חוקרים: : ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר זיו קרני-אפרתי ויטלי פרוביז
רקע: המדינה נכנסה למלחמה שצפויה להיות ממושכת. המשק פועל במצב של חוסר ודאות רב, כאב שכול ואובדן, איום ונפילות טילים, רבים פונו מבתיהם, מחסור משמעותי בכח אדם והפניית משאבים להגנה על המדינה. במצב זה מוטלים על מקומות העבודה והעובדים עומסים כבדים, מתח ועבודה בתחומים בהם העובדים אינם מיומנים דיים או אינם מכירים את סביבת העבודה שהשתנתה. כל אלה כדי לשמר רציפות תפקודית במתן שירותים והספקת צרכי האזרחים והצבא.
מטרה: לבחון את צרכי הבטיחות והבריאות התעסוקתית בעת מצב מלחמה.
שיטה: סקר צרכי בטיחות ובריאות תעסוקתית בקרב ממונים על הבטיחות במגזרים המשק.
מחקר ב: הערכת שיעורי תאונות עבודה בתקופת מלחמת חרבות ברזל
רקע: תקופת המלחמה העמידה את העובדים במצבי מתח נפשי, תחת גורמי לחץ מרובים והפרעות לשינה ולתפקוד היומיומי. מכך עלה הצורך לבחון האם הייתה למלחמה השפעה על שיעורי המעורבות בתאונות עבודה.
שיטה: המחקר יתבצע על ידי ניתוח רשומות הפניה לרפואה דחופה לפי תקופות השנה בשנים 2019 עד 2024.
סטטוס: המחקר הסתיים לאחר ביצוע שני סקרים בקרב ממוני בטיחות באוקטובר 2023 ובמאי 2024. מאמר בהליך פרסום.
חוקרים: ד"ר לליב אגוזי, ד"ר אשר פרדו, ד"ר זיו קרני אפרתי
מטרה וחשיבות: המידע לגבי הקשר בין עיסוק, תנאי עבודה, סוגי תעשייה לבין מצבם הבריאותי של העובדים בישראל חסר. במטרה להתחיל ולייצר מידע רלוונטי למקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד העבודה, נבנה סקר שיבחן את תנאי העבודה ומצבם הבריאותי של העובדים לאורך שנים.
שיטה: סקר בריאות תעסוקתית החל במעקב אחרי תנאי העבודה (גהות) ומצבם הבריאותי של העובדים. המעקב שנתי למעט אירועים מהותיים כגון מלחמת חרבות ברזל שהובילה לסקר נוסף בדצמבר 2023. בשנת 2024 מורחב הסקר ומתחיל מחקר עוקבה מקיף הצפוי להמשך מספר שנים.
סטטוס: סקר 2024 צפוי להתבצע בדצמבר 2024
| סקירת מודלים בעולם לקישור בין היסטוריה תעסוקתית לבין רשומה רפואית |
חוקרת: ד"ר מרגנית אופיר-גוטלר
מטרה וחשיבות: היכולת לקשר בין ההיסטוריה התעסוקתית של עובדים לבין סוגי תחלואה היא מהותית לצורך שיפור האבחון והטיפול במחלות שמקורן הוא חשיפה תעסוקתית. התאמת מידע תעסוקתי למידע רפואי היא קריטית גם לקידום מחקר בתחום בריאות תעסוקתית.
שיטה: סקירת פתרונות בעולם לסוגיה זו מתבצעת על ידי סקירת פרסומים וראיונות עם חוקרים, רופאים תעסוקתיים ואנשי בריאות הציבור בארץ ובעולם.
סטטוס: בשלב כתיבת דו"ח מסכם להמלצות לתהליך.
| הערכת חשיפות תעסוקתיות ובריאות של עובדי סיעוד במוסדות טיפול גריאטריים |
חוקרים: ד"ר זיו קרני-אפרתי, ד"ר אשר פרדו, ויטלי פרוביז, נטע ספרסטיין-הדר וד"ר לליב אגוזי
רקע: עובדי סיעוד המטפלים בקשישים במוסדות סיעודיים נחשפים לסיכוני בריאות מרובים הכוללים חשיפות לחומרי ניקוי ותרופות, עבודה פיזית קשה ומצבים רגשיים מאתגרים. יחד עם זאת אין מחקרים מקיפים בעולם ובארץ על שיעורי החשיפות והתחלואה באוכלוסיית עובדים זו.
