מתי יוכרו מקרים של אירוע לב ואירוע מוחי כתאונות עבודה עפ"י חוק המוסד לביטוח הלאומי? מאת: עו"ד תומר בכר *
ישנם מקרים רבים בהם קורה שאדם לוקה באירוע לבבי כלשהו (התקף לב, אוטם שריר הלב וכד') או באירוע מוחי במהלך עבודתו. אולם לא בכל פעם, מכיר באירוע שכזה המוסד לביטוח לאומי, כתאונת עבודה, ורבים מן הנפגעים שלא מצליחים להוכיח את תביעותיהם כנדרש, נותרים ללא כל פיצוי על נזקיהם הגופניים, למרות שבמקרים רבים מדובר בנזקים קשים ביותר ואף מוות. מניסיוננו, למרבה הצער רבות מן התביעות שנדחות ע"י המוסד לביטוח לאומי בשל אירועים שכאלו, יכולות היו להתקבל אילו היו מוגשות בצורה המתאימה וכוללות את המרכיבים הספציפיים הנדרשים על פי החוק והפסיקה. ישנן מספר סיבות עיקריות מדוע מחליט פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעות המוגשות בעקבות אירוע לב או אירוע מוחי. במאמר זה נסקור את הסיבה העיקרית לדחיית תביעות מסוג זה ונציע כיצד ניתן להגדיל את הסיכויים שהתביעות הללו יתקבלו. על פי הקבוע בחוק ובהתאם להתפתחות הפסיקה בנושאים אלו, על מנת שאירוע לב או אירוע מוחי יוכר בתאונת עבודה, חייב התובע להוכיח בראש ובראשונה כי האירוע הלבבי או המוחי, נגרם בעקבות "אירוע חריג" כלשהו או "מאמץ מיוחד" שקרה במסגרת עבודתו. רק אם הוכח שהתקיים אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה, בסמוך לפני קרות האירוע הלבבי או האירוע המוחי, ניתן יהיה לקדם את התיק הלאה בכיוון של הכרה באירוע כתאונת עבודה. ומהו "אירוע חריג" ו"מאמץ מיוחד"? ובכן, הפסיקה הגדירה מספר רב של אירועים אשר יכולים להוות "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד". כך למשל, עומס עבודה חריג בסמוך למועד האירוע הלבבי, ויכוח קולני עם לקוח או חבר לעבודה, פיטורים דרמתיים, האשמות קשות וכד'. חשוב לציין בעניין זה כי עומס ולחץ עבודה מתמשך אינו נחשב על פי הפסיקה כאירוע חריג או מאמץ מיוחד ולכן כל מי שטוען שהוא עובד בעמוס עבודה ולחץ כבד כשגרה במסגרת עבודתו, תביעתו קרוב לוודאי שתידחה, שכן אם הלחץ והעומס בעבודה היה קבוע, לא יהווה לחץ זה "אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" שכן אינו בו כל חריגות. אי לכך, חשוב לזכור כאשר ממלאים את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה של המוסד לביטוח לאומי, לפרט היטב את האירוע החריג אשר קדם לקרותו של האירוע הלבבי או המוחי ולצרף את המסמכים הרלוונטיים. לאחר שהוכר האירוע כ"אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד", יועבר התיק לעיונו של רופא מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי, על מנת שיחווה את דעתו ויענה על השאלה האם יש קשר סיבתי, בין אותו אירוע חריג או מאמץ מיוחד בעבודה שהוכר, ובין האירוע הלבבי או המוחי שנגרם לאחריו. רק אם המומחה הרפואי הנ"ל, יאשר בחוות דעתו, שאכן קיים קשר סיבתי בין אותו אירוע חריג או מאמץ מיוחד ובין האירוע הלבבי או המוחי הנטען, תתקבל התביעה והנזק יוכר ככזה שנגרם כתוצאה מתאונת עבודה. באופן כללי ניתן לומר שתביעות מן הסוג הזה הינן מן הקשות ביותר להוכחה, שכן בדרך כלל קיימים עוד מספר גורמים שונים אצל הנפגע, אשר יכלו להביא לקרות הנזק והאירוע הלבבי או המוחי, מלבד אותו אירוע חריג נטען במקום העבודה. גורמי הסיכון הידועים אשר יכולים להביא להתפרצותו של אירוע לב או מוח הינם בין היתר עישון, יתר לחץ דם, עודף משקל, נטילת תרופות מסוימות, מחלות תורשתיות, גנטיקה וכו'. לכן, נפגעים אשר סובלים מאותם גורמי סיכון שיכולים להביא לאירוע לב או מוח, יתקשו עוד יותר בהוכחת תביעתם להכרה באירוע כתאונת עבודה. מאחר ומדובר לרוב בתביעות בגין נזקים משמעותיים שהותירו נכות גבוהה ואף מקריי מוות, סכומי הפיצויים העומדים על הכף הינם משמעותיים ביותר ויכולים להגיע גם למאות אלפי שקלים. לכן, חשוב לדעת כי לא תמיד ניתן יהיה לתקן טעויות שנעשו ע"י התובע באופן מילוי המסמכים הרלוונטיים המוגשים למוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמא נפגע אשר לא ציין באופן המתאים את התרחשותו של האירוע החריג במהלך עבודתו ולפני קרות האירוע הלבבי או המוחי (כמו גם היעדרם של מרכיבים נוספים בתביעה), יתקשה מאד בשלב מאוחר יותר לתקן את גרסתו החסרה. אי לכך, מומלץ שלא להסתכן בדחיית התביעה ולהיעזר בייצוגו של עורך דין העוסק בתחום ספציפי זה. ייצוג על ידי עורך דין מתאים מהשלב הראשון ולפני הגשת ה"הודעה על פגיעה בעבודה" למוסד לביטוח לאומי, מעלה את סיכויי ההצלחה של תביעות מסוג זה באופן משמעותי ביותר ולעיתים קרובות יכול להוות את ההבדל בין קבלת התביעה ודחייתה.
|
