מאת: רון ויזינגר וצוות מחלקת גיהות, המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:04/02/2018
רקע
ענף הבנייה מתאפיין במגוון רחב של סיכונים וגורמי חשיפה, המסכנים את בריאות העובדים. סיכונים עיקריים: גורמים פיזיקליים (רעש וקרינת שמש), גורמי סיכון ארגונומיים (הרמה ונשיאה של משאות) וגורמי סיכון כימיים (אבק סיליקה, מתכות, עץ ומלט). בבנייה עוסקים מגוון רחב של בעלי תפקידים. כל אחד מהם עלול להיחשף למספר רב של גורמי סיכון גיהותיים ובטיחותיים. העובד נחשף הן לגורמי סיכון שהם תוצאה ישירה מפעילותו והן לאלו הנוצרים עקב פעילותם של בעלי תפקידים סמוכים אחרים. ואמנם, גופים בין-לאומיים, כגון ארגון העבודה הבין-לאומי, וגופים לאומיים, כגון הרשות לבריאות ובטיחות תעסוקתית בבריטניה, מציינים את העבודה בבנייה כעתירת סיכונים לבריאות העובדים. גופים אלו מציינים שקיים תת-דיווח ביחס לתחלואה התעסוקתית בקרב עובדים אלו.
במסגרת פעילות גיהות באתרי הבנייה ביקרו גיהותני המוסד לבטיחות ולגיהות במהלך שנת 2017 ב- 370 אתרים. מטרת הפעילות הייתה הגברת מוּדעות המנהלים והעובדים באתרי הבנייה לגורמים מסכני הבריאות, הקיימים בשלבי הבנייה השונים, במטרה למנוע תחלואה תעסוקתית.
לאתרי בנייה כמה מאפיינים ייחודיים:
האופי הדינמי של אתר הבנייה – במפעל, סביבת העבודה ומרבית תהליכי העבודה קבועים. באתרי בנייה סביבת העבודה והתהליכים משתנים בקצב מהיר, על פי שלבי העבודה השונים, כך גם גורמי הסיכון משתנים עם התקדמות שלבי הבנייה.
מודעות לסיכון – המודעות לסיכונים הבריאותיים באתרי בנייה נמוכה, וכך גם האמצעים הננקטים כדי להפחיתם. מאחר שההשפעות הבריאותיות כתוצאה מחשיפה לגורמי הסיכון הגיהותיים מופיעות, בדרך כלל, זמן רב לאחר תחילת החשיפה, קיימת מגמה של התעלמות מהסיכון הבריאותי ותת-הערכה שלו לעומת הסיכונים הבטיחותיים.
אופן העסקת העובדים – הקבלנים והעובדים מתחלפים באתר בהתאם לשלבי הבנייה. רבים מהם הם עובדים זמניים ועובדים זרים ממדינות שונות ולכן השפות הן שונות. עובדות אלו מקשות על העמקת המוּדעות שלהם לסיכוני הבריאות ועל מניעתם, על ביצוע הדרכות והטמעת הסיכונים ועל ביצוע בדיקות רפואיות נדרשות.
התוצאה – ריבוי של תאונות ומחלות מקצוע בתעשיית הבנייה. תת-דיווח ביחס למחלות הקשורות לבריאות התעסוקתית בענף הבנייה.
איפה ביקרנו
במסגרת פעילות גיהות באתרי הבנייה ביקרו גיהותנים ב-370 אתרים, בשלבי בנייה שונים, לפי הפילוח הבא:
הפעילויות העיקריות המתבצעות בכל שלב הן:
חפירות ויסודות - הכנת וביסוס הקרקע, פינוי השטח ממבנים, עצים ומטרדים שונים. חישוף השטח וניקויו ,עבודות עפר. סימון גבולות המגרש ופינות המבנה, סימון וחפירה או קידוח של היסודות. יציקת יסודות הבניין. יציקת רצפת היסוד כולל כל הצנרת שמתחתיה ובתוכה.
