כמעט שני שלישים מעובדי האחוד האירופי מדווחים על היותם חשופים לתנועות חוזרניות של הידיים והזרועות ורבע מהם חשופים לרטט מכלים - גורמי סיכון משמעותיים להפרעות צוואר וגפיים עליונות (Work-Related Neck and Upper Limb Disorders - WRULDs). עובדים רבים, במגוון רחב של תפקידים, מפתחים הפרעות צוואר וגפיים עליונות, שהינן הצורות הנפוצות ביותר של מחלות תעסוקתיות באירופה, (יותר מ- 45% מכלל המחלות התעסוקתיות).
הפרעות שריר-שלד גורמות לא רק לסבל אישי ואבדן הכנסה, אלא מהוות גם נטל על עסקים וכלכלות לאומיות. העלות של הפרעות צוואר וגפיים עליונות הוערך בין 0.5% ו- 2% מהתוצר הלאומי הגולמי.
|
|
מהן הפרעות צוואר וגפיים עליונות?
|
הפרעות צוואר וגפיים עליונות הקשורות לעבודה מתייחסות לליקויים בחלקי גוף כגון שרירים, פרקים, גידים, רצועות, עצבים, עצמות ומערכת הדם במקום הנפגע, אשר נגרמים או מוחרפים בשל עבודה ובשל השפעות סביבת העבודה.
התסמינים (סימפטומים) של הפרעות צוואר וגפיים עליונות יכולים להתפתח במשך זמן ארוך והם יכולים להתבטא בכאב, אי-נוחות, תחושות נימול ועיקצוץ. הסובלים יכולים גם לחוות התנפחות במפרקים, ירידה בתנועתיות או בכח האחיזה, ושינוי בצבע העור בידיים או באצבעות.
הפרעות צוואר וגפיים עליונות מכונות לעתים 'נקעים' (sprains or strains) , 'נזקי מעמס חוזרני' (repetitive strain injuries ) או 'הפרעות טראומה מצטברת' (cumulative trauma disorders). דוגמאות ספציפיות כוללות את תסמונת התעלה הקרפאלית (carpal tunnel syndrome), דלקת גידים (tendonitis) ותסמונת ה"אצבעות הלבנות" כתוצאה מרטט ((vibration white finger.
|
|
מה גורם להפרעות צוואר וגפיים עליונות?
|
עבודה פיסית הכרוכה בהפעלת כח על-מנת להניע חפצים או לשמור על יציבותם. כאשר העבודה נעשית באמצעות הידיים, מערכות שרירים שונות בצוואר, בכתפיים, בזרועות ובידיים מתכווצות. ככל שהכח הנחוץ כדי להניע חפצים גדול יותר, כך גדל גם מאמץ השרירים בחלקי הגוף המעורבים. למרות שהפרעות מסוימות של צוואר וגפיים עליונות נובעות מהפעלה של כח רב מדי, נראה שרובן נגרמות מהשפעות של הפעלות חוזרות רבות של כח מתון, במשך תקופה ארוכה. דבר זה יכול לגרום להתעייפות שרירים ופגיעות מיקרוסקופיות ברקמות הרכות של הצוואר והגפיים העליונות ולהפרעות צוואר וגפיים עליונות.
|
|
מהם גורמי הסיכון של הפרעות צוואר וגפיים עליונות?
|
גורמי הסיכון העיקריים הם:
- הפעלת כח שגורמת לעומס מכני כבד על הצוואר, הכתפיים והגפיים העליונות;
- עבודה בתנוחות לקויות - שרירים צריכים להתכווץ ועומסים מכניים גדולים יותר מוטלים על הגוף;
- תנועות חוזרות, במיוחד של אותן קבוצות מפרקים ושרירים, ובעיקר כשמתקיים שילוב של פעולות מאומצות ותנועות חוזרות;
- לחץ מקומי של כלי עבודה ומשטחים;
- רטט בידיים או בזרועות שגורם לתחושות נימול ועיקצוץ או אובדן תחושה ודורש מאמץ רב יותר באחיזה.
|
פעולות שמגבירות את הסיכון להתפתחות הפרעות צוואר וגפיים עליונות
בצוואר ובכתפיים
|
- עבודה בתנוחות בהן יש צורך בתמיכה במשקל הגוף או החפצים הנישאים, כמו בעבודה עם זרועות מורמות;
- עבודה ממושכת בתנוחה קבועה, שכרוכה בכיווץ ממושך של אותן קבוצות שרירים כמו למשל בעבודה עם מיקרוסקופ;
- הרמות חוזרות של הזרועות או סיבובים חוזרים של הראש הצידה.
