תדירות הערכת הסיכונים אצל נשים
נשים מעריכות סיכונים לעתים קרובות יותר מגברים (הן שופטות מצבים כבלתי בטיחותיים) ונוטות לתפוס את חומרת התוצאות השליליות ולהימנע מהן (Harris and Jenkins, 2006).
תפיסה מגדרית של סיכוני בריאות
- ממצאי מחקרים הראו עקביות בנושא דאגה מגדרית לסיכוני בריאות. המחקרים העלו שגברים מודאגים פחות מנשים לגבי סיכוני בריאות שנגרמים על ידי אמצעים טכנולוגיים.
- Leoni מניח שהעדפה של נשים עם ילדים לא לעבוד במקצועות שבהם יש סיכונים, כפי שהעלו מחקריהם של DeLeire-Levy , Grazier ו-Sloane, תואמת את תפיסת הסיכונים שלהן. אלה שבוחרים לא לעבוד בעבודות מסוכנות הם אלה שתופסים את סיכוני הבריאות במקום העבודה כמדאיגים.
- החוקרים Case-Paxsonי(2005) הצביעו על כך שנשים נוטות יותר מגברים לדווח על בעיות בריאות ולהביע דאגה בנושאים אלה. בהתאם לכך, נראה שנשים עשויות לדווח יותר מגברים על חשיפה לסיכוני בריאות במקום העבודה ועל תוצאותיהם.
תפיסה מגדרית של סיכונים סביבתיים
Kleinhesselink and Rosa, 1991; Flynn et al. 1994 - במחקרם נמצא כי גברים המועסקים במשרה מלאה מודאגים פחות מסיכונים סביבתיים מאשר נשים המועסקות במשרה מלאה.
תפיסת מגדרית של סיכוני בריאות – הסיבות להבדלים
במחקר (1992, Mohai) הניחו החוקרים שהסיבה העיקרית להבדלי התפיסה המגדרית היא התפקידים החברתיים שגברים ונשים ממלאים בפעילותם היומיומית. האחריות החברתית של נשים מאופיינת בפעילות יומיומית בתחום משק הבית: גידול ילדים, דאגה לבריאותם וניהול משק הבית. האחריות החברתית של גברים נתפסת כאחריות לפרנסת המשפחה ולמעורבות בתחום העסקים, הפוליטיקה והמדע.
ממצאי מחקר של דליפת קרינה ממפעל גרעיני ביפן (2015, Morioka) מצביעים על המשמעות השונה של סיכון הקרינה, כפי שנתפס על ידי גברים, לעומת נשים. הסיכון הפוטנציאלי של קרינה נתפס על ידי גברים כאיום על כלכלת המשפחה, העסקים והאומה, בעוד נשים פירשו את הסיכון כאיום על הבריאות (חשיפה לקרינה). הפרשנות השונה יצרה קונפליקט בין המושג המסורתי של אבהות מפרנסת לבין התפקיד האימהי המסורתי של האם, המטפלת והאחראית לילדים. האסון מדגים כיצד התעלמו ממצב רציני של סיכון חשיפה לקרינה, כשהסיכון נתפס כאיום אפשרי על התפיסה הגברית. התפיסה הגברית ביטלה את הדאגה האמהית והגבילה את יכולת האמהות לנקוט אמצעי מניעה.
תפיסת סיכונים - השפעת גורמי כוח
גורמי כוח יכולים להשפיע על תפיסת סיכונים. ממצאים בנושא "white-male-effect" - השפעת האדם הלבן: בארה"ב מדגישים את חשיבות גורמי הכוח בתפיסת הסיכון של גברים לבנים. (Flynn et al. 1994; Finucane et al. 2000; Kalof et al. 2002; Satterfield et al. 2004; Palmer, 2003).
נמצא שגברים לבנים בעלי חינוך טוב יותר, הכנסה גבוהה יותר והשקפה שמרנית סומכים על הרשויות ומודאגים פחות מנשים לגבי סיכונים סביבתיים. במהלך ההיסטוריה, המוסדות והרשויות הדומיננטיים נשלטו על ידי גברים. הגברים נהנו מזכויות יתר, שנבעו ממעמדם החברתי, לעומת הנשים שחוו נחיתות חברתית. זאת, בהשוואה לנשים, שסמכו יותר על משאבים קולקטיביים ופחות על הרשויות (2002, Kalof).
הגברים נותנים אמון במוסדות המדינה, שעל פי תפיסתם מגנים עליהם מפני שינוי. נראה, כי הצורך של גברים בשליטה, בכוח וביציבות יכולים להשפיע על תפיסת הסיכונים שלהם.
לסיכום: תפיסת הסיכונים היא שונה בין גברים ונשים והיא פועל יוצא של מגדר. ההבדלים המגדריים המשפיעים על תפיסת הסיכונים השונה בין המינים נובעים מסיכונים אובייקטיביים, מרמת השכלה, מרמת שביעות הרצון מהשכר, ממעמד חברתי, מהצורך בכוח, בשליטה וביציבות ומתפקידים מגדריים היסטוריים בחברה ובמשפחה.
מקורות
♦ DeLeire, T. und H. Levy. (2004). Worker Sorting and the Risk of Death on the Job. Journal of Labor Economics, 22 (4), 925-953.
♦ Finucane, M. L., Slovic, P., Mertz, C. K., Flynn, J., & Satterfield, T. A. (2000). Gender, race, and perceived risk: the ‘white male’ effect. Health, risk & society, 2 (2), 159-172.
♦ Flynn, J., Slovic, P., & Mertz, C. K. (1994). Gender, race, and perception of environmental health risks. Risk analysis, 14(6), 1101-1108.
♦ Gustafson, E. (1998). Gender Differences in Risk Perception: Theoretical and Methodologic Perspectives. Risk Analysis, 18 (6), 805-811.
♦ Gyekye, AS., Salminen, S. (2011), Organizational Safety Climate: Impact of Gender on Perception of Workplace Safety. International Journal of Psychology Research, 6,5.
♦ Harris, C. R. and Jenkins, M. (2006). Gender Differences in Risk Assessment: Why do Women Take Fewer Risks than Men?. Judgment and Decision Making, 1,7, 48-63.
♦ Kleinhesselink, R. R., & Rosa, E. A. (1991). Cognitive Representation of Risk Perceptions: A Comparison of Japan and the United States. Journal of Cross-Cultural Psychology, 22(1), 11-28.
♦ Mohai, P. (1992). Men, women, and the environment: An examination of the gender gap in environmental concern and activism. Society Nat Resources, 5, 1–19.
♦ Neal, A., Griffen, M.A. and Hart P. (2000). The impact of organizational climate on safety climate and individual behavior. Safety Science, 34, 99- 109.
♦ Palmer, C. (2003). Risk perception: Another look at the ‘white male’ effect. Health, risk & society, 5(1), 71-83.
♦ DeLeire, T. und H. Levy .(2004). Worker Sorting and the Risk of Death on the Job. Journal of Labor Economics, 22 (4), 925-953.
♦ Thomas Leoni, T. (2010). What drives the perception of health and safety risks in the workplace? Evidence from European labour markets. Empirica, 37 (2), 165–195.