שלד - עבודות בניית השלד כוללות עבודות יציקת בטון, איטום מרתפים, רצפות, בניית קירות, בידוד, עבודות הטמעה של מערכות שונות בתוך שלד הבניין. חלק מהקירות בבניין הם חלק מהשלד, חלקם נבנים עם תום השלד. קירות שהם חלק מהשלד נקראים "קירות נושאים" והם הנושאים חלק ממשקלן של התקרות. הקירות הנבנים כחלק מהשלד הם קירות חדרי הביטחון, הממ"דים, פירי מעליות וחדרי מדרגות, הנבנים כיציקת בטון. הקמת תשתיות הבניין כוללת עבודות חשמל, הקמת תשתיות לתאורה, מיזוג אוויר, חימום, מעליות, טלפון, קווי תקשורת, כבלים, מערכת אזעקה ואינסטלציה – תשתית למערכת המים והביוב.
גמר ופיתוח – שלב הגמר כולל מגוון עבודות: ריצוף, טיח חיצוני ופנימי, חיפויי חוץ ופנים, מסגרות פלדה ואלומיניום, התקנת חלונות ודלתות, פרזולים ומעקות, התקנת כלים סניטריים, התקנת ארונות מטבח, ביצוע איטומים, בנייה ואיטום גג, צביעת קירות פנימיים וצביעה חיצונית, התקנת מערכות: סולרית, מיזוג-אוויר, חימום, שאיבה, אזעקה; התקנת דלתות פנים, מעקות, ארונות, שטיחים, פרקט, PVC. ניקיון.
שלב הפיתוח כולל את פיתוח השטח ועבודות בנייה הקשורות בכיסוי האדמה שבבסיס המבנה, גימורים שונים בשטח הבניין, כגון חנייה, פיזור אדמת גן, מערכות השקיה, תאורת חוץ, גדרות, שערים, משטחים, מדרכות, חיבור מים, ביוב וכיו"ב.
מתכונת הביקור
מאפייני הביקור
הביקורים באתרי הבנייה נערכו כביקורים משותפים (מדריך בטיחות ומדריך גיהות). במהלך הביקור סקרנו קשת רחבה של נושאים והתמקדנו בסיכונים הבריאותיים – כל אתר, בהתאם לשלב הבנייה שבו הוא נמצא וסיכוניו.
הביקור באתר כלל:
- הסברים למנהל העבודה באתר לגבי מטרת הביקור ותוצריו – התמקדות בסיכונים העלולים לגרום לפגיעה בריאותית ומתן המלצות למניעה של התפתחות מחלות מקצוע.
- סיור באתר לצורך סריקת גורמי סיכון, העלולים לגרום לפגיעה בריאותית.
- בחינת התהליכים – תנאים סביבתיים, חומרי גלם, תוצרי פליטה, גורמי סיכון ארגונומיים ופיזיקליים.
- בחינת ציוד המגן האישי – נבדק אם נעשה שימוש בציוד מגן אישי לסוגיו. כפפות, מסכות מגן, סינרים, משקפי מגן וכו'. נבדקה התאמת הציוד לתהליך ולחומרים הספציפיים ונבדקה תחזוקת הציוד.
- הדרכה לגבי שימוש נכון בציוד המגן. ניתנה הדרכה בחבישה נכונה של מסכות המגן ואמצעים להגנת השמיעה.
- בחינת פתרונות אפשריים – הוצגו פתרונות ישימים להקטנת הסיכונים.
- הדרכה בעל פה – במהלך הביקור נמסר למנהלים ולעובדים מידע בעל פה לגבי הסעיפים הבאים:
♦ גורמי סיכון שאותרו והשפעתם הבריאותית.
♦ דרכים הנדסיות לצמצום חשיפה, כגון שיטות עבודה נכונות.
♦ הצורך בשימוש בציוד מגן אישי, בהתאמה ובתחזוקה.
♦ דרישות החוק.
