כניסה הרשמה צור קשר

קורונה - חזרה לשגרת עבודה חדשה

מאת:אביטל רדושר, מדריכת ארגונומיה ארצית, המוסד לבטיחות וגיהות

תאריך:18/02/2021


כיצד הארגונומיה משתלבת בעתיד העבודה לאחר הקורונה?

הקורונה הביאה שינויים רבים לחיינו, ונדמה כי העולם השתנה ללא הכר. כל התפתחות וקִדמה, כדי שתהיינה ישימות, הן חייבות להתאים לאדם, ולכן, לכלול עקרונות ארגונומיים. תפקידה של  הארגונומיה הוא להתאים את סביבת העבודה לעובד, ובכך, למנוע פגיעות אפשריות ולהפוך את מקום העבודה לבטוח וליעיל יותר. שימוש בארגונומיה מבטיח כי תכנון מערכות, ציוד ומתקנים יספק את הרמות הטובות ביותר של יעילות, נוחות, בריאות ובטיחות לכל משתמש.
 
כולנו מחכים לחזור לשגרה, אך ה"חזרה לשגרה" לאחר הקורונה תהיה חזרה לשגרה חדשה מזו שידענו. כל ניסיון לחזור לשגרה המוּכרת משכבר אינו הגיוני ואינו מאפשר לנצל את ההתפתחות, הלמידה וההתקדמות שנעשתה בתקופת הקורונה. לכן, ארגונים חייבים לאמץ נקודת מבט חדשה ומסתגלת. כדי להסתגל לעולם החדש והמואץ חייבים לפתח "יציבות דינמית", שמאפשרת שמירה על עקרונות הארגון, תוך התפתחות בהתאם לשינויים המתרחשים בעולם. במקום לחכות שהשינוי יעבור, או להילחם בו, טוב יעשו ארגונים אם ימנפו את ההזדמנות לחזור לעבודה שמדגישה את הצפוי בתחומי עיסוקם. לשם כך, מומלץ לנקוט גישה ממוקדת אדם, אשר חיונית במיוחד בזמן משבר, כיוון שהיא תוכל לסייע בחלוקת המשאבים בצורה יעילה יותר בארגון. עקרונות הארגונומיה אשר מציבים את האדם במרכז תורמים לעיצוב ולפיתוח משימות, מוצרים, מערכות וסביבות עבודה, כך שיתאימו לצורכי המשתמש, ובו בזמן יביאו בחשבון את יכולותיו ומגבלותיו. לכן, שימוש בעקרונות ארגונומיים יכול לסייע בתכנון עתיד העבודה (ראה מאמר ארגונומיה והתייעלות ארגונית
 
עלינו להכין את עצמנו לחזרה לשגרת עבודה חדשה, גם לאחר שתחלוף מגפת הקורונה. העולם לא יחזור להיות כפי שהכרנו אותו. לכן, עלינו להתכונן ולהתפתח בהתאם למצב החדש.

הזדמנויות ואפשרויות חדשות:
 
הגברת העבודה מרחוק

הרבה עובדים ימשיכו, ככל הנראה, לעבוד מרחוק לפחות עוד זמן מה לאחר מגפת הקורונה. כאשר ארגונים עוברים לעבודה מרחוק, חשוב להתאים את התשתיות, כך שיאפשרו תקשורת טובה מרחוק. כדאי לשקול לשנות הגדרת יעדים והערכות עובדים בעבודה מרחוק. חשוב לעבוד לפי שיטות עבודה מומלצות, כדי להבטיח שימוש אחראי בציוד העבודה. ישנם צעדים שהמעסיקים יכולים לנקוט כדי למזער את הסיכונים הפיזיים והפסיכו-סוציאליים בעבודה מהבית: 
  • מתן הדרכה לעובדים להתאמת עמדת עבודה טובה בהתאם לעקרונות ארגונומיים. (ראה מאמר התאמת עמדת עבודה)
  • קביעת שגרת עבודה קבועה, שתסייע בשמירה על איזון בין חיים אישיים לעבודה.
  • קביעת יעדים ולוח זמנים לכל משימה, כך שתסייע לעובדים לחלק את המשימות לאורך היום ולשמור על שעות עבודה קבועות. כמו כן, חשוב להקפיד על תיאום ציפיות בין העובדים וההנהלה בכל הנוגע למדידת יעדים, עדכון מנהלים וזמני עבודה.
  • שמירה על תקשורת יום-יומית עם העובדים באמצעות טלפונים ושיחות וידאו. ללא קשר קבוע העובדים עלולים להרגיש מנותקים, והדבר עלול להשפיע על הבריאות הנפשית ועל רמת הלחץ שלהם.
  • גישה לתוכניות סיוע לעובדים ומינוי איש קשר בחברה לפניות העובדים בכל עת. 
 
