סיווג עובדים עפ"י התחיקה

עובדים בקרינה מייננת הנכללים בהגדרות שבתוספת השלישית, "סיווג עבודה בקרינה מיננת" מחויבים לעבוד עפ"י דרישות תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג - 1992 . ראה תקנה 4.3 סיווג עבודה בקרינה מייננת.

קרינה מיננת - תאור כללי

קרינה מיננת היא קרינה בעלת אנרגיה מספקת כדי להוציא אלקטרונים מאטומים.

אחד ממקורות קרינה זו הם אטומים בלתי יציבים. אטומים אלה הנקראים גם איזוטופים רדיואקטיביים, נעשים יציבים יותר כתוצאה מפליטת חלקיקים ופוטונים בעלי אנרגיות גבוהות (קרני גאמה). תהליך זה נקרא רדיואקטיביות.

דוגמאות לאיזוטופים בלתי יציבים הם: ראדון, רדיום, אורניום, תוריום.

קיימים גם מקורות קרינה רדיואקטיבית הנובעים מבקוע אטום בכור גרעיני המלווה בפליטת קרינות אלפא, בטא וגאמא. קרינות X נובעות מתהליכים שמחוץ לגרעין האטום.

קרינת אלפא - a

חלקיקי אלפא הם חלקיקים אנרגטיים בעלי מטען חיובי, בנויים מאטומי הליום החסרים שני אלקטרונים.

חלקיקים אלו דועכים במהירות ע"י אבוד אנרגיה במעבר דרך חומר. חלקיקי אלפא נפלטים בד"כ מיסודות רדיואקטיביים כבדים כגון: אורניום ורדיום. חלקיקים אלו יעצרו לדוגמא ע"י נייר כמוצג בציור 1 בהמשך. חלקיקים אלה אינם מסוכנים מקרינה חיצונית לגוף, אולם הם מסוכנים אם הם חודרים לגוף ע"י בליעה או נשימה.

קרינת בטא - b

חלקיקי בטא נעים במהירות והנם בעלי מטען חיובי או שלילי. חלקיקים אלה נפלטים מאיזוטופים בלתי יציבים בתהליך התפרקות רדיואקטיבית. חלקיקים אלה נפלטים ממקורות קרינה מלאכותיים או טבעיים כגון: טריטיום, פחמן - 14 .

חלקיקים אלה נעים במהירות והנם בעלי יכולת חדירה לחומרים גבוהה יותר מאשר חלקיקי אלפא. אולם עיקר הסיכון שבהם הוא בבליעה ונשימה, למרות שהם יכולים לגרום גם לנזק מקרינה ממקור חיצוני.

קרינת גאמא - g

כדוגמת קרינת אור וקרינת X, קרינת גאמא מורכבת ממנות אנרגיה המאופיינות בהיותם ללא מסה והנקראים פוטונים.

קרינת גאמא מתלווה לעיתים לקרינת אלפא ובטא. קרינה זו היא חסרת מטען חשמלי ובעלת יכולת חדירה גבוהה. מקורותיה כוללים לדוגמא פלוטוניום – 239 וצזיום – 137. קרינת גאמא חודרת בקלות לתוך גוף האדם ויוצרת סיכונים.

על מנת לחסום קרינת גאמא בעלת אנרגיה גבוהה, נדרשת עופרת בעובי של מספר סנטימטרים, או בטון בעובי מספר מטרים. ראה ציור 1.

ציור 1 - חסימת קרינות אלפא, בטא וגאמא.

קרינת X

קרינת X מורכבת מפוטונים בעלי אנרגיה גבוהה המיוצרים ע"י אינטראקציה בין חלקיקים טעונים לחומר. לקרינת X וקרינת גאמא יש אותן תכונות, אולם קרינת X נוצרת מתהליך שמקורו מחוץ לגרעין האטום, בעוד שקרינת גאמא נוצרת מתהליכים בתוך הגרעין.

בד"כ רמת האנרגיה של קרינת X נמוכה מאנרגית קרינת גאמא. קרינות X שונות משמשות בתעשייה לבחינה, בדיקות , בקרת תהליכים ועוד. אחד השימושים ברפואה הוא השמדת גידולים סרטניים. קרינת X היא קרינה מלאכותית המשמשת בהיקף נרחב של יישומים. מילימטרים ספורים של תריס עופרת יכולים בד"כ לחסום קרינות X ביישומים רפואיים.

קרינה בטבע

קיימת חשיפה לקרינות שמקורן בטבע כגון: קרינה מהשמש, קרינה קוסמית מהחלל, וקרינה מחומרים רדיואקטיביים הנמצאים בכדור הארץ. קרינה משמעותית נפלטת מהאדמה מגז הרדון. קרינה קוסמית מהחלל כוללת קרינת פוטונים ואלקטרונים, קרינת גאמא וקרינת X.

עיקרי החומרים הרדיואקטיביים הנמצאים בטבע כוללים אורניום, תוריום, אשלגן ואיזוטופיהם. חומרים אלה פולטים קרינות אלפא, בטא וגאמא.

קרינה מלאכותית

קיים שימוש גובר בקרינה ברפואה, רפואת שינים, תעשיה, לימוד ומחקר ייצור אנרגיה וליישומים נוספים.

חומרים רדיואקטיביים נמצאים גם במוצרים כגון: גלאי עשן, ציפויי קרמיקה, מקורות קורני אור וכו;

בחלק מהיישומים קימת פסולת רדיואקטיבית או פליטה מבוקרת לסביבה של חומרים רדיואקטיביים.

ציור 2 מציג את התפלגות המקורות השונים של הקרינה בארה"ב . מידע זה הוכן ע"י המועצה הלאומית להגנה מפני קרינה ולמדידות, National Council on Radiation Protection and Measurements – NCRP.

ציור 2 – התפלגות מקורות הקרינה השונים בארה"ב

השפעות בריאותיות של הקרינה

כל האוכלוסייה חשופה לרמה מסוימת של קרינה כרונית (ברמה נמוכה לאורך זמן) וחלק מהאוכלוסייה חשוף גם לקרינה אקוטית (מנת אנרגיה גבוהה בזמן קצר). הסכנה העיקרית בקרינות אלו תלויה בכמות הקרינה שנספגה בגוף ובאיזה רקמות הוא פגעה. הסיכון העיקרי הוא גידולים סרטניים ואו פגיעה גנטית.

מינון גבוה של קרינה יכול לגרום למחלות קרינה שונות ואף למוות תוך שעות, ימים או שבועות מזמן האירוע.

המנה הגבולית לרקמות ולאיברים השונים מופיעה בתוספת השניה לתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג - 1992 "המנה הגבולית לרקמות ולאיברים השונים" .

מקורות:

EPA 402-F-98-009, 010 Ionizing Radiation Series, No.1, 2.

(20820)

מידע נוסף ניתן לקרוא באתרנו, במדור "ספרייה", ללחוץ על "חיפוש בספרייה", ולסמן הנושא "קרינה". להלן קישור ישיר לאחד הפרסומים:

בטיחות בעבודות קרינה

כמו כן, ניתן לפנות לאתרי האינטרנט של ממ"ג ושל אוניברסיטת בן-גוריון, שיכולים להוות כליעזרחשובלממוניבטיחותהעוסקיםבבטיחותקרינה:

אתר בטיחות קרינה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - http://www.bgu.ac.il/radiation

האתרשלהמרכזהארצילבטיחותקרינהשלהמכוןלמחקרגרעיני, נחל שורק - http://www.radiation-safety-soreq.co.il