מטרת המחקר: הערכת שיעורי עובדי הסיעוד החשופים לגורמי סיכון שונים בהשוואה לתפקידים אחרים במוסדות הסיעוד, הערכת מצבם הבריאותי והערכת הדרכה להפחתת סיכונים שימצאו ברמה גבוהה.
שיטה: אבחון החשיפות הרלוונטיות יעשה על ידי תצפיות גהותיות וארגונומיות, תשאול עובדים ושאלוני סקר אנונימיים. כמו כן יתקבלו נתוני היעדרות ותחלופה מהמוסדות. לאחר הניתוח יערכו הדרכות לגבי סיכונים שימצאו ברמה גבוהה במוסד. המחקר יתבצע בעשרה מוסדות גריאטריים בארץ.
| מחקרי מעקב אחר אפקטיביות הדרכה |
מטרה וחשיבות: מחקרי הערכה מלווים פעילויות הדרכה של מדריכי המוס"ל והגהותנים ובודקים את תוצאות ההדרכה מבחינת המודרכים בהיבטים של תחושת המיומנות והמסוגלות שלהם, הערכת הביצועים העצמית שלהם, התנהגות הבטיחות שלהם ושימוש בציוד מגן אישי מותאם ומעורבותם באירועי בטיחות או גהות.
הדרכות שבהם נעשית כיום הערכה שוטפת:
- הדרכת שימור השמע על ידי שימוש נכון בציוד מגן מפני רעש
- הדרכת מנהלים להפחתת שחיקה תעסוקתית בארגון
- סימולטור כיבוי אש
- סימולטורים לעגורנים, מלגזות ומנופים ניידים
- הדרכות להפחתת חשיפה לסיליקה במפעלי עיבוד שיש
להזמנת הדרכות באחד מתחומים אלה>>>
הדרכה על שימוש נכון במגיני אוזניים
| תנאי עבודה ושלומות מפעילי עגורנים |
חוקרים/ות: ד"ר זיו קרני-אפרתי וד"ר לליב אגוזי בשיתוף עם רועי ויינשטיין יו"ר איגוד מפעילי העגורנים בהסתדרות החדשה.
חשיבות המחקר: עגורני צריח הינם גורם מפתח בתפעול אתר בנייה ותקלות ותאונות בהן מעורבים העגורנים הן בעלות פרופיל סיכון גבוה ועלויות גבוהות בשל פגיעות בעובדים, ציוד ועיכוב בתהליכי העבודה. מפעילי העגורנים עובדים בתנאי עבודה מאתגרים ותחת לחצים משמעותיים לכן חיוני לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין מצבם הבריאותי והרגשי לבין ביצועי הבטיחות שלהם.
מטרות המחקר:
1. לאפיין את תנאי העבודה של מפעילי העגורנים.
2. לבחון את המצב הבריאותי ושלומות Well-being מפעילי העגורנים
3. לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין בטיחות ובריאות מפעילי העגורנים.
4. לבחון את הקשר בין תנאי העבודה לבין מדדים פיזיולוגיים שימדדו באמצעים טכנולוגיים.
5. לבחון יעילות דרכי התערבות אישיות להפחתת לחץ.
שיטה: שלב א': מתבצע על ידי סקר מקוון שנשלח למפעילי העגורנים הרשומים באתר משרד העבודה. הקישור לסקר נשלח לאחר שיחת טלפון או מולא בשיחה עם חוקרי המוס"ל. כמו כן הופץ הקישור בקבוצת ווטצאפ על ידי איגוד מפעילי העגורנים בהסתדרות החדשה.
לסקר השיבו 396 מפעילי עגורנים.
שלב ב': כ-70 משתתפים אשר ינוטרו למדדים פיזיולוגיים במהלך מספר ימי עבודה אל מול דיווח עצמי ביומן יומי של פעולותיהם. בנוסף יעברו הדרכה להתמודדות אישית עם לחץ וינוטרו שנית לאחר ההדרכה.
סטטוס: שלב ב' נדחה בשל המלחמה ויחל בדצמבר 2024.