בדיקת סיכונים בעבודה של נשים לעומת גברים העלתה כי ההפרדה המגדרית גרמה להבדלים משמעותיים בתנאי העבודה ביניהם, בשיעורי החשיפה לסיכונים ובדפוסיהם. אך במקביל לשאיפה לשוויון ולשילוב נשים בתעסוקה - בשיפור הבטיחות והבריאות שלהן יש לטפל בגישה מגדרית
תרומת נשים לכלכלות לאומיות ניכרת בכלכלות עשירות ובכלכלות מתעוררות כאחד. משיכת נשים לעבודה, כמו גם שילובן ושימורן בשוק העבודה, נחשבות ל"כלכלה חכמה". במדינות מתועשות, נשים עוקפות גברים בלימודי תואר שלישי, בעוד שבמדינות מתפתחות רבות הן הגיעו לשוויון בחינוך העל-יסודי. החל משחר ההיסטוריה נמצאות הנשים בעבודה. שיאה של תעסוקת הנשים היה במהלך מלחמות העולם. אי-שוויון בין המינים במקום העבודה ונושא האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים הפכו לחשובים ככל שעלו שיעורי התעסוקה של נשים. העלאת המודעות לנושאים מגדריים בתעסוקה, כגון ארגון מודרני, כלכלת ידע, תחרותיות ותנאי עבודה טובים יותר הוצבו כמרכזיים באסטרטגיות העבודה של האיחוד האירופי לשנת 2020.
השתתפות נשים בכוח העבודה בעולם
שיעור תעסוקת נשים בעולם הרחב מתפלג בצורה שונה בהתאם לארץ ואפיונה, כגון, אוריינטציה תעשייתית או חקלאית. בעבודה, שבוצעה על ידי ארגון העבודה הבין-לאומי (Ilo) וחברת גאלופ (Gallup) ופורסמה בשנת 2017 ׁ(Towards a better future, for women and work: Voices of women and menׂׂ) הוערכו התפלגויות ההעסקה המגדרית של גברים ונשים בהתאם לאזורי העולם כלהלן:
השתתפות הנשים בכוח העבודה באיחוד האירופי
שיעור תעסוקה ממוצע של נשים: בסקר תנאי העבודה האירופי (EWCS) נמצא שיעור תעסוקה ממוצע של 58.2% בקרב נשים באיחוד האירופי - נתון נמוך משמעותית, לעומת 70.15 שנצפו אצל גברים.
בין השנים 1996 ל-2011 הצטמצם הפער בין שיעורי התעסוקה של הגברים לעומת הנשים. בשנת 2008, הגיעו 27 מדינות לשיעור תעסוקת נשים של יותר מ-60%.
התפלגות התעסוקה באזורי העולם לפי מגדר בשנת 2016
בשנת 2010 רק 16 מתוך 27 מדינות השיגו את השיעור הזה, וההשערה הייתה שזו תוצאה של המשבר הכלכלי. תחומי התעסוקה שבהם חלה ירידה בתעסוקת נשים היו: מכירות קמעונאיות, עבודת צווארון כחול בייצור טקסטיל, וכן, חקלאות. גם בין המדינות לבין עצמן אפשר להבחין בשינויים ניכרים בשיעור התעסוקה של נשים והוא משתנה בהתאם לקבוצת הגיל. קבוצת הגיל עם שיעור תעסוקת נשים הגבוה ביותר שנצפה היא בני 25 עד 49.
ישראל בהשוואה לעולם
בשנת 2019 מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה 4.124 מיליון נפש. בהשוואה לפי מין, באחוז השתתפות הגברים בכוח העבודה, ישראל ממוקמת באמצע בין מדינות ה-OECD .אחוז השתתפות הנשים בכוח העבודה בישראל גבוה יחסית (59.6%).
