מאת: רינה קנוביץ M.Sc, גיהותנית וסגנית מנהל מחלקת גיהות במוסד לבטיחות ולגיהות
תאריך:08/08/2017
בענף הבנייה מדובר רבות בתאונות קטלניות, כגון נפילות מגובה, ובסיכונים בטיחותיים רבים הקיימים באתרי הבנייה. הסיכונים הבריאותיים הגורמים למחלות בענף זה זוכים להתייחסות ולהיכרות פחותות.
מניתוח נתונים סטטיסטיים, שנאספו בבריטניה בקרב עובדי בנייה בין השנים 2014 ו-2015, עולה תמונה מדאיגה הדורשת התייחסות לא רק לגורמי התאונות באתרי בנייה, אלא גם לסיכונים הבריאותיים. נתוני הסקר כוללים אוכלוסייה של עובדי בנייה (עובדים באתרי בנייה ובשיפוצים) ועובדי הנדסה אזרחית (בניית כבישים, גשרים וכו'). הנתונים הסטטיסטיים מתבססים על דיווחי העובדים.
ימי היעדרות
למרות מספר התאונות הגדול באתרי בנייה, נגרמו יותר ימי היעדרות מהעבודה כתוצאה ממחלות תעסוקתיות – 1.2 מיליון, לעומת 0.5 מיליון ימי היעדרות כתוצאה מתאונות עבודה.
מחלות תעסוקתיות
64% מהמחלות התעסוקתיות שעובדי בנייה דיווחו עליהן הן פגיעת שלד-שריר; 20% מהמחלות קשורות ללחץ וחרדה; 15% הן מחלות אחרות, בעיקר מחלות נשימתיות ופגיעות בעור.
עובדי בנייה לעומת עובדי תעשייה
2% בקרב עובדי הבנייה דיווחו על פגיעות שריר-שלד, לעומת 1.3% עובדים בענפים אחרים. לעומת זאת, רק 0.6% דיווחו על מחלות הקשורות למתח וחרדה, לעומת 1.3% בקרב עובדים בתעשיות אחרות.
0.14% עובדי בנייה דיווחו על מחלות תעסוקתיות נשימתיות, לעומת שיעור קטן בהרבה בשאר הענפים – 0.08% בלבד.
מחלות תעסוקתיות נוספות שנפוצות בקרב עובדים בענף הבנייה הן סרטן תעסוקתי ודרמטיטיס.
סרטן תעסוקתי
במחקר מקיף, שנערך בבריטניה בשנת 2005 וממצאיו מצוטטים במחקרים עכשוויים, נבחנו מספר מקרי מוות מסרטן וגורמיו. במחקר נקבע שאחוז מקרי המוות מסרטן שמקורם בחשיפות תעסוקתיות עומד על 5% מכלל המקרים. 8,000 מקרי מוות בשנה היו כתוצאה מסרטן תעסוקתי. 3,700 (46%) ממקרי המוות היו בקרב עובדים מענף הבנייה. מרבית המקרים נגרמו כתוצאה מחשיפות תעסוקתיות בעבר לאסבסט (2,600 מקרים) ולסיליקה (600 מקרים).
במחקר נבחנה גם ההתפלגות של מספר מקרי התחלואה בסרטן תעסוקתי ועולה תמונה דומה. מתוך 13,600 דיווחים שהתקבלו בשנת 2004 על תחלואה בסרטן תעסוקתי, 5400 (40%) מהם היו עובדים מענף הבנייה, 2,800 מקרים מיוחסים לחשיפה בעבר לאסבסט, 700 לחשיפה לסיליקה, 800 מקרים לקרינת שמש ו-500 לתוצרים של זפת.
מחלות עור תעסוקתיות
בשנים עברו דווח שמספר מקרי מחלת העור קונטקט דרמטיטיס גדול יותר בקרב עובדי בנייה לעומת עובדים בענפים אחרים. הדבר נבע בעיקר מהכרומטים במלט. בשנים האחרונות, כתוצאה מהגבלת כמות הכרום במלט, פחת מספר מקרי הקונטקט דרמטיטיס בקרב עובדי הבנייה. הקטנת כמות הכרום במלט אכן מפחיתה התפתחות של דרמטיטיס אלרגי, אך עדיין קיים סיכון של דרמטיטיס איריטנטי, הנובע מהקורוזיביות של המלט ומהשפעתו המכנית על העור.
הסיכון להתפתחות מחלות תעסוקתיות בקרב עובדי בנייה גדול והסיבות לכך רבות:
סביבת האתר – בניגוד למפעל הנמצא במקום קבוע, אתרי הבנייה מוקמים בסביבות משתנות ובתנאי שטח שונים, ולכן הסיכונים משתנים.
אופיו הדינמי של אתר הבנייה – סביבת העבודה ומרבית תהליכי העבודה במפעל קבועים. סביבת העבודה ותהליכי העבודה באתרי בנייה משתנים בקצב מהיר על פי שלבי העבודה השונים.
תת-הערכה לסיכון – המודעות לסיכונים הבריאותיים באתרי בנייה נמוכה, ובהתאמה גם לאמצעים שיש לנקוט כדי להפחיתם. הפגיעה הבריאותית מתפתחת במרבית המקרים רק לאחר שנים של חשיפה. תוצאות החשיפה הבריאותית אינן באות לידי ביטוי מידי, לעומת הסיכונים הבטיחותיים הרבים שפגיעתם מידית ותוצאותיהם חמורות. כיוון שכך, קיימת מגמה של ביטול הסיכון הבריאותי ושל תת-הערכה שלו לעומת הסיכונים הבטיחותיים.
אופן העסקת העובדים – חלק גדול מהעובדים הוא עובדי חברות כוח אדם, עובדים זמניים או עובדים זרים הבאים לתקופות עבודה קצרות. קשה לבצע בהם מעקב רפואי תקופתי.
מקור: