מאת:ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:20/06/2018
בהתקרב הקיץ יש לעורר ולחזק שוב את המודעות והצורך להגנת עובדים מחשיפה לשמש. קרינת השמש בישראל בקיץ היא חזקה והעור הוא איבר העלול להפגע מקרינה זו ובייחוד מהקרינה האולטרה-סגולה המהווה מרכיב בולט בקרינת השמש.
גידולים סרטניים בעור מסוג קרצינומה הם הנפוצים ביותר במדינות שיש בהן אוכלוסיה קוקזית (צבע עור בהיר) רחבה והארעותן נמצאת בעלייה. שלושת הסוגים השכיחים של סרטן העור הם מלנומה, קרצינומה של תאי בסיס (basal cell carcinoma – BCC) וקרצינומה של תאי קשקש (Squamous cell carcinoma). על פי האגודה למלחמה בסרטן אחד מכל שלושה מקרים חדשים של סרטן הוא סרטן עור, כאשר סרטן תאי הבסיס הוא הראשון בשכיחותו והשני אחריו בשכיחות הוא סרטן תאי קשקש. הגורם החשוד העיקרי הוא הקרינה האולטרה-סגולה שמקורה בשמש. בדיווח של רשם מחלות המקצוע בישראל לשנת 2015, מתוך 2,036 מקרים מדווחים של מחלות תעסוקתיות מדווח רק מקרה אחד של סרטן עור והוא מסוג מלנומה ממאירה. הדעה היא כי יש בנושא זה תת-דיווח. מלנומה ממאירה נחשבת כגידול סרטני אלים, שהגורם לה הוא בעיקר הקרינה האולטרה-סגולה ממקורות שונים ואחד הגדולים בהם הוא השמש. סרטן תאי הבסיס של העור מתגלה בעיקר באנשים מבוגרים והוא איטי בהתפתחותו ומתפשט או שולח גרורות רק לעתים רחוקות, אך ידוע כי במצבים מסויימים הוא עלול לגרום לפגיעה באוזניים או באף ואף לאובדן העין אם אינו מטופל ומוסר בשלבים מוקדמים. בשנים האחרונות היתה עלייה משמעותית בסוג סרטן זה ובמקביל גיל החולים יורד. אנשים החשופים לשמש נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בו. סרטן תאי קשקש מסוכן יותר מסרטן תאי בסיס כיוון שהוא גדל מהר יחסית ויש בו סיכון מוגבר לגרורות. גם הוא עלול להגרם מחשיפה לשמש. שכיחות הופעתו מוערכת כאחד מכל חמישה מקרים של סרטן העור והסיכון לפתחו לאורך החיים מוערך בכ- 10%.
חובת הגנת העובדים ומניעת החשיפה לקרינת השמש היא ברורה ועומדת כאחד השיקולים העיקריים במערכת השיקולים הנלקחת לתכנון עבודה בשמש. אולם, היבט מעניין אחר לנושא זה הוא העומס הכלכלי למשק ולפרט והעלות הישירה והעקיפה של מחלות סרטן העור שאינן מלנומה. היבט זה מספק מידע חיוני לפיתוח מדיניות וסדרי עדיפויות למניעה של סרטן עור תעסוקתי ובכלל. הכתבה הנוכחית מביאה מידע על העלות המוערכת באמריקה הצפונית ובעיקר בקנדה.
מוערך שלמעלה מ- 1.5 מיליון עובדים חשופים לקרינה אולטרה-סגולה שמקורה בשמש בקנדה ו- 900,000 מתוכם שוהים למעלה מ- 75% מימי עבודתם בסביבת עבודה חיצונית וחשופים לרמת קרינה גבוהה (6 שעות ומעלה ביום עבודה). בין עובדים אלה ניתן למנות עובדי בנייה, חקלאים, מטפלים בייעור ונוף. עוצמת החשיפה לקרינה תלויה בגורמים שונים וביניהם קו הרוחב הגיאוגרפי, גובה ביחס לפני הים, נוכחות משטחים מחזירי קרינה, רמת האוזון באטמוספירה, דרגת עננות ורמת הזיהום החלקיקי באוויר. אומדנים שנערכו בקנדה לפני כעשור הראו שהעלות הממוצעת במחירים של היום לכל מקרה של סרטן תאי הבסיס הגיעה לכ- 4,000 ₪, כאשר כ- 40% מעלות זו מיוחסים לעלות ישירה שמרכיביה הם טיפול ראשוני ואישפוז במוסד רפואי וטיפול ניתוחי במרפאות חוץ. מבין שני סוגי סרטן העור שאינם מלנומה (BCC ו- SCC), העלות העקיפה של הסוג הקשקשי גבוהה יותר כאשר מחשבים את העלות של הפסד ימי עבודה מתחלואה ותמותה מוקדמת מסרטן זה. אומדן קנדי אחר שכלל גם את רכיב הנכות הגיע לכ- 9,900 ₪ לכל מקרה של סרטן תאים קשקשיים בעור כאשר מרכיב העלות הישירה הגיע לכ- 25% מכך. אומדן העלות למקרה סרטן עור בארה"ב הגיע בשנים האחרונות לכ- 7,000 ₪, כאשר העלות הישירה היתה המרכיב העיקרי. בהערכה זו מרכיבי העלות הישירה היו הוצאות בתי חולים ואישפוז, הוצאות רפואה דחופה, ביקורי ביקורת אצל רופא והוצאות על תרופות. במרכיבי העלות העקיפה נכללו, בין השאר, עלות הזמן שנדרש לביקורים רפואיים, ירידה ביכולת ביצוע עבודה או פעילויות פנאי עקב המחלה, ימי עבודה אבודים, אובדן הכנסות עתידיות עקב תמותה מוקדמת תוך התחשבות בגיל ותוחלת חיים במחלה.
