הסוכנות האירופית לבטיחות ובריאות בעבודה הפרעות שריר-שלד: מבוא מדוע הפרעות שריר-שלד נמצאות בראש סדר העדיפויות של הסוכנות האירופית לבטיחות ובריאות בעבודה? הפרעות שריר-שלד (Musculoskeletal disorders - MSDs) מהוות את הפגיעות השכיחות ביותר באירופה הקשורות לעבודה. כמעט 24% מהעובדים באיחוד האירופי סובלים מכאבי גב ו- 22% מהם מתלוננים על כאבי שרירים. פגיעות אלה רווחות עוד יותר במדינות שהן חברות חדשות באיחוד: 39% ו- 36% בהתאמה. הפרעות שריר-שלד גורמות לא רק לסבל אישי ואבדן הכנסה, אלא מהוות גם נטל על עסקים וכלכלות לאומיות. ולמרות שכל עובד עלול לסבול מהן, הפרעות שריר-שלד ניתנות למניעה על ידי הערכת מטלות עבודה, הטמעת אמצעי ושיטות מניעה ובדיקת יעילות אמצעים אלה. 'פחות עומס על שריר-שלד' ('Lighten the load') הוא נושא הקמפיין האירופי לשנת 2007, המוקדש להפרעות שריר-שלד. הקמפיין יקדם פעילות בנושא הפרעות שריר-שלד (בהמשך לנושא המרכזי של השבוע האירופי הראשון שנערך ב 2000 תחת הסיסמה "הפנו את הגב להפרעות שריר-שלד") והוא יכלול את כל המדינות החברות באיחוד האירופי. מהן הפרעות שריר-שלד? הפרעות שריר-שלד הקשורות לעבודה מתייחסות לליקויים בחלקי גוף כגון שרירים, פרקים, גידים, רצועות, עצבים, עצמות או במערכת הדם במקום הנפגע, אשר נגרמים או מוחרפים בשל עבודה ובשל השפעות סביבת העבודה. מרבית הפרעות שריר-שלד הקשורות לעבודה הן הפרעות מצטברות שנגרמות כתוצאה מחשיפה חוזרת לעומסים גדולים או קטנים לאורך תקופה ארוכה. אולם, הפרעות שריר-שלד יכולות גם להיות פגיעות פתאומיות וקשות כמו שברים שנגרמים במהלך תאונה. הפרעות אלה פוגעות בעיקר בגב, בצואר, בכתפיים ובגפיים העליונות, אך הו יכולות גם לפגוע בגפיים התחתונות. הפרעות שריר-שלד מסוימות, כמו תסמונת התעלה הקרפאלית בפרק כף היד, הן ספציפיות בשל התסמינים (סימפטומים) המוגדרים שלהן. הפרעות אחרות אינן ספציפיות מכיוון שקיים כאב או אי נוחות ללא ראיות להפרעה ספציפית ברורה. מהם גורמי הסיכון של הפרעות שריר-שלד? גורמים שונים יכולים לתרום להופעת ליקויי שריר-שלד: גורמים פיסיקליים וביו-מכניים, גורמים ארגוניים ופסיכולוגיים, גורמים אישיים ועוד. אלה יכולים לפעול בנפרד או באופן משולב. גורמים שיכולים לתרום להתפתחות הפרעות שריר-שלד גורמים פיסיים ופיזיקליים: הפעלת כח, כמו למשל, בעת הרמה, נשיאה, משיכה, דחיפה, שימוש בכלים תנועות חוזרות ונשנות תנוחה לקויה וסטטית, לדוגמא כאשר הידיים מעל גובה הכתפיים או מצבי עמידה/ישיבה ממושכים לחץ מקומי של כלים ומשטחים רטט קור או חום רב מדי תאורה חלשה,שעלולה לגרום לתאונה רמות רעש גבוהות, הגורמים למתח בגוף גורמים ארגוניים ופסיכולוגיים: עבודה תובענית, היעדר בקרה על ביצוע המטלות ורמות נמוכות של אוטונומיה רמות נמוכות של סיפוק בעבודה עבודה חוזרנית ומונוטונית בקצב גבוה היעדר תמיכה מעמיתים, מפקחים ומנהלים גורמים אישיים: מצב רפואי יכולת פיסית גיל השמנת-יתר עישון כיצד להתמודד עם הפרעות שריר-שלד