פריונים נמצאו בעור של חולי קרויצפלד-יעקב
עודכן ב:11/12/2017
מחלת קרויצפלד-יעקב נמנית על שורת המחלות הנקראות ספגת המוח, המתבטאות בבעלי חיים ובבני אדם. הצורה הספורדית של המחלה מופיעה באוכלוסייה בשכיחות של אחד למיליון תושבים לשנה.
המחלה אינה מדבקת מאדם לאדם, אך יש תיעוד על הדבקות עקב חתכים בזמן ניתוח ובהשתלות קרנית או החומר הקשה במוח. כמו כן היו מאות הדבקות בילדים שטופלו בעבר בהורמון גדילה שהופק מיתרות מוח של נפטרים, שזוהמו בחומר הפתוגני הפריון.
חלבון הפריון הוא חלבון טבעי ונמצא בקרומיות של רוב רקמות הגוף, אך במחלה זו הוא מתבטא ונמצא בריכוזים גבוהים בעיקר ברקמת עצב. עדויות מסוימות טענו כי היו הדבקות לאחר ניתוחים שערבו את העור, אך לא היו הוכחות שפריונים פתוגנים מצויים בעור. אורו וחב' ( Science Transl Med 2017;9:eaam7785) מדווחים על מציאת פריונים אלה בדרמיס של חולי קרויצפלד-יעקב שנפטרו. החוקרים נטלו דגימות מ-38 גופות (21 שחלו בצורה הספורדית, 2 שלקו בוריאנט החדש של המחלה ו- 15 חולים במחלות מערכת העצבים אחרות, כקבוצת בקרה), ובשיטת RT- QuIC, המסוגלת לזהות פריונים פתוגנים ברגישות ואמינות גבוהות,
אכן מצאו חלבונים אלה בשכבת הדרמיס של העור, בכל דגימות החולים אך לא בדגימות קבוצת הבקרה. החוקרים הזריקו הומוגנט דגימות מהעור של שניים מחולי CJD למוחות של עכברים מהונדסים ברקמות של אדם (מאונשים), והעכברים אמנם לקו בספגת המוח לאחר 564 ימים לערך (פרק זמן ארוך יותר מאשר לאחר הזרקת רקמת מוח של חולה). אמנם ריכוז הפריונים הפתוגנים בעור היה נמוך בשלושה עד חמישה סדרי גודל מאשר הריכוז במוח, אך עדיין הספיק לגרום למחלה. ממצאים אלה מוכיחים כי הפריונים הפתגונים נמצאים בעור של חולים ומסוגלים לגרום הדבקות, ומעלה את שאלת בטיחות הצוות המטפל ואף המטופלים האחרים.
יש לתת את הדעת על אפשרות זאת ולנקוט אמצעי מיגון בכל טיפול בחולי CJD וזהירות מוגברת בחפצים שחדרו לעורם. רצוי להשתמש באביזרים חד- פעמיים, ולחטא אחרים בתמיסת בסיס הנתרן בריכוז גבוה (N6 ) או אקונומיקה בריכוז 2% למשך מספר שעות. שיטות אלה מורידות מספר סדרי גודל בכושר ההדבקה של הפריונים, אך עדיין עלולה להיות פעילות שאריתית מסוימת. הדרך היחידה והבטוחה לחסלם היא שריפה.
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.