סיכוני בטיחות ובריאות
על פי דוח מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, השיעור היחסי של התאונות הקטלניות בענף החקלאות בישראל עומד על כ -11% ונמצא במקום הרביעי מבין כלל ענפי התעסוקה במשק בשכיחות התאונות הקטלניות. בשנת 2021 נהרגו שלושה חקלאים מהתהפכות טרקטור, חקלאי אחד נפטר ממכת חום והתייבשות לאחר קטיף אבטיחים, חקלאי אחר נהרג מקריסה של חבילת חציר וחקלאי נוסף התחשמל למוות בעת גיזום דקלים.
שכיחות התאונות הקטלניות בענף החקלאות היא גם מהגבוהות מבין כלל תאונות העבודה בעולם. בבריטניה, אף שעובדי ענף החקלאות מהווים רק אחוז אחד מכוח העבודה במדינה, מדווח על 20% תמותה בענף זה מסך מקרי המוות בתאונות עבודה. באירופה, על סמך דיווחים מעשר השנים האחרונות, אירעו יותר מ-500 תאונות קטלניות בשנה, ויותר מ-150 אלף תאונות של פציעות לא קטלניות בשנה. אולם קיימת הערכה כי מספר התאונות הלא-מדווחות, משני הסוגים, גבוה בהרבה, וייתכן שאף מגיע לפי 4 ממספרים אלו. תת-דיווח על אירועי תאונות נפוץ במיוחד בקרב החקלאים העצמאים, העובדים הזמניים ועובדי המשקים המשפחתיים, ואלו מהווים נתח גדול מעובדי ענף החקלאות באירופה.
עשרת סוגי התאונות הקטלניות ביותר בענף החקלאות באירופה הם: תאונות דרכים של רכבי עבודה חקלאיים; נפילה מגובה, למשל, מגגות רפתות או לולי עופות או מעצים; פגיעה מכלים ומחלקי מכונה ומכשירי עבודה נעים (מסתובבים); טביעה במקורות מים או במכלי סילו גדולים; פגיעה מבעלי חיים (פגיעה פיזית או פגיעה ממחלות זואונוטיות); התמוטטות מבנים והתחשמלות.
גם הבריאות התעסוקתית של החקלאים עלולה להיות מושפעת לרעה מהסיכונים הכרוכים בעבודתם. שיעור המקרים המדווחים של תחלואה כרונית בענף החקלאות באירופה עומד על 60% - השני בגודלו מבין כלל ענפי התעסוקה באירופה. באירלנד, שיעור מחלות הלב, כלי דם וסרטן, המדווחות בקרב חקלאים, גבוה מזה שמדווח בקרב העובדים ביתר ענפי התעסוקה במדינה, ובבריטניה שיעור הסובלים מאסתמה בקרב עובדי חקלאות בשל חשיפה לאלרגנים ולאבק חקלאי אחר, ולאירוסולים של כימיקלים, כגון חומרי הדברה, הוא כפול מממוצע תחלואת האסתמה במדינה.
החקלאים, יחסית לעובדי ענפי תעסוקה אחרים, סובלים יותר ממגוון פציעות שלד-שריר, אשר נגרמות, לרוב, מביצוע עבודות ידניות, כגון, קטיף, עישוב ושתילה, הרמת משאות כבדים, הפעלת כלי ורכבי עבודה רוטטים ועוד. שיעור הפציעות הארגונומיות, המדווחות בענף החקלאות בבריטניה ובאיטליה בשנים האחרונות, עומד על כ-50% ועד כ-75% בהתאמה, מתוך כלל התחלואה התעסוקתית, המדווחת במדינות אלו.
כמו כן, השימוש של חקלאים בכלים חקלאיים ובמכונות עבודה חקלאיות, כגון מקצרות, מסורי עצים וטרקטורים, עלול לגרום לחשיפה מסוכנת לרעש. למשל, מחצית מהחקלאים באוסטרליה חשופים לרעש יום-יומי מתמשך מעל ערך הסף המותר ליום עבודה (dBAי85), אשר עלול להפריע לתקשורת בין העובדים והוא גורם סיכון לתאונות עבודה, לאיבוד שמיעה קבוע ולטִנטון (שמיעת צלצולים).
גורמי סיכון בריאותיים נוספים האופייניים לענף החקלאות הם:
- שימוש בחומרי הדברה ודשנים, ובחומרים מסוכנים מסוימים בגידולים חקלאיים, העלול לגרום לפגיעה אקוטית ולהשפעות בריאותיות מצטברות ארוכות טווח.
