מוסדות סיעודיים - סיכונים בטיחותיים ובריאותיים מאת: ד"ר מירב פז *
מוסדות סיעודיים/בתי אבות שונים ממקומות עבודה אחרים בהיותם לא רק מקום עבודה אלא גם מקום מגורים. מנהלי בתי אבות צריכים לשמור על הבריאות הבטיחות והרווחה של עובדיהם, החוסים בהם וכן של מבקרים במוסד. במוסדות סיעודיים קיימות סוגיות בטיחות ובריאות השכיחות גם במקומות עבודה אחרים כגון: טיפול והזזה, מעידות והחלקות, חומרים מסוכנים, אש ועוד, לצד סיכונים ספציפיים יותר (לדוגמא: זיהומים, גזים רפואיים, תוקפנות ואלימות) שיש לקחת בחשבון. קיימים משתנים נוספים שהם בעלי השלכות על הבטיחות והבריאות במוסדות אלו, לדוגמא: השימוש הנפוץ בעובדים זמניים. גילם ו/או מצבם הבריאותי של החוסים הוא הגורם לכך שהם יהיו פגיעים יותר, או שהשלכות חשיפתם לסיכון זה או אחר תהיינה חמורות יותר. מוסדות סיעודיים צריכים לענות על כל דרישות חוקי הבטיחות והבריאות וכן לעמוד בנהלים ובסטנדרטים של משרד הבריאות. להלן נדון בסיכונים העיקריים במוסדות הסיעודיים.
זיהומים סיכון ביולוגי ידוע בעבודות שירותי הבריאות הוא חשיפה לדם ונוזלי גוף ומכאן לזיהומים שונים. כל השוהים במוסד: עובדי הצוות הרפואי, התחזוקה, החוסים והמבקרים עשויים להיות חשופים לזיהומים. חשיפה יכולה להיות דרך דקירה של העור ממחט של מזרק, מגע עם שפך דם/קיא/שתן, מצעים/בגדים מלוכלכים, מגע במשטח מזוהם, או טיפול בפסולת רפואית מזוהמת. ההתייחסות צריכה להיות שכל נוזלי הגוף מידבקים. אמצעי מניעה להפצה אפשרית של זיהומים הם: § מסירת מידע והדרכת העובדים כולל ציון פעילויות בסיכון גבוה ואמצעי מניעה אפקטיביים. § קיום נוהל "טיפול בזיהום" שמכסה את רוב הזיהומים השכיחים ונהלי עבודה בטוחים למניעה/שליטה בהם. § יש לכתוב נהלים לטיפול בפסולת רפואית. פסולת זו (הכוללת בין היתר חלקי לבוש מלוכלכים, רפידות בריחת שתן, אביזרים חדים דוגמת מחטים) צריכה להיות מחולקת ומאופסנת במכלים ייעודיים סגורים ומאובטחים ולהיות מנוהלת על פי החוק ודרך חברת סילוק פסולת מוכרת. § שמירה על אמצעי היגיינה כגון שטיפת ידיים על בסיס קבוע ואכילה/שתייה רק במקומות המיועדים לכך. § שמירה על הניקיון וחיטוי אזורים מזוהמים. § שימוש בציודי מגן (כפפות, חלוקים וכד') וכיסוי חתכים/פצעים בכפפות חד פעמיות, תחבושות או פלסטרים עמידים במים. § סוכנות בטיחות החולה הלאומית הבריטית (NPSA) פיתחה שיטת קודי צבעים. סימון הציוד וחומרי ניקוי בצבעים מסוימים על פי אזור השימוש מבטיח שהם לא ישמשו באזורים שונים ובכך מקטין הסיכון להפצת הזיהום. ניתן לעיין בפוסטר של NPSA המציג הנושא. § חיסון העובדים במידת הצורך (לדוגמא במקרה של ריבוי מקרים של הפטיטיס B).
