www.osh.org.il דצמבר 2009

גידול בגורמי סיכון כימיים והשפעתם על הבטיחות והבריאות

מאת: ד"ר מירב פז *

על פי סטטיסטיקה שנאספה באירופה, 95.5% ממקרי המוות של עובדים באירופה קשורים למחלות מקצוע, ומתוך אלו כמעט מחצית (74,000 מקרי מוות) מיוחסים לחשיפה לחומרים מסוכנים. נתון נוסף מורה כי מספר מקרי המוות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים גבוה פי 10 ממספר מקרי המוות שהם תוצאה של תאונות עבודה.

החשיפה לחומרים מסוכנים במקום העבודה יכולה להיעשות בעיקר דרך מגע עם העור או בשאיפה ויכולה לגרום למחלות שונות כגון סוגי סרטן שונים, נזק למערכת העצבים המרכזית, הפרעות שקשורות למערכת הנשימה, מחלות עור ומחלות זיהומיות והפרעות ברבייה. הנזק יכול להיגרם מחשיפה בודדת קצרה או מהצטברות החומרים בגוף לאורך זמן.

הסוכנות האירופית לבטיחות ובריאות בעבודה (European Agency for Safety and Health at Work) פרסמה לאחרונה דו"ח הדן בגידול החשיפה התעסוקתית לכימיקלים וחומרים מסוכנים באירופה. הגידול בסיכון הבטיחותי והבריאותי נובע מפיתוח חומרים חדשים או שינוי ההרכב של חומרים קיימים, פיתוח טכנולוגיות ותהליכים חדשים, ממידע מדעי חדש המצביע על חשיפה לגורם מסוים כמסוכן, מעליה במספר האנשים הנחשפים לגורם הסיכון ו/או מגידול ברמת החשיפה. נתוני הדוח מורים כי לפחות רבע מזמן העבודה של כ-15% מהעובדים האירופאים מוקדש לטיפול בחומרים כימיים, 10% שואפים אדים ו-19% מדווחים על שאיפה של אבק, עשן ו/או נדיפים (fumes) במקום העבודה. חשיפה משולבת למספר סיכונים כימיים היא דבר שבשגרה.

כימיקלים שצוינו כבעלי השפעות בריאותיות מזיקות הם:

· פורמאלדהיד (Formaldehyde).

· סגסוגות ניקל.

· בריליום.

· חומרי כספית אורגניים.

· קדמיום.

· אתדיום ברומיד.

· טטרא כלורו אתילן (Tetrachloroethylene).

כמו במדינות אירופה, מערכת התחיקה והתקינה במדינת ישראל הכירה במסוכנותם של חומרים אלו (למעט אתידיום ברומיד). חומרים כימיים רבים נוספים (כגון תרכובות כרום, עופרת, זרניך (ארסן), צורן דו חמצני גבישי, ויניל כלוריד, בנזן, ממסים פחמימנים ארומאטיים מסוימים, איזוציאנאטים) הוכרו בישראל גם כמסוכנים. במסגרת התחיקה נקבעו כללים לגבי רמת החשיפה לחומרים אלו והעבודה איתם.

הדו"ח האירופאי קבע את עשרת הסיכונים הכימיים לעובדים שנמצאים במגמת העלייה המדאיגה ביותר. החשיפה לחומרים המסוכנים בתחומים המפורטים להלן יכולה לגרום לפגיעה בבריאות או נזק אחר לעובד כגון התפתחות מחלות שונות (אלרגיות, אסתמה, אי פוריות, סוגי סרטן שונים ועוד):

