במסגרת סיורי עבודה של צוותי יועצים ומדריכי בטיחות של המועצה הלאומית לבטיחות בארה"ב (NSC) באתרי עבודה שונים זוהו שוב ושוב מפגעי בטיחות מוכרים וידועים, בעיקר בתחום משימות הקשורות לעבודה בגובה, לכימיקלים, לתחזוקת הבית, לחשמל, למלגזות, נעילה ותיוג (Lockout/Tagout) ולעבודה בחללים סגורים. להלן התובנות שהופקו מהסיורים, שיאפשרו להימנע מטרגדיות אפשריות:
סוגי הסכנות הטיפוסיות
1. נפילה מגובה
לא מפתיע שכל היועצים מזהים לעתים קרובות סכנות הקשורות לעבודה בגובה. נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב מראים כי נפילות מגובה היו 14% מכלל הסיבות למוות בשנת 2014, ואי-עמידה בדרישות OSHA בנושאי פיגומים וסולמות נמנים באופן קבוע עם ההפרות הנפוצות ביותר.
ג'ואן דנקרט, יועצת בכירה של NSC אריזונה, אמרה כי סיכונים הקשורים לעבודה בגובה יכולים לנבוע גם מחוסר הבנה. לעתים המעבידים אינם יודעים כי עליהם לספק הגנה מפני נפילה, או שציוד ההגנה לא נלבש כראוי או שאינו רתום כראוי. בחלק מהאתרים שבהם ביקרה אפילו לא נמצא נוהל כתוב כיצד להיזהר מפני נפילה. ג'ואן דנקרט ציינה כי מעסיקים צריכים לזהות את כל המקומות שבהם יש צורך בהגנה מפני נפילה, ולדעת היכן הם קיימים ולהכשיר את העובדים לעבודה בגובה, וכן, לבדוק באופן קבוע את תקינות המערכות להגנה מפני נפילה.
חלק מהמקומות שבהם ביקרה אפילו הפתיעו, כגון מפעל שהרחיב את מתקן הייצור והוסיף יחידה נוספת של מערכת קירור ומעבה (chiller) על הגג, נוסף על שלושת הקיימים. לציוד הישן הייתה הגנה נאותה מפני נפילה, כולל שערי גישה נסגרים מאליהם (עם נדנדה) ומעקה, למקרים שבהם נדרשות עבודות תחזוקה, אך למעבה (chiller) החדש לא. היועצת הוסיפה כי סכנת הנפילה לא הייתה בביצוע העבודה על הגג, אלא בציוד שנמצא על הגג. "אלה מקומות נסתרים שלא מגיעים אליהם לעתים קרובות, ואתה פשוט לא חושב על זה". דנקרט מביאה מקרה זה כדוגמה לצורך בשיתוף אנשי מקצוע בתחום הבטיחות בעת קבלת החלטות על תכנון, או על רכישות של ציוד. ההשקעה בהם, אמרה, יכולה לחסוך למעסיקים זמן וכסף.
דגשים נוספים: ציוד המגן האישי צריך להיות מותאם לעובדים; במקומות מסוימים עשויות להימצא נקודות עיגון קבועות וזמינות לשימוש, ובמקומות אחרים יהיה צורך בהתקנתם. לפני ביצוע העבודה יש לתדרך את העובדים ולהזכיר להם להיקשר לנקודות העיגון, לפקח ולבדוק את שמישות הצמ"א. כמו כן, יש לבחון בסביבת העבודה אם קיימים מקומות עם קצוות חדים, כימיקלים או ריתוך, העלולים לפגום בציוד ההגנה לעבודה בגובה (רתמות). יש לבדוק באופן שיטתי את הציוד ולהוציא משימוש את הציוד שניזוק. "ציוד מגן אישי נגד נפילה, בדומה לציוד אחר, לא מחזיק לנצח", אמרה דנקרט.