חיידק הליגיונלה - חיידק הליגיונלה מתפתח במקווי מים עומדים, מתמקם במערכות צנרת, מיזוג אוויר וקירור, בריכות הידרותרפיות ועוד ומתרבה בטמפרטורות של 20-45oC. החיידק חודר לגוף האדם דרך האוויר שהוא נושם ועשוי לגרום למחלה דמויית שפעת אך גם לזיהום קשה בריאות ולפגיעה רב מערכתית שעלולה להסתיים במוות. קשישים, מעשנים, אלכוהוליסטים, חולים בסרטן, סוכרת ומחלות נשימה או כליות כרוניות נמצאים בקבוצת סיכון גבוה לחלות במחלה. בדיקה ותחזוקה נכונה של מערכות המים תקטין הסיכון להפצת המחלה. ניתן לעיין במאמר בנושא מאת ד"ר איתן ישראלי וינינה גיטלמן שכותרתו "החיידק לגיונלה כסיכון במקומות עבודה" (בטאון "בטיחות" מס' 263).
חומרים מסוכנים חומרים מסוכנים במוסדות סיעודיים כוללים בעיקר חומרי ניקוי וחיטוי, תרופות וסמי הרדמה ובלוני גז. אחת החששות בהקשר לחומרים מסוכנים היא צריכתם בשוגג על ידי חוסים במחשבה שאלו משקאות או טעות בחלוקת התרופות (סוג ו/או כמות); מהלכים המובילים פעמים רבות לתוצאות בלתי הפיכות.סיכונים כימיים קיימים גם בחשיפה של העובדים לחומרים מסוכנים (ולעיתים בדרך עקיפה – לדוגמא התפתחות אלרגיה ללטקס בשל חשיפה ללטקס טבעי הנמצא בכפפות בהם משתמשים העובדים). על האמצעים להקטנת החשיפה או השלכות החשיפה לחומרים המסוכנים אפשר למנות: § ריכוז החומרים המסוכנים בארונות נעולים ואי השארתם של חומרי הניקוי ללא השגחה בזמן הניקיון. § החלפת כימיקלים מסוכנים בתחליפים פחות מסוכנים. § קבלת גיליונות בטיחות של החומרים המסוכנים מהספק ולימוד הסיכונים והנחיות העבודה הבטיחותית עם חומרים אלו. § הדרכת העובדים בסיכונים אפשריים בעבודה עם חומרים מסוכנים כולל תגובות אפשריות בערבוב בין חומרים ונהלים לטיפול בשפך. § שימוש בציוד מגן והדרכת העובדים בבדיקת תקינותם. § נהלים להבטחת כתיבת מרשם, אחסון וחלוקה בטוחים של תרופות וכן הדבקת תוויות ברורות על כל אריזה של חומר מסוכן. § הדרכת העובדים בזיהוי סימני אלרגיה ללטקס וקביעת מדיניות מתי יש להשתמש במוצרים המכילים לטקס ומהם התחליפים למוצרים אלו. § גזים רפואיים – שימוש בגלילים קטנים וקלים ובעגלות יד לצורך העברתם. אחסון הגלילים בצורה מאובטחת במקום מאוורר היטב ומשולט. מניעת מגע של שמנים/גריז (כולל קרם ידיים וג'לים כהליים) עם ווסתי גלילי חמצן. הדרכת העובדים בנהלי העברה, טיפול, אחסון וטיפול בזמן שריפה של בלוני גז.