במרפק, בפרק כף היד ובידיים:
|
- מאמץ רב של השריר כדי לשאת חפצים, כמו למשל אחיזה בכפות ידיים פרושות יתר על המידה או באחיזת פינצטה;
- עבודה עם פרק כף היד בתנוחה מעוותת, כמו למשל סיבוב כלפי פנים או כלפי חוץ;
- חזרה על אותן תנועות של פרק כף היד.
|
גורמי סיכון נוספים להפרעות צוואר וגפיים עליונות כוללים את הגורמים הבאים:
סביבת עבודה
|
- סידור גרוע של מקום העבודה, שגורם לעובדים לעבוד בתנוחות לקויות, תכנון גרוע של כלים ומכונות;
- חום רב מדי מגביר את העייפות הכללית, בעוד קור רב מדי יכול להקשות על האחיזה;
- תאורה חלשה גורמת לעובדים לעבור לתנוחות לקויות כדי לראות את מה שהם עושים;
- רמות רעש גבוהות גורמות למתח בגוף.
גורמים אישיים:
|
- היכולת הפיסית של עובדים שונים היא שונה. פגיעות קודמות יכולות לעשות את הגוף פגיע יותר;
- היעדר ניסיון, הכשרה או הכרות עם העבודה;
- ביגוד לא מתאים או ציוד מגן אישי לא מתאים יכולים להגביל את התנוחות או להגביר את המאמץ הנדרש בעבודה;
- גורמי רקע כמו עישון והשמנת-יתר.
גורמים ארגוניים ופסיכולוגיים:
|
- תפקידים מונוטוניים או עבודה בקצב גבוה;
- לחץ זמן;
- היעדר פיקוח על ביצוע המטלות;
- הזדמנויות מוגבלות לאינטראקציה חברתית או תמיכה מועטה מצד המנהלים והעמיתים.
כל הגורמים הנ"ל יכולים לפעול בנפרד, אך הסיכון גדול יותר אם גורמי סיכון אחדים פועלים יחדיו.
|
|
הערכת סיכונים להפרעות צוואר וגפיים עליונות
|
מעסיקים נדרשים על-פי חוק להעריך את הסיכונים במקום העבודה ולפעול כדי להבטיח את בטיחותם ובריאותם של העובדים ואנשים אחרים שעלולים להפגע. תהליך זה נקרא הערכת סיכונים. הערכת סיכונים ראויה מסייעת לצמצם את העלויות שנגרמות לעסקים כתוצאה מאבדן תפוקה, תביעות פיצויים ופרמיות ביטוח מוגדלות.
הערכת הסיכונים, צעד אחר צעד כרוכה ב:
|
- איתור גורמי הסיכון: זהו את כל הסיכונים (או שילוב ביניהם) שיכולים להוביל להפרעות צוואר וגפיים עליונות;
- לבחון מי יכול להפגע וכיצד זה עלול להתרחש;
- החלטה על פעולות באשר ל:
- אפשרות של סילוק מוחלט של גורם הסיכון,
- אפשרות למזער את הסיכון
- צעדי מניעה שניתן להנהיג במקום כדי להגן על כל העובדים;
- ציוד מגן אישי שנדרש;
- פיקוח על הסיכונים ופעילות מונעת.
|
|
מניעת הפרעות צוואר וגפיים עליונות
|
לאחר השלמת הערכת הסיכונים, יש להכין רשימת צעדים לפי סדר עדיפויות תוך מעורבות העובדים ונציגיהם ביישומם.. הפעולות צריכות להתמקד במניעה אך גם באמצעים למזעור חומרת הפגיעות.
חשוב להבטיח שכל העובדים יקבלו מידע מתאים, הכשרה והדרכה על הבריאות והבטיחות במקום העבודה וידעו כיצד להימנע מסכנות וסיכונים ספציפיים.
האמצעים יכולים לכלול את התחומים הבאים:
|
- סביבת העבודה: האם ניתן לשפר את סידור עמדת העבודה?
- ציוד עבודה: האם הכלים מתוכננים באופן ארגונומי? האם ניתן להשתמש בכלים חשמליים לא רוטטים כדי לצמצם את המאמץ הנדרש למטלות מסוימות?
- תכנון מטלות: האם אפשר לצמצם את הדרישות הפיסיות של התפקיד בעזרת שימוש בכלים חדשים או בשיטות עבודה חדשות?
- ניהול העבודה: האם ניתן לתכנן את העבודה או ליישם שיטות עבודה טובות ובטוחות יותר?
- ארגון העבודה: האם ניתן להסדיר יחס טוב יותר בין זמני עבודה ומנוחה או לבצע החלפת מטלות? האם ניתן לקדם תרבות בטיחות טובה יותר ברמת החברה?
- תכנון ורכישה: האם ניתן לסכל את גורמי הסיכון כבר בשלב התכנון?
- קידום הבריאות במקום העבודה, כמו למשל מניעת עישון והשמנת-יתר.
מעורבות העובדים בטיפול בגורמי הסיכון במקום העבודה הנה חיונית.העובדים ונציגיהם מכירים את מקום העבודה טוב מכולם.
מידע נוסף על הפרעות צוואר וגפיים עליונות ניתן למצוא באתר הסוכנות האירופית לבטיחות ובריאות בעבודה:
http://europe.osha.eu.int/good_practice/risks/msd
|