במצבים מסוימים עשוי להיות מועיל יותר לוותר על שימוש בציוד מיגון אישי נגד נפילה מגובה וכתחליף לבנות משטח עבודה / במה עם מעקות סטנדרטיים ושער גישה ננעל עצמית (נדנדה) עם סולם עליה קבוע. אף שפלטפורמה כזו עולה כסף, אמרה דנקרט, היא יקרה פחות ויעילה יותר מאשר שימוש בצמ"א, על כל הנובע מכך (רכישת הציוד, הכשרה תקופתית של העובדים והמנהלים).
2. תחזוקת המקום
חסימות של מעברים ויציאות חירום למילוט הן בעיית תחזוקה, אומר ג'ורג' נמיר, המשמש כמנהל שירותי הייעוץ הבין-לאומיים של NSC בריטניה, ומתאר את אשר רואות עיניו לעתים קרובות במהלך עבודתו.
בעיה נפוצה נוספת היא עירוּם יתר של פריטי ציוד בגובה על מדפים במחסן, כך שהם קרובים מדי למתזים, מה שעלול להגביל את יעילות המתזים במצב חירום. אי-סדר, דליפות או שלוליות מים יכולים גם הם לתרום להחלקות, למעידות ולנפילות. עובדים לא צריכים לחכות שצוותי ניקיון או תברואה יטפלו בסוגיות הללו, אמרה דנקרט. במקום זאת, הם צריכים לנקות תוך כדי עבודתם. "רק בגלל שזה תהליך ניקוי לא אומר שאסור לנקות שפיכות", הוסיפה.
אם פריטי הציוד או דליפת כימיקלים דורשים הכשרה מיוחדת כדי לנקות ולסדר, אז העובדים צריכים לעדכן את הממונה עליהם, כדי שישלח את הצוות המתאים. כמו כן, דנקרט ממליצה להקדיש כמה דקות בסוף כל משמרת או לקראת סיום שבוע העבודה כדי לנקות ולסדר את מקום העבודה לפני היציאה. כאשר יש צורך באחסון, המעסיקים צריכים לוודא שיהיה מקום אחסון זמין, אומרת רחל הרינגטון, יועצת בכירה ב-NSC אילינוי. עוד ציינה כי לעתים קרובות חדרי חשמל משמשים כמחסן לפריטי ציוד שונים החוסמים גישה למפסקים החשמליים. לדבריה, יש לבדוק אם נשאר מרווח גישה מספק למתקן החשמלי.
יש להביא בחשבון מקרה חירום של הפסקות חשמל ושיבושים כשחדר החשמל מלא בכיסאות מאוחסנים, המונעים גישה למפסקים חשמליים, ולפנות אותו מחפצים מיותרים.
3. כבלים חשמליים – מאריכים
חסימת הגישה למפסקים חשמליים אינה הסיכון החשמלי היחיד שיועצי NSC נתקלים בו לעתים קרובות. סכנות רבות נובעות משימוש לא הולם בכבלים מאריכים חשמליים. דנקרט מספרת שהיא עדה לשימוש בכבלים חשמליים מרובי שקעים ("שרשור דייזי", "daisy-chaining") עבור חיבור למכשור. במתקן ייצור אחד שבו ביקרה, ראתה לא פחות מחמישה כבלים מאריכים מחוברים זה לזה, לאורך. אף שכבלים מאריכים שימושיים לאספקת חשמל זמנית לעבודות מסוימות, לעתים משתמשים בהם במשך כמה שבועות או חודשים. שימוש כזה אינו נחשב כזמני.
מלבד זאת, כבלים מאריכים, המונחים על הקרקע לפרקי זמן ממושכים, עלולים להיתפס ברגלי הולכי רגל. הכבלים גם עשויים להינזק מתנועת רכב וציוד עבודה או מִדריכה, מה שעלול לשחוק את הבידוד וליצור סכנת התחשמלות. כאשר כבלים מחוברים בשרשרת (זה לזה), הם יכולים בקלות להימשך מהשקעים באופן מלא או חלקי ואז לגרום להתחממות החוטים או המגעים, ובהמשך לשרפה.