איסוף נתונים ומעקב

יש מעסיקים המשתמשים בטכנולוגיות המאפשרות מעקב אחר שימוש העובד במחשב בזמן העבודה, ניטור מיילים או תקשורת פנימית של העובדים, מעקב אחר תפוקה או מעורבות העובדים ורווחתם. כלי ניטור אלה יכולים לשמש  גם לשמירה על בריאות העובדים מרחוק. כך לדוגמא טכנולוגיה לבישה - זו הפכה לחלק מחיי היום-יום שלנו, החל משעוני דופק ושעוני צעדים, שמסייעים לשיפור הבריאות, ועד ליישומים חדשניים לפיקוח על בטיחות תעסוקתית ועל גורמי סיכון בריאותיים, שהופכים אף הם נפוצים. טכנולוגיה לבישה יכולה לסייע לעידוד פעילות גופנית בעבודה מרחוק ואף לסייע בניטור ובמעקב אחר מצבם של חולים - במידת הצורך. בעתיד נראה יותר עזרים חיצוניים שיסייעו בניטור ובשמירה על בריאותנו. 

 
רווחת העובד במרכז

בזמן המגפה נאלצו עובדים חיוניים במגזרים מסוימים לעבוד שעות רבות והתמודדו עם תשישות, שחיקה ולחצים שונים. רווחת העובדים היא ראשונה במעלה. ארגונים צריכים לשים על כך את הדגש ולעצב מחדש את יעדי העבודה, כך שיתמקדו בתוצאות העבודה ולא בזמן העבודה. כך יתאפשר לעובדים לתכנן את יום העבודה ולאזן את חייהם בין הבית לעבודה. עם זאת, כבר חל שיפור בגישת חלק מהמעסיקים, ותמיכתם כוללת חופשת מחלה משופרת, פעולות מותאמות לילדים ופעילות לשעות הפנאי, וישנם המספקים ריהוט וציוד לעבודה מהבית. הדאגה לרווחת העובד היא אבן דרך ראשונה לקידום בריאות גופנית ומניעת תחלואה תעסוקתית עתידית. 

 
חשוב שארגונים ישימו לב לגישה שהם נוקטים ויקפידו לשמור על רווחת העובד:
  • עודדו את העובדים להתאמת עמדת עבודה מתאימה ואף ספקו מידע שיסייע להם להתאים את עמדת העבודה לצורכיהם.
  • עודדו את העובדים להתחיל ולסיים כל יום בשעה קבועה. שמירה על שעות קבועות מסייעת לאי-טשטוש הגבולות בין זמן הבית לזמן העבודה.
  • עודדו עובדים לקבוע לוח זמנים הגיוני ולהיצמד אליו. רשימות בדיקה מסייעות לבדוק את  ההישגים בסוף היום.
  • שמירה על קשר עם המשרד ועם הצוות - שגרת יצירת קשר עם הצוות ועם המנהלים, ועדכונים שוטפים בהתקדמות או בקשיים יסייעו להעריך את הצורך בשעות עבודה נוספות להשלמת המשימה או הפרויקט.
  • כמו בכל סביבת עבודה, חשוב לבצע הפסקות ולנוח במהלך היום. בהפסקה יש לעשות דברים שאינם קשורים לעבודה, כגון הליכה, ארוחה קלה או שיחת טלפון, כדי לתת למוח ולעיניים מנוחה. ביצוע הפסקות קבועות מסייע לשמירה על הקשב ומעלה את התפוקה בעבודה.

