השפעת מאפייני העיסוק על הסיכון לשתיית משקאות אלכוהולייםבמחקר קנדי רחב היקף שנערך במחוז קוויבק בקרב גברים ונשים עובדים בעלי מאפייני עיסוק שונים, המשתייכים לרמות שונות של מקצועיות ודרגי ניהול ושממצאיו התפרסמו לאחרונה (1), נבחנה התרומה היחסית של תנאי סביבת העבודה לצד מאפיינים אישיותיים, חברתיים ומשפחתיים על הסיכון לשתיית משקאות אלכוהוליים בקרב העובדים.במחקר שמשה אוכלוסיית מדגם בת למעלה מ-10,000 עובדים במשלחי יד שונים במחוז קוויבק בקנדה, לבחינת השפעות הקשורות בתעסוקה כמו גם מאפיינים חברתיים-אישים על רמות הסיכון לשתיית משקאות אלכוהוליים באמצעות ניתוחים סטטיסטיים מורכבים שהתבססו על מספר מודלים תיאורטיים. לפי אותם מודלים, כל אחד מהמאפיינים שמקורם בסביבת העבודה, ממאפייני דרג הניהול של התפקיד המבוצע וכן ממאפיינים אישיותיים, משפחתיים והסביבה החברתית מחוץ למקום העבודה, בעלי השפעה פוטנציאלית על מידת הסיכון לשתיית משקאות אלכוהוליים של העובדים. מבין המאפיינים של סביבת העבודה נבחנו מדדים הקשורים בעיסוק ובתנאי ההעסקה כדוגמת רמת המקצועיות והצורך בשיפור מתמיד של מיומנויות הקשורות בעבודה, הצורך בקבלת החלטות באופן עצמאי, דרישות פיזיות ופסיכולוגיות של העיסוק, מספר שעות העבודה במשמרת, קביעות באופן סידור העבודה החודשי/תקופתי, הצקות (אלימות פיזית, התגרויות מילוליות או הערות קנטרניות - על רקע אישי או מיני), חברות בארגוני עובדים והתאגדויות מקצועיות, בטחון תעסוקתי (עבודה קבועה /זמנית), תגמול ותשלום תמריצים או בונוסים על הישגים בעבודה. כמו כן נבחנו מאפיינים הקשורים במעמד ויוקרה במקום העבודה (הן בקרב עובדי ה"צווארון הכחול" והן בקרב עובדי ה"צווארון הלבן" בעמדות זוטרות ובדרגים מנהליים). לצד מדדים אלו נבחנו גם השפעות של הסטטוס המשפחתי, מספר הילדים, מהות הקשר בין בני הזוג ועם הילדים, רמת ההכנסה, המעגל החברתי מחוץ למקום העבודה וכן מאפיינים אישים (מין, גיל, מצב בריאותי, רמת הפעילות הגופנית וטראומות הקשורות בילדות). סיכון גבוה לשתיה הוגדר כשתייה כרונית במהלך השבוע שקדם לסקר, ובנוסף למאפייני צריכת האלכוהול נבחנו גם הרגלי עישון הסיגריות. ממצאי המחקר מעלים כי בהשוואה לעובדי צווארון כחול בלתי מיומנים, הסיכון לשתיית משקאות אלכוהוליים עולה עם העלייה במיומנות ובדרג הניהול של העובדים, כאשר הסיכון הגבוה ביותר לשתיית משקאות אלכוהוליים נמצא בקרב מנהלים בדרגות בכירות. מבין הגורמים שקשורים בסביבת העבודה, הצקות היו בעלות השפעות בולטות יותר מאחרות להעלאת הסיכון לשתיית אלכוהול, והשפעה זו נמצאה דומה להשפעת מאפיינים אישיותיים, משפחתיים וחברתיים. עישון סיגריות נמצא קשור בסיכון מוגבר לשתיית משקאות אלכוהוליים, בעוד עיסוק בפעילות גופנית עם סיכון נמוך לשתיית משקאות אלכוהוליים. צריכה כרונית של אלכוהול בקרב אוכלוסיית המועסקים הינה תופעה מדאיגה. מנתונים מהעשור האחרון בצפון אמריקה, בארצות הברית ובקנדה בין 6-8% מהמועסקים במשרה מלאה דווחו כשתיינים 'כבדים', ובקנדה 22% מהמועסקים דווחו כשותים במהלך שעות העבודה (1). שתיית משקאות אלכוהוליים מדאיגה מאוד את המעסיקים אם כי הינה בעלות השפעה ניכרת על החברה כולה, משום השלכותיה על אובדן ימי עבודה, סיכון מוגבר למעורבות בתאונות עבודה ופגיעה בבריאות הנפשית. יתרה מזאת, שתיית משקאות אלכוהוליים בקרב אבות בתחומי עיסוק מסוימים, נמצאה קשורה גם בשתיית ילדיהם המתבגרים (2). המקור: ד"ר שרה דיקשטיין - מרכז מידע המוסד לבטיחות ולגיהות. מקורות ספרות:
|