הקשר בין הדבקה בנגיף זיקה לבין לקות בתסמונת גיליאן - ברה
עודכן ב:15/12/2016
הקשר בין זיהומים נגיפיים דוגמת שפעת, או חיידקיים דוגמת קמפילובקטר, לבין תסמונת גיליאן-בארה (תג"ב) הוצע והוכח סטטיסטית כבר בשנות השבעים של המאה העשרים. הוצע והוכח כי המנגנון בבסיס התופעה היה חיקוי מולקולרי בין רצפי מקרומולקולות של המיקרואורגניזמים לבין אפיטופים במעטפות תאי העצב. לפני מספר שנים דווח על קשר סיבתי בין זיהום בנגיף צ'יקונגוניה לבין תג"ב לאחר התפרצות באי ראוניון. עם התפרצות נגיף זיקה בארצות דרום אמריקה, יש דיווחים על עליה בשיעור מקרי תג"ב. דוס סנטוס וחב' ( NEJM 2016;375:1598) מדווחים כי מאפריל 2015 עד סוף מרץ 2016 אובחנו 164,237 חולי זיקה ו-1747 חולי תג"ב, בבאהיה, ברזיל, קולומביה, הרפובליקה הדומיניקנית, סורינאם וונצואלה. החוקרים הציגו בעבודתם את מועדי התפרצות המחלה הנגיפית בארצות הנ"ל ובמקביל את אבחנת מקרי תג"ב בשבועות ויש הקבלה בין הנתונים עם פיגור של מספר ימים בהופעת המחלה האוטואימונית. החוקרים הציגו טבלה בו מפורטים שיעורי תג"ב באוכלוסיות הארצות הנ"ל טרם התפרצות נגיף זיקה, ולאחריה. מסתבר כי היחס בין שיעורי הופעת המחלה (RR ) אחרי ולפני ההתפרצות הוא פי 2 באל סלואדור ועד פי 9.8 בונצואלה. הגדלת השיעור ביתר הארצות היה בסדר גודל של פי 2.5. החקרים מציינים כי שיעורי ההדבקה בנגיף בנשים היו גבוהים יותר (RR=1.75) אך שיעור מקרי תג"ב בגברים היה גבוה יותר ב-28%. התופעה מיוחסת לשיטת הדיווח והמעקב ולאו דוקא מצביעה על תופעה פיסיולוגית ביולוגית מסוימת. אין הצבעה במאמר על קשר סיבתי בין המחלות. פארה וחב' (NEJM 2016;375:1513) מדווחים כי שיעור מקרי תג"ב בקולומביה עלה מ-20 מקרים לחודש ל-90 לאחר התפרצות הנגיף. החוקרים בדקו 68 איש שלקו בתג"ב בקולומביה, מהם 66 אובחנו כחולי זיקה לפני הופעת התסמונת האוטואימונית. פרק הזמן החציוני להופעת תג"ב לאחר תסמיני זיקה היה 7 ימים (טווח 10-3 ימים). מחצית מחולי תג"ב אובחנו עם שיתוק דו צדדי בפנים; מתוך החולים שנבדקו במבחן הולכה עצבית 78% תאמו את ההגדרות של תג"ב. מתוך החולים שנבדקו במבחן RT-PCR לגילוי חומר גנטי סגולי של נגיף זיקה, ב-40% הבדיקה היתה חיובית, בעיקר בשתן ופחות בנסיוב, ובשלושה נמצא חומר גנטי של הנגיף גם בנוזל השדרה. מבחנים לגילוי נגיף דנגי בחולים הנ"ל היו שליליים. במאמר מערכת נילווה מציינים פרונטרה ודה סילבה (NEJM 2016;375:1581) כי הזמן הקצר של הופעת תג"ב לאחר ההדבקה הנגיפית מצביע על מנגנון פתופיסיולוגי מהיר ולאו דוקא חיקוי מולקולרי. יתכן שמעורבת בתופעה תגובת יתר חיסונית או נזק ישיר של הנגיף על תאי העצב. ניסויי מבחנה בנגיף זיקה ובתאי עצב הצביעו על שיעור תמותה מוגבר ועל פגיעה במחזור החיים של התאים. אך מחקר אחר הצביע על חפיפה גדולה בין חלבונים הנגיף לבין חלבוני אדם הקשורים למיאלין ולאקסונים של תאי העצב, דבר המציע שבכל זאת המנגנון מבוסס על תגובה חיסונית עצמית. המחברים מציעים כי הממצאים מצביעים על קשר ישיר וסיבתי בין המחלות, ושבאוכלוסיות שונות המנגנון הגורם להופעת תג"ב עשוי להיות שונה, כפי שקורה בטיפוסים שונים של המחלה.
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.