השלכות של חשיפה תעסוקתית לממסים אורגניים מקבוצת גליקול אתרים על הפוריות מאת: ד"ר שרה דיקשטיין *
סקר מקיף שנערך בקרב למעלה מ-2000 גברים במספר מרפאות פוריות ברחבי בריטניה, בחן את הקשר שבין פגיעה בפוריותם של גברים ובין חשיפה תעסוקתית שלהם לממסים אורגניים, בפרט לחומרים מקבוצת גליקול אתרים. הסקר הרב-מוקדי נערך בקרב גברים שאותרו כסובלים מפגיעה בפוריותם על פי קריטריון לפיו בנות זוגם לא הצליחו להיכנס להריון במהלך 12 החודשים הקודמים, במספר מרפאות פוריות ברחבי בריטניה בין השנים 1999-2000. הסקר התבסס על מידע שנאסף משאלונים שמולאו על ידי הנשאלים באופן עצמאי, כמו גם על ידי צוות אחיות, ובחן את הדיווח לגבי מידת החשיפה התעסוקתית שלהם לממסים אורגנים (ובנוסף גם למספר מתכות כבדות, קוטלי מזיקים ולגורמים פיזיקליים כמו חום, ויברציות מכניות וקרינה) במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע הסקר. כמו כן, הסקר לווה באנליזות של דגימות הזרע אצל הנשאלים, לגבי מידת התנועתיות של תאי הזרע. קבוצת הביקורת כללה גברים אחרים שנבדקו באותן מרפאות פוריות ולא נחשפו לממסים אורגניים. צוות מקצועי של גיהותנים תעסוקתיים בחן את משלח היד כפי שדווחו על ידי הנשאלים, והשווה אותם לסטנדרטים של הקידוד התעסוקתי הבריטי, באופן שסטטוס הפגיעה בפוריות של המועסקים הנסקרים, לא היו גלויים בפניהם של הגיהותנים (ניסוי מוסווה) (1). מתוך 2118 גברים מועסקים שנחשפו לאתרים גליקוליים בשלושת החודשים שקדמו לסקר, בקרב 873 נמצאו רמות נמוכות של תנועתיות תאי זרע, שעלולות להוביל לירידה בפוריות. לא בוצעה בסקר זה הבחנה מבדלת בין חשיפה לתת קבוצות של ממסים מקבוצת הגליקול אתרים. אתרים גליקולים ונגזרות האצטט שלהם הינם חומרים אורגניים בעלי תכונות הידרופיליות וליפופיליות, המשמשים כממסים במגוון רחב של תעשיות כדוגמת צילום, צביעה, הדפסה וייצור רכיבים אלקטרוניים, כמו גם במוצרים מוגמרים כדוגמת מדללים, לאקות, ומוצרי ניקוי וקוסמטיקה – הן בתעשיה והן בשימוש ביתי (,32). קבוצת האתרים הגליקוליים נחלקת לשתי קבוצות עיקריות: אתרים בעלי שלד של אתילן גליקול (Ethelene Glycol Ethers, EGEs) ואתרים בעלי שלד של פרופילן גליקול (Propylene Glycol Ethers, PGEs) בעקבות ממצאי מחקרים שנערכו בבעלי חיים ושמצאו כי חשיפה לתרכובות מסוג EGE, בעיקר לאלו בעלות שרשרות קצרה כדוגמת אתילן גליקול מתיל ואתיל אתר, הינה בעלת השפעות רעילות, בעיקר על תפקוד מערכת הרביה הזכרית (ירידה במספר תאי זרע ובאיכותם) באופן שגרם לפגיעה בפוריות, החל משנות ה-90 במאה העשרים הוחלף השימוש בתרכובות אלו במדינות מערביות רבות בתרכובות מסוג PGE. יחד עם זאת, ישנם עדיין ענפי תעשיה, כדוגמת ייצור המוליכים למחצה בתעשיית האלקטרוניקה, בהם תרכובות אלו עדיין בשימוש. מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בארצות הברית ובטייוואן בשנות ה-90 ושבדקו השפעה של חשיפה תעסוקתית לתרכובות מסוג EGE בקרב גברים ונשים שעסקו בצביעת מספנות, יציקות מתכת ובייצור מוליכים למחצה, מצאו בקרב הזכרים פגיעה בייצור תאי הזרע ובפוריות, כפי שבאה לידי ביטוי בפרק זמן ארוך יותר של כניסה להריון אצלם נשותיהם, וכן ממצאים דומים בקרב הנשים שנחשפו לאותם ממסים אורגניים, ושכיחות גבוהה יותר של הפלות (,43). ראוי לציין, כי במחקר אחר שנערך באיסלנד בקרב עשרות גברים שטופלו במרפאות פוריות, נמצא קשר חזק יותר בין עבודה יושבנית (בה נעשית העבודה בישיבה במשך יותר ממחצית סך שעות העבודה היומיות) ועלייה במסת הגוף ובין פגיעה בפוריות, כפי שהתבטאה בירידה באיכות הזרע (5), בהשוואה לחשיפה תעסוקתית לקוטלי מזיקים. לא נמצא קשר בין עישון סיגריות ושתיית אלכוהול ובין איכות הזרע במחקרים השונים (1,5). גליקול אתרים מופיעים בתקנות הבטיחות והגיהות של ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990 תחת קטגוריה של "גורמים מזיקים מסוימים המחייבים בדיקה סביבתית תעסוקתית אחת לשנה". גליקול אתרים מקבוצת האתילן גליקול הם בעלי רמה מירבית מותרת (TLV) לחשיפה נמוכה מאוד, והשימוש בהם צומצם ברחבי העולם לאחר הצטברות מידע לגבי סיכוני הבריאות בחשיפה אליהם. גליקול אתרים מקבוצת הפרופילן גליקול נמצאים בשימוש רב יותר בהשוואה לקודמיהם. הסיכון הבריאותי של חשיפה אליהם נמוך יותר בהשוואה לקבוצת האתילן גליקול והרמה המירבית המותרת לחשיפה לגביהם גבוהה באחד עד שני סדרי גודל בהשוואה לאלו מקבוצת האתילן גליקול, ועומדת על 100 חל"מ, בהשוואה ל-5 חל"מ ו-0.1 חל"מ בנגזרות האתילן גליקול (ACGIH).
(1) Cherry N, Moore H, et al. Occupation and male infertility: glycol ethers and other exposures. Occup Environ Med. 2008 Apr 16. [Epub ahead of print]
(2) Cordier S, Multigner L. Occupational exposure to glycol ethers and ovarian function. Occup Environ Med. 2005 62(8):507-8. (3) Correa A, Gray RH, et al. Ethylene glycol ethers and risks of spontaneous abortion and subfertility. Am J Epidemiol. 1996, 143(7):707-17. (4) Chen PC, Hsieh GY, et al. Prolonged time to pregnancy in female workers exposed to ethylene glycol ethers in semiconductor manufacturing. Epidemiology. 2002 13(2):191-6.
(5) Magnusdottir EV, Thorsteinsson T, et al. Persistent organochlorines, sedentary occupation, obesity and human male subfertility. Hum Reprod. 2005 20(1):208-15. |
