נבגי אנתרקס חיים נשלחו בטעות למעבדות ברחבי ארה"ב ולחו"ל
עודכן ב:16/09/2015
לאחרונה הינו עדים לתקלות מרובות במוסדות מחקר אמריקאים המטפלים בגורמים ביולוגיים ברמת סיכון גבוהה. דגימות נבגי אנתרקס שטופלו בחומצה פורמית, לא חוטאו כהלכה ונשלחו נבגים חיים ממעבדות ברמת בטיחות ביולוגית 3 למעבדות ברמה 2. דגימות של נגיף שפעת עונתי הזדהמו בנגיף שפעת העופות בעל פתוגניות גבוהה, ונשלחו למעבדות ברמת בטיחות נמוכה. דגימות של גורמים מקבוצת סיכון גבוהה, כולל אבעבועות שחורות (!) נמצאו באזורי איחסון ללא פיקוח וכיו"ב. המוסדות האחראים היו המרכז לבקרת מחלות ומניעתן באטלנטה, והרשות לבקרת מזון ותרופות. לאחרונה דווח על שליחת דגימות נבגי אנתרקס ממעבדות המחקר בדאגווי, למעל 70 מעבדות ב-19 מדינות בארה"ב ואף למעבדות בחמש מדינות בחו"ל, שנמצאו מכילות נבגים חיים. דגימות אלה עברו עיקור בקרינה באמצעות מכשיר קובלט 60, וספגו קרינה של 4-6 מיליון ראד.
בחקירה התברר כי חלק מהדגימות שמרו על חיוניותן למרות מנת הקרינה הגבוהה. כמו כן דווח כי בשנת 2009 דיווח איוונס (חוקר האנתרקס שנחשד בזמנו כמעורב בפרשת מעטפות האנתרקס), כי תהליך ההקרנה אינו אמין, ולעתים גם מנות של 6 מגאראד, אינן משמידות את כל הנבגים. מתוך 91 דגימות נבגים שעברו עיקור בהקרנה, 11 נמצאו מכילות נבגים חיים. חקירת המקרה העלתה כי לא היה מחקר ופיתוח מושלם בנושא קביעת תהליך העיקור בקרינה. לא נערכו בדיקות דעיכת נבגים לאורך זמן בריכוזים שונים של נבגים. יעילות העיקור תלויה במספר משתנים שאחד מהם הוא כמויות/ריכוזי הנבגים בדגימה המעוקרת. כשהתגלתה תקלה זו, עובדים רבים שעלולים היו להחשף לנבגים החיים, קבלו אנטיביוטיקה למשך 60 יום.
המקרה מדגיש שוב את החשיבות שיש לביצוע ביקורות, תיקוף ויצירת נוהל מבוסס לכל תהליך חיטוי ועיקור של דגימות ביולוגיות, עם משנה חשיבות לגורמים ביולוגיים בדרגת סיכון גבוהה, המעוברים ממעבדות ברמת בטיחות גבוהה לנמוכה יותר. בלי קשר לתקלה זו, פורסם כי ב-CDC נמצאו מקררים ומקפיאים לא נעולים שהכילו גורמים ביולוגיים מסוכנים, וכן דגימות של גורמים אלה נשלחו בשקיות פלסטיות עם סגירת רוכסן (ZIPLOCK).
מקור:
http://www.promedmail.org/direct.php?id=20150701.3477317
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.