פסק דין: מתח ודחק בעבודה כגורם לתאונת עבודההשופטת א. קציר פסקה בימים אלה (20.01.05) בבית הדין האזורי לעבודה - חיפה, שעבודה בסביבה רוויה מצבי דחק וחיכוכים בין אישיים, שגרמה להפרעת ההסתגלות הממושכת בעלת מרכיבים דכאוניים וחרדתיים הינה בגדר תאונת עבודה.פסק הדין ניתן בתביעתו של י. ס. שותף בחברה להובלות בה עבד כמנהל תפעול. במהלך העבודה הזו היה התובע חשוף ללחצים בעבודה שנבעו משגרת עבודה קשה של עומס עבודה, אחריות לניהול ותפקוד החברה, ריב בין הנהגים לבין עצמם ו/או בין החברה לנהגים בגין סידור עבודה ו/או למחלוקות עם נהגים ו/או לקוחות של החברה. העבודה השוחקת והאחריות לניהול החברה שהייתה מוטלת על התובע באופן כמעט בלעדי, וכן המצב הקשה בחברה, והריב עם חלק מהעובדים והלקוחות, גרמו לו עצבנות יתר, לחצים נפשיים וחוסר מנוחה. לקראת סוף שנת 2000 התחיל מיתון קשה בשוק העבודה, דבר אשר השליך רבות על ביצועי החברה והתבטא בירידה חדה בהזמנות ובהכנסות, דחיית תשלומים וניהול תחרות קשה בענף ההובלות. הדבר הביא להוזלת מחירים ופגיעה בהכנסות החברה. למעשה כבר משנת 2000 הבחין התובע, כי החברה "נשמטת לו מהידיים" למרות כל השקעתו בחברה, וכי העסקים הולכים ומתפוררים לנגד עיניו, דבר אשר גרם לו מצב רוח ירוד , דיכאון וחרדה בנוסף ללחצים נפשיים. במהלך שנת 2000 החל מצבו הנפשי של התובע להיות בלתי יציב , התובע הפך להיות אלים, צעקני והתלונן על כאבי ראש. ביום 9.2.01 כאשר הגיע למשרד של החברה, נודע לתובע מהסדרן, שאחד הנהגים לא התייצב לעבודה בזמן, ולא יבצע את סידור העבודה שהיה מוטל עליו , התובע התעצבן וביקש לקרוא לנהגים לבירור. זמן קצר לאחר מכן הגיע למשרד אחד ממובילי המשנה שעבד בחברה, בעת שנכנס למשרד ופנה לתובע לדבר עימו התפרץ כלפיו התובע בצעקות וזעם רב. התובע התחיל לצעוק לצרוח ולהשתולל במשרד עד כדי אובדן עשתונות ואובדן שליטה על עצמו (להלן האירוע). למחרת היום אשת התובע ליוותה אותו אל הרופא בקופת החולים, אשר קבע שהתובע סובל מתיסמונת של דפרסיה, דיכאון, חרדה, מתח ועצבנות. התובע לא חזר לעבודתו מאז האירוע. ולטענתו הוא לא מסוגל לבצע עבודה כלשהי. התובע נמצא באי כושר עבודה, מטופל אצל רופאים שונים מטעם קופת חולים ומקבל תרופות לארגעה וכן לשינה. מטעם בית הדין מונה כמומחה יועץ רפוא ד"ר אהרונסון. על פי חוות דעתו מיום 18.2.04 ותשובותיו לשאלות הבהרה מיום 28.11.04. מתברר כי התובע סבל מהפרעת הסתגלות ממושכת בעלת מרכיבים דכאוניים וחרדתיים, קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין מחלתו, לגבי מידת הקשר קשה יותר לקבוע זאת בוודאות יכולת ההתמודדות והסתגלות למצבי דחק קשורה לא רק לעוצמה ולמשך מצבי הדחק אלא גם לגורמים אישיותיים והחוסן העצמי של התובע ומנגנוני ההגנה וההסתגלות שלו. התובע עבד במשך שנים ותיפקד בהצלחה בסביבת עבודה רוויה מצבי דחק וחיכוכים בין אישיים, יש להניח שחלה שחיקה הדרגתית בכוחותיו ויכולותו לתפקד. שחיקה שסביר להניח שגרמה לתמונה הקלינית המתוארת לעיל. לאחר קבלת חוותו של המומחה הרפואי הודיע הביטוח הלאומי שהחליט לאשר את תביעתו של התובע. ומסכמת השופטת א. קציר: "בנסיבות אלה אני קובעת כי הפרעת ההסתגלות הממושכת בעלת מרכיבים דכאוניים וחרדתיים הינה בגדר תאונת עבודה כמשמעתה בחוק הביטוח הלאומי ועל הבל"ל לשלם לתובע דמי פגיעה כחוק בגין הארוע מיום 9.2.01." המקור: בית הדין האזורי לעבודה - חיפה (בל 003021/02) |