כאשר משתמשים בכבל מאריך חייבים לוודא את התאמתו לעומס. בדרך כלל, כבל בקוטר גדול מאפשר עבודה בכלים כבדים, המיועדים לזרם גבוה יותר, בלי להתחמם. אותו הדבר בשימוש בכבל אחד, רב-שקעים (מפצלים) בקצהו, לחיבור של כמה מכשירים שונים בו-זמנית. יש לבדוק שמפסק המגן שאליו מחובר הכבל יהיה מספיק לצריכת החשמל הכוללת עבור כל מכשירי החשמל המחוברים. אם השימוש המיועד בכבלים מאריכים אינו לשימוש זמני, יש להזמין חשמלאי לביצוע קו חשמל קבוע.
דנקרט ממליצה לבדוק מעת לעת את הכבלים המאריכים ולהכשיר את העובדים בבדיקה ובשימוש בכבלים, כדי שהכבלים יישמרו במצב תקין וכבלים פגומים יוצאו משימוש. בסוף יום העבודה יש לאסוף את הכבלים המאריכים שאינם בשימוש.
4. מלגזות
לדברי ג'ורג', הגורם העיקרי לסכנות המלגזה הוא מחויבות העובדים לעבוד במהירות. "מה שמכתיב את רמת הפעילות שלהם, בדרך כלל, הוא הייצור", אמר. "כולם בלחץ, וכשהם בלחץ, הם מתחילים לעשות קיצורי דרך". קיצורי דרך כוללים לעתים נהיגה בעומס גדול מדי או נהיגה בהסחת דעת. התוצאה הסופית עשויה להיות פגיעה במדף, פגיעה בקיר או במוצר, או אפילו בעמית לעבודה.
האופן שבו מעסיקים מגיבים להתרחשויות כאלה הוא קריטי, אבל בתגובתם לעתים קרובות הם מחטיאים את המטרה, אומרים מומחי NSC. לדברי ג'ורג', גישה נפוצה לאחר תקרית היא להאשים את נהג המלגזה. עליו לעבור הכשרה מחדש, להיבחן שנית ולאחר מכן הוא חוזר לעבודה. אבל מעסיקים לא מצליחים לזהות את הסיבה האמיתית לתאונה, והיא, שלעתים קרובות אין מספיק צוותי עובדים או ציוד עזר, או מספיק כלי רכב כדי להתמודד עם עומס העבודה הנוכחי.
לעיתים קיימים גורמים תורמים נוספים, כגון חוסר בתחזוקה ובבדיקות יומיות של תקינות כלי הרכב והציוד, אי-הפרדת מסלולי נסיעה של כלי רכב מאלה של הולכי רגל. כלי הרכב, מלגזות וציוד העבודה צריכים להיבדק באופן קבוע, כדי לוודא את תקינותם, ועל המעסיקים ליצור מסלולי תנועה נפרדים, ייעודיים.
5. נעילה ותיוג - Lockout/Tagout
נהלי נעילה ותיוג נאותים של ציוד יכולים לסייע במניעת פגיעות חמורות, אך רק אם יבוצעו. "לארגונים רבים יש נהלים טובים, אלא שיישומם נכשל", אומר ג'ורג'. לדוגמה:
- עובד אחד לא נמצא בעבודה באותו היום והמנעול שלו מותקן. העובד במקום חותך את המנעול.
- עובדים משתמשים בתווית נעילה על ציוד ישן יותר, שעבורו קשה לבצע נעילה מאובטחת עם התווית.
- במקום להתקין שרשרת לנעילת שסתום, משתמשים בחוט שנחתך בקלות.
גם אם מבצעים את כל שלבי הנעילה או התיוג, ציוד בדיקה פגום לאימות עדיין יכול להוביל לכשלים. ג'ורג' מעלה מקרה שבו חשמלאי, שעשה עבודות חיווט מחדש, קיבל מכת חשמל. הציוד היה נעול, אבל המכשירים שבהם השתמש כדי לבדוק ולוודא שהמערכת נעולה היו פגומים (תוחזקו בצורה לא נאותה) ולא הראו שהמערכת פעילה ולא מבודדת. העובד נגע בכבל חי ונפגע.
