ענף הדבוראות נחשב לאחד המאתגרים והמסוכנים בחקלאות. הדבוראים המסחריים עובדים יומם ולילה, כל ימות השנה, בהקמה, בניהול ובשינוע מכוורות בתנאי מזג אוויר משתנים - מחום קיצוני ועד שלג וכפור - לעתים במקומות מבודדים ומרוחקים מכל יישוב, שאליהם הם מגיעים בנסיעות ליליות ממושכות. הם מסתכנים בעקיצות, במגע עם כימיקלים ובשאיפת עשן, המשמש להרגעת הדבורים בעת הטיפול בכוורת, בנפילה מגובה, אם הכוורות מוצבות בגובה, ובפגיעות שלד-שריר עקב הרמה לא נכונה (ארגונומית) של הכוורות. נוסף על אלו, מלווים אותם מתח וחרדה לגורל מושבות הדבורים.
דבוראים בכל העולם עדים לתופעה מטרידה של "קריסת" מושבות דבורים, המתרחשת בשיעור של יותר מ-35% מדי שנה בכוורות המודרניות, שבעקבותיה נראות כוורות לא פעילות, לאחר שהדבורים נטשו אותן, או תמותה המונית של הדבורים בכוורות. סיבות אפשריות למקור התופעה הן שיטות חקלאות מודרניות, שימוש נרחב בחומרי הדברה ובקוטלי מזיקים, טפילים מזיקים לדבורים, מגוון מצומצם של זרעים וגידולים, איכות צוף ירודה, צמצום בתי גידול טבעיים ושינויי אקלים.
קצב היעלמות הדבורים בעשורים האחרונים מדאיג ומאיים על הביטחון התזונתי העתידי של אוכלוסיית בני האדם בעולם, היות שקיומן של דבורים מאביקות הוא גורם מכריע בקבלת יבול חקלאי מזין. כיום, יותר מ-75% מתזונת האדם מתבססת על האבָקה, כך שאם נאבד את הדבורים, ייעלם גם מגוון של פירות, פירות יער, זרעים וירקות, כגון בצל, סלק, ברוקולי, פלפל, שומשום, קטניות ותפוחי אדמה, שגידולם תלוי בהאבקה על ידי דבורים.
תחזית קודרת צופה כי הדבורים ייכחדו בעוד כ-30 שנה, אם לא ייעשה מאמץ גדול לשמר אותן. הסופרת מאיה לונדה מתארת בספר הפנטזיה שכתבה, "תולדות הדבורים", מצב עתידי מחריד, שבו הדבורים נעלמו מהעולם ובהיעדרן, נאלצים פועלים סיניים לבצע האבקה ידנית של הפרחים מבוקר עד ליל, כדי לאפשר צמיחה וחידוש של גידולים חקלאיים כמקור למזון.
אולם, בעולם כבר נמצאו פתרונות טכנולוגיים חדשניים ויצירתיים, בשאיפה לעצור את ההידרדרות של מצב הדבורים ולסייע לעבודת הדבוראים. יש תקווה כי פיתוחים אלו יביאו בשורה לדבוראים ולאנושות כולה. קיימים שני סוגים של חידושים טכנולוגיים בענף הדבוראות: האחד נועד למציאת פתרונות חלופיים להאבקה, כגון שימוש ברובוטים מאביקים, תוך המשך ניהול חכם של הכוורות הקיימות, והאחר נועד לניהול הדבורים ביעילות רבה יותר בכוורות חכמות.
לדוגמה, חברת הסטארט אפ הישראלית BeeWise בנתה מערכת חכמה בצורת מכולה קטנה, המחליפה את כוורת העץ המסורתית, שהומצאה לפני כ-170 שנה. המערכת מדמה את עבודת הדבוראי, מופעלת על ידו מרחוק ועם הזמן, לומדת ומשפרת את ביצועיה בהתאם להוראותיו. רוחב ואורך המכולה הם שני מטרים וגובהה 2.5 מטרים. היא מחולקת לתאים ויכולה לאכלס 24 כוורות (שהן 720 חלות דבש) ולנטרן באופן קבוע.
הניטור נעשה באמצעות מגוון חיישנים, למשל, לצורכי בקרת אקלים מתקדמת וזרועות רובוטיות, המצלמות כל כוורת באופן תדיר, עד לרמת התא המשושה, על כל חלה. המערכת משגרת את התמונות המצולמות אל הדבוראי, מפענחת אותן עבורו ומקבלת ממנו הוראות לפעולה. למשל, לסגירת פתחי הכוורת, כאשר היא מזהה נוכחות של חומרי הדברה בסביבתה; להתזת אנטיביוטיקה, כאשר היא מזהה מחלה בקרב הזחלים; למילוי מכלי מי הסוכר כשהכוורת "רעבה" ולנתינת הוראה לרדיית דבש, כאשר היא גדושה ומלאה בתוצרת. כמו כן, שינוע הכוורות אל כרי מרעה וגידולים חקלאיים עונתיים לצורכי האבקתם, הנדרש במהלך כל השנה, בטיחותי עבור הדבורים במכולה החכמה, בזכות יציבות המבנה שלה, אשר עולה על זו של הכוורות המסורתיות, שבהן טלטולי הדרך עלולים לגרום לתמותת דבורים.