החלקות, מעידות ונפילות סיכוני תאונות דוגמת החלקות, מעידות ונפילות, קיימים הן לאוכלוסיית העובדים והן לאוכלוסיית החוסים (במיוחד אלו בעלי תנועה מוגבלת וכן חוסים לקויי ראיה). דוגמאות לליקויים שצריכים להיות מטופלים: § חוטי חשמל משתרכים מציוד חשמלי § מכשולים שהושארו במסדרון או ברחבי המבנה § רצפות חלקות, רטובות, מחצלות רופפות, שטיח שקצהו מורם , רצפות לא בטוחות באזורים עם סיכון גבוה כמו אמבטיות § משטחים חיצוניים חלקים או לא אחידים בגובהם § מדרגות מניעת סיכוני תאונות יכולה להיעשות על ידי הטמעת כללי משק בית טובים לדוגמא יש להבטיח שפריטים לא נותרים מפוזרים במסדרונות או בחדרים; כתיבת נהלים שיבטיחו שכל שפך ינוקה מיידית; שימוש בשלטי אזהרה מתאימים; קביעת לוחות זמנים לניקיון והתקנת מעקות לאחיזה במדרגות. משטחים עם חיישן לחץ יכולים להיות מונחים ליד חולים שעשויים לצאת ממיטה לבדם על מנת להזעיק איש צוות במקרה של נפילה. אמצעים נוספים לשמירה על בטיחות ובריאות העובדים והחוסים במוסדות סיעודיים הם ריהוט עם פינות מעוגלות, מנעולים שניתנים לפתיחה מבחוץ, סימון חלונות על מנת שמיקומם ייראה, ושימוש בחלונות עם מגביל פתיחה על מנת למנוע נפילה מהחלון.
טיפול בחפצים והעתקת מקומם פעילות של טיפול והזזה במוסדות סיעודיים נחלקים לשני סוגים: פעילות הקשורה לחפצים דוממים ופעילות הקשורה לטיפול והעברת אנשים ממקום למקום. הגורמים העיקריים שיש לקחת בחשבון בתהליך הערכת הסיכון של כל פעילות הם: § המטען § הפרט § המשימה § הסביבה הערכת המצב ודרכי השליטה בסיכונים יהיו שונים במקרה של פעילות עם חפץ דומם לעומת פעילות המערבת אדם. עם זאת הדרכה היא חלק חשוב בשני המקרים. פתרונות במקרה של העתקה וטיפול בחפצים דוממים כוללים בין היתר כלי עזר מכאניים דוגמת מטפסי מדרגות, שימוש בעגלת יד (לדוגמא לצורך הזזת גלילי גז), חלוקת המטען לחלקים קטנים יותר, קבלת עזרה וכיוב'. במקרה של אנשים יש להעריך כמה החוסה יכול לעשות בעצמו, האם יש ציוד רפואי המחובר אליו (לדוגמא קטטרים), האם הם מטופלים בסטרואידים כך שעורם חשוף יותר לפגיעה במהלך טיפול, האם הם עשויים להתנגד לטיפול. על מנת להקטין הסיכון לנזקי שריר-שלד, כאבי גב וכיוב' יש להשתמש בעזרים לטיפול והעברת אנשים כגון שימוש בסדיני החלקה (sliding sheets), לוח העברהpat boards) ) מנוף הולכה או הרמה עם או בלי ערסל, דיסק מסתובב להושבה של מטופל ממנח שכיבה למנח ישיבה או מסתובב כשמטופל בעמידה ועמידון מסתובב. הדרכת עובדים חשובה מאוד וצריכה להיעשות על בסיס שנתי קבוע על מנת שיוכל להשתמש באמצעים אלו ובצורה נכונה.
אש יש לבצע הערכת סיכוני אש במוסד תוך זיהוי אזורים בסיכון גבוה (כל איזור בו מקורות חום או הצתה הם בקרבה לחומרים דליקים או בעירים) כמו מטבחים, אזורי עישון, מכבסות וחדרי הסקה וסילוק או הקטנה של הסיכונים הנלווים. יש להחליט על תוכנית פינוי שתבטיח כי אנשים יוכלו למלט עצמם בבטחה מהאש. תוכנית זו תכלול אמצעי גילוי ואזהרה לגבי אש, דרכי מילוט ויציאות, מערכת סימונים, שימוש בחומרים מעכבי בעירה (לדוגמא לריהוט ולוילונות) תוך לקיחה בחשבון של יכולת התנועה והליקויים התחושתיים ו/או הנפשיים של האנשים וכן מכשולים אפשריים בדרך (לדוגמא ציוד או כסא כבד שחוסם החדר). יש לקחת בחשבון את קיומו של ציוד חשמלי אישי שהובא על ידי החוסים ותקינותו לא נבדקה וכן צעצועים שעשויים להיות דליקים.
