מאת: ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:07/01/2018
כושר הבידוד התרמי הגבוה (חורף וקיץ) והולכת החום הנמוכה של פוליאורתן מוקצף הופכים אותו לאטרקטיבי לבידוד מבנים. תכונות נוספות המהוות יתרון בשימוש בו כחומר מבודד תרמי הן קליטה נמוכה של לחות, יעילות בידוד גם כאשר לשכבת הבידוד עובי קטן, חוזק מכני ויצירת שכבת בידוד רצופה ללא רווחים או נקודות ריקות. כמו כן, תכונות הזרימה שלו בעת התזתו מאפשרות למלא חללים בעלי גיאומטריה שונה ובין קירות כפולים. כיסוי שטח ע"י הקצף הוא מהיר ולכן מביא לחסכון בזמן עבודה ובעלויות. יש הטוענים ששימוש בפוליאורתן מוקצף לבידוד בא במקום משאבי בידוד טבעיים ובכך תורם לשימור משאבים אלה בסביבה.
כמו בכל עבודה בתהליכים בהם משתמשים בחומרים כימיים גם ליישום של פוליאורתן מוקצף במבנים יש היבטים של בטיחות ובריאות תעסוקתית ומאמר זה מסכם הנחיות לפרקטיקה מיטבית בעת יישום והתזת הפוליאורתן, שמטרתה לצמצם ככל האפשר ליקויים בטיחותיים וסיכונים בריאותיים לעובדים לטווח קצר וארוך ולאפשר את ביצוע הפעולה באופן אפקטיבי ויעיל. הנחיות אלה אינן מונעות את הצורך בהדרכה מתאימה בנושא הן בהיבט הטכני של ישום פוליאורתן מוקצף והן בהיבטי הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ומחדדות את החובה התמידית לפעול על פי הוראות יצרן החומר. ההנחיות מכוונות יותר לשימוש במבני מגורים ומבנים מסחריים.
פוליאורתן מוקצף הוא חומר פלסטי המורכב ממספר רכיבים כימיים, ביניהם איזוציאנטים המופיעים כאחד מהגורמים המזיקים וגורמי הסיכון בתקנות הייחודיות של בטיחות, גיהות ובריאות תעסוקתית במדינת ישראל. מבחינים בשלושה סוגים עקריים של החומר:
1. פוליאורתן בעל צפיפות גבוהה, המשמש לבידוד ע"י מעטפת חיצונית ולגגות.
2. פוליאורתן בעל צפיפות בינונית, המשמש כשכבות בידוד רצופות בחללים פנימיים של מבנה.
3. פוליאורתן בעל צפיפות נמוכה, המשמש גם הוא למילוי חללים פנימיים ובמבנה התאי שלו יש חורים זעירים לשיפור וזירוז הייבוש של החומר ולהגדלת גמישותו.
מערכות ההתזה של הקצף מסווגות למערכת בעלת לחץ גבוה שמשמשת לבידוד שטחים גדולים במבנים חדשים או לשיפוץ קירות וגגות, ומערכת בעלת לחץ נמוך שמשמשת לבידוד שטחים קטנים עד בינוניים וחללים שונים, והיא בד"כ ניידת ונישאת וכוללת מיכלים הניתנים למילוי חוזר של חומר.
אחד השלבים החשובים והמוקדמים באימוץ פרקטיקה מיטבית לשימוש בפוליאורתן מוקצף הוא הדרכת עובדים. תכניות הדרכה ומודולות הדרכה שונות לעובדים ניתנות בקישוריות המופיעות במקור שבתחתית מאמר זה ובהן תכנית הדרכה של הרשות האמריקאית לבטיחות ובריאות תעסוקתית (OSHA) והמרכז לתעשיית הפוליאורתן בארה"ב. הדרכה זו אמורה לסייע במניעת תאונות וחשיפת יתר של עובדים למרכיבים הכימיים של פוליאורתן מוקצף כמו גם מניעת פגמים בתהליך ההתזה של הקצף ואבטחת איכות.
פוליאורתן מוקצף מורכב מבסיס רב-כהלי ומאיזוציאנט הנקרא MDI, שכאמור הוא אחד החומרים המופיע בתקנות הפיקוח על עבודה באיזוציאנטים בישראל. בזמן ערבוב שני החומרים להתפתחות תגובה כימית ביניהם נוצר התוצר הסופי תוך פרק זמן של דקות ומשתחרר גם חום רב במהלך התגובה. אי לכך מרכיב נוסף של הנוהג המיטבי הוא הקפדה על בטיחות אש. שחרור החום הרב הוא אחד הסיבות לאיסור שימוש בבוחשי עץ בתהליך כדי למנוע אפשרות שהעץ ידלק. פוליאורתן מוקצף הנחשף לטמפרטורות גבוהות (מעל C100º) עלול להתפרק ולשחרר חומרים רעילים וביניהם ציאנידים, על כן יש להמנע מחשיפת החומר לחום גבוה.
איזוציאנטים מוגדרים כגורם הסיכון העומד בראש רשימת הגורמים להתפתחות ריגוש יתר (סנסיטיזציה) ואלרגיה. כך גם המרכיב האיזוציאנטי של פוליאורתן מוקצף. יצויין שהמוצר המוגמר מוגדר בד"כ כמוצר אינרטי, אבל השפעות החומרים עלולות להגרם מתהליך הייצור שבמהלכו חומרי הגלם עדיין פעילים. MDI עלול לגרום לגירוי וריגוש יתר של דרכי הנשימה והעור וגם העיניים מושפעות. עבודה ממושכת בחומר לאחר שנגרם ריגוש יתר עלולה לגרום להחמרת המצב ולתגובות אסתמטיות מסכנות חיים. ציוד מגן אישי תוך מתן דגש להגנה עורית ונשימתית כאחד עשוי למנוע חשיפה והתפתחות של ריגוש יתר. גליון הבטיחות, כחומר הדרכה, מציג את ההשפעות המזיקות של רכיבי הפוליאורתן ולכן יש לקראו בעיון לפני השימוש בחומר. הבסיס הרב כהלי של הפוליאורתן מכיל גם תוספים שנותנים למוצר תכונות רצויות. תוספים אלה כוללים חומרי ניפוח כגון פחמן דו חמצני, קטליזטורים של התהליך, מעכבי בעירה של פלסטיק וחומרים פעילי שטח. תוספים אלה עלולים לגרום לגירוי של דרכי הנשימה, העור והעיניים. ההגנה האישית צריכה להתאים גם כנגד התוספים.
הנוהג המיטבי כולל מספר גדול של הנחיות שיש למלא אותן כדי להבטיח עבודה בטוחה בעת התקנת בידוד מפוליאורתן מוקצף. להלן מספר נושאים הנוגעים לבריאות תעסוקתית ולבטיחות ושעבורם ניתנות הנחיות במסמך ההנחיות:
- הגנה מחשיפה – עדיפות צריכה להנתן לאמצעי הגנה הנדסיים ואיוורור בטרם פונים לציוד מגן אישי. בעת יישום הקצף בתוך מבנים יש להשתמש באמצעים אישיים מספקי אוויר כגון ברדס מחובר לקו אוויר, או מסיכה מלאה מחוברת לגליל אוויר נישא, ובעת עבודה בשטח חיצוני ניתן לעתים להסתפק במסכות מתאימות. בחירת הציוד להגנה נשימתית צריכה להיות בהתאם ללוגיקת החלטה ובהתאם לרמות החומרים באוויר שנמדדו ע"י ניטור סביבתי-תעסוקתי. לדוגמה, אם ריכוז החומר באוויר גבוה פי 10 ויותר מהרמה המרבית המותרת לחשיפה יש להשתמש לפחות במסכה המכילה מסנן פחם ומסנן חלקיקים ומחוברת למפוח ובוודאי לא בנשמיות חד פעמיות או מסכת חצי פנים. בנוסף להגנה הדרושה לעיניים יש להתקין בקרבת אתר ההתזה עמדה לשטיפת עיניים. ביגוד המגן צריך לכלול סרבלים מחומר בלתי חדיר. כפפות מתאימות הן אלו העשויות מניטריל עבה, ניאופרן, גומי בוטילי או PVC. יש להגן גם על עובדים שאינם משתתפים ישירות בהתזה, אך נמצאים בסמוך אליה.
