מחדלים לענין גידור מכונה מסוכנת, לצד חוסר הדרכה ואזהרת עובד מאת: עו"ד עידן גרושקובסקי*
מבוא במאמר קודם (עלון אלקטרוני נובמבר 2005) הסברנו עד כמה רחבה היא החובה המוטלת על המעביד למנוע תאונה בעבודה לעובדיו, ולצד זאת הזכרנו כי גם העובד מחוייב בהתנהגות זהירה וסבירה. סיכון מיוחד "אורב" לעובד ולמעביד בכל הקשור לנושא של גידור מכונות. הסיכון הוא לעובד, במישור הפיזי (סכנת חיתוך, קטיעה וכו'), ולמעביד, במישור המשפטי (האזרחי והפלילי).
ע"א 3719/01 עבדאללה נ' פקר פלדה כללי מקרה מאפיין המציג את הסיכונים לשני הצדדים נדון בבית המשפט העליון בענין עבדאלה נ' פקר הנ"ל. דובר שם בהפרת החובה החקוקה לגדר מכונה בגידור לבטח עפ"י הוראת סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה, תש"ל – 1970, להלן: הפקודה. הפרה זו של הפקודה, ובלשון המשפטית – המחדל לקיים את ההוראה, הביאה לפגיעה קשה לעובד (פגיעה קשה בידו). בית המשפט ניתח את הוראת הסעיף, והדגיש, עד כמה מוחלטת היא החובה להתקין את אמצעי הגידור לבטח, במובן זה, שעל אמצעי ההגנה לתת ביטחון מלא לעובד הבא במגע עם המכונה (ראה גם ע"א 240/87, פד"י מ"ג (3) 507). המחדלים והתקלות במקרה דנן, כאמור, לא הותקן אמצעי גידור לבטח, המונע לחלוטין את כניסת ידו של העובד מתחת לסכין מכונה לכיפוף פח. הוברר כי הותקנה במכונה עין אלקטרו אופטית, שאמורה היתה למנוע את ירידת הסכין, כאשר ידו של העובד חודרת לתחום ירידת הסכין. עם זאת, התברר כי בפועל - המכונה לא ענתה על חובה זו, על כל הסיכון הרב הטמון בה. נמצא (בבדיקה לאחר האסון), כי לאחר 20 (!) ניסיונות הפעלה – הסכין ירדה, מבלי שהעין האלקטרו אופטית בלמה את ירידתה, כפי שנדרש. ברור, איפא, שאמצעי זה לא הבטיח את מניעת הפגיעה מהסכין ! בדיקת המקרה גילתה עוד, שלא היו במפעל הוראות מפורטות לכיוונון העיניים האלקטרו – אופטיות במכונות הפועלות בו, וכי הפעלת המכונות ומערכת ההגנה האלקטרו - אופטית נלמדה בע"פ מעובדים אחרים, ללא שהתקיים נוהל הדרכה סדיר וסביר. יותר מכך – הנפגע, עובד לא מיומן של חברת כח אדם, החל לעבוד על המכונה רק שלושה ימים לפני התאונה, ורק ביום התאונה עבד עליה לראשונה כמפעיל ראשי, כך שהוא לא הכיר את המכונה במידה מספקת, והוא גם לא הודרך כהלכה בפני סיכוניה.
האשם התורם שאלה מעניינית בפסק הדין היתה מידת האשם התורם של העובד עצמו. בית המשפט המחוזי, שדן ראשון בתיק, קבע לנפגע אשם תורם של 20%, בשל כך ששם את ידיו בתוך המכונה מתחת לסכין, בניגוד להוראות מפורשות שקיבל מהמעביד, וטיפול בתקלה מסובכת מבלי שהיה מוסמך לכך. הוויכוח בכל הנושא של אשם תורם הוא מסובך: העובד הרי עושה את כל הפעולות שלו במסגרת רצון לתקן תקלה שארעה תוך כדי עבודה. גם המוטיבציה שלו להרשים את המעביד (בעיקר אם הוא עובד חדש), ולהראות שהוא עובד טוב – היא ברורה. בתיק הערעור בבית המשפט העליון נקבע, כי אפילו אם שגה העובד בכך שניסה לטפל בתקלה לבדו, יש להדגיש שלא ניתנה לו הדרכה ממשית לענין דרך הפעולה של מפעיל ראשי, של המכונה וכיצד יש לטפל במצב בו הפח נתקע במכונה. ברור היה, שבתופעה זו לא ניתן לטפל בלי להכניס יד למכונה. עוד חשוב להדגיש לגבי נסיבות התיק - כי בפועל לא הוסברו לו מפורשות הסיכונים הכרוכים בפעולה זו של הכנסת היד, וכי היה לו יסוד להאמין כי העין האלקטרו אופטית מגנה עליו. בית המשפט העליון קבע עוד, לענין האשם התורם, כי העובדה שהעובד טיפל בתקלה ועבד ליד המכונה לבדו, ללא העוזר, לא צריכה להיזקף לחובתו. הודגש, כי לא הוסברה לעובד העובדה, שבשל סיבות בטיחות - צריכים לעבוד ליד המכונה שני אנשים. לצד זאת, קבע בית המשפט, שכל רצונו של העובד היה שהעבודה לא תתעכב, כשעוזרו התעכב ליד עובד אחר. מדובר, כך נקבע, במקרה ברור, בו העדר הדרכה מתאימה לגבי צורת העבודה – מביאה לכך שהעובד יטעה, על לא עוול בכפו, בשעה שהוא רוצה להראות חריצות ויוזמה. בנסיבות אלו – לא כל טעות שלו צריכה להיחשב כאשם תורם . לאור דברים אלו קבע בית המשפט העליון, כי מלוא האחריות צריכה להיזקף לחובת המעביד. המשך התיק עסק ברכיב הכספי – מהו הפיצוי המגיע לעובד, לאור גילו, כושר העבודה שלו לאחר הפציעה, יכולתו להשתכר בעבודה אחרת, וכו' - כל אלו נושאים מעניינים לכשעצמם, אך ידונו במאמר אחר.
סיכום הנטל על המעביד - גם בענין גידור לבטח של מכונה מסוכנת - הוא גדול. שבעתיים נכונים הדברים עת מדובר בעובד חדש ולא מיומן, שלא עבר את ההדרכה מתאימה. בית המשפט העליון מחמיר בענין זה, ובמקרה של אסון - זוקף את האחריות כולה לחובת המעביד, כפי שפורט לעיל. על המעביד להבין את חובותיו בענין זה ולפעול לאורן, על כל המשתמע מכך.
|