מים ומשטחים חמים טמפרטורת המים החמים ומשטחים חמים דוגמת רדיאטורים מהווים גם כן סיכון במוסדות סיעודיים וכוויות ומקרי צריבה רבים הם ראייה לכך. מנהל הבריאות והבטיחות הבריטי, HSE, ממליץ שטמפרטורת מקורות המים החמים שחוסים יכולים להגיע אליהם (במיוחד אם טבילה של כל הגוף היא אפשרית) לא תעלה על 44oC . במקרה של מקלחות טמפרטורת המים המומלצת לא תעלה על 41oC אמצעים טכניים שונים מאפשרים מפרט זה, לדוגמא: התקנת ברזי ערבוב תרמוסטטיים (TMV)) שמותאמים לצינורות המים החמים בסמוך ליציאת המים ומאפשרים הזרמת מים חמים בטמפרטורה גבוהה מ-50oC (הדרושים על מנת למנוע ליגיונלה במים) אך עם זאת מונעים יציאה עצמאית של מים. רדיאטורים וצינורות מים חמים שעוברים בחדרים צריכים להיות מכוסים או בעלי טמפרטורת משטח נמוכה כנ"ל על מנת למנוע פגיעה במקרה של נגיעה מקרית.
אלימות ותוקפנות חוסים עשויים להראות תוקפנות/התנהגות אלימה בגלל מחלה או תופעות לוואי של תרופות. הדרכת צוות העובדים יעזור לעובד להתמודד עם מקרים כאלו. § יש להדריך צוות העובדים בטכניקות הגנה עצמית כמו גם באמצעים אחרים כגון להבטיח שתמיד יש גישה לדלת או דרך מילוט אחרת, שמירה על קור רוח וניסיון להרגיע ולהפיג אירועים שכאלה. § מודעות לגורמים ולסימנים ראשוניים של התנהגות אלימה. § עבודה בזוגות ומספר מספק של עובדים באופן כללי. § שיתוף וייעוץ של צוות מקצועי לדוגמא מומחה לבריאות הנפש. § תקשורת טובה.
לחץ נפשי בעבודה לחץ נפשי אינו מחלה אך אם הוא נמשך לאורך זמן הוא יכול לגרום לפגיעה בבריאות הנפשית ו/או הפיזית (לדוגמא דיכאון, התמוטטות עצבים, מחלות לב). לחץ משפר את ביצועי העבודה של אנשים מסוימים, אך אם הוא מופרז הוא עשוי לגרום ללחץ נפשי. גורמים העשויים לגרום ללחץ נפשי ושחיקה הם עבודה עם חולים בסיכון גבוה או חולים סופניים ובני משפחותיהם, עבודה לבד, עבודה במשמרות (במיוחד משמשרת לילה), שימוש במקורות וציוד לא מתאים. אנשי ההנהלה וחברים לעבודה צריכים להיות ערים לסימני לחץ אצל העובדים האחרים (שינוי בהתנהגות, אי שקט, עצבנות וכדומה).
מנהלי מוסדות סיעודיים צריכים להבטיח הבטיחות והבריאות של החוסים, צוות העובדים והמבקרים תוך שמירה על דרישות החוק. רבים מהסיכונים ניתנים לשליטה או לסילוק תוך לקיחה בחשבון של יכולת החוסים מבחינה פיזית ונפשית. ביצוע הערכת סיכונים במוסד, קביעת אחראים לבדיקת שינויים נדרשים וביצועם לצד הדרכת העובדים (כולל ההנהלה, העובדים הזמניים והעובדים החדשים) יאפשרו להפוך המידע לנוהלי עבודה בטוחה ולהפוך המוסד למקום בטוח ובריא יותר הן לעובדים והן לחוסים. מומלץ לעיין גם בפרסום של המוסד לבטיחות וגיהות: גיליון מידע על סיכונים תעסוקתיים: אחות – מוסדות/בתי אבות. פרסום זה נותן תמונה כוללת על הסיכונים השונים אליהם נחשף עובד במוסד סיעודי.
The RoSPA Occupational Safety & Health Journal, 40(2), p. 29-34 (2010). Health and Safety in care homes, HSE 2001 . |