דוחות מסכמים
דוחות מסכמים של הביקורים נשלחו למנהלים באתרי הבנייה, מרביתם במייל ומיעוטם בפקס.
הדוחות המסכמים כוללים את הסעיפים הבאים:
טבלה מרכזת - פירוט תהליכים באתר הבנייה, גורמי הסיכון בתהליך, פירוט לגבי פגיעה בריאותית פוטנציאלית מגורם הסיכון.
המלצות מעשיות להפחתת הסיכון - בתהליכים שבהם אותרו סיכונים גיהותיים ניתנו המלצות מעשיות שאפשר ליישמן באתרי הבנייה. ההמלצות מפורטות בהתאם לנושאים השונים: ציוד מגן אישי, מערכות יניקה, אמצעים ניהוליים.
דרישות התקנות ופירוט תקנות רלוונטיות - בכל דוח סיכום ביקור פורטו עיקרי דרישות התקנות וניתנה רשימת התקנות לאתר העבודה על פי הסיכונים הרלוונטים.
ממצאים והמלצות
גורמי סיכון פוטנציאליים באתרי הבנייה
להלן ריכוז גורמי סיכון, שעלולים לפגוע בבריאות העובדים ואותרו באתרי הבנייה שנסקרו. הסיכונים המפורטים הם סיכונים פוטנציאליים (אפשריים), כפי שנצפו במהלך ביצוע הביקור.
גורמי סיכון פוטנציאליים עיקריים באתרי הבנייה שנסקרו, על פי שלבי הבנייה:
גורמי סיכון גיהותיים פוטנציאליים עיקריים, שאותרו באתרי הבנייה, בקרב כלל העובדים שנצפו במהלך הביקורים, הם ארגונומיה (99% מהעובדים), רעש מזיק (90%), רטט (89%) ואבק (בעיקר מלט וסיליקה).
החשיפה הפוטנציאלית לגורמי הסיכון העיקריים של העובדים באתרי הבנייה:
סיכום המלצות עיקריות לגורמי סיכון פוטנציאלים וליקויים שאתרו באתרי הבנייה והמלצות עיקריות לשיפור ומניעה:
| גורם סיכון/ליקוי |
המלצות |
| חשיפה לאבק |
 מעבר לשיטת עבודה רטובה.
שימוש בכלים אשר להם מחוברת יניקה מקומית, כך שאבק נשאב בנקודה שבה הוא נוצר.
שימוש בהגנת הנשימה באמצעות נשמיות אף-פה.
שימוש במשקפי מגן וכפפות (מפולימר בוטילי או ניטרילי) בעבודה במלט (יבש או רטוב).
הדרכת העובדים בשימוש נכון בנשמיות.
שימוש בחומרי גלם ומוצרים בעלי תכולה נמוכה ככל האפשר של סיליקה. |
| חשיפה לרעש מזיק |
רכישה ושימוש בכלי עבודה יוצרי רעש נמוך ככל האפשר.
ביצוע עבודות שבהן קיימת חשיפה לרעש מזיק בנפרד מעבודות אחרות, כך שתימנע חשיפה של עובדים נוספים לרעש מזיק.
שימוש באמצעי הגנה אישית להגנת השמיעה – כגון אטמים ואוזניות. |
| פגיעות שלד-שריר |
תכנון נכון של עמדות העבודה – כך שתקטין האפשרות לפגיעת בשלד-שריר.
מניעת הרמה של משאות כבדים על ידי:
פריקת חומר הגלם קרוב ככל האפשר לעמדת העבודה.
שימוש בעגלות ומריצות לשינוע חומרים ומוצרים.
רכישת אריזות קטנות.
שימוש בידיות נשיאה.
הדרכה בסידור ובארגון הסביבה כדי לאפשר הרמה קרובה לגוף, ללא כיפוף או פיתול.
מניעת עבודה בכיפוף על ידי הקמת שולחנות ארעיים להצבת חומרים בגובה המותניים.
המעברים יהיו רחבים ופנויים.