מקור: שנתון סטטיסטי לישראל שנת 2020
הפרדה מגדרית בתעסוקה
ההפרדה המגדרית באירופה מתייחסת לדפוס שבו מין אחד מיוצג פחות במשרות מסוימות ומיוצג ביתר במשרות אחרות, יחסית לשיעורו בתעסוקה הכללית. העּובדות מצביעות על כך שרמה גבוהה של הפרדה מגדרית היא מאפיין מתמשך של מבנה התעסוקה באירופה, ויתרה מכך – של מבנה התעסוקה בעולם. בשנת 2005, 60 אחוז מכלל הנשים המועסקות באירופה היו מרוכזות בשישה מגזרים, מתוך 62, שהוגדרו על ידי NACE (חברה בין-לאומית להגנה מפני תוצרי לוואי מזיקים בתעשייה):
- שירותי בריאות ורווחה (17%)
- קמעונאות ׁ(12.5%)
- חינוך (11.5%)
- מינהל ציבורי (7%)
- פעילויות עסקיות (7%)
- בתי מלון ומסעדות (5%)
הפרדה המגדרית בשוק העבודה הובילה להבדלים משמעותיים, הן בתוכן העבודה והן בתנאי העבודה בקרב נשים וגברים. כתוצאה מכך, גברים ונשים נחשפים בשיעורים שונים ובדפוס חשיפה שונה לסכנות במקומות העבודה, למשל, חשיפה לכימיקלים רעילים, אתגרים בתחום הארגונומיה, סיכון לתאונות וסיכונים פסיכו-סוציאליים. באופן כללי, עבודות נשים כוללות פעילויות טיפול, טיפוח ושירות.
גורמי סיכון כלליים בתעסוקת נשים
עבודה במשרה חלקית - בשנת 2008, למרות שיעורים שווים של נשים וגברים המועסקים במשרה מלאה, 73% מהמועסקים במשרה חלקית היו נשים. בשנת 2011, באיחוד האירופי, כמעט שליש (32.1%) מהנשים המועסקות עבדו במשרה חלקית, שיעור גבוה משמעותית משיעור הגברים (9% בהתאמה). משרה חלקית שכיחה ביותר בקרב עובדים מבוגרים )בגילאי 55 ומעלה( ועובדים צעירים (15-24 שנים).
על פי סקר העובדים של האיחוד האירופי, נשים עלולות להיחשף יותר, באופן יחסי, לסיכונים פסיכו-סוציאליים בגלל הקשר הישיר המוגבר שלהם עם הלקוחות. באופן כללי, נשים במגזר זה מדווחות על רמות מעט גבוהות יותר של תשומת לב מינית לא רצויה, איומים, התנהגות משפילה, הטרדות ובריונות.
אפליה תעסוקתית - נשים נוטות יותר לסבול מאפליה במקום העבודה. זה יכול להיות בגלל מגדר, בשילוב עם גיל, מוצא אתני, מוגבלות ונטיית מינית. נשים מהגרות מתמודדות, נוסף על אלה, עם אפליה בגלל מוצא או מעמד. בחינת הנתונים האירופיים מעלה עוד כי נשים מהגרות מצויות בנחיתות אל מול מקביליהן הגברים. מחקרים מצאו כי בקרב נשים עובדות מהגרות בעיות שפה, תקשורת לקויה והכשרה בעבודה, שעות עבודה ועייפות - כל אלה הם חלק מהגורמים האפשריים לשיעורי פגיעות גבוהים יותר במקום העבודה. חשוב להדגיש כי מהגרי עבודה אינם קבוצה הומוגנית, ועל כן, פתרונות ממוקדים של בטיחות ובריאות בתעסוקה צריכים להביא זאת בחשבון.
קבוצות נשים מסוימות, כמו נשים צעירות או אמהות צעירות, נשים מבוגרות או מהגרות עבודה עשויות להיות מושפעות במיוחד בתחומי הבטיחות בעבודה ממשברים פיננסיים. בחלק מהמגזרים שבהן הן מעדיפות לעבוד, כגון תחום האירוח, שיעורי התאונות עולים או קבועים.