- עבודה ממושכת בתנאי מזג אוויר קשים של חום או קור, העלולה לגרום לעומסי חום או קור.
- לו"ז ומשטרי עבודה קשים, כמו עבודת לילה או שעות הבוקר המוקדמות.
- מתח נפשי, למשל, בקרב חקלאים המצויים לבדם באתרים מרוחקים מיישובים מאוכלסים.
- העברת פתוגנים של מחלות זואונוטיות.
פיתוחים טכנולוגיים
בשנים האחרונות מתרחש תהליך של דיגיטליזציה בכל ענפי התעשייה (תעשייה 4) בעולם, שאינו פוסח על ענף החקלאות ונקרא "חקלאות חכמה" או "חקלאות מדייקת". כלומר, שיטות עבודה ומערכות ניהול משק חקלאי, המשלבות טכנולוגיות חדשניות, כגון רחפנים, חיישנים ייעודיים, מערכות לוויין לזיהוי מיקום, אוטומציה, רובוטיקה, אינטרנט של הדברים (IoT), Big data, בינה מלאכותית (AI), מציאות רבודה (VR), טכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) וכו'.
קיימת הערכה כי החקלאות החכמה צפויה לגדול באירופה בשיעור של כ-15% עד שנת 2025, באופן הדרגתי, והראשונים לאמץ אותה הם המשקים החקלאיים הגדולים, אחריהם הבינוניים והקטנים יותר, כתלות במורכבות הטכנולוגית וביכולות של המשקים החקלאיים לקלוט אותה ולהתאימה לצורכיהם. משקים חקלאים, המיישמים את שיטות החקלאות החכמה, יכולים להיתרם בהשגת עלייה בתפוקה החקלאית ובאיכותה, תוך צמצום השימוש במשאבים והפחתת נזקים סביבתיים.
יישום פתרונות טכנולוגיים בענף החקלאות יכול, במידה רבה, גם להפחית גורמי סיכון בטיחותיים ובריאותיים בעבודה ולשפר את סביבת העבודה. כראיה, טכנולוגיות מתקדמות, שיושמו בענף החקלאות בארה"ב בין השנים 1992 ל-2015, החליפו את פעולות החקלאי והרחיקו אותו מסביבות מסוכנות, ובכך, הביאו להפחתה של 63% במספר התאונות הקטלניות בשנים אלו. כמו כן, אימוץ טכנולוגיות חדשניות מאפשר לחקלאי להתפנות למילוי משימות שאינן דורשות את נוכחותו הפיזית בשטח ולהתייעל בניהול מערכות המשק החקלאי, כולל ניהול הבטיחות והבריאות.
להלן מספר דוגמאות לטכנולוגיות חדשניות שיושמו בהצלחה:
עזרים טכנולוגיים ודיגיטליים, כגון מראות, פנסים, זמזמים ומערכת CCTV (טלוויזיה במעגל סגור) משולבת במערכת בלימה אוטומטית, יכולים להתריע על קרבה מסוכנת של רכבי עבודה חקלאיים לעובדים ולחפצים בסביבתם ולמנוע תאונות דרכים.
חיישנים, היכולים לעקוב אחר מצב הערנות והריכוז של נהגי רכבי עבודה, ועם זיהוי מצבים מסוכנים הם מתריעים או מזהירים את הנהג באמצעים קוליים או ויזואליים ושולחים דיווח גם למרכז בקרה מרוחק.
רחפנים, המשמשים ליישום מדויק ממרחק של חומרי הדברה בגידולים חקלאיים, יכולים להפחית את כמות החומר המרוסס בשיעור של עד 90% ומונעים את החשיפה של החקלאי לחומר, ורחפנים, המצוידים בחיישנים לסריקת מחלות צמחים או חום גוף של בעלי חיים, משדרים לחקלאי מידע קריטי מרחוק ובזמן אמת ומסייעים לו לטפל ביעילות במשקי הצומח והחי.
רובוטים לפעולות עישוב, התולשים את העשבים השוטים באופן מדויק או "מחשמלים" אותם, למשל, בעזרת לייזר, ללא מגע יד אדם, ומייתרים את הצורך בחומרי הדברה מסוימים.
חליבה רובוטית באמצעות מערכת של זרוע רובוטית; חיישנים ואמצעי בקרה לביצוע אוטומטי של פעולות ניקוי העטינים והתקנת ציוד החליבה עליהם ללא התערבות פיזית של עובדים.