הודות ליישום פתרון המכולה החכמה, זוכות הדבורים לתנאים טובים ומשופרים, המעודדים בריאות, רבייה ושגשוג, וסיכוייהן לשרוד גדלים לאין שיעור. גם הדבוראי מרוויח, שכן, המערכת מקלה עליו את מלאכת ההתבוננות והטיפול בכוורות ומאפשרת לדייק בה עד לרמה גבוהה מאוד. נחסך ממנו מאמץ ההגעה הפיזית אל הכוורות, שלעתים מפוזרות במספר רב של מקומות מרוחקים אלו מאלו וגם ממיקומו הפיזי של הדבוראי. כמו כן, היישום של המערכת מונע את חשיפת הדבוראי לסיכונים התעסוקתיים, הכרוכים במגע עם הדבורים והכוורות, ולכן, היא יכולה לתרום רבות להבטחת הבטיחות והבריאות של הדבוראי.
חברת הסטארט אפ הישראלית BeeHero, בדומה לחברת BeeWise, עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לניטור התנאים בכוורות והתנאים הסביבתיים. החברה פיתחה פלטפורמה המשלבת אלגוריתמיקה, מערכת Big Data ורכיב IoT (אינטרנט של הדברים) מבוססת תקשורת, המאפשרת איסוף נתוני כוורת ומידע סביבתי. הנתונים, אשר זורמים מהכוורות, נשמרים בענן, מנותחים באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה, והמידע מועבר למגדלי הדבורים בזמן אמת ומאפשר להם לזהות בעיות ולטפל בהן במהירות וביעילות.
גם חברת To be הישראלית הצטרפה לאתגר ופיתחה מכשיר חדשני לשיפור יעילות הטיפול באקרית הוורואה (Varroa). התוקפת את הכוורות, ושבעה מגדלי דבורים מובילים בישראל כבר החלו להשתמש בו. המכשיר משחרר גז של החומר הפעיל של קוטל האקרית באופן אוטומטי ומבוקר מרחוק. בעוד הטיפול הסטנדרטי כלל שימוש ממושך בתכשיר בחודשי החורף, הטיפול החדש אורך 8-15 יום בלבד, בסתיו או באביב, מפחית את כמות החומר הפעיל והתפתחות עמידות הדבורים אליו ומעלה את כמות הדבש המופק ואת שיעור ההאבקה על ידי הדבורים. יישום המכשיר מקל על עבודת הדבוראי, שצריך רק להחליף אחת לתקופה את קופסת מילוי חומר ההדברה ומפחית את עלות הטיפול שהוא נדרש לו.
זיהוי מוקדם של בעיות בכוורות ומתן טיפול ומענה מהיר לתופעות אלו, מאפשר מניעת נזק בכוורות והשבחה של כוורות לאורך זמן. כל הפיתוחים הטכנולוגים מאפשרים גם לחקלאים לבצע אופטימיזציה של ההאבקה והגדלת התוצרת החקלאית. חברת BeeHero גיבשה מערך שותפויות עם מגדלי זרעים מובילים, דבוראים תעשייתיים, וחברות מזון ואגריטק, שאפשרו לה לבנות את מאגר המידע הגדול בעולם להאבקה.
פרויקט הדבורים העולמי CIC, החותר לשמר את אוכלוסיית הדבורים המאביקות בעולם, משתף פעולה עם חברת BeeHero ליצירת רשת גלובלית, המחברת את כל הכוורות בעולם. כיום, מחוברים ברשת הזו 2.5 מיליארד דבורים ו-50,000 כוורות חכמות, והמידע המצטבר מסייע להבנת מצב הדבורים והשינויים במערכת האקולוגית (האקו-סיסטם) ברמה המקומית והגלובלית, כך שחקלאים ודבוראים, בעלי גידולים קטנים ועד גדולים, ובכל מיקום בעולם, יכולים לשפר את איכות ואת כמות תוצריהם, כמו גם את תנאי הבטיחות והבריאות הכרוכים בעבודתם.
לסיכום, טכנולוגיות חדשניות לגידול דבורים ולשימורן מקלות על עבודת הדבוראים בכל העולם ומשפרות את בטיחותם ובריאותם, וחקלאים שגידוליהם מתבססים על שירותי האבקת הדבורים נתרמים גם הם. לטכנולוגיות אלו נודעת חשיבות אקולוגית קיומית בתרומתן המשמעותית לשימור מגוון המינים ולהבטחת הביטחון התזונתי העולמי. כמו כן, שינויי האקלים הצפויים יהיו מאתגרים בענף החקלאות בכלל, ובמשק גידול הדבורים בפרט, ולכן, נחוץ להיערך מבעוד מועד ליישום תוכניות עבודה, המשלבות את הפתרונות הטכנולוגיים שהוכיחו את יעילותם הרבה עד כה.
מקורות