להפרה של נוהלי נעילה ותיוג יש לרוב שלוש סיבות:
- שאננות
- רצון למהר לסיים את העבודה
- אי-הכרת הציוד
מעסיקים צריכים להכשיר עובדים בנושאי נעילה ותיוג ולוודא שהם מוסמכים לבצע את העבודה בהתאם לנהלים, הדגיש ג'ורג'.
6. כימיקלים
כימיקלים הם יקרים מטבעם. תעשיות מסוימות לעתים אינן יודעות מתי יצטרכו לשוב להשתמש בכימיקל מסוים. לכן הן שומרות את מה שנותר. אולם לפי הרינגטון, מומחית ב-NSC, סוג זה של חשיבה יכול להוביל לסכנות חמורות.
היא מסבירה כי "לפני שמישהו יהיה מוּדע להצטברות הזו של כימיקלים, שאיש אינו צריך או רוצה, יצטברו מאות כימיקלים על המדפים". לדבריה, על אף שקל להתעלם מבקבוקון של 5 גרם, 5 גרם אלה יכולים להפוך לבלתי יציבים עם הזמן. לדוגמה, בקבוקון עם "אתר" - לאחר שנה בערך, האתר יתפרק למי חמצן נפיצים. "כאשר ארגון רוכש כימיקלים ומשתמש בהם, הוא צריך מערכת בקרה. עליו לדעת לְמה מיועדים הכימיקלים ומדוע הוזמנו", אומרת הרינגטון.
OSHA דורשת לסמן את תאריך התפוגה של הכימיקל: "השתמש בכימיקל עד לתאריך זה או פנה אותו כראוי". "זה יותר מסתם בעיית בטיחות", אומרת הרינגטון. "לאגירת כמות גדולה של כימיקלים לא רצויים עלולה להיות בעיית עלויות. כשרוצים להיפטר מכמויות גדולות של כימיקלים שתוקפם פג בו-זמנית, העלויות גבוהות מאוד".
סכנה נוספת היא בעת העברת הכימיקלים ממכל אחד למשנהו. גם אם העובדים מרגישים בטוחים ליד הכימיקלים המוכרים להם, אשר איתם הם עבדו במשך שנים, עדיין יש לסמן את המכלים (כלי הקיבול) כנדרש על פי התחיקה או התקינה.
7. מקום / חלל מוקף
חללים סגורים יכולים להיות מקור לסכנות. ג'ורג' ציין כי טרגדיות רבות הקשורות לחללים סגורים התרחשו משום שלא הוצאו היתרי עבודה או שלא התבצעה הערכת סיכונים. באחד התרחישים שבהם נתקל ג'ורג' האטמוספירה המסוכנת של החלל הסגור לא נמדדה כראוי, משום שפג תוקפו של ציוד המדידה, ועקב כך פרצה שרפה. "ראיתי אנשים נכנסים לשוחת ניקוז ללא היתר, ואפילו לא ידעתי שזה חלל סגור", אמר. "מישהו נכנס פנימה כדי לאסוף משהו והוא התמוטט, ובאותה העת איש צוות הכוננות החיצונית לא הגיב כי דעתו הוסחה".
אם הערכת הסיכונים ותהליך הוצאת היתרי העבודה ייעשו כהלכה, וכל השלבים יבוצעו, אזי למעסיקים לא צפויה בעיה, אמר ג'ורג'. "אם מתכננים לא נכון, זה מתכון אסון".
