מדוע רנא נגיפי נמצא בגוף גם לאחר החלמה ממחלה חדה
עודכן ב:10/08/2022
נגיפי דנא לעתים קרובות ממשיכים להמצא בגוף המאכסן, עוברים למצב לטנטי, ניתן לאתרם חודשים עד שנים לאחר ההחלמה ממחלה חדה, ולעתים אף מתפרצים כמחלה מקורית. לעומת זאת, רוב נגיפי רנא גורמים מחלה חדה ונעלמים מגוף המאכסן באשר אין להם מנגנוני הישרדות. עם זאת, יש עדויות ברורות כי רנא נגיפי מסוגל להשאר בגוף המאכסן לאחר החלמה, אם כי לא ניתן לזהות נגיף מדבק. השארות זאת יכולה להיות ללא תסמינים, או קשורה עם מחלה מתקדמת או התמשכות תסמינים לא סגוליים, דוגמת התופעות לאחר הדבקה בנגיף אבולה או סארס 2, וכן נגיפי צהבת C, נגיפי הרפס והאיידס.
גריפין פרסמה סקירה מעניינת בה התייחסה לסיבות להשארות רנא נגיפי בגוף, היכן ניתן לאתר אותו, מאין הוא מגיע ומה התוצאות של תופעה זאת. בין נגיפי רנא הנשארים במערכת העצבים ניתן למנות את נגיפי חצבת, אבולה, ונגיפי דלקת מוח אחרים, ברקמת הריאות – נגיפי סארס 2, SV ונגיפי רינו, בלב- נגיפי אנטרו ובאברי המין – זיקה, אבולה ומרבורג. לרוב רנא נגיפי שניתן לאתר הינו שברים קטנים של הנגיף, אך יש עדויות כי ניתן לאתר גם את כל אורך הגנום, שמסוגל להתחיל התרבות מחודשת אם יש פגם במערכת החיסון. המנגנונים הקשורים עם השארות רנא נגיפי יכולים להיות ממקור הנגיף עצמו, הכוללים מוטציות בגנים המקודדים לחלבונים הדרושים לשכפול או הרכבת הנגיף, וכן התחמקות מהתגובה החיסונית. מנגנוני המאכסן כוללים סילוק נגיף שאינו ציטוטקסי המאפשר לתאים מודבקים לשרוד, וכן שפעול סגולי תלוי-תאים של מערכת החיסון הראשונית, המדכא הכפלת הנגיף בתאים מודבקים. כיצד רנא נגיפי מוגן בפני שבירה עדיין לא ברור, אך מקרים של הדבקות מאוחרות וגירוי מתמשך של מערכת החיסון מצביעים על השארות גנום הנגיף המסוגל לעבור תרגום. עם זאת, חשוב לציין כי אין הוכחות לאפשרות מעשית של הדבקה מרנא נגיפי בתנאי סביבה, ואפשרות תיאורטית זו נשללה על ידי מומחים בשטח כולל מקבל פרס הנובל צ'רלי רייס.
מקור:
מקור: ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.