בעבודה? להתמודות עם הפרעות שריר-שלד נחוצה גישת ניהול משולבת. גישה זו צריכה להתחשב לא רק במניעת הפרעות חדשות אלא גם בשמירה, שיקום ושילוב בעבודה של עובדים שסובלים כבר מהפרעות שריר-שלד. אמצעי בטיחות צריכים לטפל במכלול העומס על הגוף שיכול לתרום להתפתחות הפרעות שריר-שלד. בדרך כלל אין גורם יחיד שגורם להם - לדוגמה, טלטול ידני לבדו גורם לעתים רחוקות לכאב גב: ישנם גורמים רבים אחרים שיכולים לתרום להתפתחותו, כמו לחץ, רטט, קור וארגון העבודה. לכן, חשוב ביותר להעריך את מלוא הסיכונים להפרעות שריר-שלד ולטפל בהם באופן מקיף. השארת עובדים עם הפרעות שריר-שלד בעבודה צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממדיניות מקום העבודה בנושא הפרעות שריר-שלד. יש לשים דגש מיוחד על גישות רב-תחומיות שמשלבות מניעה ושיקום. חשוב במיוחד התפקיד של תמיכה חברתית וארגונית במתן אפשרות לעובדים עם הפרעות שריר-שלד לחזור לעבודה וגם להישאר במקום העבודה. התמודדות עם הפרעות שריר-שלד: הגישה האירופית למניעת הפרעות שריר-שלד: הימנעו מסיכונים שיכולים לגרום לליקויי שריר-שלד העריכו את הסיכונים שלא ניתן למנוע טפלו במקור הסיכונים התאימו את העבודה לאדם המבצע אותה התאימו עצמכם לשינויי טכנולוגיה החליפו את מה שמסוכן במה שבטוח או פחות מסוכן פתחו מדיניות מניעה מקיפה ועקבית, טפלו במלוא העומס המוטל על הגוף תנו עדיפות ראשונה לאמצעי בטיחות קבוצתיים על פני אמצעי מיגון אישיים העניקו הדרכה הולמת לעובדים השארת עובדים עם הפרעות שריר-שלד בעבודה: אפשרו שיקום שלבו מחדש את העובדים שסובלים או סבלו מהפרעות שריר-שלד ההתמודדות עם הפרעות שריר-שלד "משתלמת" מבחינת עלות-תועלת: חקר מקרה מטלות שעובדים מבצעים במכבסה בבית חולים מעמידות אותם בסיכון לכאבי גב תחתון ופגיעות בכתפיים. המטלות כללו שילוב של כיפוף חזק קדימה כדי להרים כביסה יבשה ורטובה, הפעלת מאמץ רב ועבודה בתנוחות לקויות. איור 1: מסוע הזנה לפני שינוי דרש מעובדים לעבוד בתנוחות לקויות מקור: HSE, בריטניה בהתבסס על הערכה ארגונומית על ידי מומחים, עובדים ומנהלים, הוכנסו שינויים כגון התאמות של תחנות העבודה וציוד הכביסה (למשל הארכת מסוע ההזנה, ראו איור 2), החלפת מטלות ומתן משוב לעובדים. השינוי הביא לצמצום של 62% בהיעדרויות הצוות בשל מחלה, לעליה של 12% בתפוקה, לירידה של 20% בתשלומי שעות נוספות ולשיפור מורל הצוות. העלות הכוללת של ההתערבות הייתה 29,030 ליש"ט,והתועלת הנקייה של ההתערבות הייתה 209,729 ליש"ט איור 2: מסוע ההזנה לאחר השינוי, מראה מסוע מוארך ושימוש בשקיות מצעים מניילון. מקור: HSE, בריטניה חקיקה באירופה המרכיבים העיקריים של מניעת הפרעות שריר-שלד מוכרים כבר בדירקטיבה האירופית, בתקנות של המדינות החברות ובהנחיות להרגלי עבודה טובים. סדרה של תקנים אירופיים (המוכרים כתקני EN) משלימים את הדירקטיבות. מבוסס על דף המידע Introduction to Work-Related Musculoskeletal Disorders של הסוכנות האירופית לבטיחות ובריאות בעבודה.