התמקדות במניעה
שבע הסכנות המוצגות לעיל אינן רשימה ממצה בשום פנים ואופן. סכנות רבות אחרות עשויות להתקיים באתרי העבודה ואיתורן דורש ערנות. כדי לסייע בזיהוי מפגעים במקום העבודה, יועצי NSC ממליצים להתמקד בתחומים הבאים:
הדרכה
עובדים מטבעם אינם יודעים שעליהם לעשות משהו בדרך מסוימת, אומרת היועצת דנקרט. על כל ארגון להכשיר כראוי את העובדים לעבודה בהתאם לנוהלי הבטיחות. הכשרה זו מתחילה עם קבלת העובד החדש וכוללת הדרכה כללית לבטיחות ולבריאות תעסוקתית, וכן, זיהוי סיכונים והדרכה ספציפית בעמדה ובסוג העבודה שבה יעבוד העובד החדש. לאחר מכן, יש צורך ברענון תקופתי באופן קבוע.
יש לוודא כי ניתנת ההדרכה המתאימה לכל עובד בהתאם לצרכיו. לאחר ההכשרה, יש לעקוב ולפקח על העובדים כדי לבדוק אם הם מיישמים את ההדרכה כראוי.
ציוד הגנה אישי
"האחריות לשימוש בציוד מגן אישי מוטלת במידה רבה על המעסיקים. תפקידם הוא לקבוע היכן נדרש לספק, להדריך ולוודא שאנשים לובשים אותו", אמרה דנקרט.
אם נדרש שימוש בציוד מגן אישי, על המעסיקים לבחור את הציוד המתאים למשימה מבין מגוון האפשרויות עבור העובדים ולהכשיר את העובדים כיצד להשתמש, ללבוש ולהוריד את הציוד בצורה נכונה. מנהלי העבודה צריכים לשמש דוגמה לעובדים על ידי לבישת הציוד האישי הנדרש במלואו. אם העובדים לא לובשים ציוד מגן אישי, אמרה דנקרט, על המעסיקים לברר את הסיבה. ייתכן שהציוד לא נוח או לא מתפקד כראוי.
"כמו כן", אומר הרינגטון, "על המעסיקים לוודא שציוד המגן אישי מאוחסן כיאות באריזה שנועדה עבורו ולא רק תלוי על וו במקום כלשהו. יש להסביר לעובדים בבירור את הצורך בשימוש בציוד המגן האישי על ידי הדגשה כי הציוד נועד להגן עליהם מפני פציעות ומחלות שונות, כגון מחלה בדרכי הנשימה.
משאבים
לעתים קרובות, לעסקים קטנים פשוט אין משאבים לבדוק כראוי את התאמת המערכות שלהם לדרישות הבטיחות. במצבים רבים, הוסיפה דנקרט, ייתכן שהמעסיקים לא ידעו מה כולל הליך בטוח. מעסיקים אלה צריכים לגשת למשאבים זמינים, שרבים מהם ניתנים בחינם. מוסדות, כגון חברות ביטוח נגד אש וביטוח עובדים, מציעות תוכניות בדיקה בחינם. גם OSHA בארה"ב עושה זאת ומציינת שמעסיקים לא ייענשו אם יימצאו הפרות במהלך ביקור התייעצות.
ספקי ציוד מסוימים עשויים גם להיות מוכנים לערוך ביקורות מסוימות, על פי דנקרט. יש לבדוק קיום משאבים חינמיים באינטרנט, כולל אלה של OSHA, המועצה הלאומית לבטיחות ואחרים. עם זאת, לא כל המשאבים חינמיים, ומעסיקים חייבים להיות מוכנים להשקיע בהכשרת העובדים ובשימוש בציוד מגן אישי, אם ברצונם לשמור על בטיחות העובדים. "השקעה מראש במניעה חוסכת כסף, בסופו של דבר", אמרה דנקרט.
תרבות הבטיחות
באתרי עבודה רבים יש מנטליות של חיקוי, על פי הרינגטון. אם מפקח או מנהל עושה משהו בצורה לא בטוחה, עובדים אחרים ילכו בעקבותיו. במקום זאת, הארגונים צריכים להטמיע תהליך שבו הבטיחות הופכת לאחריות הכלל, והעובדים מרגישים נוח לדווח על תהליכים מסוכנים. "המנהיגות קובעת את הטון – החל מרצפת הייצור ועד לאחרון המנהלים", אומר ג'ורג'.
מקורות