רוב המחקרים שעסקו באומדני עלויות של סרטן עור מחשיפה לשמש לא התמקדו בסרטן על רקע חשיפה תעסוקתית. לאחרונה פורסם מחקר המנסה לאמוד את העלות למשק ולפרט לגבי מקרים של סרטן עור, כאשר בנוסף להערכת עלות ישירה ועקיפה מכליל המחקר מרכיב נוסף של עלות גורמים שקשה להעריכם באופן מוחשי. גורמים אלה נוגעים להשפעת הסרטן על איכות החיים כיוון שהתופעה עלולה להמשך שנים רבות.
נקודת המוצא במחקר למטרת הערכת עלות היתה הארעות מקרים חדשים של סרטן עור (למעט מלנומה) בשנת 2011, המיוחסים לחשיפה תעסוקתית לקרינת השמש. המדגם למחקר נבחר על סמך מספר קריטריונים שהביאו בחשבון את הסיכון היחסי לתחלואה על פי מחקרים אפידמיולוגיים איכותיים, את שכיחות החשיפה לקרינה אולטרה-סגולה באוכלוסיה התעסוקתית שנבדקה, את תוחלת החיים על פי בגיל בו התחילה החשיפה. כמו כן, היה צורך להתחשב בתוחלת החזרה של המחלה לעומת הבראה מוחלטת ממנה. שיקולים נוספים בחישוב העלות הישירה הם דרגת הטיפול וההשגחה הרפואיים בשלבים השונים של המחלה. ארבעה הקריטריונים לחישוב עלות בלתי ישירה היו משך העדרות מעבודה לצרכי טיפול רפואי, הוצאות עקב מצב החולי של החולה (כגון העדרות מעבודה עקב תחושות חולי), הערכת העלות של הפסד עתידי בהכנסות עקב המחלה או תמותה מוקדמת, הפסד כספים עקב איבוד או הגבלת יכולת לפעילויות ביתיות באופן עצמאי. כאמור, מרכיב הערכה נוסף בחישוב הכולל נגע לעלות הנובעת מפגיעה באיכות החיים והפנאי.
ממצאי הערכת העלות של סרטן תאי הבסיס (BCC) וסרטן תאי קשקש (SCC) התבססו על מדגם של 53,700 מקרים חדשים של BCC ו- 18,550 מקרים של SCC. 5.3% מהמקרים של BCC ו- 9.2% ממקרי ה- SCC יוחסו לסרטן עור מחשיפה תעסוקתית לשמש. בחתך גילאים היו שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר ל- BCC ו- SCC, בהתאמה, בקבוצות הגיל 65 – 69 ו- 70 – 74. כיוון שהתפתחות הסרטן היא איטית ראוי לזכור שהחשיפה החלה בגיל מוקדם יותר. שיעור המקרים בקרב גברים במדגם היה גבוה בהרבה מזה של הנשים. עלויות ממוצעות של הפגיעה מסרטן עור לכל מקרה כתוצאה מחשיפת עובדים לשמש מוצגות בטבלה הבאה:
עבור המקרים שתוארו במחקר המדווח בקנדה היה העומס הכלכלי הכולל בש"ח עבור השנה שנבדקה במחקר כ- 110 מיליון ₪. עלויות אלה נמצאו גבוהות ביחס לממצאי מחקרים אחרים באותו נושא. יחס העלות הישירה לעקיפה היה 7:3.
ממצאי המחקר ממחישים את הצורך להגביר את ההגנה על עובדים החשופים לשמש ולצמצם את העומס הכלכלי כתוצאה מתחלואה הקשורה בחשיפה זו. אימפקט הצמצום של עלויות כתוצאה מהפעלת אמצעי הגנה שונים יכול להיות נושא למחקרים נוספים.
מקור:
https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/15459624.2018.1447118