עובדות צעירות - מחקרים קודמים של EU-OSHA הראו שעובדות צעירות במגזרים אלה עשויות להיות פגיעות יותר ותנאי ההעסקה (למשל קשיים בכניסה לשוק העבודה, חוזים זמניים קצרים) עשויים לגרום להן לזכות לתנאי עבודה גרועים יותר.
נשים מבוגרות נוטות יותר להיכנס לכוח העבודה והן קבוצה נחוצה מאוד בגלל כלל האוכלוסייה המתבגרת ברחבי אירופה.
מהגרות עבודה - מגמה הולכת וגוברת שמשפיעה על הבטיחות בתעסוקה של עובדות היא שיעור הגירה של נשים, הקרוב לזה של גברים. עובדות מהגרות עלולות להתמודד עם אפליה כפולה או משולשת וכאשר הן עובדות באופן "לא פורמלי", הן יכולות להיכלל באחת מאותן קטגוריות עובדים פגיעות.
קבוצות אחרות כוללות מובטלים, עצמאיים, עובדים עונתיים, סטודנטים וילדים, שרבים מהם משקפים מספר גבוה יותר של נשים. מגמה הולכת וגוברת כוללת את הנשים העוסקות בעבודות בית או כמנקות. באירופה מעריכים כי כ-30% מעובדי הניקיון הם מהגרי עבודה, אך ייתכן שמדובר בהערכה נמוכה. נשים במגזרים אלה, אינן יכולות לדבר בשפת המעסיק שלהן, הן עשויות לא לקבל הכשרה ולא מידע על ארגון הבריאות, הן צריכות לעבוד שעות ארוכות ועלולות להתבקש לבצע משימות ללא שימוש בציוד הנכון ולהיות נתונות להטרדות, לאפליה ולשכר נמוך.
תאונות בעבודה - העובדה שגברים נוטים יותר לחוות תאונות בעבודה, עקב מעורבותם בתחומים שבהם הסיכון לתאונה גבוה יותר לא השתנתה, ובסך הכול חלה ירידה בשיעור התאונות. על פי מחקר שנערך באיחוד האירופי, כאשר נשים חוות תאונות, יש סיכוי גבוה יותר שהתרחשו כאשר הן עובדות בענפי חקלאות, ציד וייעור, מלונות ומסעדות ובעבודה בריאותית וסוציאלית. בניגוד לשיעורי התאונות, שיעורי הבעיות הבריאותיות הקשורות בעבודה דומים בשני המינים. עובדות הסובלות מבעיות בריאות הקשורות לעבודה מדווחות לרוב על הפרעות בשרירים ושלד(60%), ו-16% מדווחות על תסמינים של לחץ, דיכאון וחרדה.
הבדל נוסף בין המינים: בקרב גברים נראה כי רמות התאונות עולות עם הגיל, בעוד שכמעט ולא הייתה השפעה של הגיל על שיעור העובדות שעברו תאונה.
במחקר של Eurostat (לשכת הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי), שבדק את הגורמים והנסיבות לתאונות, היו סוגי הסטייה השכיחים ביותר בקרב נשים - "החלקה, מעידה ונפילה" וגרמו ל-29% מהתאונות הקשות בשנת 2005 .ל"תנועת גוף תחת לחץ פיזי" היו 21%. נשים סבלו לעתים קרובות יותר באופן משמעותי מתאונות המערבות ציוד משרדי, ציוד אישי, ציוד ספורט ונשק. נראה כי לכך יש קשר למקצועות ולמגזרים שבהן הן עוסקות, והמשמעות היא כי כדי לטפל בכך ביעילות, יש להתמקד במקצועות, במניעת התאונות, כדי להתמודד עם הנסיבות הרלוונטיות לתאונות אלה. חלק ממאפייני העבודה של נשים כרוך בנושאים ארגוניים שהעבודה בהם מונוטונית וחוזרת על עצמה. כיוון שכך, היא מובילה לעייפות, להפרעות, לאוטונומיה נמוכה יותר ולגישה פחותה להכשרה. מאפיינים אלה עשויים גם הם להוביל לעלייה מוגברת בסיכון לתאונה.