מעבר מדגש על יעילות לדגש על חוסן

לפני הקורונה התמקדו הארגונים בייעול תפקידים, שרשראות אספקה ותהליכי עבודה. אמנם גישה זו הובילה להגברת היעילות, אך גם יצרה שבריריות, שכן למערכות אין גמישות מספיקה כדי להגיב לשיבושים ולתקלות. ארגונים שהיו מסוגלים להגיב טוב יותר לשינויים, היו מסוגלים לשנות מסלול במהירות עם השינויים שהגיעו. לכן, כדי לבנות ארגון גמיש ויעיל, חשוב לספק לעובדים תפקידים מגוונים, כדי שירכשו ידע והכשרה בתחומים מגוונים. מנהלים יצטרכו להיות מעורבים בתכנון תפקידים וביצירת מערכות עבודה גמישות, כדי להבטיח כי עובדים בעלי רקעים שונים יוכלו להיכלל בתהליכי עבודה חדשים. וכך תעשו זאת: 
  • גיוון - חברה, המאפשרת גיוון ושילוב של עובדים מתרבויות וממגזרים שונים, מגדילה את היכולת לפתרון בעיות, מעודדת יצירתיות וחדשנות ומעלה את פריון העבודה. 
  • עיצוב אוניברסלי - הארגונומיה מציבה את האדם במרכז ומטרתה היא להתאים את סביבת העבודה לעובד, כדי לשמור על בריאותו ולמנוע פגיעות עתידיות. עיצוב אוניברסלי הוא גישה אשר מכלילה בתוכה את הטווח הרחב ביותר של היכולות והמגבלות בחברה, ובכך פונה אל קהל היעד הגדול ביותר האפשרי. הרעיון הבסיסי הוא שיש להתייחס להבדלים בין המשתמשים השונים – גבר או אישה, שמאלי או ימני, ילד, בוגר או מבוגר, אדם בריא או עם מגבלה, ולהציע פתרון מתאים לכל אחד.
  • גילנות - הקורונה הוכיחה שהכללת גיל יכולה להוביל למסקנות שגויות. בהתחלה נחשב הנגיף כפוגע רק במבוגרים, אך עם התפשטות המגפה והעמקת הידע לגביה התברר כי הגיל אינו הגורם היחיד המשפיע על התחלואה, וקיימים גורמים נוספים.

בחזרה לשגרה החדשה חשוב להשתמש בגישה מבוססת נתונים, כדי להבין טוב יותר את צרכיו ויכולותיו של כל עובד. תכנון טוב מיטיב עם כל קבוצות הגיל, כולל הגיל המבוגר. ככל שהגיל עולה והיכולות משתנות, יש לשנות ולהתאים גם את העבודה, למשל, באמצעות תכנון מחדש או רוטציה, הפסקות תכופות יותר, תאורה טובה ובקרת רעשים, ותכנון ארגונומי טוב של ציוד. (rtv מאמר עבודה בגיל השלישי).
 
עבודה בשילוב טכנולוגיה

משבר הבריאות גרם לנו להעריך יותר את הרוח האנושית, ואולי גברה ההבנה כי במקצועות רבים טכנולוגיה לבדה אינה יכולה להחליף אדם, אך שיתוף פעולה בין טכנולוגיה לאדם הוא השילוב הנכון. שילוב של טכנולוגיה רפואית מתקדמת בעבודת הרופאים יכול לסייע במאבק בנגיף, בכך שיפחית את הסיכונים הבריאותיים הנובעים ממגע בין בני אדם.

 
אך גם בשימוש בטכנולוגיה חשוב לשמור על האדם במרכז. הקורונה הדגישה את הפער הטכנולוגי בין אזורים שונים בעולם - אלו שהטכנולוגיה הייתה זמינה בהם יותר, לעומת אלו שהטכנולוגיה הייתה זמינה בהם פחות, ונוצר צורך לבנות שיטות ניהול חדשות, שיתאימו לטכנולוגיה החדשה.
 
דגשים המסייעים לאימוץ חידושים טכנולוגיים בתעשייה:
 
