www.osh.org.il

יולי 2011

 

סיכונים בחשיפה לחום הקיץ

מאת: ד"ר אשר פרדו *

 

עבודה בחום טומנת בחובה פוטנציאל חשיפה לעומס חום (heat stress) פיסיולוגי וסיכון לעקת חום (heat strain). בעונת הקיץ הסיכון לעקת חום גדל בייחוד במקומות עבודה בהם מתבצעות עבודות בסביבה החיצונית. אנו חוזים לעתים קרובות טמפרטורת הנעות בין C?30- C?40 בצל במקומות שונים. עובדים בסביבה החיצונית הם לעתים בסיכון גבוה יותר מעובדים אחרים בעת חשיפה לטמפרטורות גבוהות ולחות. עובדי, חקלאות, יערנות ונוף, גננים, עובדי בנין וגגות, מטפלים בתשתיות וכבישים, חצרות מפעלים תעשייתיים, אימונים צבאיים ועובדים רבים אחרים השוהים בחוץ לצורך עבודתם הם דוגמאות לעובדים שעלולים להיחשף לסביבה חמה ולחוות עומס חום. לצערנו, חשיפות מסוג זה מסתיימות במקרים מסוימים במכת חום ואף מוות. עומס חום מהווה גורם סיכון גם לעובדים העובדים בסביבות חמות (תנורים, מקורות אש) בתוך מבנה. טמפרטורות גבוהות, קרינת חום חזקה, לחות גבוהה, תנועת אוויר מוגבלת, צריכת נוזלים נמוכה ומצב פיסי או בריאותי ירוד הם גורמים תורמים המאיצים אפשרות לפגיעה בריאותית מחום.

פגיעה מחום עלולה להשתנות בסימפטומים וחומרה ופגיעה פחות חמורה עלולה להתפתח מהר לחמורה ולסכנת חיים. בעוד שעובדים עשויים להיות מודעים וערניים לאפשרות של מכת חום עקב ידע מוקדם, הם פחות מודעים להשפעות בריאותיות אחרות של עומס חום כגון פריחה עורית, עוויתות חום, ורפיון חום. עומס חום פיסיולוגי נגרם כאשר הטמפרטורה הפנימית של הגוף עולה מעל הטמפרטורה הנורמלית הממוצעת שהיא C?37. נהוג להגדיר מצב התחלתי של עומס חום כאשר הטמפרטורה הפנימית של הגוף עולה מעל C?38. חילוף החום בין הגוף לסביבה מתבצע בעיקר דרך שטח פני הגוף ובמידה מועטה יותר דרך הנשימה. החילוף מתבצע באמצעות מנגנונים פיסיקליים כגון הולכה והסעה, קרינת חום, נידוף.

המנגנון הפיסיולוגי היעיל ביותר לאיבוד חום הוא מנגנון ההזעה בתנאי והזיעה המגיעה לפני העור מתנדפת. מנגנון זה מסתייע במנגנונים פיסיולוגיים נוספים כגון הרחבת כלי דם והגברת זרימת הדם כלפי העור. עומס חום נוצר כאשר מופר האיזון בין גורמים התורמים לקליטת חום ע"י הגוף לבין גורמים התורמים לפליטת חום. בנוסף לגורמים הסביבתיים הגורמים לקליטת חום בדרכים השונות, גם מאמץ פיסי גורם לעלייה בתפוקת הפנימית של חום בגוף ויש ביכולתו להעלות את הטמפרטורה הפנימית של הגוף. הטמפרטורה הסביבתית, לחות האוויר (לחות יחסית), קרינת החום ומהירות תנועת האוויר (רוח) קובעים את התנאים לחילוף החום בין הגוף לסביבתו לצורך השגת איזון ואת יעילות החילוף הזה. ניתן להעריך את התנאים לחילוף החום ואת הפוטנציאל לעומס חום באמצעות מדידות סביבתיות.

חשוב מאד להדריך עובדים ולהכיר את התגובות הראשוניות של השפעות עומס חום כדי לגלות ערנות לאפשרות של התפתחות עומס כזה ופוטנציאל לנזק בריאותי. להלן מידע על השפעות בריאותיות העלולות להיגרם מעומס חום וסימנים לזיהוין.

מכת חום
מכת חום מתרחשת כאשר יש כשל של מנגנוני ויסות החום בגוף והטמפרטורה הפנימית של הגוף עולה לרמה קריטית. תסמינים:
- טמפרטורת גוף גבוהה
- בלבול
- חוסר התמצאות וקואורדינציה
- עור יבש וחם, הזעה ניכרת
- כאב ראש הולם
- פרכוסים
- איבוד הכרה, תרדמת
כעזרה ראשונה לנפגעי מכת חום יש להזעיק עזרה רפואית ובינתיים להזיז את העובד לסיבה מוצלת וקרירה, להסיר בגדים עודפים ולקרר את העור והביגוד הנותר ע"י שפיכת מים עליהם וסחרור אוויר סביב הגוף הרטוב.

רפיון חום
רפיון חום נגרם ממצב של עומס חום מתמשך ומתבטא בתסמינים הבאים:
- דופק לב מוגבר
- הזעה כבדה
- חולשה ועייפות קיצוניים
- סחרחורת
- בחילה והקאה
- אי שקט
- נשימה שטחית ומהירה
- עליה בטמפרטורת הגוף
- ירידה בכמות השתן
כעזרה ראשונה לנפגעי רפיון חום יש להביא את העובד במהירות לחדר מיון או מוקד חירום אחר לצורך הערכת מצב. יש להזיז את העובד מהאזור החם ולספק לו נוזלים. כמו כן יש להסיר ביגוד עודף ולקרר את עור העובד באמצעות רטיות רטובות וקרות או במים קרים.

עוויתות חום
מצב זה מתבטא בעוויתות וכאבים של שרירים כתוצאה מאיבוד נוזלים ומלחים יתר על המידה בהזעה עקב עבודה פיסית קשה בסביבה חמה. תסמינים אופייניים:
- עוויתות שרירים וכאב בבטן, זרועות ורגליים.
כעזרה ראשונה יש להפסיק מייד את פעילות העובד ולעבור למקום קריר. יש לספק לנפגע נוזלים המכילים מלחים (מיצים, משקאות מומלצים לעיסוק בספורט), או מים עם מזון (להשלמת מלים), אך לא טבליות מלח. יש לקבל יעוץ או עזרה רפואית בטרם החלטה על החזרת העובד למאמץ נוסף.

פריחה עורית מחום
פריחה זו נגרמת ע"י גירוי של זיעה ומופיעה בד"כ בצוואר, חזה עליון, מתחת לשדיים, בקיפולי המרפק ובמפשעה כצברים של נקודות אדומות או בועיות. ההמלצה הטובה ביותר להמנע מפריחה כזו היא לספק לעובד סביבת עבודה קרירה יותר ולחה פחות. יש צורך לייבש את האזור. אבקות מסויימות עשויות להקל עקב ספיגת הזיעה. אין לטפל במשחות או קרם קוסמטי.

חשוב ביותר להמנע מיצירת תנאים העלולים לגרום להתפתחות עומס חום פיסיולוגי. יש צורך בהדרכת עובדים על הדרכים להמנע מעומס חום ויש צורך בהשלמת נוזלים מתמדת עקב הסכנה לאיבוד נוזלים בעיקר עקב הזעה מרובה. טמפרטורת מי שתיה מומלצת היא בין 10c - 16c. ארגון נכון של משטרי עבודה ומנוחה לקירור הגוף הם גורם בעל חשיבות גבוהה ביותר כדי להמנע משהות רבה מדי בתנאים של עומס חום. עובדים חדשים צריכים לעבור שלב איקלום הדרגתי אם הם מיועדים לעבוד בסביבה חמה שבה עלולים להתפתח תנאים של עומס חום. קיימים גם אמצעים אישיים לקירור הגוף במהלך העבודה, אולם יש לבדוק את התאמתם לאופי העבודה.

 

 

 


 

ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות.

מקור:

http://www.cdc.gov/niosh/enews/enewsV9N3.html
http://www.cdc.gov/niosh/docs/2010-114/pdfs/2010-114.pdf
http://www.cdc.gov/niosh/docs/2011-174/pdfs/2011-174.pdf