הכללת בעיות מגדריות בהערכת הסיכונים
קיים צורך במאמצים מתמשכים לשיפור תנאי העבודה של נשים וגברים כאחד. עם זאת, נקיטת גישה מגדרית "ניטרלית" בעת הערכת סיכונים ומניעתם עלולה לגרום לסיכונים לנשים עובדות. כשחושבים על סיכונים בעבודה, קיים סיכוי גבוה יותר שנחשוב על גברים העובדים באזורי סיכון, כגון אתר בנייה, מאשר על נשים העובדות בשירותי הבריאות והחינוך או במוקדים טלפוניים.
בחינה מדוקדקת של תנאי העבודה במציאות מצביעה על כך שגם נשים וגם גברים מתמודדים עם סיכונים משמעותיים בעבודתם. נוסף על כך, הקלה על עבודות נשים תקל גם על גברים, לכן, חשוב לכלול סוגיות מגדריות בהערכות סיכונים במקום העבודה.
השפעות וסיכונים בריאותיים-תעסוקתיים עיקריים בעבודת נשים
בעיות שלד-שריר וסטרס - בעיות אלו נותרות נחלתן של הנשים בעבודה יותר מאשר של הגברים. אינטראקציה ביניהם עלולה אף להחמיר את הבעיה.
הסיכונים הבריאותיים-תעסוקתיים של עובדות נוטים להתמקד בחשיפתן לסכנות פיזיות וארגונומיות, כמו גם הפחדות או אפליה בעבודה. חשיפות מסוג זה גבוהות במיוחד עבור אותן נשים שעובדות בתחומי החקלאות, בתי המלון, המסעדות והקייטרינג, התחבורה וגם בענפי הייצור. כמו כן, נשים בענף הייצור מדווחות על שיעורי חשיפה גבוהים לרטט, המהווה סיכון שבדרך כלל אינו מיוחס למקומות עבודה של נשים. יתר על כן, אף שבתחילה נראה כי עובדים גברים חשופים לסיכונים ספציפיים יותר מנשים, נשים עשויות להיות חשופות במקרים מסוימים יותר מאשר גברים עמיתים. על פי הסקר של תנאי העבודה האירופיים, יותר גברים, בממוצע (43.0%), מאשר נשים (25.0%), צריכים לשאת או להעביר מטענים כבדים בעבודה. עם זאת, החשיפה למשרות הכוללות הרמה או העברה של אנשים שכיחה יותר בקרב עובדות (11.1%), בהשוואה לעובדים גברים (5.8%), והיא כמובן אחד מגורמי הסיכון העיקריים בתחום הבריאות והטיפול הביתי.
חשיפה לרעש ולרטט בעבודה
רעש - אחד מגורמי הסיכון הוא חשיפה של נשים לרעש בעבודה, אשר מוכר כגורם סיכון למחלת מקצוע בעיקר אצל גברים עובדים. ככלל, נראה שנשים חשופות יותר לרמות רעש בינוניות, למעט תחומי רעש גבוהים ידועים, כמו בתחום הטקסטיל וייצור המזון. יתר על כן, נשים חשופות מדי פעם לרעש פתאומי ומטריד, שיכול להיות גבוה משמעותית בהשוואה לעובדים גברים. זה המקרה בענפי החינוך, הבריאות, המלונאות, המסעדות, הקייטרינג והחברה, שבהן יש רוב לעובדות נשים, כמו גם במשרות במוקדים טלפוניים ובמשרדים. חלק גבוה מהנשים במגזרים אלה מדווחות על טנטון, וחלק ניכר מהן סובלות גם מהפרעות קוליות.
על פי מחקר, שנערך ב-EU-OSHA בשנת 2004, שיעור הנשים המדווחות על רעש היה גבוה יותר במדינות שמחוץ לאיחוד האירופי. רמות הרעש עשויות להיות גבוהות במקצועות מסוימים, כגון בפעוטונים ובגני ילדים, במחלקות חירום בבתי חולים או בסדנאות בבית ספר, שם הן עשויות להיות מעל גבולות החשיפה התעסוקתית המותרת. רעש ברמה בינונית וגבוהה עלול להוביל גם למחלות במחזור הדם, ולתרום למתח הקשור לעבודה.