חיישני PLFי(precision livestock farming) לניטור ולהערכת מצב הבריאות של בעלי חיים במשק החי, למשל, חיישני חום גוף, המוצמדים לגוף בעלי החיים, מצמצמים את מספר הפעולות החוזרניות שהחקלאי נדרש לבצע.
סימולטורים לנהיגה בטרקטור והפעלת טרקטורים אוטונומיים להפחתת התהפכויות, התנגשויות או תאונות אחרות של נהגי טרקטורים.
מקצרה רובוטית לביצוע פעולות של קציר שיבולים.
מסורי עצים ומכונות לקטיף פירות
אמצעים לבישים, ציוד מגן אישי PPE חכם ושעונים חכמים למעקב אחר קצב העבודה ותפקוד החקלאי, לצורך התייעלות בעבודתו, יחד עם ניטור מדדים ביולוגיים של החקלאי (טמפרטורת גוף, דופק, קצב נשימה, לחץ דם, רמת חמצן בדם), למניעת עומס חום, מתח נפשי, חולשה, עייפות, ומניעת נפילות ותנועות חוזרניות המסכנות אותו, וכן, ניטור תנאי סביבה (טמפרטורה, זרימת אוויר, רעש) ויסות ובקרה שלהם, איתור מיקום וכו'.
לבישת שלד חיצוני הראתה הפחתה של 65% בעומס שרירי הגב בעת ביצוע פעולות חקלאיות.
מכשירי ניטור גז, למניעת חנק, המנטרים באופן מדויק את ריכוז הגז המסוכן, למשל, בתוך מתקני אחסון גדולים של דגנים, שאליהם נכנסים עובדים ויכולים להתריע על רמות גבוהות של הגז, תוך ציון המיקום המדויק שבו הוא מצטבר (נ.צ), באמצעות מערכת GPS, ואף להפעיל אוטומטית מערכות אוורור המקושרות אליהם להקטנת ריכוז הגז.
אפליקציות דיגיטליות יעילות לתיעוד ולניהול סיכוני בטיחות במשקים חקלאיים, ולתמיכה בתוכניות להדרכות בטיחות ובריאות תעסוקתית.
עם זאת, בהטמעת טכנולוגיות חדשניות במשקים חקלאיים יש להביא בחשבון כמה קשיים וחסרונות:
- אמנם, יישום הטכנולוגיות יכול להפחית את עומס העבודה הפיזית של החקלאים ולהקטין את מספר החקלאים במשקים החקלאים, אך זה גם יכול להגדיל את הסיכון להימצאות עובדים בודדים ללא השגחה ופיקוח, בייחוד אם תהיה לחקלאים העדפה לשירותי חירום על פני הוספת ידיים עובדות.
- הכנסת הטכנולוגיות יכולה לאתגר את החקלאים ולגרום למתח נפשי לאלו שאינם מנוסים בהפעלתן, או חוששים מהפעלתן, בייחוד המבוגרים שביניהם.
- מתח נפשי עלול להיגרם לחקלאים גם מעבודה עם טכנולוגיות אוטומטיות, בשל מונוטוניות הפעולות שהן מבצעות. חקלאים עלולים לחוש מתח ותסכול כאשר מערכות אוטומטיות אינן מתפקדות כראוי ונותנות התרעות שגויות בעת הרצתן הראשונית.
- שימוש בטכנולוגיות אוטונומיות, כמו טרקטורים אוטונומיים, בו-זמנית באותו משק חקלאי, עלול לגרום להתנגשויות כאשר אין פיקוח או תיאום מלא ביניהם.
- צמצום בגיוון משימות החקלאי, המפעיל טכנולוגיות המחליפות את פעולותיו הפיזיות, מאלץ את החקלאי להישאר בתנוחת ישיבה או במנחים קבועים אחרים למשך זמן ארוך בעת הפעלת הטכנולוגיות, דבר שיכול להגדיל סיכון להיארעות פגיעות שלד-שריר ומחלות לב וכלי דם.
- הימצאות הטכנולוגיות בשטחים חקלאים מחייבת את הבטחתם מפני פגיעה, השחתה או גנבה.
- ניטור תפקוד וקצב העבודה של חקלאים באמצעות טכנולוגיות לבישות עלול לעורר בעיות אתיות, בשל חדירה לפרטיות, ולגרום למתח נפשי אם יחושו שפרטיותם עלולה להיפגע.
- הפעלת חלק מהפתרונות הטכנולוגיים חייבת להתבסס על תשתית של תקשורת מקומית או רשת אינטרנט, שלא תמיד קיימת במשקים חקלאיים.
לסיכום