נוגדנים לנגיפי פלאבי מגבירים את הרגישות להדבקה בנגיף זיקה
עודכן ב:08/05/2017
נגיף זיקה שהתגלה בשנת 1947, היה ידוע כגורם מחלת חום קלה יחסית. עם ההתפרצויות החדשות בדרום אמריקה, ותופעות קשות של זעירות הראש (מיקרוצפליה) בתינוקות ועליה בשיעור מקרי מחלת גילייאן-בארה, מחלה זו מקבלת תשומת לב מיוחדת. בקרב קבוצת הנגיפים ממשפחת הפלאבי, ידועה תופעה הנקראת הגברה תלוית נוגדנים (antibody-dependent enhancement), המתבטאת בהגברת חומרת ההדבקה והמחלה הנגיפית, כאשר נמצאים בגוף הנדבק נוגדנים צולבים לנגיף אחר בקבוצה. כדוגמה הדבר ידוע בהדבקות בזני דנגי. התופעות הקשות של זעירות הראש וגילייאן-בארה התרחשו באזורים בהם נגיף דנגי היה נפוץ בעבר.
דאייניראטסאי וחב' ( Nature immunol 2016;17:1102) בדקו האם יש תגובה צולבת בין נגיפי דנגי וזיקה. הממצאים הצביעו אכן על כושר תגובה צולבת של נוגדנים מפלסמה של אנשים שנחשפו בעבר לדנגי עם נגיף זיקה, ונוגדנים אלה היו מסוגלים להגביר את ההדבקה בנגיף זה. בבדיקה של מספר נוגדנים חד שבטיים לדנגי מאדם, הוכיחו החוקרים שרוב הנוגדנים שהגיבו לחלבון המעטפת של דנגי הגיבו גם עם זיקה. נוגדנים נגד אפיטופים לינאריים, כולל אלה של טבעת האיחוי, אמנם קשרו את נגיף זיקה אך לא היו מסוגלים לנטרלו, אלא להגביר דוקא את כושר ההדבקה שלו. החוקרים סוברים כי חסינות נגד דנגי עלולה להביא להתרבות מוגברת של נגיף זיקה, דבר העשוי להשליך על פענוח הפתוגנזה של המחלה ועל פיתוח תרכיבים לנגיפים אלה בעתיד. במחקר נוסף בסוגיה זו, מצאו בארדינה וחב' ( Science 2017;356:175), בדגם עכבר ונגיף זיקה, כי כיילים נמוכים של נוגדנים נגד נגיף דנגי או נגיף מערב הנילוס, הגבירו את הוירמיה בעיקר בחוט השדרה, בעוד שכיילים גבוהים היו מגנים בפני התרבות נגיף זיקה. ההשפעה של נוגדנים לנגיף מערב הנילוס היתה פחות משמעותית משל נוגדני דנגי, ובקופי מקוק נוגדני קדחת צהובה הציגו השפעה שולית על התפתחות הזיהום.
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.