פירוט גורמי סיכון על פי מקצועות שבהם יש רוב לנשים. בגורמים אלה יש להתחשב בהערכת סיכונים למקצועות אלה:
| ענף העבודה |
גורמי סיכון ובעיות בריאותיות
|
| |
ביולוגי |
פיזיקלי |
כימי |
פסיכו-סוציאלי
|
| שירותי בריאות |
מחלות זיהומיות כגון, הנישאים בדם, נשימה |
ניטול ידני, תנוחות מאומצות, חשיפה לקרינה ויינון |
ניקוי, עיקור וחומרי חיטוי, סמים, גזי הרדמה |
עבודה תובענית רגשית, עבודת לילה ובמשמרות, חשיפה לאילמות מהלקוחות והציבור
|
| מטפלות בגני ילדים |
מחלות זיהומיות בעיקר נשימתיות
|
ניטול ידני, תנוחות מאומצות, |
|
עבודה רגשית |
| עבודות ניקיון |
מחלות זיהומיות, דלקות עור |
ניטול ידני, תנוחות מאומצות, נפילות והחלקות, ידיים רטובות |
חומרי ניקוי |
שעות עבודה לא שגרתיות, חשיפה לאלימות ולבידוד בשעות עבודה מאוחרות
|
| ייצור מזון |
מחלות זיהומיות המועברות מבעלי חיים, כגון עובש נבגים, אבק אורגני |
תנועות חוזרות ונשנות למשל באריזה, או בבתי מטבחיים, פגיעות מסכינים, חשיפה לטמפרטורות נמוכות, רעש
|
שאריות חומרי הדברה, חומרי חיטוי, רגישות לבשמים ותוספים |
לחץ נפשי, הנובע מפעולות חוזרניות בפסי ייצור |
| קייטרינג ומסעדות |
דלקות עור |
ניטול ידני, תנועות חוזרניות, עקִ צּוץ, חתכים מסכינים, כוויות, נפילות והחלקות, חשיפה לחום ולחומרי ניקוי
|
עישון פסיבי, חומרי ניקוי |
לחץ נפשי מעבודה קדחתנית, התמודדות עם ציבור הלקוחות, אלימות והטרדות |
| תעשיית הטקסטיל והביגוד |
אבק אורגני |
רעש, תנועות חוזרניות, תנועות מסורבלות, פגיעות ממחט |
צבעים וכימיקלים שונים, כולל פורמלדהיד ביצוע לחיצות קבועות, שימוש בממסים להסרת כתמים, אבק
|
לחץ נפשי הנובע מפעולות חוזרות ונשנות בפסי ייצור |
| מכבסות |
ביגוד / פשתן נגוע בבתי חולים |
ניטול ידני תנוחות מאומצות, חום |
ממסים של ניקוי יבש |
לחץ נפשי הנובע מעבודה בקצב חוזרני מהיר
|
| ענף הקרמיקה |
|
תנועות חוזרות ונשנות, ניטול ידני |
זיגוג, עופרת, אבק סיליקה |
לחץ נפשי, הנובע מפעולות חוזרניות בפסי ייצור
|
| תעשייה ”קלה“ |
|
פעולות חוזרניות בעבודות הרכבה, תנוחות מסורבלות, ניטול ידני
|
כימיקלים במיקרו-אלקטרוניקה |
לחץ נפשי, הנובע מפע |
| מרכזי שירות טלפוני |
|
בעיות במיתרי הקול, הנובעות מדיבור ממושך, תנוחות מסורבלות, יושבנות
|
איכות אוויר פנים-מבנית ירודה |
לחץ נפשי, הנובע מהתמודדות עם לקוחות, ובקצב חוזרני מהיר |
| חינוך |
מחלות זיהומיות, בעיקר נשימתיות, חצבת |
עמידה ממושכת; בעיות במיתרי הקול
|
איכות אוויר פנים-מבנית ירודה |
עבודה תובענית מבחינה רגשית; אלימות |
| מספרות |
|
תנוחות מאומצות, תנועות חוזרניות, עמידה ממושכת, ידיים רטובות, חתכים
|
תרסיסים כימיים, צבעי שיער וכד‘ |
