018-2008. מגמה דומה נרשמה בכל סוגי קופות החולים במדינה.
מקור: מגפה במרשם רופא: 1 מכל 10 ישראלים בסכנת התמכרות לאופיואידים, שומרים
נתוני משרד הבריאות, המייצגים את השוק הלבן (החוקי) בלבד, אינם מראים את תמונת המציאות האמיתית, המורכבת גם מנתוני השוק השחור, שמן הסתם אינם בנמצא ויש להניח שהם מגדילים את חומרת התופעה.
בעקבות עתירות לבג"ץ של ארגוני "רופאים לזכויות אדם" ו"לאלתר", הקרן לתמיכה וליווי חולים נרקוטיים, משרד הבריאות צפוי לשנות את הכיתוב על משככי כאבים מסוג אופיואידים, כך שיכיל אזהרה ש"שימוש ממושך באופיואידים גורם לתלות ועלול לגרום להתמכרות".
האם יש קשר בין נטילת אופיואידים לבין מקומות העבודה?
אוכלוסיית יוצאי צבא ארה"ב מהווה אינדיקציה לתוצאות המזיקות של הרגלי נטילת אופיואידים. תשעה מיליון חיילים משוחררים, שפנו בעבר לקבלת טיפול רפואי, סובלים מכאבים כרוניים. כמעט מחציתם קיבלו טיפול רפואי ראשוני באופיואידים, בעיקר לצורכי שיכוך כאבי שריר ושלד, שהחלו עקב פציעות אימונים או קרב במהלך שירותם הצבאי. ככל שכאביהם נהיו כרוניים (מתמשכים) במהלך השנים, כך התגברו מינון התרופות הללו והתלות בהן.
מתברר כי הסיכון לנטילת אופיואידים במינון יתר בקרב יוצאי צבא ארה"ב הוא כמעט כפול מהסיכון של כלל האוכלוסייה בארה"ב. ייתכן שהסיבה נעוצה במצוקות הנפשיות, לרבות הלם קרב ותסמונת פוסט-טראומטית (PTSD), שמהן נוטים לסבול החיילים המשוחררים נוסף על הכאבים הפיזיולוגיים, שלמעשה מגדילות את הסיכון לתלות באופיואידים ולהתמכרות להם.
בדומה לחיילים, גם אוכלוסיית עובדי אתרי בנייה מצויה בסיכון גבוה לפציעות עבודה וכתוצאה מהן - לכאבי שריר ושלד כרוניים, העלולים להוביל לשימוש ממושך באופיואידים. על פי ממצאי מחקר, שנערך בשנים 2010 -2018 בארה"ב, 1.2 מיליון עובדים באתרי בנייה, שהיוו כ-10% מכלל עובדי אתרי הבנייה בארה"ב בשנים אלו, נטלו מדי שנה תרופות מרשם אופיואידיות, ושכיחות השימוש באופיואידים בקרבם עלתה עם גיל העובדים. מבין נוטלי התרופות, היה שיעור העובדים שנפצעו בעבודה גבוה כמעט פי 4 משיעור העובדים שלא נפצעו בעבודה, וכן, עובדים שדיווחו על מצוקות נפשיות נטו ליטול אופיואידים בשיעור של פי 2 יותר מהעובדים שלא דיווחו עליהן. מבין נוטלי האופיואידים היו יותר עובדי צווארון לבן, כגון מנהלי עבודה, מאשר עובדי צווארון כחול, כמו פועלי בניין.
בשנת 2011, החלו רשויות הבריאות בארה"ב לשנות את גישת הטיפול ביוצאי הצבא הסובלים מכאבי שריר ושלד כרוניים. הן נקטו מדיניות יזומה של הפחתת סיכונים, המשלבת שיטות חדשניות לניהול כאב ופעולות של ניטור והדרכה, והצליחו להפחית בהדרגה את שיעור נטילת האופיואידים בכ-50% עד שנת 2020. תוכניות הבריאות כללו שיטות טיפול מתחומי הרפואה המשלימה, כגון טיפול כירופרקטי, דיקור, עיסוי וטאי צ'י, לצורך הפגה או שיכוך של הכאבים, נוסף על מתן תרופות מרשם שאינן מבוססות על אופיואידים.
