פגיעת עובד ממכונה מסוכנת: על מחדלו הרשלני של המעביד, אל מול חוסר ההכרה ברשלנות העובד מאת: עו"ד עידן גרושקובסקי*
הקדמה במאמרים קודמים (ראה מאמרים בגליונות 1-3) הראינו עד כמה כבד הוא הנטל על כתפי המעביד (הנקרא לעיתים גם ה"תופס" - כהגדרתו בפקודת הבטיחות בעבודה, תש"ל - 1970), בכל הקשור לשמירה על בטחונו ובטיחותו של העובד. מקרה מאפיין, מענין, נוסף נדון לאחרונה והגיע לידי פסק דין בבימה"ש המחוזי בחיפה – ת.א. (חי') 1039/00 מיכיילוב נ' וולקון בע"מ, כפי שיפרט להלן.
פרטי התיק ביהמ"ש חייב חברה בתשלום פיצוי של למעלה מ- 1/2 מליון ש"ח, לעובד שנפגע בעת שעבד ליד מכונה לייצור בטון. ביהמ"ש הזכיר, שוב, כיצד ניתן, בפעולות פשוטות ולא יקרות, יחסית, למנוע נזק עצום: החברה הנתבעת שם יכולה היתה לרכוש מכונה אשר בצידה מפסק בטיחות שהיה מונע, מניעה מוחלטת, את המשך פעילות המכונה שעה שיד או חלק גוף אחר עובר קו גבול מסויים. יודגש – גם אם לא לרכוש מכונה חדשה, לכל הפחות להתקין את המפסק הבטיחותי הדרוש במכונה קיימת. ביהמ"ש מניח שכיום אין מדובר בחזיון נדיר, ואפילו בשנה בה קרה המקרה – 1995 – כבר ניתן היה למצוא מכונות שכאלו.
טענת המעביד לענין העברת הדרכות לעומת גישת ביהמ"ש לענין רשלנות המעביד ביהמ"ש נזקק לטענה רווחת של המעביד – שערך את הדרכות הבטיחות הנדרשות לעובדים (ראה: תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכה),תשנ"ט – 1999). לטענת המעביד שם, התובע – הוא שצריך להקפיד, בטרם ביצוע פעולה של ניקוי המכונה, או פינוי חומר שנתקע בה - ולהפסיק את פעולת המכונה. ביהמ"ש דחה טענה זאת: כידוע, לפי פסיקת בתי המשפט בישראל, ביחסים בין עובד למעביד, על המעביד לצאת מתוך הנחה כי העובד, לעיתים, אינו פועל בשיקול דעת מלא, לעיתים הוא מנסה להזדרז בעבודתו, כדי לרצות את מעבידיו, להשלים עבודתו במהירות האפשרית, וכו'. קל וחומר, באותו מקרה, בו דובר בעובד שעבד שעות נוספות ונפגע תוך כדי עבודתו זו. החברה הנתבעת ידעה כי מדובר במכונה מסוכנת, שיש בה סכינים. אין זה מכשיר "תמים", אלא כזה, אשר מעביד סביר צריך לדאוג שיותקן בו מפסק בטיחות ,שימנע מהסכינים לפעול, אם עובד יכניס ידו לתוך המכונה. גם שאלת ההדרכה לעובד, החשובה בדרך כלל, נחשבה בעיני בית המשפט שם כשאלה משנית לעומת השאלה אם הותקן או לא הותקן מפסק בטיחות. נפסק, איפא, כי החברה התרשלה במקרה זה, דהינו, חרגה מסטנדט הזהיררות שהיה על מעביד סביר לנקוט : דרישת ההתנהגות הסבירה באותו מקרה חייבה הכללת אותו מפסק בטיחות.
דחית הטענה לענין אשם תורם טענה מענינית שחוזרת כמעט בכל תיק מסוג זה היא זו של האשם התורם, דהינו, תרומתו של העובד עצמו לתאונה. טענה זו נדונה ונדחתה באותו מקרה. צויין, שוב, כי לא בנקל יטיל בית המשפט אשם תורם על עובד לנזקיו, ובייחוד באותו מקרה שנדון: העדר הגידור, המונע הכנסת היד פנימה; העדר היכולת להבחין בסכינים מבחוץ; ומעל הכל – המחדל בהתקנת אמצעי פשוט שימנע את האסון - כל אלו הביאו לדחיה של טענת האשם התורם. בין אם דעתנו נוחה מדחיית טענת האשם התורם ובין אם לאו – חשוב לדעת כי גישה זו רווחת בפסיקה, ובתי המשפט ממעטים לחייב את העובד באחריות לאסון. שוב, כפי שראינו בעבר, הכדור חוזר אל המעביד ואל חובתו להקטין, כמעט לאפס, את הסיכוי שעובד - גם עובד רשלן - יפגע.
|