לחץ נפשי, הנובע מהתמודדות עם לקוחות, ועבודה בקצב מהיר |
| עבודה פקידותית |
|
תנועות חוזרניות |
איכות אוויר פנים-מבנית ירודה, אדי מכונות צילום |
לחץ נפשי, הנובע מחוסר שליטה בעבודה, הפרעות תכופות, עבודה מונוטונית
|
| חקלאות |
מחלות זיהומיות המועברות מבעלי חיים, כגון עובש, נבגים, אבק אורגני |
ניטול ידני, תנוחות מאומצות, עבודה עם ציוד וביגוד מיגון אישי לא מתאימים, עבודה בחום, בקור, ברטיבות
|
חומרי הדברה |
|
מקור: European Agency for Safety and Health at Work – ISSN 1681-2123
רטט – במבט ראשון, נראה כי עובדים נחשפים לרטט יותר מאשר עובדות. עם זאת, כיוון שקיימת עדיין הפרדה מגדרית מקצועית, ונשים לעתים קרובות מבצעות משימות אחרות מאשר גברים, יש לחלק את הנתונים לפי מגזרים ועיסוקים. בהערכה ספציפית של הנתונים, 30% מהעובדות נחשפות לרטט בייצור. לפיכך, יש לראות ברטט גורם סיכון בעל עדיפות למניעה במקומות עבודה של נשים בתעשייה. עובדות עשויות להיחשף גם לרמות רעש גבוהות ולסיכונים ארגונומיים בענפים כגון חקלאות, ייצור מזון או תעשיית הטקסטיל - מגזרים שבהם רמות הרעש והרטט הן גבוהות והעבודה תובענית מבחינה פיזית.
חשיפה לחומרים מסוכנים – בבדיקה, נמצא גם כי החשיפה לחומרים מסוכנים נותרה בגדר השערה. סקרי תנאי העבודה האירופיים במהלך 20 השנים האחרונות העלו כי עובדות נחשפות לעתים קרובות יותר לחומרים זיהומיים, כגון פסולת, נוזלי גוף וחומרי מעבדה, ועובדות מדווחות על מחלות זיהומיות יותר מאשר עובדים. חשיפות לחומרים מסוכנים, טיפול בחומרים כימיים ובחומרים מידבקים, אפשר למצוא בעיקר בתחום הבריאות, שבו נשים הן רוב המועסקים, אך הן קיימות גם במקצועות שירות אחרים. לעתים קרובות מתעלמים מחשיפות אלו. יתר על כן, עובדים במגזרי השירות, כגון בריאות, מספרה וקוסמטיקה, עשויים להיחשף למסרטנים מסוכנים בעבודה. ב"עבודות ירוקות", בניהול פסולת, נשים עשויות להיחשף גם לאסבסט וסיליקה, כמו גם למגוון חומרים כימיים וביולוגיים. ייצור מזון ותעשיות טקסטיל ועור הם תחומים נוספים שבהם נשים עלולות להיחשף למגוון של כימיקלים וחומרים ביולוגיים.
חשיפות במקצועות ספציפיים - לטריכלוראתילן בניקוי יבש; לבריליום במרפאת שיניים; לנגיף הפטיטיס בעובדי בריאות; לסיליקה ואסבסט בייצור - עלולות לגרום לסרטן הכבד. אמנם נמצא מספר נמוך יחסית של מחלות מקצוע ידועות, אך בניטור נרחב יותר נתגלתה עלייה אטית במקרי מזותליומה בקרב נשים. חשיפות במקצועות אלה, אך גם אחרות, כגון ניקיון, עשויות להיות מגוונות ולעתים קרובות בלתי צפויות. זו הסיבה שיש להימנע מהנחות לגבי מה שנשים נחשפות אליו ולהחיל עליהן את אותם עקרונות של הערכת סיכונים ואמצעי מנע שהוגדרו לכלל העובדים.
