|
| |||
| ||||
|
1. מעברים בטוחים במקומות עבודה מעוגן בפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל 1970, סעיף 49, סימן ג': בטיחות הגישה והמעבר. " 49. אמצעי גישה בטוחים לכל מקום שאדם צריך לעבוד בו אי-פעם יותקנו ויקויימו ככל שהדבר מעשי במידה סבירה; בלי לגרוע מכלליות הוראה זו - (1) בחדר עבודה יותקנו ויקויימו מעברים נאותים; (2) המעברים בחדרי העבודה ויתר המעברים והמדרגות בבנין יהיו ללא הפרעה של חמרים, חפצים, ציוד או כלים; (3) המקום שבו מבצע העובד את עבודתו יותקן ויקויים במצב בטוח.". אין המחוקק מפרט את האופן בו יש לקיים הפרדה וסימון נתיב המלגזות במפעל וכמו כן את התייחסות למקום מעבר בטוח להולכי רגל. גם ב"תקנות התעבורה" חלק י': "סדרי בטיחות בהפעלת כלי רכב במפעלים" לא מופיעה התייחסות לנושאים אלה. בהעדר תקן המתייחס לסידור מחסן, השיקולים שצריכים להנחות אותנו אמורים לנבוע מאופי העבודה של המפעל, התנועה הפנים מפעלית הן של הולכי רגל והן של מלגזות ו/או כלים אחרים. הערה: במידה ובמחסן מאוחסנים גם חומרים נוספים ש"אינם ניטרליים", מומלץ למצוא להם פיתרון במקום איחסון אחר או לתת מענה באמצעות מרחקי הפרדה ואמצעים נוספים שיתאימו לסיכונים במחסן. 2. מקובל להתחשב בנתונים הבאים בעת תכנון כללי של מחסנים: א. רוחב המעבר החופשי בין שטחי אחסנה, צריך להיות לפחות 1.10 מטר. ב. רוחב הפרוזדור למעבר אדם בין המדפים צריך להיות לפחות 0.75 מטר. ג. בדרכי מעבר לכלי רכב לשינוע פנימי, לרבות מלגזות, יש להשאיר 0.50 מטר מרווח בטיחות משני הצדדים. ד. לאורך המלגזה יש השפעה על רוחב המעבר הראשי. הרוחב הזה צריך לאפשר למלגזה כניסה ויציאה חופשית מהמעבר הראשי למעבר הפנימי. 3. רצוי שמתכנן המעברים במחסן יתחשב בין השאר גם ב: א. מידות ומשקלות של המארזים וצורת אחסונם. ב. פרופיל עבודות השינוע. ג. אמצעי השינוע. (ישראל שרייבמן , 28475) | ||||
