נגיף הקדחת הצהובה מגיח שוב בדרום אמריקה
עודכן ב:05/06/2017
ארבעה נגיפים המועברים על ידי חרקים (נגיפי ארבו) התפרצו בשנים האחרונות בארצות אמריקה, דנגי בשנות התשעים של המאה העשרים: נגיף מערב הנילוס בשנת 1999, צ'יקונגוניה בשנת 2013, וזיקה בשנת 2015. נגיף הקדחת הצהובה מגיח שוב לאחרונה בברזיל, כאשר בארבע פרובינציות דווח על 234 מקרי הדבקה מתוכם נפטרו 80 איש, נכון לחודש פברואר 2017, שיעור תמותה של כ-33%. מספר זה גבוה בהרבה משיעורי המחלה הרגלים בשנים האחרונות. אין עדיין עדות להעברה אורבנית מאדם לאדם באמצעות היתוש איידאס אג'יפטי, אך האזורים הנפגעים קרובים לערים בהם החיסון נגד קדחת צהובה אינם נפוץ. פאולס ופוצ'י (NEJM 2017;376:1397) מדווחים כי אמנם אין חשש מבוסס שהנגיף יחל לתקוף בארה"ב, אך יש להתכונן שחולים מדרום אמריקה נושאי הנגיף יגיעו לצפונה, ומאחר והיתוש המעביר נמצא באזורי החוף של מפרץ מקסיקו, יש חשש להעברה מקומית. התרכיב נגד קדחת צהובה המבוסס על זן מוחלש של הנגיף, פותח בשנת 1937 על ידי מקס טיילר, והוא מקנה מיגון של 99% לכל החיים, על פי הצהרת ארגון הבריאות העולמי. עם זאת הארגון מדווח כי למרות החיסונים, מעריכים כי כל שנה נפגעים עד 170000 איש מנגיף זה, ומתים מהמחלה 60000-29000 איש.
המחלה התפרצה גם באפריקה בשנת 2015 באנגולה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שגרמה ל-961 מקרי מחלה עם 137 מקרי מוות. המחברים קוראים לנקיטת אמצעים לבלימת ההתפרצות מברזיל, על ידי רענון מאגרי התרכיב ולחימה במצבורי היתושים. הבעיה בניטור ההתפרצות בארה"ב היא שהרופאים אינם מכירים את תסמיני המחלה, המופיעים 6-3 ימים מהחשיפה, בצורת חום נמוך, ורק אחר כך מופיע חום גבוה, ליקופניה, האטת קצב לב, ועליה ברמות טרנסאמינאז ולבסוף הופעת הנגיף בדם. 20-15% מהחולים עוברים לשלב טוקסי לאחר כיומיים, הכולל שטפי דם, פגיעה בכבד וצהבת ולבסוף הלם. שיעור התמותה באנשים המגיעים שלב זה הוא 60-20% מאחר ואין עדיין חומרים נוגדי נגיפים למחלה זו.
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.