השפעות על היריון ופוריות - עדויות מדעיות מראות כי יותר ויותר כימיקלים תעשייתיים, המכונים תרכובות משבשות אנדוקריניות (EDC), יכולים להשפיע רבות על העובדות ולפעול על הצאצאים, בייחוד אם החשיפה מתרחשת במהלך התפתחות העובר. נשים ונערות שנחשפו נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות פוריות, גיל התבגרות מוקדם וסרטן שד.
מגדר, בריאות ובטיחות בעבודה
נכון לעכשיו, הגישה לבריאות ובטיחות תעסוקתית באיחוד האירופי היא ניטרלית מבחינה מגדרית. כלומר, השוויון מקודם כנורמה, ואין אזכור מפורש להבדלים בין המינים. שילוב מגדרי, נכלל באסטרטגיה הקהילתית לבריאות ובטיחות בעבודה כמטרה מרכזית. אלא שיש ביקורת הולכת וגוברת על "ניטרליות מגדרית" כגישה מדינית יעילה. נטען כי עקב נקיטת גישה ניטרלית מגדרית במדיניות ובחקיקה, הופחתו תשומת הלב והמשאבים המופנים לסיכונים הקשורים בעבודת נשים ולמניעתם.
דוח שנערך על ידי האיחוד האירופי זיהה פערים במדיניות עם השלכות ישירות על בריאות בתעסוקת נשים. למשל, הוראות בטיחות ובריאות אירופיות, שאינן מכסות עובדות בית או נשים שעובדות באופן לא פורמלי, למשל בחקלאות משפחתית.
הנושא המרכזי לטיפול בנושא המגדר במקום העבודה הוא חיזוק הקשר בין שוויון מגדרי לבריאות תעסוקתית. זה כולל התחשבות בגישה רגישה יותר למגדר, במטרה למנוע בעיות בריאות תעסוקתיות, ולחילופין – יש לחשוב כיצד תנאי עבודה וארגון עבודה יכולים לעודד שוויון בין המינים. התנאי לשיפור בריאות תעסוקתית ושוויון מגדרי הוא השתתפות פעילה של נשים בכל ההחלטות הנוגעות לבריאות ובטיחות תעסוקתית מגדריות.
לסיכום: אף על פי ששילוב מגדרי הוא בעדיפות מבחינת המדיניות, יש הכרה ושיח מוגבלים בנושא זה בעבודה, והקשר הישיר והעקיף של הנושא לבריאות בתעסוקה מצומצם. שיפור בטיחות ובריאות תעסוקתית של נשים צריך להיות מטופל בצמוד לבעיות אפליה רחבות יותר בעבודה ובחברה, והפעולות לשוויון בעבודה צריכות לכלול גם את נושאי הבטיחות והבריאות של נשים בעבודה. בהערכות סיכונים של נשים בעבודה חשוב להביא בחשבון גם סיכונים פסיכו-חברתיים, כמו גם סיכונים פיזיים, בשל העובדה שבתחומי חינוך, הבריאות, הקמעונאות וההסעדה, אשר בהם רוב המועסקים הוא נשים, הקשר עם הלקוחות הוא קשר של פנים אל פנים, יותר מאשר במקצועות הגברים. כמו כן, נשים עדיין עוסקות ברוב הטיפול בילדים ועבודות הבית. כמו כן, יש לזכור שנשים, כגברים, אינן יחידת עובדים אחת. הן כוח עבודה מגוון, אשר הצרכים בתוך קבוצות הגיל והתרבויות שבתוכו שונים. אשר על כן, יש צורך בגישה רגישה יותר למגדר לצורכי מחקר ומניעה.
רשימת מקורות מלאה