סיכונים
תעסוקתיים בייצור ביו-דיזל מאת: ד"ר אשר פרדו * דלק ביולוגי (biofuel) הוא
תוצר המופק ממסה ביולוגית ויכול להופיע כמוצק, נוזל או גז. ההתעניינות בפיתוחו
נובעת בעיקר מהרצון לאבטחת מקורות אנרגיה, הקטנת התלות בדלק על בסיס נפט ומדאגה
מפליטות גזי חממה מדלק פוסילי. בשנת 2008 היווה הדלק הביולוגי כ- 2% מצריכת הדלק
לתעבורה ועד שנת 2050 קיימת תחזית שהוא יהווה 25% מהדלק הנצרך לתעבורה. אחד
הפיתוחים של ביו-דלק הוא ביו-דיזל הנוצר כאשר מזון חקלאי כגון שמנים צמחיים,
שומנים מגוף החי, שמני בישול משומשים מגיבים עם כהל בנוכחות זרז (קטליסט). תגובה זו יוצרת אסטרים של חומצות שומניות,
גליצרין וסבון בתהליך הידוע כטרנס-אסטריפיקציה. תהליך הטרנס-אסטריפיקציה לא יצא
לפועל, או יתרחש באיטיות רבה אם לא יוסף אליו זרז והוא לא יתבצע בחום. בתהליכי יצור של ביו-דיזל קיים
פוטנציאל לחשיפה תעסוקתית לגורמי סיכון כימיים לצד חשיפה לסיכונים בטיחותיים.
מקורותיהם של גורמי הסיכון הגיהותיים העיקריים הם הכהל הדרוש לייצור הדלק
והקטליסט הנחוץ להתקדמות מזורזת של התהליך. הכהל בשימוש הוא מתנול. מתנול הוא
נוזל דליק ורעיל החודר לגוף דרך נשימה, עור ובליעה. סף הריח של מתנול גבוה מהרמה
המרבית המותרת לחשיפה לעובד, כלומר הרחת מתנול ע" עובד מהווה אינדיקציה
שהעובד חשוף חשיפת יתר לכהל זה. רעילותו של מתנול נובעת מכך שהגוף הופך אותו
לחומצה פורמית בעת חילוף חומרים והיא זו האחראית לתהליכים טוקסיים בגוף. מתנול
עלול לגרום לנזקים ניאורולוגיים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית בחשיפה ממושכת. הוא
רעיל גם מערכות איברים נוספות וביניהן הכבד, הכליות, הדם ודרכי הנשימה. חדירתו
דרך העור מהירה והוא עלול להביא לדרגה מסויימת של סנסיטיזציה לאחר מגע עורי חוזר
ומתמשך. מתנול רעיל גם בבליעה וחשיפה בדרך זו עלולה לפגוע בעצב הראייה ולגרום
לעוורון. בנוסף, הוא מגרה מתון של העיניים וחשוד כגורם נזקים לעובר. הקטליסט בייצור הדלק הוא חומר קאוסטי
חריף (lye) כגון בסיס הנתרן או בסיס האשלגן. חומרים אלה הם קורוזיביים בכל
מגע נשימתי, עורי או בליעתי בריכוזים בהם הם מופיעים בתהליך הייצור של ביו-דיזל.
הוספתם לתהליך היא לעתים ידנית ומגע עם תמיסות מרוכזות עלול לגרום גם לכוויות. החשיפה הפוטנציאלית של עובדים למתנול
בתהליך הייצור של ביו-דיזל היא גבוהה. באחד המקומות בו נערך ניטור בעת התהליך
נמדדו לפני תחילת התהליך רמות רקע של 10 חל"מ (בהשוואה לרמה מרבית משוקללת
מותרת בגובה 200 חל"מ ל- 8 שעות עבודה ורמה מרבית מותרת לזמן קצר בגובה 250
חל"מ), אולם זמן קצר לאחר תחילת התהליך טפסו רמות המתנול ל- 300 חל"מ.
ריכוזים גבוהים יותר נמדדו באזור של שולחן הכתיבה באולם הייצור, שמהווה גם נקודת
עבודה לעובד המשגיח. בעמדה זו הגיעו ריכוזי השיא ל- 785 חל"מ ואילו בעמדה
של מיכל יצור נמדדו ריכוזי שיא של 1000 חל"מ. העובדים שהו בתהליך פרקי זמן
קצר, אך רמות החשיפה היו גבוהות גם מהרמה המרבית המותרת לזמן קצר. אחד מתוצרי הלוואי של יצור ביו-דיזל
הוא הגליצרול. נוזל שמנוני זה אינו מוגדר כמזיק במונחים של חומר תעשייתי, אך
ריכוזים גבוהים שלו עלולים לגרום לגירוי דרכי הנשימה, בליעת כמויות גדולות עלולה
לגרום לגירוי דרכי העיכול ומגע ממושך עם העור עלול לגרום ליובש העור. מבין הסיכונים הבטיחותיים בייצור
ביו-דיזל יצויינו סיכון התלקחות והחלקות ונפילות על משטחים שמנוניים.התלקחות מתנול
עלולה להביא גם ליצירת אקרולאין שהוא גז מגרה. תהליכי יצור של ביו-דלק, לרבות
ביו-דיזל, הם תהליכים צעירים. יש להביא לידיעת העובדים את המידע על גורמי הסיכון
הבטיחותיים והגיהותיים ולהקפיד על נהלי וכללי בטיחות וגיהות ועל שימוש בהגנות
מתאימות כדי לצמצם אפשרות חשיפה ופגיעה של העובד בתהליכים אלו. ד"ר אשר פרדו, מחלקת מחקר של המוסד לבטיחות
ולגיהות. מקור: http://www.extension.org/pages/29265/safety-in-small-scale-biodiesel-production |
