תקלות, חשיפות והדבקות מעבדתיות בשנים 1976-2010
עודכן ב:20/07/2015
בשנת 1976 פרסמו מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב קווים מנחים לעבודה בטכניקות של הנדסה גנטית. ההנחיות שפורסמו מחייבות את כל המוסדות המקבלים מענקים מ- NIH, אך הן אומצו גם על ידי מוסדות אחרים, באשר הן הביאו לידיעת הקהילה המדעית נהלי בטיחות ואמצעים למניעת חשיפות והדבקות במעבדות.
מרק קמבל מאוניברסיטת מיזורי בסנט לואיס, (Applied Biosafety 2015; 20:12 ) בצע מחקר שהתייחס לדיווחים שהתקבלו במוסדות NIH על תקלות, חשיפות ודבקות במעבדות ברחבי ארה"ב, במשך 35 השנים שחלפו מפרסום ההנחיות עד שנת 2010. במחקר זוהו 197 דיווחים על תקלות, חשיפות והדבקות מעבדתיות, מ-88 מוסדות שקיבלו מענקי NIH. איסוף הנתונים ארך 3 שנים, שתוארו במסמך בן 3045 עמודים. מתוך 197 התקלות, דווחו 139 חשיפות תעסוקתיות, בהן היו מעורבים 42 גורמים ביולוגיים שונים, שהסתיימו ב-14 הדבקות מעבדתיות. כל הנדבקים החלימו טבעית או לאחר טיפול מתאים ואף מקרה לא הסתיים במות העובד. רק ב-79% מההדבקות זוהה מקור התקלה שגרמה לחשיפה. מספר החשיפות הגדול ביותר היה בעבודה בנגיפי לנטי (21), לאחר מכן ואקציניה (19) ובמקום השלישי – נגיפי אדנו (15). מבין 19 החשיפות שדווחו לגבי גיף הואקציניה, מחצית המקרים הסתיימו בהדבקות, וכלן ארעו בעובדים שלא היו מחוסנים נגד הנגיף. בחלק מהדבקות אלה היה מעורב נגיף רקומביננטי.
החשיפות לנגיפי לנטי ואדנו יחדיו (36/139), שהיוו 26% מסך כל החשיפות, הסתיימו בהדבקה מעבדתית אחת בלבד, ואף היא היתה מנגיף אדנו טבעי שלא היה מהונדס. בין ההדבקות מחיידקים נמנו א. קולי, שיגלה ונייסריה, הדבקה אחת לכל זן חיידק. הסיבה המובילה בתקלות וחשיפות היתה פציעה עצמית של העור על ידי מחטים וחפצים חדים אחרים (113/139) ובמקום השני חשיפות סביבתיות דוגמת אירוסולים, התזות ושפכים (69/139). מבחינת שיעור הדיווחים על תקלות בקרב מוסדות, מובילה האקדמיה עם 170 דיווחים, אחריה בתי חולים עם 15, ומוסדות ממשלתיים ופרטיים עם 6 מקרים כל אחד (צריך לזכור כי האקדמיה מובילה גם במספר מענקי NIH ולא נעשה שקלול של חשיפות מול מספר המחקרים).
במחקר נמצא קשר משמעותי בין עבודה לפי נהלי בטיחות נכונים ושימוש בציוד מגן אישי לבין שמירה על סביבת עבודה בטיחותית והימנעות מחשיפות. המחקר לא מצא קשר בין פרסומי תקנות וחוקים בנושא בטיחות ביולוגית לבין שיעור החשיפות, אך נמצא קשר בין ביקורות חיצוניות במקומות העבודה, לבין הדיווח על תקלות, שבדרך כלל לוקה בחסר. מחקר זה מציג בסיס נתונים מעודכן להבנת תהליכים המובילים לתקלות והדבקות מעבדתיות, ואפשר להמשיך ולנתח נתונים אלה בהיבטים נוספים, ולהמשיך במחקר תוך איסוף נתונים חדשים. מכל מקום הוא מוסיף לידע של אנשי המקצוע בנושאי בטיחות ביולוגית ומחזק נתונים ותיקים יותר.
מקור:ד"ר איתן ישראלי, מומחה לבטיחות ביולוגית ויו"ר האגודה הישראלית לבטיחות ביולוגית.