למרבה הצער, קשה ליישם גישה טיפולית כזו לטיפול בעובדי אתרי בנייה, הסובלים מכאבי שריר ושלד כרוניים בשל תנאי העסקתם. רבים מעובדי אתרי הבנייה הם עובדי קבלן או עובדים על בסיס יומי, או מועסקים בתנאי העסקה זמניים אחרים, אשר הסכמי עבודתם אינם כוללים הסדרה טובה של שירותי בריאות או הגנה מספקת של ביטוח בריאות. נוסף על כך, במקרים רבים, לחצי הפרנסה של הפצועים וגישת מעסיקיהם להחזרה מהירה של הפצועים לתפקוד מלא בעבודה מעודדים נטילת אופיואידים לצורך הפגה מידית (אקוטית) של הכאב ודוחים קבלת טיפול אלטרנטיבי (משלים) הדורש, בדרך כלל, משכי החלמה ארוכים יחסית.
כיצד מקומות עבודה יכולים להפחית שימוש באופיואידים?
מלבד הפגיעה במטופל ובבריאות הציבור, העלייה בשיעורי ההתמכרות על רקע שימוש במשככי כאבים אופיואידיים מהווה נטל כלכלי על שירותי הרפואה בכלל, ועל שירותי הטיפול בהתמכרויות בפרט (תוכניות גמילה ושיקום). קידום פרוטוקולי טיפול המגבילים את השימוש באופיואידים ומקדמים טיפולים חלופיים יקל על עובדי מערכות הבריאות והרווחה, לרבות רופאי (רפואת) חירום, מטפלי בריאות הנפש, רופאים תעסוקתיים וכד'.
כמו כן, מקומות עבודה יכולים למלא תפקיד חשוב בבלימת מגפת האופיואידים על ידי יישום אסטרטגיות, הכוללות, בין היתר:
- שיפור תנאי העבודה, הגברת הבטיחות והבריאות התעסוקתית, הפחתת שיעור הפציעות ותאונות העבודה וגורמי המתח הנפשי בעבודה.
- תמיכה בעובדים פצועים הסובלים מכאבים. הפניה שלהם לקבלת טיפול רפואי או נפשי, המשלב שיטות טיפול אלטרנטיביות לנטילת אופיואידים, והכרה ארגונית בזמני ההחלמה מפציעות הנדרשים לפצועים, ככל שיהיו ארוכים או ממושכים.
- הדרכת מטפלי עזרה ראשונה או רפואת חירום במקום העבודה בנושא סיכוני מתן האופיואידים כטיפול אקוטי וחשיבות ההעדפה של טיפול תחליפי.
לסיכום, חשוב להבין כי תוצאת תהליך שיכוך כאבים קשים או כרוניים באמצעות תרופות אופיואידיות לפצועי עבודה, כטיפול ראשוני אקוטי או מתמשך, עלולה להיות חמורה מהכאבים (עקב הפציעה) עצמם, משום שהוא מעלה את הסיכון לתלות ולהתמכרות. מקומות עבודה, שישכילו ליישם בהצלחה אסטרטגיות מניעה, יסייעו לעצור את החמרת מגפת האופיואידים ואת תופעת ההתמכרות להם.
מקורות
♦ משרד הבריאות מקדם חובת אזהרה על אריזות משככי כאבים אופיואידים: "גורם לתלות, עלול לגרום להתמכרות", דבר
♦ עלייה של 90% בהיקף המרשמים לתרופות משככות כאבים וממכרות, ישראל היום
♦ טיפול באופיואידים בכאב כרוני ממקור לא סרטני, ההסתדרות הרפואית בישראל
♦ המגפה השקטה: עשרות אלפי ישראלים התמכרו למשככי כאבים בשנים האחרונות
♦ משככי כאבים (אופיואידים), המרכז הישראלי להתמכרויות
♦ מגפה במרשם רופא: 1 מכל 10 ישראלים בסכנת התמכרות לאופיואידים, שומרים
♦ קול קורא - התייעצות עם הציבור בנושא שינוי האסדרה על רישום אופיואידים במרשם רפואי