www.osh.org.il

ספטמבר 2010

 

הטוב הרע והמכוער בחומרי גלם של ננוטכנולוגיה

מאת: ד"ר אשר פרדו *

 

שני חוקרים מבית הספר לרפואה באחת האוניברסיטאות בארה"ב דנו בהיבטים שונים של חומרי ננו שהם חומרי גלם מהונדסים בתחום הננוטכנולוגיה, בכנס בטיחות שנערך ע"י האגודה האמריקאית להנדסת בטיחות. החוקרים כינו את ההיבטים "הטוב, הרע והמכוער".

ההיבט הטוב בחומרי ננו מהונדסים הוא ייעודם ושימושם הרחב. תעשיות רבות עתידות להפיק תועלת מפריטים בגודל מולקולרי שירכיבו מתגים מולקולריים, תאים סולריים, פריטי גלם בתחום הטקסטיל והאלקטרוניקה, תכשירים להגנת העור משיזוף וקרינת שמש, נשאי תרופות לאברי מטרה, תכשירי חבישה, רכיבים בהדמייה רפואית ועוד.

ההיבט "הרע" של חלקיקי וחומרי ננו מהונדסים הוא דווקא תכונותיהם ופוטנציאל הנזק הבריאותי שהם עלולים לשאת עקב שטח פניהם הזעיר, ריאקטיביות גבוהה ופוטנציאל טוקסי. חלקיקי ננו מסוגלים, כנראה, לחדור לזרם הדם דרך כלי דם לאחר נשימתם ולחדור דרך ממברנות של תאים. חוקרים אחדים סבורים שהם מסוגלים לחדור גם דרך העור לזרם הדם. עקב אי הוודאות, השוררת עדיין לגבי תכונותיהם והשלכות תכונות אלה על בריאות העובד, לא ברור לחלוטין מה הם אמצעי ההגנה ההנדסיים והאישיים היעילים ביותר כנגדם ואיזו תחיקת עבודה מתאימה בהקשר לעיסוק בהם. צוותי בטיחות וגיהות עדיין חסרים את המומחיות והנסיון בהתמודדות מלאה עם חומרי ננו.

ההיבט "המכוער" של חלקיקי וחומרי ננו מהונדסים הוא עצם אי הוודאות בפוטנציאל הנזק הבריאותי שלהם והשאלות הרבות שבהם מתחבטים חוקרים וקובעי מדיניות גם לגבי היבטי בטיחות, בריאות וגיהות תעסוקתית.

חוקרים פיתחו קוד סיכון למטרת תקשורת סיכונים בחומרי ננו מהונדסים, המכיל ארבע קבוצות סיכון כלהלן:

א.    חומרי ננו שטמון בהם סיכון מועט או לא טמון בהם סיכון כלל.

ב.    חומרי ננו מורחפים בנוזל או תווך מורכב. עבור חומרים בקבוצה זו נדרש מנדף כימי או ביולוגי וציוד בסיסי להגנה אישית. אין לעבוד בהם על שולחן עבודה גלוי.

ג.     חומרי ננו יבשים שיש מידע מוגבל לגבי הסיכון הבריאותי מהם. עבור קבוצה זו נדרשת הגנה הנדסית הכוללת מנדף ביולוגי מדרגה גבוהה (IIB2, IIB3, III) , כפפות ניטריל כפולות וסרבלים מבד לא ארוג.

ד.    חומרי ננו שחשודים כבעלי סיכון מוחשי תעסוקתי וסביבתי. ההגנה באמצעי מגן הנדסיים ואישיים היא בהתאם.

מספר עבודות שפורסמו לאחרונה באוסטרליה ע"י סוכנות סטטוטורית עצמאית בשם SafeWork Australia, שמטרתה לפתח דרכים לצמצום סיכוני בריאות ובטיחות תעסוקתיים, בדקו דרכים לצמצם את הסיכון מחשיפה לחומרי ננו בתהליכי ננוטכנולוגיה. חלק מהעבודות בדקו שתי דרכים, הנמצאות בשימוש באוסטרליה, להתמודד עם הסיכון:

  • הכנסת תחליפים לחומרי גלם.
  • שינויים בתהליך או בייצור.

שיטות להקטנת פוטנציאל הרעילות של חלקיקי ננו וחומרי ננו מהונדסים כוללות גם שינוי שטח פני החלקיק, בקרה על גודל החלקיק, הוספת קבוצה כימית פונקציונלית למולקולת החומר.

מחקר אחר בדק את היישומיות של תקני חשיפה ושל מודל "רצועות הבקרה" בתכנון הגנה בפני חומרי ננו. הממצאים העיקריים במחקר זה היו:

  • יש צורך לקבוע רמות חשיפה מרביות ייעודיות לקבוצות חומרים שונות תוך נקיטה בתפיסה של זהירות מונעת.
  • ניתן להפוך את הרמות הייעודיות לתקנים לאומיים לאחר שיתקבלו נתוני מדידות והערכת סיכון נוספים.
  • ניתן להשיג רמות חשיפה נמוכות מהרמות המרביות הייעודיות באמצעי הגנה הנדסיים.
  • מודל "רצועות הבקרה" יכול לשמש ככלי עזר בהחלטה על אמצעי מגן מתאימים לעבודה בחלקיקי ננו (ראה אחת הכתבות הקודמות בעלון האלקטרוני).
  • יש להשתמש במודל "רצועות הבקרה" במשולב עם תקנות קיימות לבטיחות ובריאות.

שילוב השימוש בתקנות ורצועות בקרה תואם גישה של זהירות מונעת בטיפול בחומרי ננו שהידע על הסיכון שלהם מוגבל.

סוכנות SafeWork פרסמה גם מדריך לטיפול בחומרי ננו מהונדסים, שניתן לשימוש ע"י ארגונים וע"י הרגולטור. מדריך זה מכיל גם שיטות הגנה וניהול סיכונים בתהליכי ננוטכנולוגיה.

 

* ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, עפ"י

http://ehstoday.com/industrial_hygiene/news/nanomaterials-good-bad-ugly-8223/index.html

http://ehstoday.com/international/news/safe-work-australia-nanomaterial-exposure-6121/index.html