- הדרכת עובדים הכוללת תקשורת סיכונים – הדרכה זו אינה ניתנת ע"י ממונה בטיחות או גורם מפעלי, אלא ע"י גורמים חיצוניים מקצועיים ומתמחים בנושא.
- עזרה ראשונה – נוגעת לפגיעה בדרכי הנשימה, העור, העיניים ודרכי הבליעה.
- זהירות מלחץ התזה גבוה – לחץ זה עלול לגרום לחדירת החומר מתחת לבגדי המגן ופציעת העור המאפשרת חדירה קלה של החומר לפנים הגוף. יש להמנע ממגע עם הזרם המותז ולהשגיח שצינור ההתזה שלם, ללא עיוותים וקיפולים וללא דליפות.
- עבודה בחלל מוקף – חלק מהחללים שבהם מתבצעת התזה יכולים לענות על הגדרה של חלל מוקף ובמקרה זה יש לבצע נהלי עבודה מתאימים לרבות בדיקת ריכוז החמצן בחלל בטרם עבודה ושינון ויישום נהלי חירום.
- עבודה בגובה – באתרי עבודה כגון גגות ומעטפת מבנה גבוהה קיימת סכנה של נפילה מגובה. יש לנקוט בהוראות, נהלים, אמצעים, ציוד וכו' מתאימים ותקניים למניעת סיכון זה האחראי על מירב תאונות העבודה במגזרי תעסוקה שונים.
- בטיחות חשמל – הימנעות מקרבת החומר לקווי מתח עליים, או על הקרקע, מפסקי בטחון, הארקות (יש לזכור שמיכלים פלסטיים לא ניתנים להארקה), שימוש בכלים ללא ניצוץ במקומות שבהם חומרים דליקים (לרבות חומרי מבנה דליקים).
- בטיחות אש – איסור שימוש במקורות בעירה, אספקת ציוד לכיבוי אש.
- איחסון – הגנה מחום ואש, סוג המיכלים לאיחסון, הגנה ממגע עם מים, חומצות, חומרים קאוסטיים כהלים וחומרים מחמצנים באמצעות הפרדה נכונה באתרי האיחסון. מגע עם החומרים המוזכרים עלול לגרום לתגובה חריפה ונזק כמו גם להיווצרות גזים שעלולים לגרום לפיצוץ. בעניין זה יש לשנן היטב את הסימון והתיוג של החומרים השונים כדי לזהותם ולמנוע מגע של רכיבי הפוליאורתן עימם.
- סילוק פסולת – שאריות רכיבי הגלם לאחר ערבובם מהוות פסולת מסוכנת, אולם במדינות רבות התוצר הסופי המוקצף מוגדר כפסולת בלתי מסוכנת.
- רשימות של הנחיות כתובות ותיעוד – רשימות בשלבי התכנון וההכנה של הפעולות השונות, רשימות תיוג לבדיקת ציוד עבודה, ציוד מגן וכדו'. מסמך ההנחיות מציג רשימת תיוג טובה לבדיקת כל הנושאים הנדרשים למילוי באופן מוקפד בעת התקנת בידוד מפוליאורתן מוקצף.
המסמך המפורט שנבנה עבור בידוד מבנים כולל הנחיות רבות הנוגעות גם להיבטים טכניים של העבודה. כמו כן הוא כולל קישוריות רבות בגוף הטקסט המכוונות את המעסיק והעובד למידע והנחיות רחבים יותר על מנת לבצע את התהליך בבטיחות וגהות מיטביים.
מקור:
https://polyurethane.americanchemistry.com/Spray-Foam-Coalition/Guidance-on-Best-Practices-for-the-Installation-of-Spray-Polyurethane-Foam.pdf