פגיעה חריפה מחומרים להדברת זיהום מיקרוביאלי במוסדות רפואיים מאת: ד"ר אשר פרדו *
חומרי חיטוי ועיקור להשמדה או דיכוי של צמיחת מיקרואורגניזמים מזיקים נמצאים בשימוש כדי למנוע העברה של גורמי מחלות ממשטחים מזוהמים. מסתבר שחומרים אלה גורמים לאפקטים אקוטיים בקרב אוכלוסיית העובדים המשתמשת בהם. המרכז למניעת מחלות בארה"ב בדק את מאפייני החשיפה לחומרים אלו במוסדות רפואיים במספר מדינות בארה"ב לתקופה 2002 -2007. במוסדות רפואיים בלבד דווחו כ- 400 מקרים במשך 5 שנים במדינות הנ"ל, שהאוכלוסיה העובדת בהן מסתכמת בכ – 34 מילון עובדים. כ- 5000 מוצרים להדברה מיקרוביאלית רשומים בסוכנות להגנת הסביבה (EPA) בארה"ב ו- 60% מהם מכוונים לחיטוי ועיקור מיקרואורגניזמים מדבקים במוסדות רפואיים. הסיכונים הבריאותיים מחומרים אלה ידועים, אך עובדה זו אינה מונעת מעובדים מלהפגע מהם. רוב הנפגעים במוסדות הרפואיים (73%) היו בקבוצת הגיל 25 - 54 שנים ובחלוקה מגדרית, רוב הנפגעים הן נשים (82%). בחלוקה לסוגי תעסוקה במוסדות הרפואיים היתה שכיחות גבוהה של פגיעה (24% מהמקרים) בקרב עובדי נקיון ואחזקה, ושכיחות בולטת (16% מהמקירם) בקרב אחיות וכוח עזר רפואי. רוב הפגיעות ארעו בבתי חולים (67%). מוסדות אחרים בהם דווח על פגיעות מהחומרים המדבירים הם קליניקות רפואיות ודנטליות (16%), מוסדות סיעודיים (10%) ןמרפאות, מרכזי דיאליזה ומעבדות. החומרים הפעילים בחומרי החיטוי וההדברה שגרמו לרוב ההשפעות האקוטיות היו תרכובות אמוניום רבעוני (38% מהמקרים), גלוטראלדהיד (25% מהמקרים) ונתרן היפוכלוריט (אקונומיקה – 18% מהמקרים). חומרים פוגעים אחרים היו איזופרופנול, חומצה פראוקסי-אצטית, חומרי חיטוי על בסיס פנול ומי חמצן. תרכובות אמוניום רבעוני משמשות לחיטוי משטחים או ציוד רפואי שבא במגע עם העור (כגון שרוול מד לחץ דם). גלוטראלדהיד משמש לחיטוי ציוד רפואי רגיש לחום (כגון אנדוסקופ) ונתרן היפוכלוריט משמש לחיטוי רצפה ושירותים כמו גם טיהור שפך של דם. סוגי הפגיעות בשכיחות הגבוהה ביותר היו פגיעות עיניים (55% מהמקרים), כאבי ראש וסחרחורות, גירוי דרכי הנשימה עד קוצר נשימה, גירויי עור, דרכי עיכול ומערכת קרדיווסקולרית. על אף האחוז הגבוה של פגיעות בעיניים, רק 15% מתוך נפגעי העיניים דווחו על שימוש בהגנת עיניים בעת העבודה. נתון זה מקבל ביטוי חמור עוד יותר בהתחשב בעובדה שרוב הפגיעות נבעו מהתזה ושפך של החומרים המופיעים בפורמולציות כנוזלים, תרסיסים, אבקות מרוכזות וגזים. לעומת הגנת העיניים, היה השימוש באמצעי מגן אחרים כגון חלוק וכפפות נפוץ יותר (74% מהמקרים) ורק 5% מהנפגעים דווחו שלבשו מסיכה כירורגית בעת השימוש בחומרים. מסיכה זו אינה מהווה אמצעי מגן יעיל ומתאים להגנה מחומרים להדברה מיקרוביאלית. עוצמת הפגיעות ברוב המקרים היתה ברמת חומרה נמוכה (85% מהמקרים), ו- 14% מהנפגעים חוו פגיעה בינונית עד חמורה, ביניהם החמרה של מקרי אסתמה לדרגה של התקף קשה. שני נפגעים הושפעו בדרגה חמורה מאד. הפגיעות גרמו לאישפוזם של 2% מהנפגעים ולהעדרות של יום עבודה אחד ב- 17% מהמקרים. מקרה מוות אחד של עובדת מכבסה במוסד סיעודי ארע כאשר העובדת שאפה במשך 10 – 15 דקות אדי חומר הלבנה שמקורם היה מדלי פתוח שהיה סמוך למייבש חם. על אף הסבירות הגבוהה של פגיעות קלות וזמניות, יש לזכור שבמוסדות רפואיים שכיחות האסתמה בקרב עובדי מוסדות אלה גבוהה כמעט פי שניים בהשוואה לאוכלוסיה העובדת הכללית (6% לעומת 3.7%), ועל כן חשיפה לחומרי הדברה מיקרוביאלית מגרי נשימה עלולה להחריף מצבים אסתמטיים בקרבם. נקודה נוספת להדגשה היא שמקור הדיווחים בארה"ב הוא רישומים מתביעות עובדים לפיצוי על פגיעות אלה, כך שלמעשה שכיחות הפגיעות עלולה להיות גדולה יותר עקב מקרים רבים של אי-דיווח. ניתן לשער שתמונת המצב בארה"ב דומה למתרחש במדינות מערביות אחרות, לרבות ישראל. ניתן לצמצם את הפגיעות מחומרי חיטוי ועיקור בעובדי מוסדות רפואיים ע"י החלפת חומר מסוכן בחומר בעל סיכון נמוך, פרקטיקות עבודה בטוחות, ישום אמצעי מגן הנדסיים (כגון איוורור מקומי ו- 10 החלפות אוויר בשעה לעמדת עבודה בגלוטר אלדהיד) ואישיים, חינוך העובדים לגיהות ולבטיחות והדרכה ותקשורת סיכונים אפקטיבית.
* ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, עפ"י http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm5918a2.htm
|