הרצף ישתמש במגני ברכיים, כדי להפחית עומס ושחיקה של הברכיים.
|
| חשיפה לקרני שמש |
מניעת עבודה בקרינת שמש ישירה, ככל האפשר.
עבודה בשעות שבהן קרינת השמש היא בעוצמה נמוכה יותר: עד שעה 10:00 ולאחר שעה 16:00.
לבישת ביגוד ארוך, שיכסה את מרבית שטחו של העור.
חבישת כובע עם שוליים רחבים.
חבישת משקפי שמש חוסמי קרינת UV.
שימוש בקרם הגנה לעור.
|
| חשיפה לרטט |
כיסאות הנהג בציוד מכני כבד יהיו מצוידים בבולמי זעזועים תקינים.
קיצור של משך חשיפת העובד לרטט (למשל, רוטציה בין העובדים).
בעבודה בכלים ידניים רוטטים – שימוש בכפפות מפחיתות רטט ׁ(יש להתאים את סוג הכפפות לנתוני הכלים ולסוג הפעילות הנדרשת).
שמירה על ידי העובד חמות ויבשות.
הדרכת עובדים בשימוש נכון במכשירים רוטטים למניעה של חשיפת יתר.
שימוש בכלי עבודה ידניים מופחתי רטט.
|
| חובת ביצוע הדרכה של עובדים |
לבצע הדרכות לכל עובד חדש, ואחת לשנה לכל העובדים, בנושאי בטיחות וגיהות, בהתאם לנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה, מסירת מידע והדרכת עובדים.
הדרכת עובדים בסימנים ראשוניים לפגיעות בריאותיות תעסוקתיות ועידודם לדווח ולהפנות לרופא תעסוקתי, במידת הצורך.
|
חובת ביצוע סקר מקדים וניטור סביבתי תעסוקתי;
ביצוע בדיקות רפואיות תעסוקתיות |
ביצוע סקר מקדים וניטורים לגורמי סיכון, בהתאם לממצאי הסקר.
ביצוע בדיקות רפואיות תעסוקתיות לעובדים, בהתאם לתוצאות הניטור ותקנות הבטיחות בעבודה.
|
סיכום
סיכום עיקריים
סיכונים עיקריים משותפים לכל בעלי המקצוע בכל שלבי הבנייה כפי שאיתרנו הם: ארגונומיים, רעש מזיק, רטט וחשיפה לאבק (בעיקר מלט וסיליקה).
פערים
- בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, תקופתיות, אינן מתבצעות באופן סדיר כנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה.
- עובדים באתרי בנייה אינם נשלחים באופן סדיר למרפאות התעסוקתיות לשם ביצוע בדיקות רפואיות, כנדרש בתקנות הבטיחות בעבודה.
- ההשקעה בפתרונות הנדסיים, דוגמת יניקות מקומיות בצמוד לכלי עבודה להפחתת החשיפה לאבק, כמעט שאינה קיימת.
- עובדים באתרי בנייה אינם מקבלים הדרכות בנושאים שקשורים לבריאות תעסוקתיית.
- באתרי הבנייה אין גיליונות בטיחות של החומרים שבשימוש, למרות התקנות המחייבות זאת.
- מוּדעות העובדים והמנהלים באתרי הבנייה לסיכונים גיהותיים נמוכה מאוד.
- באתרי הבנייה, השימוש בציוד מגן אישי מהווה קו הגנה עיקרי מפני חשיפה. בחלק מאתרי הבנייה, כתוצאה מחוסר ידע, לא משתמשים או נעשתה בחירה שגויה וציוד המגן האישי שבו משתמשים איננו מתאים להגנה יעילה בפני גורם הסיכון. לדוגמה, שימוש במסכות המתאימות להגנה בפני אבק, כהגנה בפני אדים של ממסים אורגניים.
ומה בהמשך?
מדרכי המוסד ימשיכו להסביר ולהדריך בנושאי הבריאות התעסוקתיית תוך שימוש ב: