חילוץ ממשרדים במגדלים בישראל ורוויזיה צפויה בתקנותמראות הזוועה של העובדים הלכודים במגדלי התאומים בעקבות פיגוע הטרור ב-11.9.2001 זיעזעו את העולם, אך חברות בישראל הממוקמות במגדלים עוד לא החלו להיערך בהתאם, כך על-פי כתבת תחקיר בעיתון "הארץ".מאז הפיגוע בישראל ובעולם פותחו מאז מספר רב של פתרונות חילוץ מבניינים רבי קומות, כאשר בין הפתרונות הישראליים: שיטת הסנפלינג האישי, שרוולים חסיני אש המשתלשלים מגובה ומאפשרים גלישה החוצה מן החלונות ושימוש במצנחים אישיים. עלויות המוצרים נעות בין 4,000 שקל למוצר בודד למיליון דולר במקרה של מסוק הכולל תא חילוץ. ניתן לרכוש את המוצרים באופן עצמאי או במרוכז על ידי החברות הממוקמות בבניין. "כמות הערכות שאנחנו ממליצים לרכוש משתנה ממשרד למשרד", אומר שי מרין מחברת מוסרות טכנולוגיה שפיתחה ערכת חילוץ, "בדרך כלל מדובר ב-20 ערכות לכל 200 עובדים בעלות של כ-120 אלף שקל". ערכות החילוץ שפותחו אינן מהוות אמנם תחליף לאמצעי הבטיחות החייבים על פי התחיקה הישראלית כמו מדרגות, מדרגות חירום, חדרי מדרגות מוגנים בבניינים גבוהים (כולל דלתות אש), הגבלת המרחקים עד לחדרי המדרגות או היציאות מהבניין, רוחב דרכי המילוט ועוד. יחד עם זאת, ערכות החילוץ יכולות להתווסף לאמצעי הבטיחות החייבים על פי התחיקה במקרה שאותם אמצעים יתגלו בזמן אמת כלא יעילים. אמצעי הבטיחות מפורטים בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תוספת שניה, חלק ג': אמצעי יציאה מבנין (עמ' 56 במסמך שבקישורית), וכן חלק ז': הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב-קומות ולבנינים אחרים (עמ' 91 במסמך שבקישורית). חשוב לדעת כי התקנות נכנסו לתוקפן הרבה לפני שמישהו הכיר את השם אל-קעידה. הערה: בקרוב תתפרסם רוויזיה לתוספת השנייה לתקנות הנ"ל שתתייחס לנושא בטיחות אש ודרכי מילוט. הרוויזיה הזו מתבססת על דרישות ה- NFPA. היא תכלול הוספת דרישות כגון חובת קיומם של חדרי מדרגות מוגנים ופרוזדורים מוגנים, אשר יוגדרו כ"דרכי מוצא בטוחים", שיהיו בהם אמצעי גילוי אש וכיבוי, אמצעים לפינוי עשן, דלתות אש ועוד. דרכי מוצא בטוחים יידרשו בכל מבנה - ולא רק בבניינים גבוהים. ראו ידיעה שפרסמנו בנושא. למרות הצורך הנראה לעין באמצעי חילוץ ועלותם הסבירה יחסית, קשה מאוד למצוא חברות ישראליות שהחליטו להתייחס לאיום ברצינות. רוב הארגונים שאליהם פנו עיתונאי "הארץ" כלל לא הסכימו להתייחס לנושא. האחרים גילו כי הם נוטים להעדיף את השיטות המסורתיות - תרגולות חירום, למשל. נכון להיום, נראה כי האחריות למציאת פתרונות חילוץ ממגדלים תחול בעתיד גם על החברות עצמן. אלא שחיים תמם, מפקח כבאות ראשי, אינו סבור שיש לחייב התקנת פתרונות חילוץ מיוחדים, המבוססים על אמצעים כמו מתקני גלישה, בקומות העליונות במגדלים: "תרדו מכל ההמצאות האלה, אנחנו מתבססים על הגישה האמריקאית, לפיה התשתית של המבנה אמורה למנוע מצב בו אנשים נלכדים במגדל", הוא אומר. לעומתו, שמעון רומח, נציב כבאות והצלה, דווקא מוכן לבחון אמצעי חילוץ חדשים: "גם אם המערכות האלה יצילו אנשים בודדים ממוות, הן שוות בדיקה", הוא אומר, אך מודה שספק אם רכישת האמצעים תהפוך לחובה בכל מגדל. "לתקנה מחייבת כזו יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת", הוא אומר, "בנוסף, עד היום לא מצאתי מערכת חילוץ אופטימלית". על עובדה אחת אין ביניהם ויכוח - במקרה הצורך, הסולמות שברשותם יוכלו להגיע רק עד הקומה ה-14. "יש בעולם סולמות גבוהים יותר", אומר רומח, "אך בגלל מגבלות תקציב, לא נוכל לרכוש אותם". ליליאור סבור שההגעה של כוחות החילוץ לקומה ה-14 הוא תרחיש אופטימי מידי שכן, "מה קורה אם אין גישה לרכב שנושא את הסולם, כמו במקרה של הבניין המרובע בעזריאלי? לרוב אפשר להגיע לקומה השביעית בלבד". כיצד נערכים בחברות הממוקמות במגדלים רבי קומות ראו בכתבה המלאה בעיתון "הארץ" . המקור: הארץ (רננה מור). יעוץ מקצועי והפנייה למקורות התחיקה: יצחק קשלס, מחלקת הנדסה, המוסד לבטיחות ולגיהות |