תשובת השבוע ממרכז המידע 21.09.08
השאלה:
מהו התקן המותר לגבי פליטת פורמלדהיד מארונות מטבח?

הבדיקה המתבצעת במכון התקנים בעץ קובעת את תכולת הפורמאלדהיד בעץ והשוואתה לתקן הנוגע לעץ עצמו. אין קשר בין בדיקה זו והתקן לתכולת פורמאלדהיד בעץ לבין התקנים שנקבעו לחשיפה תעסוקתית של עובדים באוויר או לחשיפה של הציבור הרחב לפורמאלדהיד באוויר. אם נפלט פורמאלדהיד מעץ ומגיע לאוויר הוא יגרום לריכוז מסויים באוויר. ככל שכמות הפורמאלדהיד הנפלטת מהעץ גדולה יותר יש סיכוי לריכוז מקומי גבוה יותר של פורמאלדהיד באוויר בסביבה המיידית של הפליטה, אולם למיטב ידיעתנו לא בוסס לכך קשר כמותי. מדידת ריכוז הפורמאלדהיד בעץ נעשית במעבדה יעודית במכון התקנים.

המשרד להגנת הסביבה קבע בתקנות למניעת מפגעים (התשנ"ב) תקן סביבה המגדיר רמה סביבתית מירבית מותרת לפורמאלדהיד באוויר הפתוח וזו עומדת על 0.1 מ"ג/מ"ק שהוא ריכוז שווה ערך ל- 0.008 חל"מ. רמה זו נקבעה עבור פרק זמן של 30 דקות, כלומר אין לחרוג מ- 0.1 מ"ג/מ"ק במדידה על פני 30 דקות. תקן זה נקרא "תקו סביבה" להבדיל "מתקן פליטה" המוגדר כתקן הקובע הגבלה לכמות או ריכוז החומרים המזהמים בגזים הנפלטים ממקורות פליטה אפשריים שהם: ארובות, מתקני אוורור של מפעלים וצינורות פליטה של כלי רכב. הגדרת "תקן סביבה" היא ריכוז המזהם המותר באוויר הפתוח ללא התייחסות לגורם מזהם ספציפי. תקן סביבה נקבע בעזרת המלצות רפואיות מארגונים כגון ארגון הבריאות העולמי ומטרתו לקבוע את הערך המרבי של ריכוז מזהם אשר ימנע ככל האפשר השפעות על בריאות הציבור בכלל וקבוצות סיכון בפרט. מדידה של פורמאלדהיד באוויר הפתוח מתבצעת ע"י בודקים מוסמכים או ע"י נציגים של המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף לתקנים הנ"ל עובדו גם ערכי יחוס סביבתיים ומובא להלן קטע מתוך האתר של המשרד להגנת הסביבה לגבי תקנים אלה. יודגש שתקנים אלה הם תקנים מוצעים לשימוש לתכנון ואינם תקפים עדיין כחוק או תקנה למרות שהמשרד להגנת הסביבה משתמש בה ככלי עזר. ניתן להכנס למסמך ולקרוא על ערכים אלה באתר: www.sviva.gov.il. המסמך נקרא: דין וחשבון הועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באויר.

ערכי ייחוס סביבתיים- ועדה מקצועית בהשתתפות נציגים ממשרד איכות הסביבה וממשרד הבריאות בראשותו של ד"ר שלמה אלמוג מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר פעלה במשך כשלש שנים לגיבוש המלצות לערכי ייחוס סביבתיים לכ- 110 מזהמים הנפלטים ממקורות תעשייתיים בארץ. הבסיס לערכים אלה הוא ערך ייחוס שנתי המבטא את הריכוז המרבי המותר של מזהם מסויים באויר, אשר בחשיפה נשימתית אליו במשך כל החיים לא צפויות להגרם תופעות בריאותיות שליליות לאוכלוסיה, כולל הקבוצות הרגישות שבה.

לגבי חומרים מסרטנים (או החשודים כמסרטנים) ערך זה מבטא את הריכוז המרבי של המזהם שעבורו תוספת הסיכון הצפויה לחלות בסרטן לא תעלה על אחד למאה אלף. הועדה נתנה גם המלצות לערכי ייחוס קצרי טווח אשר חשיפה אקוטית אליהם בתוך פרק זמן מוגדר (בד"כ יממה או שעה) ובתדירות נתונה לא תגרום להשפעות בריאותיות משמעותיות לאוכלוסייה הכללית.

ההמלצות מבוססות על בחינה השוואתית של הערכים שנקבעו בעולם המערבי, בעיקר בארה"ב. דוח סופי של הועדה "ערכי ייחוס סביבתיים בריאותיים למזהמים כימיים באויר", בו הוטמעו הערות הציבור והכולל רקע, מתודולוגיה והמלצות לערכי ייחוס ישראליים התפרסם במרץ 2006.

בכוונת המשרד לאיכות הסביבה להשתמש בערכים אלו ככלי עזר בתהליך קבלת החלטות: אישור ורישוי מתקנים חדשים בתעשייה או הרחבה ושינוי של מתקנים קיימים, בחינת הסיכון הבריאותי לאוכלוסייה במקרה של חשיפה למזהם נתון, ובחינת הצורך בהפחתת פליטות מזהמים לאוויר ממקורות פליטה שונים במידה והריכוזים באוויר יעלו על ערכי הייחוס.


(ד"ר אשר פרדו , 42880)