חומרי טעם בטעם חמאה אינם תמיד סיבה למסיבה לעובד מאת: ד"ר אשר פרדו*
אחד מתהליכי הייצור בתעשיית המזון, המהווה מקור לחשיפה תעסוקתית לאדי דיאצטיל, הוא שימוש בתנורי מיקרוגל להכנת המוצרים אליהם הוא מוסף. בתחילת שנות ה- 2000 התגלו מספר מקרים של המחלה הריאתית בקרב עובדי תעשיית הפופקורן. עובדים חשופים לחומרי טעם עלולים לחוש גם גירוי עיניים, אף, גרון ועור. חומרי טעם נוספים הנותנים טעם של חמאה נמצאים בשימוש בסוגים של מזון מהיר, מוצרי מאפה, מרגרינה, מוצרים המתבססים על שמנים צמחיים, שמני בישול מסויימים, ממתקים ומוצרי חלב וחמאה. על אף שהרשות האמריקאית למוצרי מזון ותרופות (FDA) מכירה בתוספי הטעם כבטוחים לאכילה, אין הרשות בודקת את היבט החשיפה הנשימתית לתוספים אלה. חשיפה זו עולה כאשר התהליכים המכילים חומרים אלה הם תהליכים חמים המגבירים את ההתנדפות. אחד האמצעים לבקרה ניהולית של חשיפה תעסוקתית לחומרים כימיים הוא ניטור סביבתי בו מושוות תוצאות מדידה של חומר באוויר לרמות מרביות מותרות לחשיפה. רמות מסוג זה קיימות רק לגבי כמה עשרות תוספי טעם מתוך למעלה מ- 1000 תוספים הנמצאים בשימוש בתעשיה. לדיאצטיל עדיין לא נקבעה רמה מרבית מותרת לחשיפה, אך הניטור הסביבתי יכול להוות מדד לרמת הבקרה ההנדסית והאישית הדרושה לבקרת החשיפה אליו ולתוספי טעם דומים אחרים. המכון הלאומי האמריקאי לבטיחות ולבריאות (NIOSH) פיתח בעבר שיטה לניטור החומר באוויר. עם הזמן התברר שהשיטה מביאה לתת-הערכה של החשיפה בעיקר במקומות בהם שוררת לחות יחסית גבוהה. NIOSH מקיים כרגע פרוייקט מחקרי לשינוי השיטה ושיפורה כאשר המטרה היא לפתח מקדם תיקון לשיטה הישנה לפיצוי על הפרעות הלחות היחסית בעת המדידה. תקפותה של השיטה תבדק במקומות עבודה בהם יש חשיפה לדיאצטיל. עד לפיתוח השיטה החדשה ממליץ NIOSH להשתמש בשיטה חליפית שפותחה ע"י OSHA – הרשות הפדרלית לבטיחות ובריאות בארה"ב, עם שינוי המתבסס על שימוש בשפופרות ספיחה בעלות קיבולת גדולה יותר של חומר סופח. במחקר חדש נוסף הראה NIOSH את יעלותם של אמצעי איוורור בבקרת הפיזור של אדי דיאצטיל בתהליכי שקילה, ערבוב ושפיכה כמו גם בבקרת מיכלי ערבול ניידים בתהליך הייצור. אמצעי אחד הוא יונק קיר אחורי בתחנת העבודה ואמצעי שני הוא תא שאיבה שלתוכו מוכנס מיכל נייד. האמצעי הראשון הראה יעילות של 89%-100% בלכידת האדים של החומר והאמצעי השני הראה יעילות של 96%-100% בלכידה. במקביל מנהל NIOSH מחקר לבדיקת מנגנוני ההשפעה הבריאותית השלילית של תוספי טעם בחשיפה נשימתית לעומת העדר השפעה כזו כאשר הם נכנסים לגוף בבליעה כמזון. היבט נוסף לנושא הוא האם התוסף מהווה סיכון בריאותי גם לציבור הרחב.
חדר עירבול תערובות במיכלים המכילים חומרי טעם בטעם חמאה. מכסה רופף, סימני שפך על דפנות המיכל והעדר איוורור מקומי מעידים על אפשרות לחשיפה לאדי החומרים בזמן יצור המזון. הדליים משמשים להעברה ידנית של נוזל חומרי טעם מרוכז ממיכל למיכל.
אמצעי הבקרה המומלצים לעבודה בדיאצטיל וחומרי טעם אחרים הנותנים טעם חמאה כוללים סגירת מערכות הפולטות חלקיקים או גזים, או איוורור מקומי בנקודות בהן יש פוטנציאל פליטה. במקרים בהם אמצעים הנדסיים אינם מספיקים יש לספק אמצעי הגנה אישיים הכוללים כמינימום מסיכת חצי פנים רב פעמית בעלת מסנן מתאים להגנה מאדים וחלקיקים ומגיני עיניים, אך עדיפים מסיכת פנים מלאה או התקני הגנה נשימתיים בעלי לחץ חיובי. כמו כן מומלץ להקפיד על פרקטיקת עבודה נכונה, כיסוי מיכלים ריקים או מכילי שארית חומר, נקיון כלים ונקיון משטחי עבודה וחדרי עבודה, אי שימוש באויר דחוס לניקוי, שימוש בציוד מגן לתהליכי ניקוי ושטיפה, הדרכה על סיכונים ונהלי עבודה. מומלצת השגחה רפואית הכוללת ביצוע תיפקודי ריאה (ספירומטריה) בתדירות שנתית לפחות גם בהעדר סימפטומים, והפנייה להערכה רפואית נוספת במקרה של שיעול מתמשך וקוצר נשימה מתמשך במאמץ.
|