  • ארגון The Augmented Reality for Enterprise Alliance) AREA) מדגים שישה שלבים לשיפור האימוץ של טכנולוגיות AR במקום העבודה: 
  • מסירת מידע – יש להציג את הטכנולוגיה החדשה ולהסביר כיצד היא פועלת וכיצד להשתמש בה, בעזרת דוגמאות מחיי היום-יום. לכל אדם יש דעה לגבי הטכנולוגיה החדשה עוד טרם השתמש בה. התועלת הנתפסת של השימוש היא "המידה שבה האדם מאמין ששימוש בטכנולוגיה מסוימת היה משפר את ביצועיו בעבודה", ואילו קלות השימוש הנתפסת היא "המידה שבה אדם מאמין ששימוש במערכת מסוימת יהיה חופשי ממאמץ". לכן, חשוב להדגיש ולהסביר כיצד הטכנולוגיה החדשה תסייע לעובד בביצוע העבודה.
  • פישוט מידע – פישוט המידע והתאמתו לקהל המיועד מפחית את חוסר הוודאות ומסייע לתחושת ביטחון של העובדים. הפצת מידע מקדים ומתן נגישות למידע רלוונטי על הטכנולוגיה החדשה יסייע לעובדים להרגיש בטוחים יותר בשימוש ולהתמודד עם השינוי. תקצירים של מחקרים ומאמרים שונים בנושא זה יכולים לעודד את העובדים להשתמש בה.
  • עזרים חזותיים – אלה הם כלים רבי עוצמה. לתמונות, לסרטונים ולאינפוגרפים יש יתרונות בהדגמה של פעולת כלי חדש ובהפיכתו לקל לשימוש. המוח שלנו יכול לעבד תמונות מהר יותר מאשר מילים, ולכן, השימוש באמצעים חזותיים מסייע להמחיש את השימוש בטכנולוגיה ולהקל את קבלתה.
  • מציאת ה"משפיע" – המצאה חדשה או מוצר חדש מופצים באמצעות מערכת חברתית. יש "משפיעים" שמתחילים באופנה או במגמה טכנולוגית במעגלים חברתיים שונים (משפיעים באינסטגרם, כוכבי רשת וכו'). כדי להפחית את חוסר הוודאות, אנשים מחפשים מידע על החידוש מצד חברים, ועמיתים לעבודה. כאשר "המשפיעים" מאמצים טכנולוגיה מסוימת, גם הסביבה תלך בעקבותיהם. 
  • הדגמה והתנסות – החוויה החיובית של התנסות בציוד חשובה לקבלת העובדים את הטכנולוגיה. ההתנסות תסייע להפוך את השימוש בטכנולוגיה למאיים פחות, לכן, מומלץ להציג את הכלים ולקיים ימי הדגמה והתנסות עוד טרם נכנסה הטכנולוגיה לשימוש. זה יסייע להלהיב את העובדים וגם לספק להם את ההתנסות הראשונית. במהלך ההדגמה, המעסיקים יכולים לשים לב לחששות ולתלונות העובדים, לצפות מראש את התמיכה שתידרש ולעזור בהפחתת החששות. 
  • עידוד לשימוש בטכנולוגיה – הסבלנות בתהליך אימוץ הטכנולוגיה חשובה מאוד. לא כולם יסתגלו לטכנולוגיה החדשה באותה המהירות. מתן משוב חיובי על שימוש נכון, סובלנות לטעויות ושאילת שאלות חיוניים בתהליך. כמו כן, מעקב אחר משוב העובדים יכול להועיל לשיפור השימוש בטכנולוגיה. תוצאות חיוביות שהושגו בזכות הטכנולוגיה יסייעו לצמצום תאונות עבודה.
 
כיצד נבנה עתיד בר-קיימא לאחר מגפת הקורונה?
 
במהלך מגפת הקורונה העולם חווה תאוצה ונראה כי הקדים את עתיד העבודה בכמה שנים. נראה כי רגעי המשבר הובילו לפעולות מוקדמות וחדשניות, אשר צריכות להיות מוקד לחזרה לשגרה. הדרך לשגרת עבודה חייבת להיות סלולה לא רק על ידי הרצון לחזור לשגרה המוכרת, אלא יש גם לכלול בה את השינויים והחידושים שיובילו אותנו קדימה. כל אלו יצלחו רק אם נפעל בגישה ממוקדת אדם, שתסייע להתאים את העולם החדש והמתקדם ליכולות ולמגבלות האדם, וביחד נצעד לעתיד טכנולוגי מבטיח.

מקורות
 
https://www.gravityforms.com/future-of-remote-working/
https://www.gartner.com/smarterwithgartner/9-future-of-work-trends-post-covid-19/
https://www2.deloitte.com/us/en/insights/focus/human-capital-trends/2020/covid-19-and-the-future-of-work.html
Bick, A., Blandin, A., & Mertens, K. (2020). Work from home after the COVID-19 Outbreak.
Brynjolfsson, E., Horton, J. J., Ozimek, A., Rock, D., Sharma, G., & TuYe, H. Y. (2020). COVID-19 and remote work: an early look at US data (No. w27344). National Bureau of Economic Research.
https://www.forbes.com/sites/gilpress/2020/07/15/the-future-of-work-post-covid-19/#6658efa94baf
https://www.imd.org/research-knowledge/articles/How-COVID-19-caused-the-future-of-work-to-arrive-early/
https://www.gartner.com/smarterwithgartner/9-future-of-work-trends-post-covid-19/
https://www.technologyreview.com/2020/04/30/1000888/covid-19-and-the-workforce-critical-workers-productivity-and-the-future-of-ai/
 


 



 

 

שלח להדפסה כתוב תגובה

 

לחדשה זו התפרסמו 0 תגובות לפתיחת כל התגובות

כתוב תגובה סגור תגובה

שם: תוכן
כותרת
כתוב תגובה