1. הערכה וטיפול לקויים של סכנות כימיות במפעלים קטנים עד בינוניים.
2. שכירת שירותי קבלני משנה לביצוע עבודות שונות (לדוגמא לעבודות ניקיון ותחזוקה), שמודעותם והתמצאותם בסיכונים כימיים נמוכה. כמו כן רמת ההכשרה שלהם לעיתים גם היא מוגבלת.
3. שימוש גדל במיקרו ובננו טכנולוגיות. הסיכונים נובעים משימוש תעשייתי גדל בחלקיקי ננו וחלקיקים תת מיקרונים (ultrafine) ופיתוח חומרים חדשים. ננוטכנולוגיה עוסקת בחלקיקים שגודלם קטן מ- 100 ננומטר. הדעה הרווחת היא שהם שונים בהתנהגותם מחלקיקים גדולים יותר. חוסר ידע לגבי תכונותיהם הפיסיקליות, הכימיות והביולוגיות של החלקיקים ורעילותם גורם להערכה נמוכה יותר של הסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים של עובדים החשופים לחלקיקים ולשימוש באמצעי הגנה לא מספקים.
4. גידול בשימוש של שרפי אפוקסי (לדוגמא באתרי בניה, או לבניית כנפיים לטורבינות רוח).
5. חשיפה לחומרים מסוכנים (אבק, רעלנים, מחוללי מחלות) בטיפול בשפכים עירוניים, רפואיים ותעשייתים.
6. חשיפה עורית המובילה למחלות עור – קיים גידול במספר הפגיעות והמחלות העוריות כתוצאה מחשיפה תעסוקתית לחומרים מסוכנים ולא רק של כפות הידיים אלא של חלקי גוף אחרים. רגישות עורית יכולה להיגרם לא רק מכימיקלים אלא מחלבונים המצויים בחומרים טבעיים כמו במקרה של חלבוני IgE המצויים בכמויות קטנות בכפפות גומי טבעי המפודרות בטלק.
7. פליטת נדיפים ממפלט מנועי דיזל (diesel fumes) – הנדיפים כוללים תערובת של גזים, אדים וחלקיקים קטנים רבים, שהעיקרים בהם הם פחמן דו חמצני (CO₂), פחמן חד חמצני (CO), חנקן דו חמצני (NO₂), חנקן חד חמצני (NO) גופרית דו-חמצנית (SO₂) וחומר חלקיקי (Particulate Matter). רמות חשיפה מסוכנות קיימות בענפי תעסוקה שונים כגון חציבה או נהיגת משאיות בעלות הנעת דיזל או מלגזות.
8. איזוציאנטים משמשים בייצור של קצפים גמישים וקשיחים, סיבים, ציפויים אלסטומרים וחומרי בידוד. חשיפה לאיזוציאנטים מתרחשת לא רק בשלב ייצורם אלא גם בשלבי עיבוד של מוצרים (לדוגמא דגרדציה תרמית או כימית של פוליאורתאן המכיל איזוציאנטים. דוגמא נוספת היא ריתוך או השחזה של מוצרים המכילים פוליאורתאן במוסכים). חשיפה יכולה להיעשות בשאיפה או במגע בעור.
9. שימוש בסיבים מינרליים סינטטיים (לדוגמא סיבי פחם/גרפיט, סיבים קרמיים רפרקטוריים(RCFs) . על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי WHO: "סיב הוא חלקיק שקוטרו קטן או שווה ל-3 מיקרומטר ואורכו גדול או שווה ל-5 מיקרומטר ויחס האורך/קוטר גדול או שווה ל-3". סיבים מסוכנים בשאיפה היות והם עשויים לחדור ולשקוע באזור הריאות ולגרום נזק לתאים או לגרום להתפתחות מחלות כגון סרטן. קיים שוני בעמידות הביולוגית של סיבים שונים ולכן גם ביכולת ההצטברות שלהם בריאות ובהשפעות הבריאותיות האפשריות. קיים פיתוח מתמשך של מוצרים סיביים חדשים כמו תחליפים סיביים (חדשים) לאסבסט. חוסר בנתונים טוקסיקולוגיים והשפעות בריאותיות אפשריות של חומרים אלו מעורר דאגה.
10. תעשיית הבניה - חשיפה לחומרים מסוכנים כגון אבק צורן דו חמצני גבישי, אסבסט, אבק עצים, גזי פליטה ממנועי דיזל ואדים ונדיפי ריתוך, שמנים, מוצרי מלט העשויים להכילם כרום (IV). החשיפה בתחום זה היא לרוב למספר גורמי סיכון. כמו כן קיים קושי בהערכת גודל הסיכון וכן בשליטה ברמות החשיפה. בעיה נוספת בתחום הבנייה היא העובדה שאחוז העובדים בעלי הכשרה או הסמכה נאותה הוא נמוך, ולכן המודעות לחשיפה לחומרים המסוכנים, השלכותיה והצורך בפתרונות הוא נמוך.

הנתונים שפורטו במחקר האירופאי מדגישים את הצורך בהתייחסות לבעיית החשיפה התעסוקתית לחומרים מסוכנים, בהעלאת המודעות של העובד והמעביד ובקביעת הנחיות ואמצעי מניעה שימזערו או ישללו הסיכונים. מחקר גדול יותר יחל בהמשך השנה וימשך לאורך 10 השנים הבאות במטרה לחזות סיכוני חשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה כתוצאה מטכנולוגיות חדשות .

* ד"ר מירב פז, PhD הנדסה כימית, מרכז מידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, על-פי:

The RoSPA Occupational Safety & Health Journal, 39(5) p. 9 (2009).

"Expert forecast on emerging chemical risks related to occupational safety and health - European risk observatory report", European Agency for Safety and Health at Work (2009).